והיא גם לא יודעת שאנחנו יודעות

דברו איתה. תשאלו מה קורה, תנסו לחשוב למה התרחקתם ווואלה אולי שווה לא לאבד אותה וכדאי להתקרב. בכל מקרה תהיו שם בשבילה וספרו למישהו שאחראי עליה כי זה חשוב.לאנשים שקרובים אליך יש השפעה במידה שלא תיאמן, את לא תשערי עד כמה, מניסיון. תדברו איתה ותראו לה שאכפת לכן, לצד הבנה עם עצמכן שלא כדאי להפסיד אותה. אגב- רעיון יצירתי- אם תחליטו שהיא כן חלק מכן ואתן רוצות אותה-למה לא לקנות לה מתנה שווה לבת מצווה ושרשרת כמו שקניתן לארבעתכן? 

שלום לך יקרה,

אני מבינה שאת מאוד מודאגת בגלל חברתך ומנסה להבין מה עלייך לעשות במצב הזה... ושאולי העובדה שהיא חושבת על התאבדות אף מותירה אותך חסרת אונים, כי יתכן שמבחינתך בלתי אפשרי להתמודד עם זאת לבד... ונדמה שבעקבות זאת, את נותרת עם עול כבד על הכתפיים...

יקרה, קודם כל אני רוצה לחזק את העובדה שאת ערנית ושמת לב למצוקה החמורה של חברתך וגם יש לך רצון כנה ואמיתי לסייע לה. אין ספק שיש לכך חשיבות רבה להצלת חיים. תוכלי להיות שם לצד חברתך ולהקשיב לה מבלי לשפוט אותה. כמו כן, אינך צריכה לקחת את האחריות הגדולה הזו על עצמך- ואם את חוששת שתפגע בעצמה, עלייך לפנות למבוגר אחראי בסביבה- כמו הורה, מורה או יועצת, שיוכלו להיות שם עבורך...  בנוסף, רציתי להגיד לך שאני מתנדבת באתר סה"ר. אנחנו מפעילים צ'אט שהוא מקום בו תוכלי לדבר עם סייע או סייעת, להתייעץ איתנו יותר לעומק לגבי מה ניתן לעשות וגם לפרוק את הלחץ והדאגה שנראה שאת מרגישה בגלל החברה... בנוסף, תוכלי גם להפנות לצ'אט את חברתך. אני מצרפת לך גם קישור לצ'אט שלנו.  

מחכים לך...

שלך,

מתנדבת סה"ר.

סהר - סיוע והקשבה ברשת

תקרבו אותה, תתעניינו בשלומה ותתייחסו אליה יפה.

וכמו שהציעו- לספר ליועצת בית הספר.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....