מעוקבי זיווג... לכולם היו הפרשים הרבה יותר גדולים מבחינה "תורנית" בעבר, ואפשר ככה להקים בית. וככה גם גדולי הדור אומרים...

כי בסוף זה בא ממקום שלנו הבנות יותר כיבכול קל לדעת את מקום הבחור בעבודת ה' שלו ב"בירורים" או כשמציעים הצעות..

בעוד שאצל בנות פחות.

לכן בחרתי בהגדרה שמראש מגדירה בחורה כתורנית או במילים האחרות שאת בחרת לתאר אותם.

אני ממש מסכימה עם מה שאת אומרת.

אבל כשאומרים לך על מישהו שהוא אדם טוב, זה שמח.

אבל שבאים ואומרים לך, הוא מתדנדב, הוא תמיד זה שיחפש לשמח אנשים, הוא עושה חסדים וכ'ו יותר יעזור לך להבין שהוא אדם טוב.

לכן ניסתי להבין איך זה מצד בנים שאומרים להם תורנית...

אבל תודה לך

מישהו מבקש מישהי "תורנית", הבחורה מעויינת לדעת מה המשמעת שהוא מתכווין, אם באמת יש איזו משמעות פחות או יותר אחידה שמתכוונים כשאומרים כך - כדי שתדע אם זה נוגע לה.

וכן להיפך.

בכללי, אנשים מבינים בד"כ שכאשר מבקשים מישהו כזה, מתכוונים שבאמת איכפת לו/ה מדרכה של תורה. שזה מרכזי אצלו/ה.

מה נעשה, שאנחנו עדיין לא במציאות שאצל כולם זה כך בנגלה. וגם שאנחנו במצאיות שאנשים צריכים איזשהן הגדרות, כדי למקד יותר מה שמחפשים, כי אחרת אין לדבר סוף.

ובאמת נכון, שלפעמים מי שלא מוגדר כך, יהיה יותר כזה ממי שכן מוגדר. וכן להיפך.

כי לך גם בראש יש הגדרה אחרת למהו תורני,

אני מבחינתי זה כן כולל את זה..

לכן שאלתי

"ריק מבפנים", אינו באמת תורני.

כך אמרו חז"ל על ת"ח שאין בו יראת שמיים שהוא כקל-שבציבור.

בעם ישראל, "תורני", אינו סכום של ידיעות בלבד. אלא יר"ש, לומד על מנת לקיים (הרצי"ה זצ"ל היה מספר על מישהו שעשה עבודת מחקר להראות שבכל מקום שנזכר במקורותינו חכם, זה חכם-וצדיק..).

דבר שני - אוהב ה' זה לאו דווקא "בעל רגש". זה כבר ענין של תכונות של אדם. יש מי שבטבעו הוא פחות בעל רגש, ואעפ"י כן הוא אוהב ה' וירא שמיים. כמובן שרגש חם וערני זה מצוין - אבל לא חופף למושגים. הרבה פעמים "מחליפים" ביניהם (וכך גם רואים מדוגמאות שנתנו חכמים לגבי המושגים).

ויש איזו "קורלציה" בין המושגים. כמו שנאמר במסכת אבות: אם אין חוכמה, אין יראה. אם אין יראה, אין חוכמה..

[כמובן, זה לא מחייב שכל אחת תרצה מישהו זה שהוא "תורני" אבל לא בעל רגש. לגיטימי לגמרי לרצות זה וזה. בשביל זה צריך לברר/להכיר עוד כמה דברים חוץ מההגדרה הראשונית..]

ירא שמיים זה נתון אובייקטיבי- כן או לא. ומי האדם שיגיד על עצמו(אם הוא מעיד על עצמו את זה,

ככל הנראה שהוא לא ירא שמיים)

תורני מתייחס לשאיפות שלו. זה אדם יכול להעיד על עצמו.

מה שרציתי לומר, שזה לא "תורני". הוא אשר כתבתי.

יראת שמיים אמיתית, זה דווקא עם קישור לתורה.

תורני אמיתי, זה דווקא עם יראת שמיים.

"עבודת ה' " זה לא רק או דווקא, רגש. אם כי מעולה מי שיש לו.

מי שעושה מצוות אנשים מלומדה בלבד - זה אומר שאינו מקיים כהוגן = אינו "תורני".

הוא שאמרתי, אין "חכם" בתורה ללא צדקות.

מה שאני אומר, שכאשר מגדירים "תורני", ממש מתכוונים שהוא קשור לתורה, ואיכפת לו ממנה ומקיים מתוך הקישור הזה. 

אם לא, יכול להיות "בעל ידיעת במיל. "....  בטוח שאף מבקשת "תורני" אינה מתכוונת לכך.

אכן, יתכן שמישהו "ירַמה"... אין תוכו כברו. חז"ל אומרים על זה דברים קשים.

עם זאת, חשוב להדגיש גם את הצד השני - ש"הרגשות" ללא תורה, זה לא טוב יותר.

הכל מתוך תורה. בין לימודה, בין הוקרתה, בין שמיעה מפי חכמים.

[וכמובן, המטרה אינה לייצר "סתירה", אלא להעיר על אמייתם של מושגים. אדרבה, אם מסכימים, מצוין]

[וגם בכלל בעולם התורני הנורמלי. 

אוי למי שקורא "תורני" למי ש"בדרך החוצה" כי כבר "התייבש מבפנים ח"ו....]

לאחרונה באמת קיבלתי על עצמי בלי נדר להפסיק להשתמש במושגים האלה

לא חרדי, לא דתי, לא דתי תורני,ולא מסורתי...

זה נראה לי מתכון לשקר, מהסיבה שכתבת, ואני לא מוכן להפיץ אותו 

שומר מצוות או לא?  ומהי רמת ההקפדה?   זהו!!

שלא יתחבאו לי מאחרי הגדרות 

עד שמגיעים לת'כלס.

בת'כלס- גם אצל חז"ל יש מדרגות, והמושגים חבר ועם הארץ הם מושגים משנתיים שלומדים אותם

ויש להם השלכות הלכתיות.

כן- זה חשוב לדעת להגדיר איפה אדם נמצא.

וצריך הגדרה שתבדיל בין אנשים בעלי תפיסות עולם וגישות.

הקב"ה רוצה שנהיה תורניים. תורניים זה אנשים שמקבלים את התורה בשמחה ובאהבה ורוצים לחיות חיי

תורה ולא להכפיף את התורה לתפיסות זרות. אנשים שרוצים וחיים תרבות שנובעת ועוסקת בתורה ובקדושה.

זה חלק מהאמירה "ועתה, ישראל--מה יהוה אלוהיך, שואל מעימך:  כי אם-ליראה את-יהוה אלוהיך ללכת בכל-דרכיו, ולאהבה אותו, ולעבוד את-יהוה אלוהיך, בכל-לבבך ובכל-נפשך. לשמור את-מצוות יהוה, ואת-חוקותיו, אשר אנוכי מצווך, היום--לטוב, לך.".

יש 70 דרכים להיות ירא ואוהב וללכת בכל דרכיו ולעבוד, ולשמור את המצוות והחוקים. אבל יש רק 70.

לא יותר מזה. וצריך לדעת להבדיל בין קודש לחול ובין ישראל לעמים. 

יש היום המון קולות שמתחזים לדבר בשם התורה, כשהם שמים אותה כמקום שני(במקרה הטוב) בבניית

החיים שלהם. ולכן צריך להוציא אותם החוצה מהמשוואה- ולהגדיר, יש תורניים ויש שלא.

אבל אין בעיה- במקום להגיד תורני תגידי חבר.

זה עניין של תקשורת, לא עניין של מהות. 

כשחז"ל החליטו על מדרגות כאלו אפשר היה לטעון שהן לא הגדרות בתורה, 

אבל חז"ל לא הגדירו הגדרות שכתובת בתורה(רשע, צדיק) אלא הגדרות שקיבלו על עצמם.

גם המושג תלמיד חכם הוא לא מושג מהתורה. עדיין הוא משמש אינספור פעמים בחז"ל.

גם למושג תלמיד חכם יש מחלוקת איך להבין אותו. גם למושג רב.

אין מה לעשות עם זה, אבל זה לא אומר להפסיק להשתמש בזה.

ההפך- צריך הגדרות ברורות, וזה בדיוק מה שזוהרת ביקשה לעשות- לתאם את ההגדרה.

הגדרה היא אלוקית או לא על פי התוכן שלה, לא על פי השם החיצוני שלה. שאגב- גם תורני

זה שם ששואב מהמושג תורה, שהוא מושג אלוקי, ואומר בפשטות שהאדם שייך לתורה.

אלא שאכן אמר, למשל, שציצית יותר חשוב כי זו מצוה..

וגם, אם היה בא אליו מישהו עם כיפה "לכבודו", היה אומר לו שאם לא חובש ברגיל - שלא יחבוש. שלא יצור מחיצה.

וגם דיבר, כמו אביו הרב זצ"ל על הקלקול שיש בכך שמגדירים "חילוניים" "דתיים" (הרב אומר שזה גורם לאלו לחשוב שלא צריכים לעשות תשובה כי זה לא שייך אליהם, מושג דתי. ולאלו לחשוב שאינם צריכים - כי הם כבר כן...)

אבל מעדיף לא לעשות זאת על גבי הפורום בפומבי.

אם מאד מעניין אותך, אוכל במסר..

[מקווה שזה לא ממש יערער לך את המסורת...  ואת מבינה שאני הבנתי מראש שלפי סגנונך עם ה"חריפות" שבו, תגיבי משהו בכיוון, שאי אפשר להוכיח שלא... ואעפ"י כן לקחתי את ה"סיכון"..]

נניח שאת מכירה את אמא שלך. יודעת בדיוק איך היא מדברת, שמעת "מערכה" שלה בנושא מסויים פעמים רבות. יאמרו לך דבר שאת יודעת שהיא מתייחסת אליו מידי פעם - ובסגנון שאת יודעת הוא "בלתי אפשרי" אצלה. מה תגידי? לא אמרה. יגידו לך: אי אפשר להוכיח את השלילה (מסורת מאבותינו...), תמשכי בכתפייך, ותמשיכי.... זו לא מתמטיקה, ואת יודעת שלא...

אני יודע בוודאת גמורה, שהרצי"ה מעולם מעולם לא אמר ש"אם היה לו אומץ, היה מוריד את הכיפה".

אני גם יודע בוודאות גמורה שמעולם לא אמר שאם היה לו אומץ, היה מכניס סטירה לסתם מישהו שהולך ברחוב (על אף ה"מסורת"...)..

ואמרתי שאני לא מדבר פה באופן מתמטי.

זה מעין מה שחז"ל אומרים שלתלמיד חכם מחזירים אבידה בטביעת עין גם ללא סימנים. מבחינה "מתמטית", זה לא שייך. שיגיד בדיוק מה הסימן. אבל זה יותר חזק מסימן.

אז קודם כל, באמת לא דייקת. אני התייחסתי למה שאמרת (לא "אם היה לי אומץ" - בכלל לא שייך שיתבטא כך. וגם לא "הייתי" וכו'..).

"מבטל את הענין", זה כבר תלוי בניואנסים. לא אמר באופן מעשי. אלא שלא טוב שיש אפשרות כאילו "להגדיר" חתוך בין "דתיים" ללא - כי יש הרבה מדרגות.

בוודאי לא אמר שהיה באמת "מבטל". כבר הגר"א אמר שכיום כיפה זה כבר הפך להיות מעצם הדין.

ובגמרא יש לגבי אותו האיש, שראוהו הולך בראש גלוי, חוצפה, ודנו בגלל זה זה על "מהותו".

[את יכולה לשלוח מי אמר. למה לא... ולפעמים אנשים גם לא כ"כ מדייקים בלשונם כשרוצים לבטא "רעיון"]

יכולה לכתוב את שמו במסר.

ולא נכון מה שכתבת, שאני אומר שלא על מה ששעמת מרבותייך...

אני אמרתי שלא - על מה שכתבת בהתחלה. ואומר את זה בוודאות גמורה, גם אם את סוברת שאי אפשר להגיד בוודאות על שלילה. אז הנה את רואה שאפשר....

לגבי הנוסח הנוכחי, זה כבר קצת אחרת.

עדיין אני סבור שזה לא מדויק. אבל זה כבר אחרת (ובוודאי לא אמר "אם היה לי אומץ", כי לא השתמש כלל במילים האלו)

אני לא באתי "להוכיח" משהו במתמטיקה.

אמרתי שאני יודע במאה אחוז שלא אמר כפי שניסחת בתחילה.

זהו. חושבת שאי אפשר לומר כך - בסדר...

ואעפ"י כן - לא אמר....

אני לא חושב שלקחת משפט אחד של הרצי"ה ולבנות עליו תורה שלמה זו דרך חיים.

אני לא חז"ל, אבל לא אני המצאתי. אלא המציאות מכתיבה צורך כזה והצורך נענה.

הרב קוק כתב שאסור לקרוא לחילונים חילונים כי אף אחד לא חילוני(זר) לקודש בעם ישראל.

ההגדרה הזו היא בעייתית כי היא מבטאת תוכן בעייתי.

הרב קוק הגדיר את עצמו כחרדי- שזו גם הגדרה לא חז"לית.

זו לא בשורה מצערת, אלא בשורה שמבינה את המציאות. ציבור זה ראשי תיבות של צדיקים בינוניים

ורשעים- את זה אמר הנצי"ב. וזו האמת. כל אחד צריך להשתפר.

הסיבה שעוברים להגדרות נוספות היא כי צדיק זו הגדרה לא מספקת שלא ניתן לבחון.

האם האדם מגדיר את עצמו כתורני- זה כן מעיד על משהו אצלו, אחרת לא היה מעיד.

ההגדרות נצרכות, והבריחה מהן היא בריחה מחשבון נפש. 

זו לא הגדרה מתנשאת, אלא הגדרה מהותית- אני שואף לחיות את כל חיי כחיי תורה ולהיות שייך

לעולם שהתורה רוצה ליצור. לא להיות רק "דתי"(שזו עוד הגדרה לא מובנת שמי המציא אותה?),

שמשמש היום להגדיר אדם שנמצא איפשהו על רצף קיום המצוות.

ועם הארץ שם הוא מישהו שהוא בגדר רשע רציני.

לקחת את הקטבים הכי רחוקים...

יש מדרגות הרבה יותר "רכות" אצל חז"ל וכתוב במפורש שלעניין שידוכים אין להם נפקא מינה רק סדר קדימה (בת ת"ח, בת גדולי הדור, בת גבאי צדקה וכו')

הגדרות כמו ת"ח- חבר\עם הארץ... הם הגדרות של שבח וגנאי שמדברות על אותן מצוות ושאיפות..

כמו לשאול מישהו באיזה רמה הוא מקפיד על מצוות.  

לעומת הגדרות כמו "תורני" "דתי" וכו'  שבהן לכל הגדרה יש גם פרשנות

וזה נותן אפשרות להתחבא מאחריהן בלי להשתנות

ולא רק בגלל חוסר ידיעה. עמי ארצות לא מעוניינים ללמוד- שאם כן היו יכולים ללמוד, אלא בוחרים שלא.

ועמי ארצות לא שומרים על מצוות בסיסיות- הידועה שבהן היא תרומות ומעשרות(עבירה דאורייתא).

גם חילוני לא מגדיר את עצמו כפטור, אלא כלא מקיים.

בכללי - עם הארץ אינו ביטוי של גנאי בדווקא.

הכוונה לאדם שמצוי בישובו של עולם, אך לא עוסק בתורה.

על כן, "לא עם הארץ חסיד" אבל יכול להיות ירא חטא (אין בור - שאינו מצוי גם בדרך ארץ - ירא חטא).

ו"רוב עמי הארץ מעשרים הם".

ככלל, היה אומר הרצי"ה שבמקורות יש שני סוגי "עם הארץ". יש סוג שאינו יודע, וזה לא מוזכר דווקא לשלילה (לא כולם באמת "יכלו ללמוד" אינטנסיבית), ויש סוג שזו "חיוביות של השלילה" - מלחמה... כמו שהעיד רבי עקיבא על עצמו שכאשר היה עם הארץ היה אומר: מי יתן לי תלמיד חכם ואשכנו כחמור"...

אבל אי אפשר להגיד שעם הארץ הוא רק מי שאינו יודע.

"עם הארץ מותר לנחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת" זה ממש על אדם שרק עוסק ביישובו של עולם...

כל העיקרון של הדיון על עם הארץ וחבר היה להביא הגדרות חברתיות שהן לא מהתורה

שנועדו רק על מנת לתקשר בין אנשים להסביר איפה האדם נמצא.

אם גם חז"ל לא ראו צורך להסתמך על התורה כשהם קבעו הגדרות כאלו.

עצם ההחלטה שיש בעיה בשימוש בהגדרות חברתיות שהן לא חז"ליות היא הגדרה לא חז"לית

שלא ראו צורך בכך.

אבל מה שבטוח, שההגדרות של חז"ל לא משקפות שאיפות אלא רק את הרמה

מה שמזכיר לאדם שתמיד צריך להתקדם, ולא נותן לו מקום להתחבא 

לעומת ההגדרות של היום שמשקפות שאיפות, 

מה שבעצם משקיט את המצפון.. כמו שאמרת.. 

אפרופו הגדרות..

"שיחה בין שני תושבי תל אביב:

- אישתי ילדה אתמול.

- מזל טוב. בן או בת?

- לא יודע. כשיגדל יחליט."

זה לא כיף שמגדירים אותך - אבל... לאנשים יש צורך להגדיר אחרים כי אז הם יודעים עם מה הם עובדים, הם רוצים בן אדם צפוי. כשאדם לא מוגדר הוא לא צפוי, הוא יכול להיות הכל וכלום באותו זמן, ולרב האנשים זה קשה, הם רוצים להכניס את הבן אדם למשבצות שקיימות אצלם במוח, כי זה עוזר להם "להתמודד ולדעת מול מי אני", הבעיה העיקרית בסיפור היא, שברגע שאני מגדיר את עצמי אני כובל את עצמי, אם אדם עונה לשאלה מה אתה עושה בחיים - "אני מהנדס" אז הוא כובל את עצמו בסטטוס מסויים וזה חבל ולא נכון. מחר הוא יכול להיות נדלניסט, ועוד שבוע הוא יכול לפתוח עסק. רוב האנשים חושבים שמה שהם עושים או חושבים זה מה שמגדיר אותם 

מה שאנחנו עושים לא מגדיר אותנו, מה שאנחנו עושים זה מה שאנחנו עושים.

@סוסה אדומה

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא

אם תשנה גישה, אתה תרויח יותר.

מתי מרויחים יותר ? בדרך הקשה.

מהי הדרך הקשה ? תתעלם מכל הקוסמטיקה הזו, מכל הכוכביות האלה.

או במילים אחרות - תהיה גבר.

בסופו של דבר זה גם ירגיש לך נכון יותר וגם תרגיש טוב יותר.

שהבחורה תברר גם עם 8000 כוכביות. זה  לא אמור להזיז לך (קל לדבר קשה לבצע). זה לא העניין שלך. זה העניין שלה בלבד.

תחשוב על זה טוב טוב ותראה שזו האמת.

אותך מעניין דבר אחד : להפגש. לשדר מי שאתה. לא יותר. לא פחות. תפס ? מזל טוב.

לא תפס ? התקדמת עוד צעד בדרך לחתונה כי כל מפגש כזה מחדד אותך.

הכל בהכוונת השם יתברך.

לדעתי גם זה שתתעלם מהכוכביות האלה, זה חלק מהמבחן שהוא  עושה לך.

אגו. גאווה. להעיף את הזה ממך.

תבחר בדרך הקשה. רק תרויח לטווח ארוך.

בהצלחה.

כן, יש עניין להחזיק מורכבות, ושאתה גבר יש בזה גם ציפייה או יכולת להחזיק שהיא עוזרת מאוד להתחיל ולהמשיך קשרים.

אממה, נראה לי כל בנאדם ירצה להיות עם מי שרוצה להיות איתו. זה אנושי לגמרי.

ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה.

למה? כי יש לי מלאי כוחות מוגבל ואני לא אקח כל הזדמנות רחוקה לקשר.

לפני כל הצעה, אני לוקח בחשבון את הסיכויים ואת המחירים שאני אשלם אם אני יענה אליה לחיוב.

מבחינה סטטסטית הגיוני שמי שתעשה לי טובה פחות תרצה להמשיך ופחות יהיה לזה סיכוי. אז כן, זה משתכלל בחשבון.

אני מכוון לבחור בדרך הקשה, להקשיב לעצמי ולסמוך על האינטואיציה שלי. וואו, זאת דרך מאוד קשה ולא מובנת מאליה.

הכי קל לי, (במיוחד שאני קצת מקורר ולא מרגיש טוב)

להגיד לך "מסכים עם כל מילה שאמרת. אני פשוט עניתי תשובה כללית לכל הקוראים שנותנת -עוד- זוית."

אבל אני לא מוכן להסתפק בזה.

כי גם כשאני קורא את התשובה שלך

ואני מסכים איתך,

אני יודע שיש משהו שמפריע לי (מפריע לי, בשבילך. שאולי אתה מפספס)

ואני אתן דוגמא :

"ברגע שאני מבין שהבחורה השנייה פחות רוצה ממה שאני חושב שהגיוני שתרצה או רוצה מעבר למידה שנראת לי הגיונית, זה מדליק נורה אדומה."

לזה אני לא מתחבר. ויתכן שאני לא מבין אותך או מפספס.

כשאתה מקבל הצעה,

אותך צריך לעניין :

א. האם אני מעוניין בה.

ב. האם אני חושב שאני יכול לספק לה את הציפיות שלה ואת השאיפות שלה בטווח הארוך.

הפרמטר "היא לא רוצה מאוד" "היא רוצה מאוד אבל בתנאים"

הוא מעצבן, הוא לא נעים, אבל...בחישוב קר, הוא לא נכון.

אני אגיד לך למה.

כי יש מיליון דוגמאות.

כלומר זה לא איזה סיפור נדיר,

זה חלק מהאופי של הבחורות (אל תאמין לי , תברר את זה לעומק)

שבחורה רגילה לגמרי עם היגיון בריא, יכולה לומר על בחור מסויים "מממ...לא יודעת.." "תבדוק לפני את זה..."

אבל אח"כ הכל משתנה אצלה ובני הזוג צוחקים שהיא לא רצתה בהתחלה. מלאאאאאא מקרים כאלה.

זו הסיבה שאני אומר לך (שוב, זה לא קל, אבל זה באמת ככה !)

יותר חשוב זה מה שיש לך להציע, מאשר הסרט שהיא חיה בו.

זה יכול להשתנות בדייט אחד !

מספיק שהיא תראה זוית חדשה שהיא אהבה אצלך,

אצל בחורות נורמליות, זה מקבל תפנית חזקה בעלילה. הרגש משחק כאן תפקיד גדול מאוד.

אז כאילו, אני אומר לעצמי "בואנה, שלא יתחיל עכשיו להתבאס מכל מי שתתחיל להציב תנאים"

תלך לפגישה הראשונה.

תנסה להבין מי הבחורה

ואם החלטת שאתה מעוניין בה *ו* אתה מתאים לה *ו* היא מתאימה לך

זה מה שחשוב <---------

מה שהיא אומרת, לא רלוונטי (בהקצנה).

לצערי,  אולי אני מסביר את עצמי לא טוב.

בוא נגיד ככה.

נניח שהעמדה שלך היא 3 והעמדה שלי שהיא מאוד קלה בתאוריה כי הכי קל לקשקש, היא 8.

אז אני אומר "אוקי, אל תשאר ב 3 . תדאג שאתה לפחות ב 5".

כלומר שחס וחלילה, לא תכנס לאוטומט "יש תנאים ? ביי". כאן הבעיה.

תהיה קר ומחושב עם עצמך. כן ! אבל תבדוק בצורה כנה, אם זו שחיה בסרט, שווה להלחם עבורה

כי שניכם תרויחו בסופו של דבר.

לזה שהיא לא רצתה כ"כ בהתחלה, ***אין משמעות*** להמשך הקשר. מבין?

צוחקים על זה אח"כ.  לא אני אומר. העובדות אומרות את זה על אלפים...ואולי עשרות אלפי זוגות.

מקווה שאני קצת ברור יותר אחרי הקידוח הזה.

רציתי לסיים "אוהב אותך" אבל, אין לי מושג מי אתה באמת, אנחנו לא מכירים מעבר להודעות בפורום.

אז אני אסיים, מחבב אותך מאוד ובהצלחה בהמשך, בציפייה להודעה משמחת שלך בפורום.

אבל אם יש לי התלבטות מאוד גדולה מרגיש לי רמאות לא לתווך את זה לצד השני .

נניח היה בחור שממש התלבטתי אם לצאת איתו והרגשתי שאני חייבת להגיד לו את זה .. זה לא סבבה לבזבז את הזמן של מישהו בלי להגיד לו את זה .

הוא בכל זאת רצה שנצא לא יצא מזה כלום כי זה עדיין הפריע לי .. אבל זכיתי להכיר בחור שמכיר לי היום בחורים איכותיים ואני לו . 

ובנות דוחות הצעות של בנים.

יש לכאן ולכאן.

ורק אחרי שהם מחזירים תשובה חיובית אז הבחורה מקבלת את ההצעה.

אתה מתכוון למקרים אחרים מהמקרה הזה?

איך מגיעות אליך הכוכביות?

זה לא שהיא מאשרת את ההצעה בפניך.. היא אומרת למי ששידך, לא?

שיעביר הלאה.

שיש הבדל בין שאלות לבירור לבין אמירה של הגברת שהיא נפגשת מתוך התלבטות.

גם הבחור מברר דברים שחשובים לו, אותו דסר הצד השני.. לכן אני חושבת שאם הדברים נעשים בצורה שיש מתווך-

אז גם שהמתווך יהיה חכם ולא יגיד לך "היא רוצה להיפגש אבל מתלבטת".

באופן עקרוני, תמיד פגישות הן עם ספק, לא?

זה לא שבדייט ראשון אני יודעת שזה האדם שאיתו אתחתן.

מטרת הדייטים היא לבדוק אם הפוטנציאל שקיים כאן הוא בר מימוש.

כלומר, הספק מונח על השולחן תמיד.

יכול להיות שזו צורת התבטאות מסוימת, איזושהי רתיעה ממחויבות, להדגיש שזה רק בדיקה ולא הצעת נישואין.

אדם שרוצה לברר דבר ספיצפי שיברר אותו ואז יחזיר תשובה. זאת היתה האמירה.

ספק כללי, זה שאתה לא מכיר את הבנאדם עדיין ואין לך מושג מה באמת היחס שלך כלפיו.

אבל מהצד הגברי כן יש מקום להחליק את זה. לפעמים התשובות המהוססות מגיעות מתוך מגננה אחרי פגיעה כלשהי, או מתוך חשש שהצד השני לא מספיק רוצה.

למה יש עניין מה הצד הגברי להחליק? יש לי גם רגשות

אין סיבה שאני אהיה חסר רגש בגלל שאני גבר

כוונתי היא שבתחילת קשר אף אחד לא מכר את השני ולא באמת מבינים את ההקשר והעוצמה של כל ביטוי.

לא רציתי עיצוב אישי

אז לא יודעת לענות על זה

אבל כן עשו התאמות והיו מאוד אדיבים וקשובים

תודה!

ועשו לה בעיצוב אישי. היא רצתה שילוב של כמה דוגמאות.

היא היתה מרוצה מהתוצאה. 

בעיסוק והזמינות של הבעל, בדינמיקה הזוגית, בעומס החיים והמשפחה (גילאי הילדים, כמה ילדים). 

אם הבעל הוא זה שאחראי על ארגון הילדים בבוקר, להעיר, להלביש, אוכל, לפזר למוסדות חינוך - פחות זמינות ופנאי לפנק בבוקר במיטה עם אלפחורס את האישה האהובה…

זה עניין של סדרי עדיפויות

לשים אלפחורס ליד הכרית עם פתק זו פעולה של פחות מ5 דק

זה דברים קטנים שעושים שינוי גדול בדינמיקה הזוגית

וההפך אם מכינים ארוחת בוקר לילדים אפשר להכין צלחת נוספת לאישה/ להזמין ארוחת בוקר עם שליח

זה עניין של מה חשוב

אם נהיה אובייקטיבים לאדם שאין זמן גם לא יהיה לו זמן להיות בפון או להתכתב עם אנשים או לעשות דברים שהוא אוהב ורובנו עושים את הדברים הנ"ל

אז שזוגיות זה דבר מספיק חשוב אפשר למצוא זמן למחוות יום יומיות של 5 דק

והקב"ה ידאג שתקבלי מישהו כזה.

את מתחתנת עם אדם, פרטנר, שרוצה לעשות לך טוב ואת לו.
 

להתחתן עם האחד המושלם שבדיוק נותן לך את החיזור המדויק שאת רוצה - אין כזה כנראה.

הסוד הוא תקשורת.

ולא רק בחיזור, בכל ציפיה מסוימת שיש לכם מבן/בת הזוג.

המטרה היא לא חיפוש אחרי שלמות, וגם לא מה שהכי קרוב לשלמות.

המטרה היא אדם שאפשר לתקשר איתו בצורה בריאה, שהוא קולט, שהוא רוצה שיהיה לכם טוב וששניכם מוכנים לעבוד על זה.

רוצה פרחים כל שישי? אפשר להגיד.

גם מתנה, אפילו איזו מתנה ספציפית.

זה לא גורע מאפקט החיזור.

וללמוד עוד לפני החתונה - לא לצפות מאף אחד להבין ללא מילים, בן/בת זוג לא אמור לקרוא מחשבות ולא הבעות פנים עמומות.
 

וזה לא קשור למידות טובות, מכירה אנשים מהממים שלא קולטים את הצורך המדויק של האישה ולא את שפת האהבה שלה.

תקשורת טובה זה הנתון הכי חשוב להצלחה בזוגיות. 

רוצה לענות לך על כמה דברים

חשוב שתביני לא היינו נשואים דקה וחצי

זו זוגיות שנבנתה במשך שנים..כלומר לא התחתנו וישר הכל היה מושלם התחתנו עם הרבה אהבה ורצון להטיב אחד לשניה אבל כמו כל זוג עבדנו על הזוגיות דיברנו הרבה למדנו אחד את השני הסברתי לו בדיוק מה משמח אותי ומה פחות מדבר אלי ולאט לאט הוא הבין איך אני מרגישה אהובה ומחוזרת ומתוך זה שגבר אוהב אישה והוא רוצה לעשות אותה מאושרת אז הוא יעשה את הדברים שהיא הסבירה לו שמשמחים אותה

.אני חושבת כמו שרשמו לך מידות טובות זה הבסיס להכל..זה דבר שאני יכולה להעיד עליו היה לו מידות של בנאדם 1 לדור היינו נשואים כמעט עשור ואני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים שראיתי אותו כועס אז תחפשי גבר עם מידות טובות ורגוע

לגבי דייטים אני באמת מאמינה בתחושה פנימית אני יכולה לומר לך שבשניה שראיתי את בעלי ידעתי שהוא יהיה בעלי לא חושבת שכשתרגישי מחוזרת תרגישי שזה גובל באובסיסיביות ההיפך את תרגישי אהובה ושמישהו דואג ואוהב אותך

וגם בדייטים בעיני אפשר לראות הרבה..הוא דואג לבדוק אם הגעת הביתה. מציע לך לשתות/ מביא איתו משהו לפגישה/ יוזם/ בפגישות מתקדמות מביא פרחים או פינוק קטן

אבל זה דברים שעם אדם טוב ניתן גם לבנות יחד

מאחלת לך מכל הלב שתמצאי את שאהבה נפשך

בדברים הקטנים.

רגיש ביחס לזמן שלך, ביחס לנוחות שלך

תסמכי על עצמך שתדעי לזהות אכפתיות

מפה והלאה - תקשורת תקשורת ועוד תקשורת, ואז - השמיים הם הגבול

תעזרו לי בבקשה - לקראת נישואין וזוגיות

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)