ערב שבת הלכתי לקחת מפתח מחרות. חיכינו, חיכינו, חיכינו בסוף הלכנו אליה הביתה.
טיסה לבית כנסת כדי שאח שלי לא יפסיד את כל התפילה.
סעודת שבת. סבתא היתה אצלנו.
שיחה לחניכות איתה, היה מעניין ממש.
סיבוב עם החניכות,
שחנש איתה איזה ארבעים דק' לפחות. אמרתי לה שלא כדאי לה לתת לביצפר לייבש לה ת'מוח.
לישון. כיף.
לקום בבוקר מהשעון מעורר בשש וחצי ולגלות ששכחתי אותו על נודניק 5 דקות
להתארגן לתפילה, לגלות שאחשלי עוד ישן- להעיר אותו ולהגיע לתפילה באיחור 20 דק.
לחזור הביתה, לסדר, לטאטא, לערוך שולחן.
ללמוד ללקט. לנסות, לפחות.
לשחק עם יוסף בסביבון שלו, שמן.
ואז באו האורחים- שבוש ושיעור ב.
סעודה.
הייתה סעודה הורגת מצחוק.
היה נחמד עם שני הבחורצ'יקים האלו.
שבת שעברה היו שני שבושים ודיברנו על בגרויות. השבת לא
שיעור של הרב- ניקרתי מעיפות.
מפקד- אני גמורה.
לא הכנתי פעולה, החלטתי שלא כדאי השבת.
עשינו סיבוב ורצינו ללכת לבור אבל הוחלט שלא כי אין אישורים מההורים.@נגרינסקי
חניכה שלי ירדה לי על הגובה שעות. "תתחתני עם מישו גבוה, שיגיע לסירים בארונות למעלה" וכו.
כל החניכות התלבטו עם לשדך אותי אליו או אליו ואני כילו- בנות, רוגע.
התלבטנו דרך איפה ללכת אז אני כזה "טוב תקשיבו, עוד חודש וחצי אני בת שבע עשרה- משמע, אני צכה חתן. לישיבה." אבל לא הלכנו לישיבה. ואז הן ניסו ללחוץ עליי מתי היומולדת שלי אבל לא אמרי.
נזמין אותן לחתונה? למה כל פעולה חניכה שואלת אותי את זה??
לחזור הביתה, לישון עד מוצש.
פעולה.
ישבצ ארוך מידי.
עייפות.
חודש טוב.
