אני החניך וכסא הגלגלים יצאנו לפארק.
שמתי אותו בנדנדה.. בנדנדה הוא הכי נהנה. אני חושבת ששם פשוט הוא לא מרגיש מוגבל.
כל מי שמתנדנד- יושב, משהו מנדנד אותו.
הוא ככולם.
ואז הגיע ילד עם קביים. והדבר הראשון שהוא אומר לי זה:":אז מה יש לו"?
וככה מתנהלת ביננו השיחה.
ניוון שרירים. הולך ומחמיר מפעם לפעם.
לבנתיים זה רק שיתוק גפיים תחתונים. הוא ממשיך ואומר:"את יודעת, ראיתי את הכסא גלגלים וידעתי, ידעתי שזה לא סתם".
הוא לא מבין שעם כל מילה שלו- הרצון שלי לחבק אותו גובר,
והוא לא שומע שאני בולעת את הגרון; מחניקה דמעות.
אתה ילד בן 14, מה ניוון שרירים, מה
מה שבעה ניתוחים, מה
למה אתה למוד סבל?
אחכ הוא הלך. וכשהוא חזר הוא אמר: "הוא עדיין חמוד". חייכתי אליו. רציתי לומר לו שגם הוא.
רציתי לחבק אותו כלכך. אז במקום זה חיבקתי את החניך שלי, הערכתי שוב את האנשים שטועמים טעם כאב מיום הוולדם.
שמתי אותו בנדנדה.. בנדנדה הוא הכי נהנה. אני חושבת ששם פשוט הוא לא מרגיש מוגבל.
כל מי שמתנדנד- יושב, משהו מנדנד אותו.
הוא ככולם.
ואז הגיע ילד עם קביים. והדבר הראשון שהוא אומר לי זה:":אז מה יש לו"?
וככה מתנהלת ביננו השיחה.
ניוון שרירים. הולך ומחמיר מפעם לפעם.
לבנתיים זה רק שיתוק גפיים תחתונים. הוא ממשיך ואומר:"את יודעת, ראיתי את הכסא גלגלים וידעתי, ידעתי שזה לא סתם".
הוא לא מבין שעם כל מילה שלו- הרצון שלי לחבק אותו גובר,
והוא לא שומע שאני בולעת את הגרון; מחניקה דמעות.
אתה ילד בן 14, מה ניוון שרירים, מה
מה שבעה ניתוחים, מה
למה אתה למוד סבל?
אחכ הוא הלך. וכשהוא חזר הוא אמר: "הוא עדיין חמוד". חייכתי אליו. רציתי לומר לו שגם הוא.
רציתי לחבק אותו כלכך. אז במקום זה חיבקתי את החניך שלי, הערכתי שוב את האנשים שטועמים טעם כאב מיום הוולדם.
