ובכל זאת זה מה שאני מרגישה.

כי היא חברה שלי. כמעט כמו אחותי. איך הוא מעז?

כנראה היה עדיף לי המצב שכאילו אין כלום ופתאום להתעמת מול זה???

הוא אחד שמתייחסים אליו בכבוד ובהערכה.

ה' ישמור. מה את רוצה ממני??

אני סופר מעריכה ואוהבת את חברה שלי.

הרגשתי משהו בעבר אבל חשבתי שאני קצת מדמיינת והנחתי את זה בצד. ביטלתי את התחושות שלי כי זה הרי לא יכול להיות. אתמול זה היה שקוף.לא תכננתי מה תהיה התגובה שלי , לא ידעתי איך לעבד מה שקורה ועשיתי את עצמי כאילו אני לא מבינה מה הולך ונעלמתי.

אני צריכה כוחות כנראה.

אני משקשקת. זה החיים שלה.

מה זה שהיה איתי?אם הוא מטומטם הוא יכול לחשוב לעשות שטות כזאת.

איכס. הגעלת אותי.

נראה לי שברור לכל שאני חלילה לא אחת הפרוצות. גועל נפש.

תאמיני לי שהשם שלו והכבוד שחולקים לו מספיק חשובים לוכדי לא להיות אהבל.

אני לא חוששת לשמי. אף אחד לא יחשוד בי בכלום.

ולאן את לוקחת אותי..?

כיוונים שלא עלה בדעתי לדמיין אפילו.

את לא צריכה להסיט אותי נגדו. אין צורך, יש לי מזה מספיק בעצמי.

הוא לא מטריד במובן של הטרדה כמו מה שמדברים עליו בחדשות. לאחרונה במיוחד.

אבל כן, אני אצטרך להתמודד .אין לי כנראה יותר מדי ברירות.

אל תתקרב אלי.

בקול בהיר, ענייני. אל תקבלי שום "האשמות". ינסה לומר משהו, תגידי שוב, "יבש": מעכשיו אל תתקרב אלי. לא מעוניינת להחליף מילה. הוא ירטון, יאמר משהו כדי להציל את כבודו.. אל תתייחסי כלל.

זה יכול להפסיק את הענין.

בשום אופן, לא להיות במקום שהוא נמצא לבד, כולל בייביסיטר.

כשיש פגישות משפחתיות, לא על ידו. 

אם זה יעזור - מצוין. אם לא - כן תשתפי את אחותך הגדולה. היא מן הסתם לא טיפשה. תסבירי מה קורה. תבקשי שבשום אופן לא יצא מהתחום שלה ושל בעלה לאף אחד, שלא להרוס לחברה. מסתבר בעלה יוכל להזהיר אותו.

ואל תרגישי "גנבת". זו הרגשה ידועה. הוא עושה, ואת מרגישה כאילו את "אשמה". פשוט שטויות.

ההנחה, שהיא יודעת.

זה נכון שאי אפשר לדעת מכאן שהוא "מנוול". אולי סתם "נתפס" אליה, ואינו חש, או מנסה לא לחוש, שעובר גבול ראוי.

אבל ברור שצריך לעצור את זה וכעת.

טוב לכולם.

אופס, זה כבר קורה. מלא חפים מפשע נרקבים בכלא

כביש החיים,

גם במקום פרנסה הרבה יותר גבוהה ורצינית עוזבים אם יש דברים כאלו...

יש סדר עדיפויות בחיים,

כשלי היו מקרים כאלה עם ביביסיטאר (לא משפחה של חברה)

עשיתי שלא הבנתי כלום,

אבל שמרתי מהאיש מרחק כמו מאש,

וכל פעם שהייתי רואה אותו הייתי קרה כמו קרח!!!!!!!!

עניינית . לא מסתכלת לו בעניים רק בצורה עניינית עונה קצר ולעניין , ובצורה מספיק חכמה שלא מה שאני צריכה לדעת, בלי שידמיין אפילו שיש לאיפה להמשיך איתי! 

ולכל המתייפייפים בעניין גברים שמכרכרים מסביב,

אז תדעו שרב הבנות יש להם אינטואיציאה ומודעות לזהות מי מתנהג איך, ומאיזה מניעים!

100% כל פעם שחשדתי במשהו כזה - זה התברר כנכון , דרך אחי שסיפורי לי וכו'...

וגם מהסגרה של הבני אדם את עצמם במשך הזמן. 

לא להגיד לו כלום כי אפילו אמירה כזאת יכולה להיות פתח לקשר מצידו (הרי בכל זאת זה יהיה שיחה ללא אנשים מסביב אז בעצם זה ממש לא הולם). ואם ירגיש מאוים הוא עלול להאשים אותה או להגיב בצורה לא צפויה כלשהי.

ולא להגיד לחברה כלום. למה לייצר מחלוקת.

פשוט להתאדות. ממש לא להגיע, לא להישבר, להגיד תירוצים לחברה ואפילו לשקר, העיקר לא לבוא ולהתרחק. גם במחיר שהיא תיפגע.

האמת שתמיד היה נראה לי משהו צורם בזה שחברות רווקות בנות גילה של האישה נמצאות בקשר טוב עם הזוג. זוג צעיר בריא לו יותר להיות בקשר ולהתארח אצל המשפחה הקרובה של שני הצדדים וזהו. בלי חברים וחברות. הגישה הדוסית חרדית לעניין הזה היא הרבה יותר בריאה.

מצטרפת במשהו לתגובה הביקורתית מאד של סיה, רק בלי הביקורת האישית. זאת ביקורת נכונה על המנהגים הלא צנועים בחברה. וזה פשוט לא צנוע. ולפני עוור לא תשים מכשול.

(נזכרתי במשהו שאמרה המחנכת שלי בתיכון: זוג צעיר לא מארח זוגות צעירים אחרים. כאילו יש שלט "סכנה, כאן בונים". בונים זוגיות. זה כל כך נכון. אולי מצערה אמרה את המשפט הזה כי היא היתה אישה אומללה שבעלה זלזל בה).

קראתי את רוב התגובות וזו קולעת בול.

חברות לא מתנתקת כשמתחתנים.

ואין כמו להזמין חברה הבייתה.

נכון שהבעל לא אמור לנהל שחנשי"ם ורצוי שישמור מרחק, אבל עד המרחק שהגעתן???

והערת אגב, אני נחשבת דוסית אש.. (סליחה שהייתי צריכה להעיד על עצמי.)

מחפשים בעיות ומוסיפים גדרים לחינם...

אוסיף עוד שישנה איזה רוח שזוג בשנה הראשונה צריך לשקוע בעצמו ולבנות את ביתו בלי 'לראות' מסביב משפחה וחברים. גישה שבעיניי, לא בריאה ואינה נכונה. בניין הבית כמובן דבר עיקרי, אך אין הוא סותר בהכרח (בהנחה שמדובר באנשים נורמטיביים) קשר עם משפחה וחברים וחבל לאבד קשרים שלא תמיד ניתן להחזירם.

ומאיפה הבנת שאמרתי שלא צריך להפריד?

פשוט מאוד צרם לי ויושב אצלי חזק הנקודה הזו..

אז מחילה.

למי שיש צורך, אפשר לפתוח שרשור חדש בנושא.

יש לי חברה מאד מאד טובה שהיא רווקה. וואלה כשהיא מגיעה בעלי הולך. לא בגלל שאני לא סומכת על אחד מהם, חלילה. אלא בגלל שלדעתי זה לא מתאים.

במאמר מוסגר- מכירה לפחות 2 מקרים בהם הבעל של האחת בגד עם החברה הטובה של אשתו. אז כדאי להישמר.

ואני מאד מסכימה עם ירושלמית טריה. זוג בשנה הראשונה לא צריך לארח זוג אחר. בעיקר בשנה שהיא כל כך משמעותית וקשה לעיתים. ממקרה שקרה לנו- התארחנו אצל זוג ממש כמה חודשים לאחר החתונה ואני באופן אישי לא הפסקתי לעשות השוואות. כי היתה לנו שנה קשה נורא וראיתי איך הבעל מתנהג לאשתו אז קינאתי. וראיתי שהם יותר מבוססים מאיתנו אז קינאתי. שזה אבסורד כי הם נשואים כמה שנים טובות ,יותר מאיתנו ,אבל לא ראיתי את זה!!! הייתי נשואה טריה בשלב של למה לעזאזל עשיתי את זה.

 היום אגב, אני ממש לא במקום הזה. מרגישה שיש לי את ההכי טוב. אבל בזמנו זה היה כל כך רע לבוא לזוג הזה.

מאד מסכימה עם מה שירושלמית טריה אומרת.

כמדומני שכשאנחנו רואים משהו לא טוב מתנהל מולנו, כדאי לבדוק את ההתנהלות שלנו עצמנו

מתחילים ברור גם עם נשואות, אבל ההסתכלות היא שונה (ההסתכלות של האישה)

 אין לי צד של ספק שאת נהנת מהרעיון, שאת רווקה נחשקת כביכול (כך את בטוחה)

ואישתו כבר ילדה ובטח אין לה כח כל לילה לבעלה למה שהוא רוצה

והנה את פרגיה טריה נוצצת ורעננה וממבט של רווקה את בטוחה, שאת כל היום 24 שעות היית עושה רק כיף .לבעלך .  מה שאולי כבר חברתך לא נותנת לבעלה וחסר לו אז הוא מפלרטט איתך

כי את הרי עוד לא התחתנת את עוד לא יודעת מה זה... נדבר עוד חמש שנים

בקיצור תעופי משם. אם היית חברה שלי הייתי מעיפה אותך בבעיטה , במצב שאני הנשואה ואת הרווקה לא הייתי נותנת לך להתקרב לבית רק בשביל אפילו הפנטזיה הזאת ,שאת בטוחה שהינה הנשוי שלחברה שלך מפלרטט איתך, והנה זה עוד יותר גורם לך להרגיש בעננים, את טוב מאוד יודת כמו כל אישה שאם רוצים!!!!! אז אפשר לא לבוא.

ואני תקופה ארוכה  היתי עושה אירוכי דרך רק כדי לא לראות מישהוא שהיה מחכה לי כל יום

יש לנו גם גיסה רווקה בת עשרים

ופשוט רואים את זה במוחש. יש גיסים. והיא בכח מנסה שיסתכלו עליה ולא עוזר שאנחנו אומרות לה

היא לא מבינה בכלל מה לא בסדר . זאת לא היא זה הוא

תמיד בשבת היא קמה איכשהוא עם הפיזמה ונמרחת על הספה ושיער כזה פזור

כאילו לכאורה הכל צנוע. אבל זה צועק תסתכלו עלי. וזה גם עוזר לה. נותנים לה צומי

גיס אחד לפחות מתיחס אליה ... כנראה היא יודעת שזה עובד עליו הפוזות שלה

אני גם יכולה לקום על הספה ולהמרח ולעשות פוזות.

אבל אני לא יעשה כי זה לא צנוע. זה לא שהגיסה הזאת יותר יפה או מוצלחת היא פשוט בכח מנסה.

אם אני בטעות אתקע עם גיס כשאני  בפיזמה אני אברח לא אנסה לתפוס את עיניו יותר

אני חושב שאת צריכה התנצלות גדולה מאד.

את הקנאות שלך כלפי גיסתך, את מוציאה עליה. זה מאד חמור.

[ועל המשקל של מה שכתבת לה - הרי היה אפשר לכתוב לך בדיוק אותו דבר:

יש נשואות, שבכח חושבות שכל רווקה תמימה שעושה משהו  על יד הבעל שלהן, עושה את זה כדי לגנוב אותו...  (אולי באמת גיסתך לא מבינה מה זה עושה? וגם אם כן, מה קשור לזאת?!)

ואותו דבר, הרי את כותבת שהיא לא "יותר יפה" ממך. כלומר, הנקודה הזו מעסיקה אותך כנראה. מה היית אומרת אם מישהי היתה כותבת לך על זה בסגנון כתבת לפותחת השרשור? 

מציע לעשות רוורס מכל המהלך הזה]

כשהחמאת לי על מקום ראשון

כתבה אישית על מישהי שכלל אינה מכירה, בגלל בעיות עם גיסתה.

אופטימיתת ענתה לה, כי באה להגן על הבחורה, שסביר מאד שנפלה קרבן להתקפה שהיא ממש אכזרית ואישית. 

אז להוסיף שמן על המדורה ולומר למגיבה אם שכחה מה עשתה בגיל 18?... כשגם אותה אינך מכיר?

ומה הקשר? וכי כל בחורה בגילה, שמתלוננת על משהו כזה, זה בגלל ש"היא" זו שמנסה למשוך את תשומת הלב, ועוד של האדם הנשוי, שהוא בעל של חברתה הטובה?

הרי האופן הפשוט שניכר מכתיבתה, שהיא ההיפך הגמור. והעובדה היא שכמה וכמה נשים כאן שהגיבו, לא העלול בדעתן משהו כזה, על אף שגם הן היו "פעם" בחורות צעירות.

אז מאיפה בא הלדון לכף חובה האכזרי הזה?!

הרי "החושד בכשרים"... אז איך אפשר לחשוד בה, שבחזקת כשרה, על "כוונותיה", בשם המחאה נגד שחושדת במישהו שהיא מכירה ולא אנחנו - היא יודעת מה היה ולא אנחנו, ורק ביקשה עצה איך לצאת מזה.

היא לא תתמוך בקשר של רווקה עם גבר נשוי.

וגם הבחורה שכאן לא העלתה בדעתה דבר כזה אלא ההיפך.

ואכן, אתה הרי לא מכיר אף אחת מהן אישית.

[ואם מדבר על "קישורים". הרי כדאי גם ללמוד מהם על רקע שונה לגמרי מהמדוברת כאן]

אני פתאום ראיתי את מה שנמשך בשרשור הזה - אחרי שלא התבכלתי מאתמול,

וממש "קיבלתי הלם".

איך עושים דבר כזה.

היא באה להגן על פותחת השרשור - בצדק גמור.

האחד, רמת המתקפה הנמוכה היתה שלהן. מאד מאד נמוכה, בוטה, וגם עם ביטוים גסים.

וכאשר פוגעים כך, חזיתית, במישהי שהעלתה בעיה - אז מותר להיחלץ לעזרתה ולעצור את זה.

אמרתי, אני בכלל ראיתי בהפתעה מה שקורה כאן. הזדעזעתי.

ולגבי מה ש"הבנתי", גם לא נכון...

אמרת שיש קישור - הגבתי שממילא לא אותה מטֶריה בזמן שאליו אתה מתייחס, ולא שייך לומר דבר כזה.

אבל לא ידעתי ספציפית במה מדובר.

מה שברור, ממכלול כתיבתיה של אופטימיתת, שהיא לע מעלה על דעתה לגיטימציה למשהו כזה. כמובן. כהו זה.

כשאני הייתי רווקה באתי לחברה שלי

והבעל פתאום אומר ואוו הסתפרת איזה מהמם לך! ראיתי שזה מאוד כואב לחברה שלי! ובצדק

והיו עוד פעמים שלוש ככה לא לענין

מאז לא דרכתי שם. בבית

גם אצל נשואה זה יכול ליצור מתח וריגוש אותו הדבר

ארועים וכו. כן אל תלכי!! אם את לא מסוגלת להתחבא מתחת לשטיח ואם הוא מוצא זמן שרק את הולכת לצד ויש לו אפילו רק רגע לפלרטט איתך

אז או שתדאגי רגע אחד לא להיות לבד!!! או לא ללכת לשום מקום שהוא יכול להמצא שם

בא לי להקיא שאני חושבת על סיטואציה שיש חתונה ואת הולכת לצד להתבודד והוא מגיע לשם לזרוק לך מבט או מילה ואשתו שם. מפחיד

ואם אתם גרים קרוב אז תלכי סיבובים אם יש סיכוי לפגוש אותו

ואל תצאי לגינה אחרי צהרים או ערב או מכולת או כל מקום שיש מצב שתהיה רק את איתו

כן ולא לגשת אליהם גם כשהם יחד עם התינוק, אפילו לא בשביל להרים את התינוק ולנשק את התינוק שאת בטח מאוד אוהבת, תאמיני לי זה לא מתפרש רע בעיני חברתך

אם חברתך שמה לב שאכן בעלה מלפרטט איתך היא הכי תשמח בעולם שפשוט לא תתקרבי אליהם ולא תחיכי לכוונם

(אה, אני נהנית מזה, שכחתי).

את מניחה שיש לי חלק בדבר ומטילה עלי אחריות, הבנתי.

מכאן ולהבא לא אתייחס למקרה שהבאתי בל"נ.

(אני מניחה שכל האמוציות מתפרצות כאן החוצה רק בגלל הסטטוס שלי כרגע)

ושאלה:

ומה איתו והגברים האחרים? נוריד ממנו ואחרים את האחריות וכל הנשים יתחבאו מתחת לשטיח רק בגלל שהוא \הם לא מסתפק\ים במה שיש לו\להם?זה יכול לקרות גם עם אישה נשואה.

נשמע לך הגיוני?

אולי השכן שגר מולך גם מתבונן בך ורק עדיין לא שמת לב?

וכשתגלי את זה- מה תעשי? תפסיקי לצאת מהבית? תרדי למחתרת?

באמת?

וואלה יופי.

נשים שלא מבינות בנשיות מאומה!

כן אישה יכולה להרגיש באינטואיציה מי מביט עליה

כן אישה לא תמיד רוצה במבטים אלה בעבר בהווה ובעתיד

כן יש גם נשים נשואות שטוב להן עם בעליהן ועדין מבטים אלו הן מחמאה

כן יש נשים שהחליט - שהן לא משנות שום דבר בחייהן עקב הטרדה זו רק נזהרות יותר , וקרות יותר וכו'.. בלי להפסיק את אורך חייהן המהותי

יההודית - זה ברור שנקלעת לאדם מנוול,

התרחקי ממנו, 

את נשמעת לגמרי בסדר,

אל תתייחסי לנשים שההבנה שלהם תקועה באיזה תסביך ולא מצליחה לראות את האמת,

זה לא אומר שאין מקרים כאלו רק שבד"כ זה לא מה שהמקרה שאת מגוללת מחביא.

וזה שאת מבינה רק צד אחד - יפה רק לשם.

אבל הקב"ה ברא כאן עולם לא מושלם - עולם העבודה.

יש כן נאצים 

יש כן מנוולים, סוטים

וכו'.. וכו'...

אם אינך רוצה להכיר בכך - יערב לך.

אבל זה לא משנה את העולם.

נקודה.

את יודעת - גם שרה נקלחה לבית אבימלך

תזהר לשונכם בבנות ישראל!!!

גם אם בדיעבד בת נהנית (לא מדברת על המקרה הנ"ל)

מתשומת הלב שהופנתה אליה, אני מכירה מספיק נשים שזה מחמיא להן

אבל בסך הכללי נגעלות ומתרחקות,

אפילו לא ללכת לבקר בבית של הדודה ....

לכל מקרה יש אלף צדדים אז גם אם יש אינטרס חפור לענין המחמאה זה הרבה יותר שולי מהרצון לחזק את הטרדנות האסורה הזו.

וממש לא כל הנשים הם כמו הגיסה של סיה שמכרכות בעוז סביב כל זבוב ממין זכר,

בעיה שלה שגיסתה כזו, אבל כל נשות ישראל כאלה????

לחשוד בכשרות זו נשיות טהורה?????!!!!!!!!!

היא לא הגיעה לשם כדי שיכרכרו

והיא לא הבינה שזה כירכור

ועד שהבינה 

זה היה אתמול

ולכן רצה לשאול,

כי הבינה שכך לא תוכל להמשיך,,

מי שחיי עם עצמו שיענה לפורום של עצמו

הדבר הכי חשוב....

ממש לא צריך להיות בבית של חברה שזה יקרה , וזו הבעיה אתם עונים ומקניטים כמו נשים עם תסביכים וחסכים.

ואין לזה שום אחיזה במציאות, יש כאן בעיה עמוקה הרבה הרבה יותר,

של אדם שבוחר להטריד אפילו במבט

...

האמת ברורה תתעלמי לא יעזור,

רק תמשיך להיות "שוטה" וכל העולם חכם!

היא עכשיו הבינה ...

אז עכשיו היא רוצה לשנות....

נקודה.

גם אני הייתי תמימה כשמשהוא נגע בי בשוק ,

אמרתי זה דחוס פה לכן

המשיך לגעת 

אמרתי לא אני מדמינת ככה בכזו בוטות 

כנראה בדיוק היה צריך את הדובדבנים האלו דווקא וכו'...

עד שהסתובבתי וראיתי אדם דתי , שלפי זיק עיניו הבנתי את מעללו כבר...

ולקח לי איזה 5 דקות עד שהבנתי שאני מוטרדת...

העזות הזו כל כך לא הגיונית שקשה לראש לעכל את זה...

כשהבנתי ברחתי משם כל עוד נפשי בי...

פעם ראיתי אותו באיזה מרכז מסחרי עם אמא שלי אמרתי לה זה הוא...

הוא כנראה קלט שאני עוד אחת שספגה ממעלליו והתחיל לברוח כנראה ידע שיש לו עלמה 

למה אני מביאה את זה - 

כדי שתתחילי להבין שכן יש מה לקנות בסיפור הזה ...

את פשוט לא מבינה את העולם...

אם זה טוב לך ...

זה לא אומר שזה נכון ... האמת לא תשתנה לפי מה שנראה לך.

אתן מנצלות את המקרה 

ומתנפלות  (לתחושתי בברוטאליות)עלי למען יראו ויראו..יודעות מה?

אני ממש לא מתנגדת למסר ואפילו מסכימה. אני גם אתחתן יום אחד(בע"ה בקרוב) .

חושבת פשוט שיש דרך לעשות את זה.

זה הכל.

בהצלחה.

יש אנשים מאחורי המקלדת, יש עניין להתחשב ברגשות של השני גם כשכולנו אלמוניים אחד לשני

דיברתי על סגנון כתיבה, על צורת התנסחות.

אם קוראים בעיון את דבריה של הפותחת מקבלים תמונה די ברורה, של בחורה המומה, קצת מבולבלת, לא יודעת איך לאכול את הסיטואציה שהיא נקלעה אליה

איך הגיעה משם לתוקפנות כזאת של לשאול אותה אם היא בכלל דתיה עם 5 סימני שאלה ?

למה לקַחת דברים בכלל לכיוונים כאלה.

התייעצה התייצות לגיטימית.

ולגבי מציאות שלצערנו קורית.

והרגישה לא טוב "בשביל החברה שלה" מהדבר הזה. וגם בפני עצמה. זו רמה מוסרית יפה ונורמלית.

והתייעצה איך יוצאים מזה במציאות שקצת מורכבת. משפחות קרובות.

שתספר לאישתו שאולי כבר יודעת ומתמודדת עם זה בכאב?

ברור שקימים סוטים אבל כל ההיתממות הזאת והרחמים על החברה הצדיקה והטהורה שנפלה לנוכל . לא נשמע לי טוב . זה לא המקום פה לרחמים על החברה זה לא העסק שלה

כ

לא ללכת, לא להיות, לברוח דרך פרצה בגדר, אולי כדאי גם לאמץ לבוש של אישה בדואית וללכת רק בליווי.

אם פותחת הייתה רוצה אז היא לא הייתה שואלת פה כלום, פשוט הייתה עושה מה שהיא רוצה. למה להאשים אותה סתם ככה? וחוץ מזה גם במקרה הזה הגבר עדיין צריך לקחת אחריות.  בעבר היו גישות כאלה ועדיין יש  שאם אישה לא רוצה אז גבר לא יתקרב. זה לא נכון!!!!! 

וכן לאישה יש זכות לדעת אם בעלה בוגד בה ולהחליט מה לעשות עם זה. אולי כשהיא תדע בעל יפסיק כי לא ירצה לאבד אותה. ואולי לא. אבל זכותה לדעת. יש גם פן בריאותי בזה. 

ולא כדאי לאישה שבעלה מנסה להטריד או לבגוד לחשוב שבעלה הוא איזה נסיך יפה וחסר שליטה שמכשפות רעות מנצלות אותו.

אם זה אופי שלו מסתבר שזה עם הרבה בנות והרווקה הזאת היא אחת מכמה....

אבל שהחברה הרווקה תדאג לידע את הנשואה שהיא חברתה הטובה? בחיים לא!

ואני הכי בדעה לא מוסלמית אבל אם מגיעים למסך כזה מסובך אז כן להעלם מהרדאר של אותו אחד.

זו לא אשמתה כלל.

וחבל מאד שאת עושה את זה.

באה לבית של חברה ותיקה שלה, לא העלתה על דעתה מה שמיעוט כאן כותבות/ים.

מציע לבדוק היטב ממה זה בא אצל מי שכותב על כך. כל אחד אצל עצמו.

אני את הבדיקות שלי עושה מתי שאני חושבת שצריך

ואני גם אמשיך להגיד את דעתי אני לא פוחדת מהתקפות

על הגוסויות שלך,

אנ לא אחזור.

את פגעת בבחורה שאינך יודעת עליה כלום.

הסברת את הרקע.

את לא צריכה לפחד מ"התקפות". את צריכה לפחד ממה שאמרח חז"ל על החושד בכשרים.

שכל ההתקפות שלי הם על מניע אישי

אם הבחורה נתקפה מינית אז זה תלונה למשטרה ואני בעד

אם זה ענין של משפטים אז בחירה שלה להימלט משם

הם על סמך נסיון אישי שלך שככל הנראה לא דומה למקרה של פותחת השרשור

מום שבך - אל תטילי בזולת.

את כתבת מפורש ש"גם גיסה שלך". דימית זה לזה. ופירטת בצורה "בלתי נעימה" בלשון המעטה.

ולא צריך להקצין גם לצד שני. זו לא "נתקפה מינית". יש תחומים שדווקא אצל מישהי נקיה, מעוררים בצדק משהו לא טוב. 

ובנוגע לבחירה "להימלט", אכן זה מה שהיא שאלה. איך עושי את זה בצורה נכונה בתוך מצב מורכב, של חברה טובה שמכירה מזמן, ונסיבות משפחתיות שמזמנות פגישות.

את יכולה להגיד את דעתך עניינית, איך להתרחק. זה גם מה שאני ניסיתי לעשות.

אבל לא לתקוף אותה ב"חשד" מלוכלך מאד על מניעיה, ובדימוי לגיסתך (בהנחה שאכן גיסתך זה לא בא מסתם נאיביות מטופשת - שגםזה לפעמים יכול לקרות).

את בד"כ כותבת דברים חשובים. בשרשור הזה נכשלת. אפשר לתקן.

ובאמת גיסתי זה נאיביות מטופשת ואולי גם הפותחת של הישרשור כזאת?

אני לא רוצה לתקן !!! לא מעונינת לתקן!!

אתה ממש בכח מנסה לכפות עלי להגיד שאני כתבתי דברי שטות

אז לא . לא חוזרת בי מכל מה שכתבתי

כתבת שאני "חושד" שכתיבתך על רקע אישי. 

עניתי: לא חושד. כתבת מפורש ש"גם גיסתך" בהקשר אל הפותחת. והוצאת על גיסתך אש וגופרית.

הרי אני לא כיר אותה.. כל המידע ממה שכתבת.

את אכן כתבת דברים שהם גרועים בהרבה מ"דברי שטות".

התקפת אישית, בחשדות ורפש קשה, ובלשון רחוקה מלהיות נקיה, בחורה שאינך מכירה כלל - ושלגמרי סברי שבדיוק כפי שכתבתה והרגישה, כך היה אצלה.

אני לא צריך "לנסות לכפות". עייני בהודעתך הראשונה.

על כן, כדאי לחזור מזה.

לא חוזרת - ענין שלך. עבירות שבין אדם לחבירו.

חבל לרדת לרמה הזאת.

כתבת "אני לא חוזרת בי" - אז הבהרתי שזה לא "בשבילי". אני לא מקבל מזה רווחים.

ובהחלט, כאשר מישהי כותבת כך, אכן איכפת לי גם ממי שנפגעה מזה,

וגם מחומרת הענין שנעשה.

אם את רוצה לייחס גם לזה כל מיני מניעים, בבחינת התגובה לזאת שפתחה את השרשור, זה עניינך. אבל אני כתבתי באמת. זה בין אדם לחבירו, ואים לכך שמץ הצדקה. חבל גם על מי שכתבה כך.

אלא שאת לא עושה מספיק ,כדי שהוא לא ימצא את הזמן כדי לזרוק לך משפט.

צריך להתחבא כמו במקרה כזה עד יעבור זעם. חודשים שלושה שלא יראה אותך שלא יזכור אותך ואחכ התעלמות מוחלטת. כך אני הייתי עושה.

וכן חברתי הטובה הסתבכה עם שכן, ואני הייתי שם שלושה חודשים לעזור לה!! וחיפשנו פתרונות

את לא מאמינה כל בוקר וצהרים היתה פירצה בגדר של החצר האחורית והיא היתה יוצאת משם ונכנסת משם , כי הוא גר בחזית ותמיד שהיה רואה אותה היה מוצא סיבה לצאת לחדר מדרגות להסתכל בארון חשמל או כל סיבה אחרת.....

בהתחלה ששמעה את העצה ממני לצאת מהגר האחורית להתכופף מהגדר אמרה את משוגעת אין סיכוי. אמרתי את חיבת!! בשביל להיפטר ממנו

זה לא שהוא היה  מטריד כי זה היתה פונה למשטרה. אלא היה מוצא כל מיני משפטים וסיבות לראות אותה

ואחרי שלושה חודשים שלא ראה אותה כי היתה נעלמת מהחור בגדר מאחורה הוא הבין כנראה שזהו עבר כל גבול

הייתי בשוק.

לפני זה היו תחושות בטן לא נוחות פה ושם שדחיתי אותן .

יש כל מיני אנשים בעולם, את יודעת את זה?

יש כאלה שנכנסים לשוק ומתבלבלים ויש שמתאפסים מהר.

ברור לי שאני צריכה להציב גבול ברור וזה גם יקרה . הדברים שכתבתן פוגעים למרות שאולי אני לא אמורה להפגע מאנשים אנונימיים. 

אני לא אחראית על שלום הבית של כל העולם רק בגלל שאני עוד רווקה.

את הרי רווקה יש פורום של רווקים בטוח ששם בנות רווקת יבינו אותך אולי יותר ויעזרו לך.

את נכנסת פה לפורום של נשואים האמת לא מבינה מה את מחפשת פה

מה את רוצה שגבר יגיד לך מה עובר בראש שלו כשהוא נשוי והוא מלפרטט עם רווקה?

זה כמו שאני לא אפנה לפורום רווקים לשאול שאלה שגבר מתחיל איתי בעודי נשואה . זה נראה לא טוב לדעתי.....

נשים נשואות מכירות את שני העולמות - גם זוכרות את ימי רווקותן וגם מכירות את הצד של הנישואין ואיך דברים כאלה יכולים לקרות או להתפרש.

לגופו של עניין, לפותחת - אני ממליצה ללכת עם תחושת הבטן שלך.

לשמור מרחק, לדלל קשר עם החברה. להמנע מכל אפשרות להפגש איתו או לראות אותו. ובמידה והוא פונה אליך/מתחיל איתך - לייבש אותו בצורה הכי קרה, עניינית וחותכת.

הרי הכי הגיוני בדבר כזה, לפנות לפורום של נשואים - בתום לב - ולשאול איך מתמודדים עם זה.

גם מצד שיש מציאות משפחתית מורכבת שמעורבת כאן. משפחות קרובות. גם מצד שמניחה שאנשים נשואים יבינו יותר את הקושי שלדעתה יכול להיוצר לחברתה ויזדהו עם הבעיה; גם שיוכלו אולי לייעץ יותר איך גורמים למישהו נשוי להפסיק עם מה שנראה לה ממש בעייתי.

עובדה שאף אחד לא העלה תמיהה כזו, למה כאן.. ויש להניח, שאם היתה פונה לפורום לנ"ו, היו מציעים לה לפנות ל"נשואים".. כפי שקורה שם לא פעם.

אז שוב "לייחס לה" מה שבראשך. לכתוב בסגנון גס כזה: מה את רוצה, שגבר יגיד לך (מעדיף לא לצטט את ההמשך)?..

לי יש קו מחשבה שונה

מה אתה מנסה להוכיח שרק קו המחשבה שלך נכון?

הרי את זו שניסית, בצורה די נבזית חייבים לומר, "רומזת עליה".., לכפות עליה את קו מחשבתך: "תגידי, למה את פונה לאנשים נשואים בעזרה"...  "זה כמו שאני לא אפנה"...

וכשעונים לך שזה דווקא הכי הגיוני  ושלא תייחסי לה את ה"קו מחשבה" שלך - את שואלת אם חייבת ללכת לפי קו המחשבה שלי.....

היא חייבת ללכת לפי שלך? למה לחשוד שזה אומר משהו? רק כי יש לה ראש שכנראה נקי מכל המחשבות הללו? לא מעלה בדעתה ששואלת כדי לשמוע "מה גבר חושב כש..".

לא צריך להוכיח ש"קו המחשבה שלי נכון".

כדי לא להטיל רפש על השני, כלומר עליה, את צריכה להביא בחשבון, שקו המחשבה שלך יתכן שאינו נכון.

זה מספיק לחלוטין כדי לא לכתוב עליה כל מה שכתבת, בהתלהמות וב"וודאות" ובחשדנות.

אבל הן נתפסו לאותה טעות, לדעתי.

שתיים בסגנון מתון יותר.

ושתיים אחרות, בהתנפלות קשה ובוטה. וגם דברים כעורים.

את לא אמורה לקחת אחריות על שלום בית של חברתך. לעצם העניין תגידי לבחור שאת לא רוצה שהוא יתקרב אלייך ואם הוא יעז להתקרב את קוראת לאבא, גיס, אח, דוד ומשטרה. ובאמת תתכווני לזה. אני חושבת שבזה הכל ייפסק. אני רק מקווה שבסביבה שלך ייתנו לך גיבוי במקרה הצורך ולא יאשימו אותך.

כנראה הוא הבין שאת בינתיים לא רוצה לספר ומשתמש בזה. ברגע שיבין שאין לך בעיה לספר הכל ייפסק

לא צריך להיות בטוחה רק לראות,

ורב הרווקות נגעלות מהתנהגויות כאלו , נקודה.

זה שאין לה אומץ,

זה שהרבה פעמים הספק מכרכר שמה זה לא בדיוק וכו'..

זה לא אומר שהיא נהנת מזה,

תגובה ממש  ....!

(לא רוצה להשתמש במילים)

אומרים איכס כי את עדין לא היית ממש עם גבר

ודרך אגב אני יכולה להגיד איכס על גבר אחר גם בתור נשואה

אבל בסתר ליבה של כל אישה זה נחמד שמישהוא מחמיא ואומר שנראת טוב וכו

כל הנשים אוהבים מחמאות!!!

אני שומעת מחברותי שעדין רווקות מה מענין אותן

אני מדברת עם חברה שבאוטובוס ואומרת ואוו כבר משיהוא שעה נדבק אלי, ויום אחר עם רווקה אחרת שנמצאת בתחנה ומשהוא עצר לידה והתחיל איתה וכו

ומעניין שאם לי זה קורה בתור נשואה אז אני בכלל לא מיחסת חשיבות, מתעלמת , בורחת לא מספרת ומתלהבת

ואני שמה לב שהרווקות חברותי מתלהבות מיזה שרדפו אחריהם והם ירדו בתחנה והגבר ירד אחריהן וכו

ואני עונה בכנות יש שאת נגד זה אבל בסתר ליבך רואה את זה כמחמאה,

אבל יש גברים , שלא משנה עד כמה שהם היו קולים וכו'...

אם הם בוגדנים תאוותנים וכו'... אני מכירה מספיק שנגלעים מהמבט שלהם ולא היו רוצות את זה בכלל,

מתחילתו ועד סופו.

האדם הנ"ל נראה לי מהסוג הזה בדיוק

יכול להיות שזאת הדרך שלך לספר לעולם איך את היית כשהיית רווקה.

את זאת לא אני !

וממש לא מעניין אותי איזו גיסה יש לך.

את התסכולים שלך תוציאי על מישהו אחר.

הייתי מאוד נחשקת כולם התחילו איתי

לא ששיתפתי פעולה . שחקתי אותה שאני בסדר וזה הגבר פלרטטן

ברור שיש גברים סוטים. אבל אישה רווקה מקומה לא בבית של נשים נשואות כשהבעל שם. לא יותר משלום שלום

באיזה זכות את שופטת מצב שאת לא מכירה בכלל?

לא סיפרתי מלא פרטים בכוונה.

ביביסיטר אני עושה רק כשהוא במילואים בכלל.

מעולם לא נשארתי איתו לבד בשום מקום.

אנחנו נפגשים עם עוד הרבה אנשים אבל איכשהו הוא מוצא זמן לפנות אלי כשאין אחרים סביבי.

תגידי לי, מה הבעיה שלך?

בגלל שאני רווקה אז ישר את צובעת אותי בצבעים קודרים? המוסר שלך הוא לא המוסר שלי .

תתביישי לך. ולא מעניין אותי את מי ומה את מכירה.

אשכרה, השפעת עלי.

זה פורום פתוח ואני אגיד מה שאני חושבת

לא מתאים לך את תקראי

סבבה. תהני.

הן אלו שמאשימות את הקורבן גם במציאות של אונ...

אין לך מה להצטדק מול אנשים עם עיוות מחשבה!

תקחי מה שטוב לך ,

תתרחקי מהאיש  כמו שאת מבינה,

תשמרי על עצמך.

תהיי קרה ,

תתפללי להקב"ה שתמחקי מליבו , ושהיה להם שלום בית.

אשרייך , מאחלת לך מלא סייעתא הדשמייא

ושבקרוב תשמחי יחד עם בעלך בביתך שמחת אמת!

תודה רבה.

נראה לי שכדאי לפרוש מכאן לפני שאקרא עוד תגובות מזעזעות .

תעשו חיים.

"בטח בטח"...

בושה וחרפה.

מאד כעור, להוציא לכלוך שיש בראש, על מישהו אחר..

לא יאומן.

[והיא תיארה בדיוק איפה זה קורה. כלומר, לא היה מקום לטעות בדבריה]

נקרא לפי הראש של הקורא.

אני ראיתי בדיוק ההיפך.

וכן - קשה לה לדעת איך להתנהג במצב כזה. לנתק קשר עם חברה קרובה? מה לעשת כשיש אירוע שהמשפחות נמצאות והוא ניגש אליה?

כל מי מכיר טיפה דברים כאלה, יודע שאכן בת  - דווקא עם תום לב - יכולה ממש לא לדעת מה לעשות אז.

חבל מאד שזו ה"פרשנות" שלכן, על מישהי כזו. ועוד בצורה "מוחלטת".. כביכול "יודע/ת מחשבות"..

במחילה.

מלבד הלשון הגסה, דומני שברור שאת מכניסה לבחורה הזו מהרהורי ליבך, מה שלא עלה על דעתה לרגע.

מאיפה ה"העזה" לקחת גועל כזה, ולהחיל אותו עליה.

הרי היא אמרה ש"היה משהו" שאפילו לא רצתה לומר. והרי זה לא שאין מציאויות כמו שתיארה.

וגם די מובן שקשה לה להתנתק מחברה שהיא חברה ותיקה מאד - "גם" אם אין לה בראש שמץ מהלכלוך שכתבת, ומן הסתם אין לה.

ושָאלה איך לצאת מזה. ונתפסה לרעיון שמישהי הציעה לה איך לומר שאינה רוצה לעשת בייביסיטר; לרגע לא אמרה שבכל זאת היא כן רוצה. 

אז מאיפה בא דבר כזה? מישהי שלא מכירים - וסביר שכותבת לגמרי בתמימות.

כבר עודמישהי כאן ניסתה "להכניס לה" דברים שנבהלה מעצם שמיעתם. מוטב שיבדוק מי שאומר כך מהיכן זה בא.

השרשור עזר לך להבהיר לעצמך קצת את התמונה?

(מתענינת בכנות)

זה שיש דברים כאלה בעולם - 

של בנות שמדמיינות ש"מתחילים"איתן,

וגרוע מזה - שמנסות ליצור כך "כאילו" בתמימות....

את זה אנחנו מכירים.

יש לנו קצת "ותק" בעולם..

אבל דוקא בגלל זה, כאשר זה מוטל על מישהי שכמסתבר אין לה עם זה ולא כלום, ועל מקרה שאינו כך - זה פוגע יותר.

כמו שיש להניח שגבר שיבוא לעזור בתום לב ויטילו עליו "תופעות" שלצערנו קורות, זה יפגע יותר.

מניסיון!

אבל עדין עצם החשד.. עדיף להתרחק,

אין עשן בלי אש

את הצד השני. לא ראיתי בנתיים טיעון ענייני אחד שמוכיח שהוא אכן הטריד

רק תחושות אישיות שלה...

אם הכותבת תרצה לפרט נשמח. אולי זה יאיר יותר על הסיטואציה

להתרחק מסכימה. גם מבלי קשר אם היה קורה או לא.. אין שום סיבה שיהיה איזשהו עניין, ולו קל, בינה ובין בעלה של חברתה

כמו: אני לא יודעת מה לעשות שבעל של חברה כל הזמן מנסה לחפש אותי ולדבר איתי

בלי כל ההתיפיפות של החברה הצדיקה והמסכנה והבעל הנוכל והרחמים על החברה והקריאה לעזרה

לא יודעת לי הניסוח נשמע מתנשא

זה בעיני המתבונן

לי למשל זה היה נשמע שהיא נסערת ומבולבלת כי היא פתאום הבינה את הסיטואציות שכנראה כבר זמן מה היא לא יודעת איך בדיוק לפרש אותן (בגלל שהן לא היו כל כך חד משמעיות) ואתמול קרה משהו שהיה מספיק ברור בשביל שהיא תבין את מה שקורה

ולעניין מה שאת אמרת - בלי לקשר את זה בכלל לפותחת - זו נקודה נכונה בפני עצמה, שנראה לי שהרבה רווקות באופן כללי לא כל כך מודעות לזה.

מה את רוצה ממנה?!

תעשי תשובה.

באה פה בחורה, שאת לא יודעת עליה כלום.

ולך יש שק שלם על גיסתך, ואת טורחת להדגיש שהיא לא "יותר יפה" ממך.

ואת זה את מוציאה על הבחורה התמימה הזאת?!

אדרבה, לדעתי בגלל תמימותה ונקיותה - היא כותבת כך על החברה הצדיקה, ושהוא מנוול. כי זו הפתעה בשבילה. לא יודעת איך לאכול דבר כזה.

והיא קוראת לעזרה. לא יודעת מה לעשות עם זה.

אז אפשר להסביר שאולי הוא "נתפס" אליה ולא ממש מנוול גמור. אפשר להסביר איך להתרחק. 

אולי במקום להגיד שהיית כותבת בסגנון אחר במקומה - תתקני את הסגנון שאת כתבת?

אתה יודע כמה דוגמניות יותר יפות ממני? נו ואז בגלל זה כל גבר שלא נשוי לדוגמנית מותר לו להסתכל על אישה אחרת?

"אבל אני לא יעשה כי זה לא צנוע. זה לא שהגיסה הזאת יותר יפה או מוצלחת היא פשוט בכח מנסה".

אל זה התייחסתי.

ומי אמר בכלל מה שכתבת בהמשך?

הרי מה שנכתב היה ההיפך.

תקראי את התגובות שלי אם לא תביני אסביר שוב....

אני לא חושבת שטעיתי במה שכתבתי אפילו לא במילה

מה שכן אני קוראת עכשיו שוב את הודעת הפתיחה של הפונה וניסתי שוב לקרוא מבין השורות

היא פונה ומבקשת עזרה ותראי בעצם על מה מבקשת עזרה

והבעיה הכי קשה: אני שקופה-שקופה. כל מה שאני מרגישה רואים עלי.היא מכירה אותי מצויין וקוראת אותי בד"כ כמעט כמו ספר פתוח.

כאילו זה זה הבעיה הכי קשה? שהיא שקופה?

אם תבקשו שוב , אני אסביר הכל מההתחלה.. אולי לא היתי מובנת

אבל ההתנהלות מהפעם הראשונה שהוא פתח את , והמשך ההישתלשלות

לפעמים הבאות זה כבר באחריותה

גם אין מה להתייסר על העבר, גם אם לא נהגה נכון מהפעם הראשונה

העיקר שהעתיד בעזה יהיה מובן שאין פשרות

ודרך אגב אין לך צד שלא הבנתי באמת
הבנתי גם הבנתי , אבל את חושבת שלא הבנתי אז אני אזרום איתך , לא בא לי לפתוח מולך ולהסביר את עצמי שוב

אם היתי יכולה הייתי מצרפת שיחות אישות שפנו אלי וחיזקו אותי ואמרו לי הלוואי והיה לנו את האומץ להגיד את מה שאת אומרת!!!

ופנו אלי כמה כאלו פשוט לא רוצה לחשוף את שמם

.אבל אפילו אחד! לא פנה אלי באישי ואמר שאני מדברת שטויות

חכם עיניו בראשו.

כשמבקשים מתכון לעוגה ומביאים מתכון לסלט זה לא אומר שהמתכון לא נכון

הוא רק לא בהקשר הנכון.

אולי אינך מדברת שטויות אבל - אבל מה שאת מדברת בהחלט לא קשור למקרה הנ"ל

זו הבעיה השגיאה בתפיסה !

יש מה נכון.

כמו 1+1=2

אבל בשיעור היסטוריה אין קשר לתשובה הנכונה הזו....

(ואם את תולה את צדקת דרכך בכך שאף אחד לא פנה באישי - חבל...)

זה כל כך מחמם את הלב!!

העיקר שמתייחסים. לא משנה לשלילי או חיובי

"היית מצרפת שיחת אישיות שפנו אלייך".... גם כל עבריין אומר שיש לו תומכים בסתר. זו לא ראיה לכלום. את - ואלו שאת טוענת שכתבו לך ב"אישי" (ומי שחשוד על סתם שפיכת דמה והשמצתה של בחורה שפנתה לעזרה, גם חשוד על רמת האמת שבדבריו), שאיש מהם לא מכיר את הבחורה וכבר "יודעים" שבכלל היא זו שרצתה את הענין - אתם חבורה קטנה שצריכה עבודה גדולה.. "הלוואי והיה להם את האומץ"... האומץ למה? להגיד דברים כאלה על בחורה טהורה שאינם מכירים אותה? "הלוואי והיה לנו את אומץ לגנוב"... ממש מעורר הערצה.

ואם הם רוצים את "האומץ" לומר שיש בנות שמנסות למשוך תשומת לב, לא צריך בשביל זה אומץ וזה לא קשור לכאן. אבל מי שרואה בחורה שניכר לחלוטין מדבריה שהענין מפריע לה, אינה שייכת אליו כלל, ומחפשת איך לברוח מזה - וזה ישר מה שעולה לה בראש - אז זה מראה רק על הראש שלו. כנראה גם על הלב.

[ומה השטויות הללו "אבל אפילו אחד לא פנה אלי באישי ואמר שאני מדברת שטויות". כי אלו שיודעים שאת מדברת לא שטויות - אלא דברים מרושעים כלפיה - הרי לא מדובר על הנושא שיש דבר כזה בעולם - אינם צריכים להסתתר ב"אישי". הם אומרים את זה פה גלוי ומוחים על כבוד מי שניסית לבזות]

לא צריך להיות אדם מיוחד כדי להבין, אפילו לא בעל עין טובה חריגה, רק לא ההיפך.

ב. כלל בידינו, עפ"י ההלכה. סתם אדם כשר מישראל, יש לו חזקה כזו. אסור על פי הלכות לשון הרע, לדון אותו לכף חובה כשרואים  דבר שאינו נוטה לכף חובה באופן מובהק. ובמקרה כזה, עוד יותר. כך כותב החפץ חיים מפורש. קל וחומר במי שבא לבקש עזרה. לא רצית שאדאג ל"זכויותייך ועוונותייך", אז אני לא מפרט. אבל אם יש בך יראת שמיים, את יכולה לעיין בספר חפץ חיים, ולספור כמה איסורים נעברו בהתייחסות הזו.

ב. תמיד טוב ללמוד הלכות שמירת לשון, אני תמיד בעד להתחזק

ב. לא קשור. "תמיד טוב ללמוד". אם מישהו היה גוזל ממך והיו אומרים לו שזה גזל עפ"י השו"ע - גם היית מסתפקת בתשובה ש"תמיד טוב ללמוד"? צריך גם לקיים.

ג. אמנם לא רצית שאדאג ל"טובתך", אבל בכ"ז אומר לך. כידוע, במידה שאם מודד - כך מודדים לו. את לא מעוניינת, יש להניח, שיאמרו לקב"ה "סיה אמרה כך וכך" על סתם איזה משהו - יאמר, היא? היא מתכוונת לשחיתות ויש לה בראש כל מיני לכלוכים.. יגידו: לא. היא בחורה טהורה, סתם אמרה, ביקשה עזרה..  יגיד: ממי אמר שהיא טהורה?  יגידו: ניכר מדבריה (אם זה יהיה השרשור הזה, לאיגידו כך. אבל נניח סתם דברים).. יגיד: מי אמר שזה האיבחון הנכון?...  תמיד טוב ללמוד..

אז מציע, ברצינות, היתה לך  נקודה "בוערת" משום מה, לא משנה כרגע למה. את החלת אותה על מי שמעשיה סתומים, כלשון חז"ל, ועוד יותר מכך, טובה ניכר מכל מה שכתבה - הכי טוב לחזור מזה.

אם יצליחו לשכנע אותי. אחזור בי.

אין בי גאוה או כבוד שבגללם לא אחזור בי

אני גם יכולה להגיד טעיתי בשביל לרצות פה את כולם. אבל זה סתם מהפה ולחוץ ואני אישה אמתית. אז לא אוהבת להמציא .( אפילו שבחיים לפעמים צריכים... )

אבל אם יעשה לכם פה טוב לכולם ותירגעו  אני בכיף אומרת קחו בעצמכם תחזרו מכל מה שאתם מוצאים לנכון לחזור מהם. (שוב בשימכם)

אני כבר מבחינתי הצלחתי להעביר מסר, למי שצריכה היתה לקבל מסר.

מה ההמשך תעשו מה שאתם רוצים עם המילים שנכתבו

כי אמרו לך דברים הכי ברורים שיכולים להיות. לא מכיר אותך, לכן לא יכול לדעת אם זה לא מהקושי הטבעי שיש לאדם לחזור בו. אבל אם באמת זה לא מזה, אז זו ממש בעיה ביחס ל"בצדק תשפוט עמיתך". אמרת שאת בעד ללמוד - אז אולי כדאי ללמוד מחדש את הנושא הזה.

לא עושה לנו  שום "בכיף". לאף אחד אין "כיף" לכתוב נגד מישהו. יש אילוץ כשמתעקשים נגד מישהי אחרת על לא עוול בכפה.

[ה"מסר למי שצריך לקבל מסר", אם הכוונה לסתם בנות שמנסות להרשים אחרים שלא במקום, ניתן להעברה גם בפני עצמו, ללא קישור לשרשור כזה. לא עושים מצוה ע"י עבירה, "שאין עבירה מצוה"]

דומני שאפשר למצות בכך את הענין.

עכשיו לפחות היית כנה - כלומר כדברייך "שקופה"

באת להעביר מסר. נקודה.

קשור לכאן?! - לא משנה העיקר להעביר את המסר.

פוגע ומוציא בצורה שגויה בת ישראל כשרה!!! - לא נורא העיקר להעביר את המסר.

לכן אני כאן למחות - כי המסר שלך שגוי למקרה הנ"ל.

ובגלל שדרסת כמה בדרך- 

המטרה לא מקדשת את האמצעים!

במיוחד אם המטרה לא קשורה למהות השרשור הנ"ל.

אבל מה רק את נפשי מילטתי ??!!!

ומה אם להציל את הנעשק כאן?!!!

ההתבטאות הבעייתיות  בערו מההתחלה

במילים משולחות כל רסן,

ואף אחד לא נכנס והוכיח , אלא ניסו בעדינות

למקד להסביר וכו'...

אבל ברגע שדרכו כאן ללא הרף ופגעו בפותחת 

ללא שום השתהויות ,

אז כן אם זו הדרך היחידה 

צריך לבוא ולמחות ברבים.

ניסינו במים , בלחם וכו'...

אבל לפעמים הבן אדם שמולך לא מבין את הגבול 

וממשיך להמטיר אש ותימרות עשן ולא על האוקיינוס אלא על בן אדם!

אז רק בשביל כל אלו המבולבלים צריך להדגיש איפה נחצה כאן קו אדום ולהדגיש אותו !

הטלת דופי בנכונות הניתוח 

אינה חמורה כמו הטלת דופי בכשרותה וטהרתה של בת ישראל!

אז כן 

^^ עִם־נָבָ֥ר תִּתְבָּרָ֑ר וְעִם־עִ֝קֵּ֗שׁ תִּתְפַּתָּֽל ^^

יש הבדל בין "תוכחה" סתם - להוכיח את השני על עבירה שעבר. 

לבין לא תעמוד על דם רעך.

כשמישהו מנסה להאשים את הזולת ברבים בדברים חמורים ושפלים - צריך למחות על זה ולעצור את זה. ובאופן המספיק להעמיד את דבריו במקומם ולהציל את הנפגע. לא מעבר לכך - ולא פחות מזה.

אין ענין ב"נסיון להטות לכף זכות" את המיתקפה עצמה - כי זה להטות לחובה את המותקפת. יש ענין להטות לזכות מה גרם לה. אולי נתקלה פעם במשהו, אולי ליבה חם על דברים כאלה. בלי שמץ "הקלה" במה שעשתה לזולתה. וכשיש התעקשות על ההשמצה, זה לא מיקל על כך...

אם ככה מה לנו ולתורת חיים ...

לא בשמים היא.

אם ככה לא נשעה לשום בקשת עזרה??!!

כבר בגמרא כתוב על אנשי חיל ,

"ובכלל אנשי חיל שיהיה להן לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו"

אנשי אמת" - שיהיו רודפין אחר הצדק מחמת עצמן בדעתן, אוהבין את האמת ושונאין את החמס ובורחין מכל מיני העוול."

[ הרמב"ם בהלכות סנהדרין (ב, ז):]

במקרה של צדיק רודף רשע - שהאלוקים יבקש את נרדף - זה באמת משהו ששיך לקב"ה בלבד, אם כי גם מזה צריך ללמוד משהו לבני אדם.

אבל בנידונים אחרים, כמו כאן, בוודאי שצריך לדבוק במידת ה'.

אדרבה, מזה שרואים כמה חמור "לרדוף", שאצל הקב"ה זה אפילו ביחס לרשעים, אפשר להבין כמה צריך לא לעמוד מהצד במקרה "רגיל".

אם האדם רואה שמישהו אחר פוגע בזולתו על לא עוול בכפו (וזה על לא עוול בכפו - גם כי ניכר, גם כי אין צורך, הרי ביקשה עזרה, גם כי חייבים לדון לכף זכות, גם כי זו האשמה של בת ישראל בכוונות רעות, שברור שלא עלו על דעתה, ואומרת שלא עלו על דעתה) - 

אז חייבים מצד הדין לא להשאיר את זה כך. לא תעמוד על דם רעך, זה ציווי.

מעבר לכך, שנצטווינו על דבקות במידותיו של הקב"ה. מה הוא רחום, אף אתה רחום,, מה הוא מבקש את נרדף - אף אתה..

וזה מה שהאדם "רואה לעיניים". אדרבה, האדם יראה לעיניים, צריך לומר למי ש"מפרשן" לכף חובה ללא כל הצדקה.

אבל זה ל2 הפנים כאן.

מצטערת דבר ראשון בצער החלש - הנעשק = הפותחת

ומבקשת את סליחת סיה על השתלחותי בה.,

למרות שלצערי לפעמים צריך לדבר עם כל אחד בשפתו- כואב לי שזו השפה היחידה.

והתוכחה לא כל כך מעניינת אותי , אפילו לא הצדק,

אבל להפסיק את ההשתלחות לעבר הפותחת - כן מעניין אותי! הרבה יותר מעניין אותי, במיוחד שזה עבר את...

א. זה ניכר מדברי הכותבת.

ב. מספיק החשבון הפשוט שיש פה אנונימיים שמסתתרים מאחורי שם משתמש נחמד, וכותבים את כל תאוותיהם בלי שום מסכה , והיא כן כתבה את רצונה , וזה הרצון =  פתרון כנה ואמיתי.(אם היא הייתה רוצה משהו אחר אז היא הייתה כותבת רוצה את ההטרדות האלו אך לא יודעת מה לעשות ... וכו'...)

ד. ניתוח המציאות-  כפי הנראה  דברים שהעלאת לא נראים קשורים.

אפשר לעלות נקודה למחשה בנ.ב. אבל לא כמוקד הרעש.

ו. כדי ללכת בניתוח לכיוון השלילי , במיוחד שהמשתמש כותב מפרט ומצהיר על תכונה אחרת, 

צריך ממש ממש סימוכים ברורים לעניין , כי אם לא צריך לדון לכף זכות ... כמו שתמיד את עושה .

ז.

(למרות שהדוגמא שאני מביאה כאן אינה חופפת כלל ועיקר למקרה של הפותחת ) לדוגמא : כשמשהו פותח שרשור שקשה לו והוא משוטט באינטרנט באתרים בעייתים אף אחד לא עונה לו אבל תגידי את האמת את נהנה לא?!

מה הקשר??!!  (רק לצעוק את האבסורד!)

לבין רוצות להכשיל

דרך העולם שגבר מחזר אחרי אישה ואין אישה שלא נהנת מחיזור ומחמאה

וזה שאישה רוצה להיות צנועה. איך זה סותר לא הבנתי את הכיף במחמאה

כשגבר מחמיא לי זה דוחה אותי. אני נשואה. ממש לא מעניין אותי אם הוא נשוי או רווק.

וכמובן שהכל עובר אוטומטית לבעלי.

וקרו לי מקרים לצערי. מסטודנטים שלמדו איתי שהייתי מקבלת הודעות שאינן במקום לחלוטין. וממש לא פרשנות שלי.

דרך העולם, שגבר לא מחזר אחרי אשה נשואה..

וגם דרך הנשים הכשרות, שאינו "נהנות" ח"ו מדבר כזה.

לא קראתי את כל כל התגובות...

אבל, סיה - בתור נשואה, ואמא, ורווקה לשעבר כמו כולנו. 

מבינה מה את אומרת, רואים דברים כאלה, רואה בהווה דברים כאלה.

יש דברים שנועדו  כדי לצעוק "תסתכלו עליי" ויש דברים לא נעימים ולא צנועים.

העלת נושא מסוים, שאגב יש בו הרבה מהאמת.

יהודית  -

לעניינך, זה עצוב, כואב, ויכאב ויעשה גלים עוד יותר אם חברתך תרגיש/תדע -וסביר להניח שאם את רואה

גם היא רואה, ויכול להיות שזו התנהגות גורפת.

בכל מקרה היא זו שחיה איתו ונשואה לו.

בזה אני אחזור למה שסיה אמרה , היא העלתה דבר שהוא נכון, לא בהכרח אלייך.

אני לא אומרת שאת נהנת מזה או אפילו רוצה את זה, חס ושלום!

אבל - עצה טובה במקרה הזה היא באמת להתרחק ולהמעיט את נוכחותך לידו.

ואם את לא רוצה בזה - בבקשה, תגידי לחברתך מי הוא ומה הוא נותן לך להרגיש.

או שתגידי לו ישירות מה את חושבת.

זה או להתחמק ואולי פעם הבאה(שתהיה עוד כמה חודשים)תראי אותו ולא יהיה יחס כזה, או להישיר מבט ולפתוח, השאלה אם את אחראית על לפתוח את הכל.

מכאן, עד לייחס שמץ לכותבת - שמיים וארץ

שתגיד לחברתה, ממש לא כדאי. יכולה להרוס להם הכל. מוטב, אם כבר, שגיסה ידבר עם הבחור.

להתרחק, גם היא רוצה. כל אחד יודע מה המשמעות שמשפחות נפגשות בארועים. קצת קשה שם "להימלט" ממשהו שדווקא עומד קרוב כל הזמן.

אז נשאר לשדר משהו ברור, אם ברור שיש דברים בגו. ואכן, לתפוס מרחק ככל האפשר.

כך שלא יכולה "לשלוח את בעלה".

ב. לפי התיאור שלה, לא ברור שהוא "כזה". כלומר, לא היה שם משהו דרמטי ממש. יתכן שזה ספציפית אליה, בנסיבות ה"קרובות" של המשפחות. לא "תופעה" קשה בכללי.

מסתבר שאם אישית תדאג להפסיק את זה, יכול לאפס גם קצת אותו.

וכמו שיכול להיות חשש שאמרת, אם הוא "כזה" ולא ספרה - יכול להיות גם ההיפך, שאם תאמר כעת לאשתו, תהרוס את הכל..

[אם כי מתוך ההתייחסות שהבחורה הזו הביעה לגבי הענין - ניכר שהיא לא ממאלו שהזכרת בסוף בנידון זה. אולי לצד השני אפילו, אם כי כנראה בסופו של דבר, התברר לה שאכן צדקה בתחושתה]

כי מה שכתבצתי בסוף לא מופנה אל הפותחת, לי בהחלט לא נשמע שהיא בכיוון שלילי ולהיפך.
התייחסתי רק לדיון הכללי בנושא.

קודם להתפלא איך נשים שכנראה מבוגרות ממנה, לא הבינו בעצמן איך מדברים.

"לדבר עם גבר נשוי", באמת אין ענין סתם. אבל לדבר כמו שדיברו פה, אונאת דברים, הפכשות וחשדות שווא - אלו איסורי תורה מפורשים.

[וגם לא נכון ש"הפותחת לא הבינה בעצמה". זו צדקנות. הבינה יפה מאד. קל לומר. כשמישהו בנסיבות של משפחות קרובות, ניגש אליה, ובד"כ ללא באופן בוטה, אלא "אפור", זה לגמרי לא פשוט להסתלק על המקום. הרי זה לא ביוזמתה. וכתבה מפורש שמנסה להתחמק, לשדר אי רצון.
אלא מה הציעה זו שעליה הגבת כעת: "לפנות למבוגר אחראי וחכם". זה בדיוק מה שניסתה השואלת לעשות כאן. לקבל עצה. במקום זה, קיבלה גם "מבוגרים" שמתנפלים עליה. כנרראה הבינה את השיעור..]

מי שמכנה כינויים כמו שכתבת, שיש להניח שאף גבר שאינו מושחת לא היה מעז לומר, מעידה לכל היותר על מה שבראש שלה. בוודאי לא "עליכן"..

א"ר יוחנן... 

איני נמנה מעדיני הנפש בפורום אך את ממש מטורללת

פני הדור כפני הכלב?... קראי את הודעותייך שאת "בטוחה" שמישהי כותבת כי היא רוצה למשוך תשומת לב של איש נשוי, כשהיא מבקשת עזרה. ותראי, לא את פני הדור. מספיק להסתכל במראָה..

מי "מחק"?....  הרי ההנהלה לא נגדך. אז כנראה שהגזמת.

אני כמובן לא "מחשיב עצמי לרב" (וזה שקר קטן, מול מה השתלחת פה במישהי).

וכמובן, מה שלא נתן, זה לגיטימציה להיכנס בבחורה לשווא. הדמיונות על "להיכנס בין בעל לאשה", כנראה לקוחים מעולמך ואולי מחוויותייך המצערות. אינני יודע.

מי שמציע לבחורה לומר בהיר לאדם שמנסה להתקרב אליה, שלא ידבר איתה עוד, עוזר לה ולחברתה ולשלום בינה לבעלה.

מי שמעלילה עליה שזה מה שהיא רוצה. היתה הורסת לכולם. למזלה אין דבריה מתקבלים. נשארה הורסת לעצמה בלבד.

היחידה שהשתלחה, כפי שכל אחד יכול לקרוא - זו את.

ולך ענו. לא "לכולם".. לא השתלחו בך. ענו - כאיוולתך.

אבל את, כבר הספקת להשתלח בבחורה, בחברותיה (תחזרו לכיתה), בהנהלה, וכעת גם ברבנות..

נו....

לא זכור לי הניק הזה בתור משהו ש"מרגיז" אותי (אפילו כתבתי בשרשור זה שבד"כ אני מוצא ענין בתגובותיה. טוב, אולי טעיתי..)

[ואגב, הבעיה כאן לא היתה כ"כ הסגנון, אלא בעיקר התוכן. העלבון כלפי סתם מישהי]

והאמת, לא נראה כ"כ "דעתנית"...

תגובה - לפי הכתיבה. והראָיה, בשלי  לדעת במי מדובר מ"פעם", כתיבתך האלימה נגד מישהי, הצליחה לגרום לרבים-רבים להגיב נגדה.

אין לי ענין לשנות את דעתך. זה גם לא כ"כ חשוב לי. את יכולה לחשוב כרצונך.

מה ש"מכתים" את הפורום, כמו שכבר העירו רבים, זה הסגנון בו כתבת וגם הצורה והתוכן שהגבת כאן למישהי. לא היית עושה את זה - או חוזרת בזמן - לא היה קורה כלום.

ואני לא רואה כל אתגר ב"להתעמת איתך", יש לי עיסוקים יותר מענינים.

אבל אם את תתנפלי כך על מישהי סתם, כי "החלת" עליה כל מיני דברים כעורים מהראש שלך, לא יתנו לכך מקום. יגיבו נגד ויגבו אותה. גם אני, גם אחרים. כמו שראית.

ואל "תאיימי" שאם יהיה כך, את תעני ושרשורים יקבלו נפח.....  

לדעתי זו לא אישה אמיתית בכלל. כל השיח ממש מוזר. 2 השרשורים.

זה באמת נהיה כבר מגוחך.

שבגדול קיבלתי את העצה של ד. ואחרים שאמרו דברים ברוח דומה.

ואני יודעת שיהיה בסדר,אני בטוחה ורגועה.

הזוי לאן הדברים התפתחו כאן..

רוצה לומר תודה ענקית לכל האנשים הטובים כ"כ שנמצאים כאן.

ויש רבים רבים ב"ה,

במיוחד לד. -איש יקר.(התגובות שלו עזרו לי כל הזמן להבין מאיזה מקום אחרים מגיבים וכך לדון לכף זכות ופחות לקחת ללב ולהפגע),

ולכל הנשים המדהימות ,הצדיקות שהצליחו לבחון את הדברים באובייקטיביות (נושא רגיש, ללא ספק).

תודה!

איננה יכולה להתייחס לזה כמו אל רווק שמנסה "להתחיל" איתה, אולי בכוונה חיובית.

וגם מצד התחושה כלפי חברתה, שכך הוא נוהג, לפחות לפי מה שמפרשת/מבינה את התנהגותו.

מוטב תסתכלי על עצמך במראה..

תת רמה.

לא כל התנהגות כזו "מקובלת".

אם רווק מנסה בצורה מעודנת להכיר מישהי, למטרה רצינית. זה ענין אחד.

אם נשוי ינסה אותו דבר, אז זה אחרת.

ומעבר לכך, אכן נזהרתי מלהגדיר "הטרדה". זו הפרשנות שלה למה שהיה. היא טוענת שקרה משהו שאינה רוצה לפרט וזה היה חריג.

על כולנו.

הפותחת תכל'ס צריכה להחליט איך להתנהג כך שהקב"ה יהיה מרוצה ממנה.

אין לה דרך  לדעת אם זה דפוס התנהגות.

יכול להיות שהיא מצאה חן בעיניו, אבל אם  היא תעלם הוא יתעשת והבית לא יתפרק.

יכול להיות שהיא לא מצאה חן בעיניו, והוא פשוט מסתלבט על חשבונה (יש טיפוסים מכל הסוגים ואם היא תמימה גם זה יתכן) אם היא תעביר מסר עקיף לחברה - ותגרום לפיצוץ...

בכלל לא בטוח שזה דפוס התנהגות, יכול להיות שהקשר שם נמצא בתקופה פחות טובה והוא ישתפר ברגע שהיא תשאיר את הזוג לעצמם.

נראה לי הכי בטוח לנתק קשר עם האיש הזה לגמרי, לא להגיד כלום לאף אחד, ולא להיות שליח לפירוד בין איש לאשתו. ח"ו. 

מרוב שדנו פה, אם היא תמימה או לא, שכחו את השאלה שלה..

אף אחד לא טען שאין בעולם תופעות של רווקות שמנסות למשוך תשומת לב. או של גברים שנוהגים בעייתי מהצד השני.

ולכן, אין כאן האמת ממי שאמרה. זה לא היה הנושא (עי' בתגובתה הראשונה, והוספות שאח"כ בכיוון. רק מזה התגלגל).

שבלטו לי מאוד.

קודם כל, הקטע הזה של הבנות פה לצאת אחת על השניה ברמה אישית - מזעזע!

דבר שני, נקודת המוצא של גולשים לשמוע צד אחד וישר לקבל, מעוררת פלצות.

אתם שוכחים שא' כל האינטרנט מלא טרולים שכנראה מאוד נהנים מהמריבות האישיות שלכם, וב' הרבה אנשים נוטים לפרשן דברים לפי מה שנוח להם. "אדם קרוב אצל עצמו".

לגבי העניין עצמו, לא רואה לנכון לדחוף את האף. יש הלכות צניעות לאנשים תורניים, ומי שלא, קטונתי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן

זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם

הטיפים שלי

להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות

לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה

קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים

אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

לומדת תנ''ך.

התחלתי בלימוד הנ''ל היומי, וזה פשוט מרחיב את הדרך להסתכל על המציאות. זה נותן ראייה רחבה של מה שקורה כאן והמון המון תקווה. כשקשה לי אני עושה בינג' ומרגישה אח''כ שאני חוזרת לנשום.

זה נותן לי אמונה וחוסן מנטלי בכמויות.

ממליצה מאוד.

אלה פרקי תנ''ך מבוארים על ידי הרב פרנקו מישיבת הגולן.

אפשר למצוא בכל אפליקציה שאת שומעת בה פודקאסטים או מוזיקה.

דוגמא לפרק ששמעתי במוצ''ש האחרון (רק כדי להתבשם. ממליצה בעקרון לשמוע על הסדר)-

'תהילים מזמור פג

ואם שמעת, חשוב לזכור שאלו שיעורים בני חמש-שש שנים, שהוקלטו לפני ה-7.10.

הרלוונטיות שלהם רק מראה כמה אנחנו תחת השגחה אלוקית.

גם אני שומעת, מאוד אוהבת.

אני נמצאת בקבוצה ששולחים בה מידי יום 2 פרקי נ"ך ע"מ לסיים לשבועות

לק"י

אם זה מעודד אותה, היא יכולה לחשוב על זה...

אבל לדעת שזה לא סופי.

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

ומורכב

אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

מאוד חשוב שהוא איתך

אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס

חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.

למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.

''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.

אין מיטות, לא מגיעים.

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.

ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.

רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.

זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.

אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.

אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה

בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.

מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.

יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.

אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.

שולחת חיבוק

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.

קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.

בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..

הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.

גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.

צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.

צריך זמן וסבלנות.

❤️

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

הסורקים - מחזירים את הכלבים הביתה | Facebook

עד יום חמישי זה הרבה זמן

גם הבעלים יחפש את הכלב

וגם הכלב "יתגעגע" 

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות

לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.

או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣

פסח שמח 

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:

נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.

העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

קוצר רוח ועבודה קשה

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.

לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך

מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?