*מה הסיבה שאנשים מרגישים שכל דבר בשבילם זה "עבודה" ובעצם כל דבר בשבילם זה עול? מה עומד מאחורי סוג אנשים כזה?קשיי חיים? חוסר במשהו?
*איך אפשר להרגיש טוב עם עצמך, אם יש סתירה פנימית שלכל אדם יש דעות משל עצמו ולא מתיד הן מסתדרות עם זה של השני. אז איך אדם יכול להרגיש בטוח בעצמו, הרי זה שקר הביטחון הזה.
*איך משנים תגובה של אדם שאתה חושב שהוא חושב לא נכון, אבל אתה רוצה שזה יבוא ממנו?
*איך שומרים על קשר עם אנשים, אבל בלי להרגיש שאתה עושה מה שהם רוצים בלי שזה נוח לך, ומצד שני ממשיך להיות בקשר טוב שנותן להם הרגשה שאתה איתם. ובאמת שגם אתה תרגיש כך? איך להיות פתוח לאחרים בלי להרגיש שזה חד צדדי ואיך בכלל להרגיש על עצמך כמה אתה פתוח או לא?
איך מפתחים קשר עם משהו שאתה מרגיש שאתה מעוניין בקשר איתו, אבל השיחה איתו לא מעניקה לך דברים לנפש? איך אפש להבנות מאנשים, שהרי מכל אחד אפשר לקבל משהו, ובכל אחד יש חיסרון, אז אולי גם השאלה הבאה.היא- שאולי סוד אלו שמתחתנים זה כי הם מצאו משהו שיכול להעניק להם רגשית יותר מאחרים? שזה הדדי?
ב"ה. מה את לחוצה תמיד שיגיבו לכולם?! אני מרשה לך להגיב גם...;)
בנתיים אני אשפוך את שלי[זהירות מפוללללת] *דעתי שכל עשיה/שיפור הוא עבודה מידה כל שהיא, גשמית או רוחנית. לגיטימי שהייה קשה למישו התחום הזה והתחום השני יבוא יותר בקלות>כל אחד נחנך בכישרון אחר.. אך מי שהכל קשה לו בעייניו הכל עוול.. אולי הוא צריך עוד חשבון נפש>לדעת מה ומי באמת מפריע לו לעשות דברים עם עצמו.
*אפשר בכל מצב להגיש טוב עם עצמך, גם כשהשאר חושבים אחרת ובניגוד אליך. לי זה קורה כשאני שלמה מבפנים עם הדעה שלי. נכון, לפעמים שומעים דעה סותרת והיא מרתיעה את הדעה האישית. אך אפשר להתחזק מתוך הניגוד הזה... מתוך שהוא מקומם.
*מה הכוונה חושב לא נכון?! אני לא כ"כ מחזיקה בצמד המילים הללו. לא כל מי שלא חושב כומני "חושב לא נכון" אך אני תמיד מעלה את הדעה שלי ואוהבת לדון בנושא, ייתכן ואני אקח משו מהשיחה וייתכן שלא ולהפך.>נראה לי זו דרך שאפשר לשנות בה דעה שאת לא כופה אותה על האדם.
*כשהרצון לשמור על קשר הוא הדדי, הקשר ישמר כי שני הצדדים רוצים בו[בלי קשר בן ובת או חברות]כי כל אחת תורמת לקשר. כשהפתחיות לא פוגעת בך היא פתיחות נכונה לדעתי.
*פותחים בהתענינות כללית ותוך כדאי מחפשים או חושבים על נושא ומעלים אותו..
*אפשר ללמוד לדעתי מכל אדם, גם מהחסרונות שלו[מה לדעתך לא נכון]
בגלל טירח בציבורא קיצרתי.. אך אנחנו תמיד יכולות להמשיך;)
כשאדם שלם עם עצמו ומקבל ומכיל ומאמין בעצמו אז הרבה יותר קל לו להבין להזדהות ולקבל את השני. יש לו בטחון ולכן לא יראה כאיום את דעתו של רעהו ולא יאלץ להתגונן בפניו. "אני בריה וחברי בריה", וגם האהבה והדבקות לא מטשטשת את הגבולות וההבדלים בין אחד לשני. בהצלחה!
נראה אולי שהכל עומד על יסוד אחד:שלמות ובטחון בעמדה שבה אנו נמצאים.
* אדם תמיד שואף להשתפר ולגלות בעצמו עוד מימדים,כי המקום שבו הוא נמצא מרגיש לו טוב.הוא שמח במה שהוא אוחז אז במילא הוא שואף לעבוד על עצמו להשתפר, להגיע לשיאים חדשים...(זה די דומה לזוגיות שכשאנו שמחים בצד השני ומרגישים נח ביחס אליו נרצה יותר לגלות את כל כולו ולהגיע איתו למקומות שלא הגענו קודם לכן)
* אם אדם מרגיש שלם עם עצמו אז זה שיש בו כמה דעות מעיד על מורכבות ולא בהכרח על תסבוך.ככה הוא מצליח להתקדם בחיים בצורה טובה יותר...על אף שיש בו כמה דעות שונות אחת מהשניה
*אנשים מרגישים שדבר הוא עול או עבודה כשהם עושים אותו רק כי הם חייבים, כי יש איזשהוא סמכות חיצונית שכופה עליהם לעשות- אין להם רצון פנימי שמניע אותם ונותן עיניין במעשה.
*לכל אדם יש דעות משלו-> מי אמר ששלי נכונות-> איך אני מרגיש בטוח ושלם עם עצמי?
מי אמר שהתרשים הזה נכון? את מרגישה טוב עם עצמך כי את צודקת???
בעיני להרגיש טוב עם עצמי בא ממקום של זה מה שטוב ונכון לי. ואז מקור הביטחון הדעה הוא לא ביטחון חיצוני- מהסביבה, אלא ביטחון פנימי, ובאמת מרגישים טוב עם עצמך- בתוך עצמך.
*תגובות של אנשים- על סוקראטס שמעת? אם לא- תלמדי עליו קצת... יש לי שיטה מעניינת. (סליחה על הש"ב -פשוט ככה תלמידי יותר טוב את המסר שלי...)
*קשר עם אנשים- "כמים פנים אל פנים כן לב אדם אל אדם". לפעמים צד אחד צריך לתת דחיפה קטנה של פתיחות כדי להניע את הגלגל, אבל בעיקרון יש היזון חוזר.
אז לפי מה שכתבם ולפי מה שנראה לי, תגידו לי אם זהאני12345
כך-
1. אנשים שמרגישים "עבודה" בכל דבר. הם אנשים שכנראה חסרו להם הצלחות בחיים. ולכן כל דבר מקשה עליהם והם מעדיפים לא לעשות.
2.עדיין לא ברורה לי הנקודה הזו. כי בדיוק פה זה יכול להתקע- לפעמים אתה מרגיש שאתה צריך א' ויש לך את כל הסיבות הטובות שבעולם , והשני בדיוק צריך את ב' עכשיו ויש לו את כל הסיבות הטובות שבעולם.
3. איך אצליח ללמוד עכשיו את סוקרטס ...? יש אנשים שלא מפרשים מציאות נכון. ילדים למשל? אז יש נם גם מבוגרים כאלו. ועדיין השאלה - איך משנים חשיבה של משהו בלי לתת לו הרגשה שהוא לא יודע וכל התשובות אצלך, אלא להיפך, לתת לו ידע איך ומה מתוך שירגיש שזה בא ממנו? עם ילדים זה יותר קל. אבל איך עם מבוגרים?
4. לגבי זה ולגבי שאר השאלות- אני חושבת שזה עצוב, אבל רק מודעות היא התשובה. ישנם הרבה אנשים שלא מודעים לצרכים של השני, לא מודעים למה שהשני אומר כשהוא מדבר, יותר מהירים בתגובות- בגלל שיש להם ביטחון במה שהם חושבים, הם פחות שמים לב למה שהשני אומר. הם יותר מעוניינים לשנות את החשיבה של השני, בלי לברר. כל זה גורם לחוסר פתיחות ולקשרים שטחיים. ולכן השאלה עדיין נשארת- איך משנים את זה?
ברור שלא רק לחייך,אבל במקביל לא לשנות.לשנות מישהו זו מילה גדולה מידי שנמצאת על רצף.אולי זה תלוי מה רוצים לשנות-איפה המילה הזו ממקומת ברצף הזה.
שורה תחתונה לדעתי בכל השאלות- אני חושבת שכשנבנים ביחד אז מימלא השאלות כבר לא מתקיימות כי :
* השני מוכן לקבל ו"להשתנות"(כמובן לא כל עוד זה שוני יסודי,כי אחרת זה לבקש ממנו לא להיות הוא)
* גם אם חושבים שונה אם מצליחים להבנות משהו ביחד אז לא מרגישים שהדעה שלנו נתקעת..כי היא מוצאת את המקום שלה יחד עם הדעה של הצד השני...(קשה להסביר איך זה הולך,אבל זה אפשרי...מנסיון...)
לגבי 4. אני לא בטוחה שזה אפשרי בדרך שבה תיארת.אנשים מורכבים: אצל אחד תרגישי שנח לך איתו ואצל השני תרגישי שלו טוב איתך ולך טיפה פחות..
שורה תחתונה בקטע הזה ,זה שאפשר להגיע לרמה נורמטיבית עם כל אדם מתוך הבנה שאנחנו והצד השני לא שונים בתכלס:אנחנו כולנו בני אדם ואין לנו עליונות על האחר.מתוך הבנה לדעותיו והרגשותיו כאשר הבנה זה לא בהכרח קבלה.מתוך התעניינות בדברים שלו, לא מתוך צורך לספק את הסקרנות
לבחון הכל במידה של :" ואהבת לרעך כמוך ".
רק טוב (אגב התכוונתי שהסמיילי יהיה כאן,משום מה הוא נתקע שם חח... )
למרות שענו כאן תשובות יפות, ואולי אף אני חוזר עליהם, תראו כאילו אמרתי בשם אומרם..
*מה הסיבה שאנשים מרגישים שכל דבר בשבילם זה "עבודה" ובעצם כל דבר
בשבילם זה עול? מה עומד מאחורי סוג אנשים כזה?קשיי חיים? חוסר במשהו? אני לא חושב שיש מישהו שמרגיש שכל דבר זה עבודה!כן יש בעיה של "הכללות" אנשים נוטים לעשות הכללות, ואם יש מספר דברים קשים, הכל הופך אצלהם לקשה. אמנם לא שאלת, אבל בכל זאת, יש להראות לאותם אנשים רשימות של דברים שהם לא קשים ("תזונה רגשית"), וזה מתחיל בדברים הפשוטים ביותר, כמו לאכול, לישון וכו', ולהתקדם איתם הלאה כל אחד לפי האופי שלו, לכל אחד יש וודאי דברים שהוא אוהב לעשות! ומצליח בו!
*איך אפשר להרגיש טוב עם עצמך, אם יש סתירה פנימית שלכל אדם יש דעות
משל עצמו ולא מתיד הן מסתדרות עם זה של השני. אז איך אדם יכול להרגיש בטוח
בעצמו, הרי זה שקר הביטחון הזה. השאלה הזו כנראה לא מנוסחת היטב, (או שרק אני לא ממש הבנתי), ההרגשה הטובה (בריאה) של אדם עם עצמו צריכה להיות מנותקת מהשפעות חיצוניות. אני ביני לבין עצמי טוב לי, ללא קשר מה אחרים, חושבים אומרים או/ו עושים. כמובן שזה לא מייתר את הצורך בחשבון נפש, אבל שוב, לא נתינת דין וחשבון לאחרים, אלא לעצמי בלבד. ואכן אם מצאתי כי שגיתי, טוב יהיה אם לא ארגיש טוב עם עצמי עד שאעשה תשובה.
*איך משנים תגובה של אדם שאתה חושב שהוא חושב לא נכון, אבל אתה רוצה שזה יבוא ממנו? מה זאת אומרת "הוא חושב לא נכון"האם מדובר על עובדות שלדעתך הן מוטעות, או דעה השקפה שונה משלך? אנו יכולים להעניק כלים, שיעודדו כיווני חשיבה נוספים. לפעמים גם נתונים שהוא אולי לא לקח בחשבון. אולי אפילו להקשיב לו באמת, להתחקות אחר קו החשיבה שלו, ולהסביר לעצמנו, למה אנו לא חושבים כמוהו. לנסות להסתכל על הדברים מנקודת המבט שלו.
*איך שומרים על קשר עם אנשים, אבל בלי להרגיש שאתה עושה מה שהם רוצים
בלי שזה נוח לך, ומצד שני ממשיך להיות בקשר טוב שנותן להם הרגשה שאתה
איתם. ובאמת שגם אתה תרגיש כך? איך להיות פתוח לאחרים בלי להרגיש שזה חד
צדדי ואיך בכלל להרגיש על עצמך כמה אתה פתוח או לא? אין בעיה לדעתי בלהרגיש שזה לא נוח לעשות משהו שהשני ביקש, זה חלק מקשר בין אנשים שפעמים אני עושה בשביל השני, ופעמים השני עושה בשבילי. הבעיה היא להרגיש רע מכך. מה עושים כאשר הדברים מתנגשים? שוב, פעמים עושים לפי רצון האחד, ולפעמים לפי רצון השני. כמים הפנים לפנים, אם אני אהיה פתוח, הוא יהיה פתוח כלפי.
איך מפתחים שיחה עמוקה ומעניינת עם משהו שלא מפתח שיחה? אולי זה לא מעניין אותו לפתח שיחה, במקרה כזה, לא ניתן לעשות דבר. אולי לשאול אותו בעצמו, האם יש איזה נושא שהוא כן מעונין לפתח ולהעמיק בשיחה.
אני מחפשת תשובות איך להצליח ליצור קשר טוב עם כל סוגי האנשים, כך
שארגיש גם טוב עם עצמי ועם השני באותה רמה בכל סוג קשר. אני חושבת שזה לא
אפשרי. נכון? ראשית עלי ללמוד להקשיב לעצמי, ולקבל את עצמי כפי שאני. אחר כך, ללמוד להקשיב לאחר, אני לא חייב להסכים איתו, אבל לכבד אותו למרות שהוא חושב שונה ממני. וכן, זה אפשרי ביותר להרגיש טוב, עם השני, ואפילו לאהוב אותו, למרות שהוא חושב שונה ממני.
אני מרגישה שענית ולא ענית. כולם ענו לא ענו. קשה לי מאוד להסביר . נראה לי שככל שאני קרואת את התשובות אני מרגישה חסרת תשובות. כאילו מה שאתם כותבים מוכר וידוע לי. וחסר לי משהו אחר.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.
אהמ..
