טוב לי באולפנא.
באמת.
כן קשה לי.
משו מוזר עבר על הקשר שלנו וזה קשה לי.
כי שנה שעברה כן היינו חברות.
ופתאום בום. הרבה פחות.
גם ההתנהגות שלה מעצבנת אותי. אבל זה סביר.
....
והיא מעצבנת אותי.
כאילו לא ממש מעצבנת, אבל זה לא נחמד.
ראש בקיר וחשיבה רק על עצמך. זה לא נחמד.
בסוף אני יקום חולה רק בגלל שחם לה בלילה והיא לא יכולה לישון בלי שמיכה. אז ישנים עם מזגן.
וגם אור מפריע לה. אז בסדר. לא שמים אור במסדרון אפילו.
אבל גם אור בשירותים מפריע לה!
אחותי, תתפשרי!
....
והלימודים עמוסים לי. ומעייפים לי.
ואני לא יודעת לסדר ת'זמן שלי נורמלי.
ואני מורחת ת'יום שלי.
ולא יודעת לשים לעצמי גבולות בכל מיני דברים.
ועדיין לא יודעת לסדר לעצמי סדר עדיפויות. ולעמוד בו.
וזה די ברור, אבל עדיין אין באמת חברות.
....
וכל היום כואבת לי הבטן. וכל היום רעבים. וכל היום אני עייפה.
....
אבל טוב לי. ברור שטוב לי. כי יש הרבה דברים טובים.
אבל גם קשה.