ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגאון רבי מאיר מאזוז ספד בשעות הצהריים (שלישי) לבתו גאולה ע"ה, שסבלה כל חייה, והבוקר הלכה לעולמה לאחר שלקתה בדום בלב והיא בת 43.

בפתח הספדו אמר הגר"מ מאזוז: "הבת שלי ז"ל, גאולה בת אסתר, כל ימי חייה היו בייסורים. כשנולדה היו בעיות בהתפתחות שלה. לא הלכה עד גיל שלוש. לא דיברה עד גיל 6-7. 120 שיעורים קיבלה בכדי לדעת לדבר. עד שפתחה את פיה, פיה פתחה בחוכמה. אם זה לא מספיק, בגיל שבע עשתה תאונה על יד הבית".

"חייה לא היו פשוטים. הכל היה קשה מאוד, היא סבלה וסבלה. היו מהמשפחה שאירחו אותה בשבת ובחגים, שימחו אותה. מי שמשמח אדם סובל כזה יש לו שכר מהשמיים, כפל כפליים. איפה שלומדת, המורות והתלמידות מבקשות סליחה, גאולה - תסלחי להם".

הרב פנה לבתו בכאב: "תבקשי רחמים על אבא שלך שמיום שנולדת לא זז ממך. גם על האחיות שלך וגם כל הנכדים שלי". 

הרב מאזוז שחזר: "אתמול היא הייתה בסדר גמור, בלילה היא התנשקה עם כל החברות שלה, כל החברות שלה במשפחת אומנה, התנשקה עם כולם, כאילו נפרדה מהם". 

ראש ישיבת 'כסא רחמים' סיפר בהספדו על ההודעה שקיבל בבוקר מהרב חנניה צ'ולק: "הבוקר שבישר את הבשורה, לא בא בהפתעה, בישר אותי לאט לאט. על יד הבית הוא היה בוכה, כשבא לבשר אותי. חשבתי שחולה ולקחו אותה לבית חולים. אין מה לקחת. נגמר. ה' נתן ה' לקח. אמר לי את זה ממש בעדינות". 

נמאס לי שאנשים מתים.

(לפעמים זה עדיף על פני להמשיך לסבול. זה לא רע להם.)

אבל לאנשים שמסביבם רע. ממש.)

אתזה. אבל דיונים על משמעות החיים יותר חשובים מאנגלית.

ברור שלנו זה כואב אבל זה יכול טיפה לנחם.)

נכון.

יש אנשים אבל שסתם מתים. ואז זה רע ממש. ורק אנחנו סובלים.)