רק רציתי לספר
שקיבלתי שבוע שעבר שני ספרים של דוד גרוסמן, אחד מאחותי ועוד אחד חיבוק, ממך.
ואלי הביאה לי שני עציצונים קטנטנים, אחרי שיום קודם התלבטתי אם לקנות והחלטתי שלא, ולא היה לה בכלל איך לדעת שרציתי לקנות כאלה.
אבא הביא לי היום ספר שהייתי צריכה וגם לפני שבועיים הוא הביא לי עוד ספר כפיצוי כנראה על זה שהוא איכזב אותי.
ו@הכל משמים קנתה לי אייס קפה.
כמה אנשים טובים יש לי בחיים, למה אני בכלל מתלוננת כל הזמן.
טוב לי.



אז למה
למה אני לא מרגישה כמעט, למה באסה כל הזמן, למה יש לי גם אנשים פחות טובים לי בחיים.
למה קורה שאני עושה בדיוק את מה שאני רוצה לעשות אבל לא במקום שאני רוצה ולא עם האנשים שאני רוצה.
ומצד שני, טוב לי.



דרך אגב, רעיונות למשחק היכרות ו/או למשחק סיכום?