שמיים שחורים, כתומים.
סימני פסיעות ברצפה
ואת מצפה.
עיינים לשמיים
האם תרד טיפת מים?
גשם כמה לך מחכים,
קוראים בתחנונים.
בוא כבר בוא,
החלה כבר עונת הקרמבו.
והאוויר אביך עומד,
לנקיות וצלילות הוא חומד.
*סתם האוויר היה לי כבד, היה בא לי להעביר את זה למילים.
לפעמים הכתיבה דווקא בפלאפון, בתוך שרשור בפורום גורם למשו לצאת, סוג של מחייב אותך להוציא מילים, לחשוב, לכתוב.
אחרי חסימת כתיבה ממושכת..
היה לי את הצורך סתם לשרבב מילים.



