אף אחד לא מתחשב בזה שקשה לי להיפגש עכשיו עם אנשים. מכריחים אותי. מאשימים. אף אחד לא מבין אותי. לא יכולה להיות יותר עם הדיכאון הזה שלא נגמר ולהרגיש כל הזמן פחד שרוצים לאשפז אותי. עידוד מישהו?
פורום קהילת חולים ומשפחותיהם
בהנהלת: ותן טל , ארץ השוקולד
מכתב פתיחה
לא קל בכללארץ השוקולד
אינני יודע מה בדיוק לומר, אבל אכפת לנו ממך פה
יקרה!!!אנונימי (4)
קודם כל קבלי חיבוק!!
הדיכאון בפני עצמו מספיק קשה, וכשמערימים עלייך קשיים נוספים זה לא הוגן ומכביד כפל כפליים!!
לגבי חוסר ההבנה של הסביבה- אני למדתי על בשרי שבזמנים כאלה אני צריכה לדאוג אך ורק לעצמי. אפילו אם בדר''כ אני לא כזו. להיות קצת קצת מגעילה לאחרים ולדרוש את מה שטוב רק לך!!! לא מתאים- להבהיר שפשוט לא!! זה קשה אבל משתלם.
לגבי אשפוז- יש כללים מאוד נוקשים כדי לאשפז מישהו בניגוד לרצונו. לא פשוט בכלל. לא הייתי כ''כ דואגת מזה, אלא אם יש משהו מעבר לדיכאון..?
לא כתבת אם היית מאושפזת פעם או אם את בטיפול תרופתי/פסיכולוגי. אני הייתי מאושפזת ויכולה לספר לך אם מעניין אותך. טיפול בקהילה יכול להיות תחליף לזה לפעמים.
העיקר, יקירה, תרגישי טוב, תדאגי לעצמך, ותמצאי לך גורמי תמיכה במקום אלה שלא מבינים אותך.
הדיכאון בפני עצמו מספיק קשה, וכשמערימים עלייך קשיים נוספים זה לא הוגן ומכביד כפל כפליים!!
לגבי חוסר ההבנה של הסביבה- אני למדתי על בשרי שבזמנים כאלה אני צריכה לדאוג אך ורק לעצמי. אפילו אם בדר''כ אני לא כזו. להיות קצת קצת מגעילה לאחרים ולדרוש את מה שטוב רק לך!!! לא מתאים- להבהיר שפשוט לא!! זה קשה אבל משתלם.
לגבי אשפוז- יש כללים מאוד נוקשים כדי לאשפז מישהו בניגוד לרצונו. לא פשוט בכלל. לא הייתי כ''כ דואגת מזה, אלא אם יש משהו מעבר לדיכאון..?
לא כתבת אם היית מאושפזת פעם או אם את בטיפול תרופתי/פסיכולוגי. אני הייתי מאושפזת ויכולה לספר לך אם מעניין אותך. טיפול בקהילה יכול להיות תחליף לזה לפעמים.
העיקר, יקירה, תרגישי טוב, תדאגי לעצמך, ותמצאי לך גורמי תמיכה במקום אלה שלא מבינים אותך.
תודהאנונימי (פותח)
על התגובות והעידוד! זה מאוד עוזר לי.
יכולים לאשפז אותי בניגוד לרצוני כרגע, כי יש דברים נוספים חוץ מדיכאון, כך שאני ממש דואגת ומפחדת. אף פעם לא הייתי מאושפזת ואני לא רוצה להיות. זה יכול להרוס לי את החיים. אני צודקת? אבל אני כן בטיפול פסיכולוגי ותרופתי. ואני מנסה לעשות מה שאמרת, לדאוג לעצמי ולדרוש מה שטוב לי, למרות שאני לא ממש רגילה לזה. זה באמת קשה והם אפילו קצת נבהלים מיזה...
יכולים לאשפז אותי בניגוד לרצוני כרגע, כי יש דברים נוספים חוץ מדיכאון, כך שאני ממש דואגת ומפחדת. אף פעם לא הייתי מאושפזת ואני לא רוצה להיות. זה יכול להרוס לי את החיים. אני צודקת? אבל אני כן בטיפול פסיכולוגי ותרופתי. ואני מנסה לעשות מה שאמרת, לדאוג לעצמי ולדרוש מה שטוב לי, למרות שאני לא ממש רגילה לזה. זה באמת קשה והם אפילו קצת נבהלים מיזה...
זאת אני המאושפזת..אנונימי (4)
דווקא אצלי האשפוז (שהיה בניגוד לרצוני אבל לא בכפייה. בלחצים נוראיים..) היה בסוף תקופה שזכורה לטובה. זה היה בגלל מחשבות אובדניות, ודווקא שם היתה איזו תחושת מוגנות מרגיעה. היו שם הרבה שסיפרו לי שמנהלים חיים רגילים ממש, וכשמדי קשה, פעם בכמה זמן, הם מגיעים מיוזמתם לאישפוז, לנוח קצת מהעולם.. בלי שהיית שם זה נשמע זוועה בטח, אבל אחרי שהסטיגמה יורדת זה באמת יכול להיות נחמד.
אני גם פחדתי שזה כתם לכל החיים, אבל מסתבר שממש לא! קודם כל, מי שמכיר אותי לא מדמיין מה עברתי (וגם לא מה אני עוברת עכשיו, אבל לא משנה..), ואין צורך לדווח.. התחלתי מקום לימודים ועבודה רצינית בלי שום בעיה. מקסימום ביקשו מכתב מהפסיכיאטר שאין מניעה.
טיפול זה קשה ומתיש אבל מחוייב המציאות. חבל הצלה שכזה. תחזיקי בו מעמד!!
בקשר ללדאוג לעצמך- אצלי, עד שלא שברתי את כל הכלים, הם לא קלטו שיש לי 'צרכים מיוחדים'. היה חוסר הכלה נוראי שאני לא רוצה לשחזר בכלל. מרגע שהבהלתי אותם כ''כ, ובעזרת המטפלת באשפוז, הם קלטו לאט לאט (מי יותר מי פחות..) איך להתנהל איתי. לצערי רק ככה זה עבד. לשמחתי, זה פתח להם את העיניים גם לגבי אחים שלי וצרכים אחרים שלהם..
תהיי חזקה! אנחנו פה איתך!!
אני גם פחדתי שזה כתם לכל החיים, אבל מסתבר שממש לא! קודם כל, מי שמכיר אותי לא מדמיין מה עברתי (וגם לא מה אני עוברת עכשיו, אבל לא משנה..), ואין צורך לדווח.. התחלתי מקום לימודים ועבודה רצינית בלי שום בעיה. מקסימום ביקשו מכתב מהפסיכיאטר שאין מניעה.
טיפול זה קשה ומתיש אבל מחוייב המציאות. חבל הצלה שכזה. תחזיקי בו מעמד!!
בקשר ללדאוג לעצמך- אצלי, עד שלא שברתי את כל הכלים, הם לא קלטו שיש לי 'צרכים מיוחדים'. היה חוסר הכלה נוראי שאני לא רוצה לשחזר בכלל. מרגע שהבהלתי אותם כ''כ, ובעזרת המטפלת באשפוז, הם קלטו לאט לאט (מי יותר מי פחות..) איך להתנהל איתי. לצערי רק ככה זה עבד. לשמחתי, זה פתח להם את העיניים גם לגבי אחים שלי וצרכים אחרים שלהם..
תהיי חזקה! אנחנו פה איתך!!
וואו תודה!!אנונימי (פותח)
כל כך עוזר לי מה שכתבת.
לא חשבתי שאישפוז יכול להיות גם נחמד... אבל אני בכל זאת מפחדת כי אי אפשר לדעת על מי נופלים שם, לא? וגם כמה זמן אפשר להיתקע שם...
ואפשר לשאול איך הבהלת אותם ו'שברת את כל הכלים' בשביל שיכילו אותך? אני מנסה וזה לא הכי הולך... לא יודעת איך בדיוק לעשות את זה... וקשה לי עם זה ממש שלא מבינים אותי ומאשימים..
לא חשבתי שאישפוז יכול להיות גם נחמד... אבל אני בכל זאת מפחדת כי אי אפשר לדעת על מי נופלים שם, לא? וגם כמה זמן אפשר להיתקע שם...
ואפשר לשאול איך הבהלת אותם ו'שברת את כל הכלים' בשביל שיכילו אותך? אני מנסה וזה לא הכי הולך... לא יודעת איך בדיוק לעשות את זה... וקשה לי עם זה ממש שלא מבינים אותי ומאשימים..
תראי,אנונימי (4)
יש כל מיני סוגים של אנשים שמאושפזים, ורובם מן הסתם לא ברמה שלך (לא הצלחתי לנסח טוב יותר) אלא חולים יותר. אני הסתכלתי על הדברים בהומור, החבר'ה בידרו אותי בסה''כ... לא בקטע של לצחוק עליהם חלילה! לזרום איתם ולהתבדר מהסיטואציה ההזויה..
אני התאשפזתי מרצוני ושחררו אותי אחרי 5 ימים. אח''כ המצב התדרדר ואז הכריחו אותי בערך, והייתי שם 5 חודשים אם אני לא טועה. אבל בסה''כ זה נתון גם לבחירה שלך.
אצלי נראה לי שההלם היה כשהם הגיעו למיון (לא הגעתי איתם, ואני לא סגורה על זה שהם ידעו על האשפוז הראשון) והבהירו להם שהבת שלהם בסכנת חיים!!! ושוב, גם המטפלת שם עשתה את העבודה, כי גם שם עוד היו להם תגובות נוראיות!!! ומאז, כמעט כל מה שאני מוכנה ללכת לקראתם הוא נפלא, אחרי כל מה שעברנו... מאמינה שאפשר לעשות את זה גם בלי אשפוז, אלא בעזרת איש מקצוע שיבהיר שזה או את או הם. יש להם ילדה שונה ממה שהם חלמו. באסה. והם צריכים לבחור אם היא נשארת פה איתם, בתנאים שהיא צריכה בשביל זה, או שהם ממשיכים ככה ומוותרים עליה בעצם... אני גם אמרתי להם את זה בפנים כמה פעמים, בסגנון של 'ילדה עם צרכים מיוחדים', בסוף זה ייקלט...
אני התאשפזתי מרצוני ושחררו אותי אחרי 5 ימים. אח''כ המצב התדרדר ואז הכריחו אותי בערך, והייתי שם 5 חודשים אם אני לא טועה. אבל בסה''כ זה נתון גם לבחירה שלך.
אצלי נראה לי שההלם היה כשהם הגיעו למיון (לא הגעתי איתם, ואני לא סגורה על זה שהם ידעו על האשפוז הראשון) והבהירו להם שהבת שלהם בסכנת חיים!!! ושוב, גם המטפלת שם עשתה את העבודה, כי גם שם עוד היו להם תגובות נוראיות!!! ומאז, כמעט כל מה שאני מוכנה ללכת לקראתם הוא נפלא, אחרי כל מה שעברנו... מאמינה שאפשר לעשות את זה גם בלי אשפוז, אלא בעזרת איש מקצוע שיבהיר שזה או את או הם. יש להם ילדה שונה ממה שהם חלמו. באסה. והם צריכים לבחור אם היא נשארת פה איתם, בתנאים שהיא צריכה בשביל זה, או שהם ממשיכים ככה ומוותרים עליה בעצם... אני גם אמרתי להם את זה בפנים כמה פעמים, בסגנון של 'ילדה עם צרכים מיוחדים', בסוף זה ייקלט...
את יכולה לבוא לאישי בבקשה?קול דממהאחרונה
אפילו מפצלש
היי לכם אנשים של עולם מושלם,אנונימי (פותח)
אנשים יפים, מוצלחים,
אנשים של החיים,
ברוכים הבאים לחושך,
ברוכים הבאים לרכבת הרים של החיים שלנו,
ברוכים הבאים למחלקות סגורות
למבט אטום וריק
ברוכים הבאים לפחד מוות,
לפחד מהמוות
למקומות שבהם אין לכם מה לעשות
בהם אתם הצופים ואתם ההצגה
אתם הטובים ואתם הרעים
אתם המכילים אבל אתם גם המכאיבים
ברוכים הבאים לנפש
לתרופות,לכאבים
למחלות הפחות פוטוגניות
ברוכים הבאים לשלוש שנים של סרט
של עלייה ירידה ושוב ושוב
ברוכים הבאים למטה
ברוכים הבאים לדמעות של אמא בלי סוף
לרגעי ייאוש אצל אבא
ברוכים הבאים למלחמה על החיים
תכירו, זה קצת מפחיד, גם לנו
אז תיכנסו רק קצת
לא להיבהל
זה בעיקרון לא מדבק
אל תגידו כלום,
תיתנו איזה חיבוק
תעיזו להסתכל קצת בעיניים
תכירו את המבט הזה
תזהו את התהום
ואז תפיצו הלאה
תספרו שזה לא כזה מפחיד כמו שמספרים
ואנשים כאלה הם די רגילים
והם לרוב ממש חיים בתוכנו
והמשפחה שלהם היא לא פוגענית או משהו
ממש רגילה כזאת
אפשר לומר די טובה
ולפעמים באמצע היום, כשאנחנו נראים קצת מהוררים
אז זה רק קצת מחשבות על היקר שנמצא עכשיו בבועה שלו
במחלקה במקום כזה או אחר
נאבק על החיים שלו
אל תפחדו לשאול אם הכל בסדר איתו
אל תפחדו לשמוע את התשובה שלא ממש
והכי חשוב תשמרו את הביקור אצליכם בלב
קרוב קרוב
לא לשכוח, לא לשים בצד
יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים
ויש להם משפחה שעומדת בצד
מחזיקה להם את היד
ומתפללת שהם יצליחו
וגם אם זה קורה כמה פעמים ביום
אל תתעלמו
יש פה אנשים שנלחמים על החיים
ויש להם משפחה.
שלום אני חצויה וכאובהאנונימי (פותח)
מצד שני אני מתעורר בי אהבה עצומה ומצד שני כאב עצום על אחת שעשתה בתוך מסגרת גן סוג של טיפול פסיכולוגי הנקרא emdr
ובסוף פיטרו אותי כי לא יכולתי מבחינה רגשית לטפל בילד הזקוק להשגחה צמודה וכל הצוות ידע וקיבל חלק מהכלים גם לטפל בי
אז מצד אחד עברתי את הטיפול ובאבחה אחת נגמר וזה כואב שורף את הלב ושואלת את עצמי למה לעיני כולם לעבור טיפול..
ומצד שני היא עבדה איתי בחינם וזקוקה לעזרה הזו ויחד עם געגועים עזים לאותה אחת והכרת תודה על כך איך איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה קשה מיסר ועצוב יחד... האם משהו בתוכי מעורער עד כדי כך האם זה נקרא מזוכיזם...... 😭😭😭
כואב לקרוא על האתגרארץ השוקולד
מאחל לך רק טוב, לצערי לא יודע מה לומר מעבר לזה
רפואה שלמהארץ השוקולד
אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד
מקווה שעובד פה יש לי שאלה רפואיתאנונימי (פותח)
לפני שבועיים עברתי מצב נתק.. פניתי לרופא והיפנה אותי לבדיקות דם כמו אלקורידים )מקווה שכיניתי אותו נכון..
ביקשתי שיבדוק לי ויטמינים ומינרלים ומסרב וממש מרגישה שחסר לי איזה מינרל או ויטמין דחוף בגוף
השאלה שלי איפה אפשר לבדוק בדיקה כזו מחוץ למסגרת הקופות חולים וכמובן שיהיה בכפוף להפניה?
בבית חולים הדסה בירושלים עושים זאתכי קרוב.
כן זה עולה כסףכי קרוב.
לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב
אתה רוצה מספר או מיקום?כי קרוב.
רפואה שלמה וכל הכבוד על ההשקעהארץ השוקולד
אולי כדאי להתקשר להדסה עין כרם ולשאול אותם?
זה שאלה שכדאי לשאול רופא או רוקחארץ השוקולדאחרונה
הם ידעו בדיוק
המון בהצלחהארץ השוקולד
ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.
לא יודע לגבי פענוח.
ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!
חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)
ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם
לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.
מתכת זה תלוי בכמות המתכת ואיפה היאתמיד בבטחה
ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.
לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל
כדאי פשוט לשאול
פענוח רדיולוג עושה, מקבלים אוטומטית ביחד עם הצילוםתמיד בבטחה
רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח
לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.
בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)
המון בהצלחה גיבור/הארץ השוקולד
מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.
לגופו של עניין, אני לא יודע.
באסהארץ השוקולדאחרונה
כל הכבוד שניסית
אוי, כואב ממש לקרואארץ השוקולדאחרונה
מציע לחפש דמות מקצועית שתעזור להתמודד, ולחשוב כיצד לשתף את המשפחה.
בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא