כשהולך בקלות אז מקבלים את זה כמובן מאליו.

פחות חושבים להודות ויותר מתלוננים.

כשמשקיעים הרבה מאמצים- לומדים להעריך כל דבר קטן.

של נשים שיש להן שפע ולא מודות

ונשים שקשה להן, ומתפללות והישועה טרם הגיע...

אני בטוחה שיש את דרך האמצע (אני יכולה להעיד על עצמי...)

מכירה נשים שהתפללו ובסוף זכו..

באופן כללי מי שלא חוותה קושי מסוג זה של המתנה, לא תדע מה זה אומר. מבחינתה הקושי בגידול הילדים, הוא הקושי הכי קשה. אז יש כאלו, שמברכות על קושי מסוג זה, קושי בריא וסימן של חיים

ויש שיסתכלו רק על חלק הפחות טוב.

לא נראה לי שמישהי חושבת שהקושי הכי קשה הוא גידול הילדים (או שכן?)

זה אולי קשה לה אותו רגע, אבל אם היית שואלת אותה מה הקושי הכי קשה..בטוח לא היתה אומרת גידול ילדים...

יש לאנשים נטיה להתלונן על דברים די פעוטים... ב"ה. 

את חושבת על הכי קשה. 

והכי קשה זה...

זה ממש לא- לא לישון בלילה, ולקום לעבודה, ואחהצ להיות עם הילדים ולהכין ארוחות,

ולקחת ילד למרפאה, וכל זה עם עייפות כי לא ישנת בלילה...

ולשכנע את הילד לאכול או להתלבש , ולקלח, ולנדנד ולהרדים, ולספר סיפורים.

ולהכין אוכל ועוד פעם, ולחתל, ולרחוץ בקבוקים, ולהניק, ולכבס.. ועוד ועוד ועוד.

זה נקרא הכי קשה?

לא יודעת...

אני חושבת שיותר קשה בלי כל זה.

לא מניסיון ב"ה.

סתם כי נראה לי.

אני גם מתלוננת אגב, שלא ישמע....חחח... אולי אני מאלה שהפותחת שומעת ולא מבינה..

אבל סוף כך סוף- אומרים תודה אלף פעמים על הילדים המתוקים.

יש קושי ויש קושי...

הרי בסה"כ אם ישאלו אותך- להיות בעבודה ולהתלונן או לא לעבוד כלל- מה תעני? אם תעני לא להיות בעבודה זה אומר שהמצב לא משהו בשבילך שם ותעזבי. אבל רוב האנשים המתלוננים יגידו, עדיף להשאר. 

אם ישאלו נשים- מה עדיף, לגדל ילדים ולהתלונן או ח"ו בלי? ברור שעם ולהתלונן. זה אומר שהמצב ממש סבבה. כי את יכולה להתמודד עם זה בסופו של דבר. 

אבל יש קשיים לא עלינו שאנשים ממש לא רוצים ומעדיפים בלי... כמו מחלות למיניהן וכו'. 

זה בעיני קושי אמיתי ורציני.

גם לי קשה הרבה פעמים לטפל בילדים ולהכין ארוחות ולא לישון בלילות ולעבוד בבקרים ולקלח בעיניים חצי עצומות ולהשכיב כשהילד קופץ על המיטה... 

אבל תכל'ס... זה לא באמת קושי... זה ברכה.

ב"ה.

וזה מזכיר לי סיפור, שפעם איש אחד בא לרב שלו ואמר לו שיש לו ממש צער גידול בנים, הילדים שלו כל הזמן חולים וצריך לטפל בהם והם גם שובבים וכו'...

אז אמר לו הרב- זה לא צער גידול בנים

זה הגידול בנים.

שבת שלום!

ב''ה כאחת שלא חוותה המתנה לילדים,

מבחינתי לגדל ילדים זה קושי עצום. אני מודה לה' על הילדים הבריאים אבל זה דורש ממני כוחות שלפעמים נראה שאין לי...

אפשר לקרא לזה קושי בריא. קושי טבעי.

אף אחד לא אמר שקל לגדל ילדים

ואני אוסיף, גם לאשה שצפתה לילדים כמה שנים מותר להתלונן מדי פעם

כאחת שעברה טיפול פוריות אני יכולה לומר

שבתקופת הציפיה שלי להריון הנכסף, לא הבנתי וכעסתי מאד על נשים שמתלוננות בהריון

איך הן מעיזות להתלונן על הדבר שאני כל כך כמהה לו

והאמת גם היום זה עוד מרגיז אותי קצת,

אבל אני מבינה שלכל אחד השם נתן את "הפקאלע " שלו ולכל אחד יש את ההתמודדויות שלו , והנסיונות שלו

אני יכולה לומר על עצמי , שבהריון כמעט ולא התלוננתי, כי כשבן אדם מעריך משהו וחיכה לו  הרבה זמן

הוא לא מתלונן, כי איך אפשר להתלונן על דבר שכל כך ציפו לו? על דבר שהוא כל כך לא מובן מאליו?

אנחנו לא יודעים ולא מבינים חשבונות שמים, וכל מה שהשם עושה לנו, הוא ודאי לטובה

מאחלת לך כל הטוב שבעולם!!!

כל כך מתחברת..

.

שנשים שציפו אסור להן להתלונן

מה שבטוח הם מאד משתדלות לא לעשות את זה

לא לזה התכוונתי

יש כאלה שיודעות להעריך ולומר תודה גם על מה שבא בקלות

ויש כאלה שלמרות שבא בקושי קשה להן ומתלוננות

וכמו שאמרו לך פה הרבה

כל אחד והחבילה שלו והקשיים שלו

אבל אני בהחלט מבינה את הקושי לשמוע את זה

ואת לא חייבת לשמוע אם קשה לך..

אם זה טיפוס מתלונן תשדלי לשמור מרחק

קצת מנותק מהמציאות להתכחש. לא אמרתי ש*כולן* או כאן או שם, אבל בהחלט שיש מציאות כזו

לא רלונטי..

סתם תחושה כללית שאני מרגישה, לפעמים. בכל אופן תודה על התייחסותך

והייתי בשני הצדדים.. ועדיין ב"ה.

כך שאין לי נטייה לכאן או לכאן

אם היה להן ממש מאד קשה הן בטח לא היו מביאות ילדים שוב...

או ח"ו מגיעות למצבים שהרווחה מטפלת.

סה"כ בסופו של דבר מעריכים ומודים על כל הטוב שה' שולח. גם אם קשה לפעמים.

כל היום, אבל השאלה מה עולה על מה, ומה ניכר על פני השטח..

בכל אופן לא התכוונתי לדבר על הנשים עצמן. זו שאלה שהפנתי כביכול לבורא עולם, וכנראה שעליי להבין שחשבונות שמיים אני לא מבינה, מה שבטוח ה' הוא טוב, ומיטיב, וצריך להודות על כל הניתן לנו ממנו

בהרבה מצבים בחיים אנחנו ניצבים מול משהו שאנחנו רוצים לעומת הדרך להגיע לכך. זה קורה עם היריונות, ילדים, פרנסה. אולי הסוד פה זה למצוא צניעות והשלמה עם הדרך שהבורא נתן לך 

הקב"ה שולח לכל אחד את הניסיון שלו. ואנחנו קטונו מלהבין...

כאן מתחילה האמונה- שמה שה' עושה, הוא עושה לטובתנו.

אחרי שקראתי את כל השרשור

נראה לי שהבנתי.

אז ננסה:את כאילו אומרת שההרגשה שלך שיש 2 מצבים:

או של בדידות וציפיה או שעסוקים נורא עם השפע.נכון?

כאילו היי ודאון כזה.

אני בכיוון?

ובעיקרון אף אחד לא יודע.

רק כמה נקודות. אולי סוג השני הן ברמה גבוהה של שרה, רבקה ורחל ואז כשיהיו להן ילדים הם יהיו נשמות גבוהות.

ואולי הפוך אישה שמתלוננת  מודעת לעצמה ולכל הקושי ולמרות הכל מוכנה לעבור הריון ולידה ולגדל ילד ובגלל זה היא מקבלת את הילדים. 

אנחנו גם לא יודעים מה עברו נשים שמתלוננות ואין לנו זכות לשפוט. אני גם חושבת שעדיף להתלונן ולהוציא את מה שיש בנפש ולא להשאיר את זה עמוק בלב ומי יודע איך ואיפה זה ייצא.

ילד זה לא מתנה זה פיקדון שדורש מלא עבודה ואחריות , לא סתם במערב אין ילדים. 

חוץ מזה אני חושבת שאם ילד שובב או נהנה לנגן על עצבים אני יכולה להגיד את זה לחברה (בלי שהוא ישמע כמובן) בלי להקדים שהוא גם אהוב, חכם, יצירתי  ורץ הכי מהר. 

עוד נקודה. למדתי לפני נישואין במדרשה ואחת הבנות שם כבר ממש רצתה ילדים ואפילו קנתה ספר על טיפול בילדים כדי לבנות כלי. רק ש... היו לה הרבה דברים לעבוד כדי למצוא זיווג והיה מחזור מאוד מאוד כואב ולא מסודר ולא עלה בדעתה ללכת לטפל בזה והיא הייתה כבר ממש לא ילדה. אז אחרי שהיא התחתנה מאוחר לקח לה כמה שנים להביא ילד והיא באמת לא יכלה לבוא לשבת בוגרות ולהסתכל לעשרות ילדים מסתובבים. אבל שאר הבנות לא לקחו לה כלום. והיא לא הייתה בן אדם שאפשר לגשת ולהגיד שבגישה כזאת היא לא תתחתן בזמן הקרוב וכדאי לה ללכת לרופאת נשים להיבדק

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

אני אומרת שיש לי כוונה לקנות להם מתנה

אבל מה היא מעדיפה

משחק לתינוק

משחק לאחים

או משהו בשבילה 

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה!