א. קול מעורר את הכוונה. גם להרים את הטון וגם להתפלל בתנועות ניגוניות שמעוררות.

ב. ללמוד בספרים שמדברים על התפילה (בעיקר על המילים, תפקיד כל תפילה, משמעותה וכו').

ג. להתעורר ע"י תנועות חיצוניות. לרוץ לבית המדרש, להתנועע בתפילה, לעמוד, לעצום עיניים.

ד. לשהות קצת לפני התפילה. ללמוד משהו. תנ"ך, גמרא, תהלים, תפילות.

ה. להתפלל על זה, שתצליח להתעורר.

ו. לשוות מולך משפט מעורר. "שויתי ד' לנגדי תמיד" , "דע לפני מי אתה עומד", "מלך מלכי המלכים" וכו'.

בהצלחה עצומה!!!

*ניגון לפני התפילה

*לדבר עם ה לפני התפילה, ולבקש שיפתח לנו את הלב וכו....

*לימוד לפני התפילה - בדרך כלל מעורר את הרצון והצורך, שנגיע לתפילה בבחינת :"וכבודו מלא עולם"          "הרפו ודעו שאני ה" "אין עוד מלבדו" שרק הוא עכשיו פה - רק אני והוא !

*על ידי התלהבות הגוף תבוא התלהבות הלב..

*לעבור על המילים לפניי לנסות להבין בשכל פשוט וישר , ואפשר גם ללמוד לעומק מקורות מפרשים וכו..

*לשמוע מה אתה אומר- אתה מדבר עם אבא עם המלך!!! 

*להשתדל להתבודד בין ההמון...

*להתפלל בטבע- זה מעורר את הלב ומגביר את הרצון וההשתוקקות.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה!

זה פשוט ירכז אותך בלהבין את פירוש המילים.

וממגר תמקום לדברים חיצוניים אחרים. 

אם אתה לבד אתה יכול להתפלל בקול מתוך הסידור-מתוך. לא מתוך הראש אלא לעבור מילה במילה מהסידור.

(אתה לפי ההלכה מלכתכילה אמור לשמוע אותך מתפלל [ולא רק הזזות שפתיים] ואז אתה עוקב גם אז זה מתחבר.

לקרוא בלי קשר מביאורים או ווארטים וכאלה על התפילה.. שתגיע לנקודה זה פשוט יעלה לנגד עינייך ויתן לך חיות (לפעמים. לא מתחייבת. לי זה ב"ה בחלק לרוב נותן.)

בהצלחה!!!

להגיע שתיים שלוש דקות לפני התפילה, ליטול ידיים ולעצור את הזמן. להפנים שעכשיו את הולכת לעמוד לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. להתפלל בנחת ובמתינות (רצוי בקול אם מתאפשר לך) ולהבין מה שאת קוראת.

א גרויסע הצולחה

אנחנו נמצאים ממש לפני הגאולה ושחיטת היצהר ועכשיו הוא צריך לעבוד קשה כדי להספיק כמה שיותר, מפאת קוצר הזמן אין לו אופציה להתבזבז על דברים לא שווים/משמעותיים... אם הוא מפריע לי להתרכז בתפילה כנראה יש לתפילה שלי כח שהוא ככ מתאמץ לבטל אותו... ככה כל פעם שמרגישים רפיון בריכוז לחשוב "דווקא עכשיו יש כנראה כח חזק לתפילה שלי והוא ממש רוצה לבטל אותו ולכן דווקא עכשיו אני אתכוון חזק!!" זה לא קל אבל עוזר מנסיון!

בהצלחה!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...