פרשת וירא בס"ד עוצמה פנימית.
בשיא הכוח.
"וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק..."
מסביר רש"י שמצאנו למילה "ויגש" כמה משמעויות, הגשה לתפילה, למלחמה ולפיוס, ואומר רש"י שאברהם פנה בכולן. וצריך להבין מדוע פנה בכל הדרכים, והתאמץ כך, ועוד יותר יש לשאול על כך שניגש למלחמה? ואפשר אולי ללמוד מכאן, שכאשר עוסקים בהצלת נפשות חייבים להתאמץ בכל הכוח שיש לנו. אין לנו לוותר אל מול הקושי אלא למצוא עוד דרכים לפעול ולהציל נפשות.
~~~הרחבות~~~
הכנסת אורחים.
אם נסתכל אפשר לראות שאברהם אבינו המשיך לארח אורחים בכל מצב גם אחרי שכבר שנים הוא עוסק בכך והוא בן 99 שנה ואחרי ברית המילה. אך אברהם אינו הוריד או הפסיק, בן אדם עלול לחשוב הנה כבר עשיתי וכתבתי וחיזקתי, אך עלינו למצוא את הכוחות להוסיף ולהתאמץ להוסיף ולתת כפי יכולתנו.
השבת זה יום פטירת החזון איש, מסופר על החזון איש שניצל את כוחותיו עד תום, ופעם אירע לו שלא חישב נכון את הכוח שלו ונפל לפני שהגיע למיטתו כדי לשכב לישון.
כפי שמבוא בתמונה בצד, אנחנו הרבה פעמים יכולים להסתכל על הגלים שמתנפצים על הסלעים, ולחשוב שאנחנו כמו אותם גלים מגיעים עושים וחוזרים אחורה, אך צריך להסתכל גם על הסלעים על אותם גדולים וללמוד שאף לא הסתיימה הדרך שעדיין יש לנו מה לעשות כאן, יש לנו תפקיד וכוחות לעמוד למול הגלים ולהמשיך להופיע ולתת לעלום.
שנזכה לעמוד איתנים למול גלי העולם, לתת מעצמנו, בכל הכוחות, ולדעת שיש עוצמה לכל נתינה ונתינה ובעזרת ה' נזכה לחיות ולהחיות אחרים.
שבת שלום ומבורך מאיתו יתברך!!
