כשאנחנו אומרים תאווה זה דברים שאנחנו רוצים כגון אוכל וכו, דברים שהגוף שלנו בדכ רוצה ואנו מצווים להתעלות מעל היצר החומרי כבהמה.
אך איזו תאווה היא עצבות? הגוף שלנו ממש לא אוהב להיות עצוב, ולכן זו לא תאווה...

הרי כולנו, או רובנו, נהנים להיות עצובים.

אז אני קוראת לזה תאווה, כי נראה לי שזה תאווה.

אחרים קוראים לזה בשמות אחרים.

אבל זה אותו רעיון.