לנסוע באוטובוס לירושלים.
לשתות אייס קפה על ספסל.
לחכות.
שהוא יגיע. כן, מכל האנשים בעולם, הוא.
תמיד תכננו את היום הזה.
שנלך לאיזה בר ונשתה מלא קוקטיילים. יש לי רשימה של מה שאני רוצה לנסות.
ואז נרקוד. לא ריקוד כזה איטי ומעצבן, ריקוד סוער של כל אחד עם עצמו.
ואז אני אלך, לבד, לים. בתל אביב. במונית.
ואני אפגוש שם כמה בנות ונשיר המון המון ונרקוד.
לפנות בוקר אני אמצא את עצמי על אוטובוס הביתה, עם התיק שלי והכול.
זה מה שאני רוצה.
מה קורה בפועל:
נהרס לי הלק בצבע טורקיז אז מחקתי אותו. אין לי כוח להתאפר. אני לובשת פיג'מה לא מחמיאה. יש לי ריח של סבון בריח אוכמניות, ודמעות בעיניים.
אני יושבת על המיטה ואשכרה מדברת אל מקום שאני לא מעריכה. באוזניות יש טיילור, שזה הדבר הטוב היחיד במה שקורה כרגע.
כל הקבוצות החופרות מושתקות, אז מה עשיתי בזה שאני שותפה בהן.
החדר מבולגן. אין לי כסף. אין לי חיים.
- לקראת נישואין וזוגיות