לא יודעת מה איתי.
מצד אחד, הנה, בתקופה האחרונה דיי טוב לי ואני אפילו דיי סבבה עם המשפחה. הם באים לקראתי מאד וכנל אני לקראתם.
אבל מאידך, כל כך רע לי. עם כולם. הגעתי למצב שאני פשוט לא קמה ללימודים כי רע לי שם.
ואבא. אבא רוצה לעזור אבל הוא לא יכול על עיוור. הוא אומר שאני מוזמנת לדבר איתו על זה ולהסביר, אבל עד אז, עד אז אני צריכה לקום בבוקר כמו ילדה טובה וללכת ללימודים.
ואין לי בעיה לדבר איתו, באמת, אבל אני פשוט לא יודעת מה הבעיה שלי שם. לא יודעת להתמקד בגורם לכך שלא ארצה לבוא.