ניצוץ של כאב ושל תקווה סדוקה
אהבה
וציפייה
מאירים באבוקה של אמת
לא האמנתי שאני כל כך זקוק לזה. זה מסוג הדברים שרק אחרי שהם קורים אתה מרגיש את הצימאון שבוער בך ומחכה לגילוי.
כמה כאב כמוס. כמה.
זה נמצא בכל מקום.
רק צריך לתת לדברים לצוף. זה כבר יקרה. פשוט עוצרים.
תאמינו, זה יותר חשוב כמעט מהכל.
לא האמנתי שאהיה חלק מדו-שיח כזה אי פעם.
עכשיו אני יכול להאמין.
ולהודות.