איך מכבדים גם בלב?את אבא?
אבא שלי חושף שוב ושוב צדדים לא יפים בו.אני מחוייבת לכבד ומשתדלת .במעשים .בלב- קשה לי! כמה קשה!
כואב לי שזה המצב ולמערי נראה שא"א לשנות את זה.
אחרי התבוננות בו במשך שנים הגעתי למסקנה שהוא לא אוהב אותנו הילדים , הוא אוהב רק את מי שמסב לו כבוד.אוהב את עצמו.
אני, לכאורה בת לתפארת אז אין איתי בעיות ועוד 3 אחיות. יש לי אחים שסוםגים השפלות וביקורת אינסופית, אני רואה איך הם הולכים שוקעים ונכבים. כדמישהו נופל במשהו הואבועט בו, מסלק אותו ממש, משפיל אותו, אין בו טיפת ניסיון לקרב/ לשאול/ להתעניין. שלא לדבר על גילוי אמפטיה , מן אטימות כזאת.אני לא מצליחה להבין מעין היא נובעת.
אני ואחיותי רק אחיות של האחים שלנו וגם אמא ואנחנו עושות הכל כגי לסייע, להרים, לתמוך אבל האתגר הגדול שלנו זה החשש שאבא יבוא ויהרוס הכל.
זה הגיוני? למה הוא ככה?
אני מנסה כל הזמן לדון אותו לכף זכות כגי לא לשנוא אותו וקשה לי. אני אומרת "מסכן, בטח לא הכילו אותו בילדות ,לא תמכו לא אהבו מספיק"- כנראה זה גם נכון , הוא גם מחזק את זה בסיפורים שלו , מתאר בכאב אפילו באיזו הזדמנות . אז למה הוא משחזר אתזה או אפילו משכלל ומגביר ?
ויש עוד התנהגויות די ברוטאליות וחסרות רגישות.
אלוקים,
למה אני רואה את כל החסרונות האלה?
לא ראיתי אותם בעבר , רוצה לחזור למבט היותר תמים שהיה לי פעם.
איך לראות אותו באור חיובי יותר?
ואני יודעת שמצד הדיןאבא לא חייב לי כלום
ועדיין רוצה מצב תקין וסביר.
איך עושים את זה?
אבא שלי חושף שוב ושוב צדדים לא יפים בו.אני מחוייבת לכבד ומשתדלת .במעשים .בלב- קשה לי! כמה קשה!
כואב לי שזה המצב ולמערי נראה שא"א לשנות את זה.
אחרי התבוננות בו במשך שנים הגעתי למסקנה שהוא לא אוהב אותנו הילדים , הוא אוהב רק את מי שמסב לו כבוד.אוהב את עצמו.
אני, לכאורה בת לתפארת אז אין איתי בעיות ועוד 3 אחיות. יש לי אחים שסוםגים השפלות וביקורת אינסופית, אני רואה איך הם הולכים שוקעים ונכבים. כדמישהו נופל במשהו הואבועט בו, מסלק אותו ממש, משפיל אותו, אין בו טיפת ניסיון לקרב/ לשאול/ להתעניין. שלא לדבר על גילוי אמפטיה , מן אטימות כזאת.אני לא מצליחה להבין מעין היא נובעת.
אני ואחיותי רק אחיות של האחים שלנו וגם אמא ואנחנו עושות הכל כגי לסייע, להרים, לתמוך אבל האתגר הגדול שלנו זה החשש שאבא יבוא ויהרוס הכל.
זה הגיוני? למה הוא ככה?
אני מנסה כל הזמן לדון אותו לכף זכות כגי לא לשנוא אותו וקשה לי. אני אומרת "מסכן, בטח לא הכילו אותו בילדות ,לא תמכו לא אהבו מספיק"- כנראה זה גם נכון , הוא גם מחזק את זה בסיפורים שלו , מתאר בכאב אפילו באיזו הזדמנות . אז למה הוא משחזר אתזה או אפילו משכלל ומגביר ?
ויש עוד התנהגויות די ברוטאליות וחסרות רגישות.
אלוקים,
למה אני רואה את כל החסרונות האלה?
לא ראיתי אותם בעבר , רוצה לחזור למבט היותר תמים שהיה לי פעם.
איך לראות אותו באור חיובי יותר?
ואני יודעת שמצד הדיןאבא לא חייב לי כלום
ועדיין רוצה מצב תקין וסביר.
איך עושים את זה?