לשאוב מכל מילה.
איבדתי את הכתיבה.
ברחתי לציור
שם
אין מוגבלות של הגדרות.
שם
פחות לעמוד מול עצמי
פחות כאבי רגליים.
איבדתי את הכתיבה.
או שמעולם היא לא אבדה
כלומר
מעולם היא לא הייתה
הרי אי אפשר לעזוב,אפשר ללכת.
איבדתי את הכתיבה
ומצאתי שקט
ברחתי מהמילים
ועדיין מתעקשת
לצייר
מדי פעם לכתוב איזה משפט יפה
בצד
לא שלי
של מישהו אחר
אולי גושן אולי טונה אולי רייכל
הם טובים בלהכאיב,
קשה לפגוע בי
ובגלל זה זה מאוד קל.
איבדתי את הכתיבה מזמן
כמעט שנה
או יותר
איבדתי את עצמי
או שלא?
או שמעולם לא הייתי?