תובנה שעלתה לי בימים האחרונים..צמאה לך נפשי!

חשבתי על זה שבעצם להיות דתי לאומי אלה החיים הכי טובים...כי מצד אחד יש לך משמעות לחיים בקיום המצוות ולימוד תורה וכו' ומטרה שאתה מנסה לחתור אליה.. ומצד שני אתה גם יודע ויכול להיות להנות מהחיים.. כמובן עם גבולות התורה..אבל גם דתיים לאומים יודעים להנות! וגם דוסים למי שחושב שהם כל היום רק לומדים תורה...

אשמח לשמוע את דעתכם...

מממרגע שלם

דעתי קצת שונה... לפי מה שהבנתי כתבת:

"אבל גם דתיים לאומים יודעים להנות! וגם דוסים למי שחושב שהם כל היום רק לומדים תורה..."

נראה מדברייך כאילו ללמוד תורה זה סבל ומונע הנאות אחרות בחיים- אז זהו שלא, התורה היא החיים וההנאה

יש מי שיגיד שכן ויש מי שיחלוק...

אני חושבת שאין דבר כזה "החיים הכי טובים" למגזר מסוים.

גם נוצרי או מוסלמי להבדיל יכולים להגיד שהחיים שלהם הכייי טובים.

אני בטוחה, בטוחה, שגם חרדים, ברסלברים, חבדניקים וכולי חיים חיים טובים ועובדים את הקב"ה בדרכם הקדושה.. לא רק אנחנו הדתיים הלאומיים חיים את החיים הטובים.. ממש לא

לכל אחד יש את עבודת ה' שלו והדרכים שלו, 

זה לא אומר שחרדים או כל מגזר אחר לא נהנה מהחיים..

והחיים? לא חושבת שהם רק הנאה- חיים זה משמעות, זה שליחות, זה עליות ומורדות

ולא רק לכייף כל היום...

קיצור אפשר לדון על זה המוןןןן אבל השתדלתי לקצר ולטמצת את דעותיי

 

יש מחשבה,נגרינסקי
שדרך קיום המצוות ודרך ארץ אלה דברים נפרדים... יש את החרדים שהם מייצגים את התורה כביכול, ויש את החילונים שהם מייצגים כביכול את ה"חול" ואת חיי ה'דרך ארץ' וכביכול ה'דתי לאומי' זה הלחמה שלשני העולמות האלה...
אני חושב שזו מחשבה מוטעית... יענו, הציבור הוא לא הלחמה שלחרדי וחילוני, אלא חרדי וחילוני הם אלה שלקחו כל אחד דבר אחד מהדתי לאומי והעצים אותו בקיצוניות אצלו ונטש את השאר...
האידיאל ומה שהיה לאורך רוב ההיסטוריה היהודית - "חול" וקודש חד הם... אי אפשר לעבוד את הבורא בשלימות בצורה אמיתית כאשר לוקחים רק פן אחד...
הבעיה היא, שהאידיאל הזה הוא מתבטא אצל הדת"ל הרבה פעמים רק בתחום המחשבתי ולמעשה הוא עושה בדיוק הפוך... הוא מחנך לשניהם אבל בנפרד... הוא לא מציג את הקשר אלא מציג שני עולמות שונים והרבה פעמים הנער המתחנך בציבור הזה נקרע בין שני העולמות האלה מפני שהוא באמת חושב שהם עולמות שונים... לכן גם אפשר לראות הרבה דתל"שים, או הרבה מתחרדים... (אפשר למצוא סטטיסטיקות על הכמויות... זה מלחיץ...)
לכן, אני לא חושב שנכון שכתבת "כי מצד אחד יש לך משמעות לחיים בקיום המצוות ולימוד תורה וכו' ומטרה שאתה מנסה לחתור אליה.. ומצד שני אתה גם יודע ויכול להיות להנות מהחיים.." אלא, מה שצריך להיות - אדם מקיים מצוות ולומד תורה = אדם נהנה מהחיים... וכן להיפך... אדם נהנה מהחיים = אדם מקיים מצוות ולומד תורה...
צדיקמבשר שלום
אני לא בטוח שהבנתי אותך כראוי,אם רמזת או לא,שהציבור החרדי התמקד בעולם התורה,והזניח את הדרך ארץ.
על כן אני רוצה להגיד שיש בזה גדר של הוצאת שם רע על ציבור שלם של גדולי תורה,ומחזיקים בתורת משה,אם זאת הייתה כוונתך אני מוחה בכל תוקף!
גם להגיד שהחילונים לקחו את הדרך ארץ בתור אידיאל,לא חושב שזה מה שקרה בפועל,ושהם יותר טובים בדרך ארץ מאשר ציבורים אחרים
לא... כנראה שלא הבנת אותי נכון...נגרינסקי
כשאני כותב 'דרך ארץ', אני לא מתכוון לערכים חברתיים... אלא, הכוונה היא העיסוק ב"חול" (אני בכוונה שם בגרשיים, כיוון שאני לא חושב שה"חול" עליו אני מדבר הוא חול...)
ההסתכלות הזו היא עובדה, לא סתם הגיגי לב על הציבור החרדי... נתון - הציבור החרדי (כציבור) מונע עצמו מחדשנות, מונע עצמו מלימודי "חול"...
מאמר רבן גמליאל במשנה באבות "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ" מדבר על השילוב בין בית המדרש לבין המלאכה והחיים הנמצאים חוצה לה...
מכאן גם מובן מה שאני אומר על הציבור החילוני, הם עוסקים רק בחיי המלאכה ולימודי ה"חול"...
מכל מקום, איני בא לדבר על הציבורים האחרים אלא על הדת"ל, לפיכך הייתי מוכרח ליתן השוואה לחרדי ולחילוני...
אהה אז בסדרמבשר שלום
ותגיד,למה אתה חושב שחרדים לא חיים את החיים של חול?
אני נמצא הרבה גם בבני ברק,וגם מכיר חרדים.
לרוב הציבור(ואני לא מדבר מהמצאה אלא ידיעה)יש גם סמרטפונים,הם יוצאים לנופשים,וגם אוכלים במסעדות.
אז מה הם שונים ממנו בדרך ארץ?
מבחינת האידאולוגיה...נגרינסקי
אני יצגתי את האידיאולוגיה שלציבור החרדי כפי שאני מכיר אותה... יכול להיות שבצורה מעשית זה שונה... (אני נוהג לסתובב לא מעט בשכונות החרדיות בירושלם, אז אני גם רואה שזה לא שונה מדי בצורה מעשית...)
אבל שוב, העניין שלי הוא לא להגדיר את החרדי אלא להראות את ההתמודדות שלדת"ל עם שני עולמות כביכול...
נכוןמבשר שלום
מבחינת האידיאולוגיה,יחס למדינה אנחנו שונים.
אבל גם בציבור שלהם מכירים את עולם החול,ועל זה דיברתי
בסדר...נגרינסקי
אם כבר מה שכיף בלהיות דתי לאומימתגעגעת...
זה הגישה שהתורה שלנו היא תורת חיים! אנחנו לא מתנזרים ומתרחקים מהפיתוח והקידמה. מהחול. מהחיים החוליים. אנחנו מקדשים אותם-זאת המעלה! ההבנה שהתפקיד שלנו הוא לקדש את החול.להכניס קדושה ורוח לכל דבר שאני עושה. אוכלת בקדושה. ישנה בקדושה. נהינת עם חברות בקדושה. וכן-גם נמצאת בפלאפון בקדושה...תורת חיים- התורה שלנו נמצאת והיא רלוונטית לכל רגע בחיים שלנו!!
אני חושב שזו תפיסה שגויה לחלוטין.אנו_נימי (G+)

אתה בעצם אומר, אנחנו גויים מצד אחד, לא מחוייבים יותר מדי לה' אז יש מקומות ורגעים שאנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו ו"לעזוב" את ה' ועבודתו בצד ואפילו יותר גוע,להיות נבלים ברשות התורה.

ויש רגעים גם אם ביחס יותר גדול שאנחנו משועבדים לה' יש לנו סוג של משמעות פשטנית ולא כ"כ מפותחת או מובנת של יחס לה'(שאולי לא כ"כ אכפת לנו מאיפה הוא נובע ואחנו פשוט הולכים אחרי המסורת (ובעצם אחרי כולם)).

 

דתי אמיתי, ללא הקשר ללאומיות או לא, לא מפריד בין הדברים. "ההנאות",כמו שקראת להם, הן לא יותר מחיזוק קטנטן,רגעי וכמעט וחסר משמעות אם לא לחלוטין כדי שיהיה לנו כח לעבוד את ה', ללא רגעים של הפסקה והתחזקות הגוף אין לנשמה מקום ודרך (וגם אפשרות) להתעלות-לכן בעצם ההפסקות הקטנות האלה(שחייבות להיות קטנות ולא להעסיק את הדעת או להוות שאיפה מסויימת) הן חלק מעבודת ה' ועבודת הנשמה.

זה קיים גם אצל חרדים,אם כוונתך הייתה להוציא אותם מן הכלל. אולי התפיסה שלהם פחות מוטעת.

חולק ברוב המוחלט. מסכים עם טיפה. ארחיב בהזדמנותעברי אנכי
ואסביר:עברי אנכי
התורה היא תורת חיים. זה לא תורה שקיימת רק בביהמד.
*אבל*, זה לא אומר שאדם שהוא אברך, אז מחוץ לביהמד הוא לא חיי את התורה. הוא חיי אותה. והכל טוב. וגם חרדים נהנים מהחיים. הסוג בגד שאתה חובש לא הופך אותך לפחות נהנה בחיים.
וגם.. כמובן לא להינות יותר מידי.. כי זה רק החיים האלה. פה. זמניים. צריך להיות עסוק בתורה. וכו וכו.

כתבתי בתמצית דברים. מקווה שמובן
אני מסכים איתך.מבשר שלום
אבל אי אפשר להגיד שלא,בציבור החרדי עולם הבית מדרש נוכח יותר,אני כמובן מדבר בהכללה,יש לציבור שלנו עוד לאן להשתפר…
מצד אחד צודקלא נשברים!
ומצד שני לא כי זה גם הכי קשה לחרדי כמעט ואין נסיונות ולחילוני לכאורה מותר הכל והדתי צריך לעמוד באתגר של לשלב ושל מה קורה במידה ועקרונות מתנגשים
נתתם הרבה חומר למחשבה....תודה...צמאה לך נפשי!אחרונה


חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך