ב"ה
היום הי'ה אצלנו ניצול שואה (סבא של אחדת התלמידים בכיתה ח') להעביר הרצאה.
הוא שר לנו את התקווה כמו אז:
כל עוד בלבב, פנימה
נפש יהודי, הומיה
ובפאתי מזרח - קדימה,
עין לציון - צופי'ה.
עוד לא אבד תקוונתו,
התקווה הנושנה,
לעלות לארץ - ארץ אבותינו
עיר בה דוד חנה.
אשתדל להשיג את הנוסח המקורי של התקווה (שמונה בתים), שהוא הרבה יותר ציוני, ולא משופץ לצורך עבודת האליל - הכסף, וה"חופשיות" מדרך התורה.
יצחק