1.צדיק מלשון צדק. הצדיק בעצם מצדיק את בריאתו. (אגב בגלל זה חובת כל אדם להיות צדיק). כיוון שה' ברא אותו ומחייהו בכל רגע, אז הוא עושה כרצון ה', וכמובן לא חוטא לו (ואם חטא עושה תשובה).

2.עולם הבא זה לא איזה חיים ארוכים- בני אלמוות או משו כזה.

עולם הבא הוא המקום בו האדם מגיע לתכליתו בצורה שלימה, לדבקות בה' גמור מה שאי אפשר לאדם בעולם הזה. ומדרגת הדבקות (התכלית) הזו בעולם הבא נקבעת עפ"י השתדלותו של האדם במצוות ועבודת ה' בעולם הזה (שהרי בעולם הבא אין מצוות)

זה עולם שונה לגמרי שהוא כל כך שונה עד שההשגה שלנו בו מעטה מאוד, אם ישנה בכלל.

3.בעשיית מצוות יש מס' דרגות של כוונה. הנמוכה לשם העולם הזה, שלא יהיה לו רע בעולם הזה. עונשים וכדו' מעליה אך לא מעולה לגמרי בשביל העולם הבא, שיהיה לו מקום טוב בעולם הנצחי, מתוך הבנת ערכו הרוחני.

המעולה ביותר ההבנה שדבקות בה' היא החשובה ביותר, והמצוות דבקות בה' הם והעברות ההיפך. ולכן עושים מצוות. וכמובן דבקות זו לא נובעת כדי יהיה לי נעים, כי זה רצון ה'. שיא הדרגה השלישית היא בשביל הופעת ה' בעולם בצורה השלימה ביותר. שהופעת ה' מתחילה במצוות שלי... (מה שרשמתי עפ"י הרמח"ל)

הוא אומר שאי אפשר ללמד את כולם ישר שעובדים מאהבה, כי זה עלול להביא לבלבולים וטעויות, אלא 'יש לגלות להם סוד זה מעט מעט'. ודאי שצריך להעריך אותך כי כיבוד הורים בשביל עוה''ב הוא טוב - כשהוא דרך לעבודה הגבוהה יותר - ''לעשות את האמת משום שהיא אמת'', אבל להיתקע שם - זה רע.

מה שתמיד אמרו לך שעושים מצוות לעולם הבא מבוסס (במודע או לא במודע) על הרמב''ם דלעיל.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....