מכירים את הרגע הזה, שאתם תופסים את עצמכם בידיים, ומחליטים להשתנות?
אבל להשתנות באמת.
אתם מחליטים שזהו;
מהיום, נהיה טובים יותר,
נדבר יפה יותר להורים,
נהיה אדיבים יותר לסביבה,
מהיום, נשתנה. באמת.
אבל אז- כשאתם משתדלים כ"כ, אף אחד לא מעריך את המאמץ.
נכון, פלטתם מילה לא במקום, ומיד נזכרתם שבעצם החלטתם להשתנות..
אבל אופס! מאוחר מידי. המילה נאמרה ומיד אתם זוכים לשמוע משפט כמו זה:
"אין. אתה מומחה בלפגוע, לא יעזור כלום."
זהו זה. כנראה שלעולם לא אצליח להשתנות. כך נולדתי וכך אשאר-
זו המחשבה הראשונית שחולפת לנו בראש.
ובאמת, הרבה לא ינסו שוב.
קצת מובן למה..
אז אולי אנחנו, ניתן צ'אנס. לפחות ננסה.
נכון שהיא פגעה, נכון שהוא אמר, נכון.
יכול להיות שבדיוק אתמול הוא תכנן לפתוח דף חדש, אבל נפל. בסדר, זה קורה לכולנו.
יכול להיות שהוא חשק שיניים המון זמן ונפלט לו בטעות.
יכול להיות שהוא השתדל נורא, אבל בדיוק היה נורא עצבני.
בואו ניתן הזדמנות שניה.
בוא ניתן לשני לתקן.
לפחות כמו שהיינו רוצים שינהגו כלפינו.
#נכתב בעקבות משהו מאוד ספיציפי, אבל זה לא הכי משנה.
הלב הזה כל פעם מחדש הוא נשבר