תתאבדי.

אגב, כולן מוזמנות אלי עכשיו לסעודת שחיתות. כי הרי ידוע שאחרי שאוכלים אז מתעייפים. אי לכך אני מאמצת את השיטה, וכדאי לכן לבוא לפני שתיגמר חבילת הקורנפלקס וחפיסת שניצלוני סויה ונקניקיות טיבעול.

אני מגיע...

|גווע ברעב|

את תספיקי כבר לגמור את כל האוכל עד שאני אגיע!
זה לא תקין!

ואיך אני יכול להאמין למפה?
אם את עבדת עלי ק"ו שהיא יכולה גם לעבוד עלי...

מפאת זוללנים רעבתנים שמסתובבים בפנימיה ואוכלים וחוטפים מכל הבא לבטן, וכל מה שבדרך.
ואת הבשר- במקרר. אני אוהב לאכול בשר טרי... |זאב|

יש לי רעיון- תזרקי חתיכת שניצל לקצה המסדרון, הוא ירדוף אחריה, וככה תוכלי להתגנב למטבח!

לתת לו. אחרת איך תצאי אל המטבח?

נקניקיות טבעול גם אני הייתי אוכל ככה, אבל אין מה להגיד- המתכון של פעם זה לא המתכון שלה יום... |נאנח| |חש זקן|

יש הרבה אנשים.
כמה מחוברים כרגע:
"להבת-כוח","ruthi","matanyalan","אריקל", וכו'....

אנשים תמימים שגוועים ברעב ואין מושיע בידם ולבטנם...

טעות.
אף אחד מהם (טוב, רק אחד) לא ברשימת החברים שלי, ולהיפך, לא רשמתי אף אחד מרשימ החברים שלי (חוץ מ-1).

כמה בדיחות, והרי הן לפניכם:

Forum/Forum.aspx/t92973#892344

תצחקו, זה בריא למוחינו החמוד ששוקע אט-אט בתהומות הבינה הבלתי נלאת של רדידות העולם הזה. אי לכך ובגלל זאת, קראו ותשקעו בעולם הבדיחות הבילתי מצחיקות בעליל. קיצטור משעמם לי ואני מתחילה לחפור . על כן ברגעים אלו ממש, כשעות כמה דקות של דקותיים מגיע לפורומינו הקט ריח של נפט, ועוד כמה עשוריים של שניות תריסר נגיע לזהב, אומרת אני לכם היו שלום, רק טוב תמיד.

באיזה שלב התמכרות אתם?
הסכיתו ושימעו יום בחייה של מכורה טיפוסית: (אני רמה 10). באיזה אתם?

אני קמה בבוקר, אחרי שינה קצרה נטולת קפאין.
פוקחת את עיני המסרבות להיפתח, ומדליקה ת'מחשב. מתענגת על הדקות העלובות שיש לי בשעות הבוקר, לבדוק מה קורה בפורום.
בעודי מתמתחת בנסיעה לביה"ס, אני מהרהרת נוגות בפורום לימוד נהיגה.
בתפילת אני חושבת מה מתרחש ממש ברגעים אלו בפורום תפילה וישועה.
בשיעור יהדות, הלא הוא תושב"ע, אני חושבת בערגה על פורום 'בראש יהודי'.
בשיעור מוזיקה שאין לנו, אני מהרהרת בפורום 'צלילים ומוזיקה'.
בהפסקת 10, כשאני מגלה ששכחתי את שמונת הסנדוויצ'ים שהכנתי לי, אני נזכרת בגעגועים בפורום 'אוכל ומתכונים'.
האסוציאציה הראשונה שעולה לי בראש למראה הלחם החי עם עלי התרד המתים שחברתי מציעה לי, היא : 'טבעונות ואוכל אורגני'.
בהפסקת 12 אני נוהרת לחדר מחשבים. אני טיפה מתחזקת.
אח"כ שעתיים ספרות, אני חולמת בגעגועים רבים על פורום 'סופרים וסיפורים'.
וכאן מתחיל שלב הקריז: (לבירורים נוספים עיין פה).
בתחילה אני נהיית חיוורת. אח"כ חולשה פושטת בי. כל ורידי מצטמקים ואני מזיעה.
ואז אני מבינה- אני מכורה.
בשארים כוחותי אני מגיעה הביתה. אל המחשב אני ניגשת.
כוחות חדשים מוזרמים בעוקריי. הכל נראה פתאום ורוד.

רעות!!! איזה מתוקה!

אשכרה מיומנו של מכורה, מניסיון ;)

כמה דברי הבל ושטות..IבפאתוסI