מסקים טוב טוב בין שתי כפות. שופכים דבש לתוך הכף. מערבבים. בולעים את כל תכולת הכף.

יש ימים שיש טענות שזה מגעיל וכו'. אבל חלק מזה לדעתי זה פשוט האנטי מלקחת את התרופה ולא באמת הטעם.

לא חשבתי על הרעיון של לרסק בין 2 כפות, אני אנסה. 

לילד שלי דוקא אין אנטי, הוא מעונין בתרופה הי הוא מרגיש שזה ממש עוזר לו ללמוד ויש לו מוטיבציה להצליח בלימודים.

מה שכן בעיה איתו שהוא מאד חושש מהסביבה - שחס וחלילה אף אחד לא ידמיין שהוא לוקח את זה.

ופה הבעיה שלנו כי יש כמה סיבות שבגללן עדיף מאד שהוא ייקח את זה מתישהוא אחרי תחילת הלימודים והשאלה איך לקחת בלי שיראו. 

העצה שנתנו לי לרסק ולהטמין בתוך עוגיה רכה או בין 2 ביסקויטים עם ממרח - זה יכול להיות פתרון

השאלה אם אין עם זה בעיה, אם זה לא הורס את התרופה או משהו כזה. 

וגם השאלה כמה זמן מראש אפשר לעשות את זה בלי להרוס את התרופה - אפשר להכין את זה מהערב לצורך יום המחרת?

מה שכן הרופאה אמרה שאין בעיה לרסק ולערבב. נשמע לי שבתוך כריך אמור להיות גם בסדר.
אולי תשלחו הודעה עם שאלה לרופא. (אם זה רופא מהקופה אפשר דרך הרופא ילדים\משפחה, אם לא אז אולי מייל או משהו כזה).

דרך אגב כדי לחסוך קצת זמן בבקרים קניתי כזה מחלק תרופות עם תאים קטנים, ואני מרסקת כל פעם כמות של כמה כדורים ושמה כל אחד בנפרד בתא. ככה יש לי שבוע-שועיים שקט מהעניין הזה של הכפות...

וזה לא בעיה שהכדור ככה מרוסק מראש? (אין חומרים שמתנדפים או משו)?

בעקרון הרופא אמר לי שעדיף לא לרסק מראש כי זה כן מוריד קצת מהיעילות, קשה לדעת עד כמה זה משמעותי, אם במבחן התוצאה הכדור עושה את העבודה אצלכם אז כנראה שזה לא מאד משמעותי.. בכולופן רק משתפת אותך במה שאני ביררתי.

אולי אפשר להכין מראש לכמה ימים "כדורי תמרים" - כדור ריטלין עטוף בחתיכת תמר. ולשמור במחלק תרופות שלא יהיה בלבול ומישהו יאכל את התמרים האלה בטעות..

מכיון שאני לא לוקחת ולא זוכרת איזה מה-כדאי לשאול בבית מרקחת...

לא נשואה עדיין אבל עבדתי בבית ילד והיינו נותנים כל בוקר כדורים להרבה ילדים..

יש כדורים כמו cr  שהם כמו אקמול(כלומר כדור שאפשר לרסק או להמיס במים) ויש כדורים כמו la שהם כמו אנטיביוטיקה(כלומר יש עטיפה כזאת ובפנים אבקה או כדורים קטנטנים)..

הסתבכתי קצת להסביר מקווה שהבנת..

מה שרציתי להגיד שיש הבדל בדרך להפוך את הכדור לאבקה ויש הבדל באיך הכדור מתעכל בגופנו ולכן כדאי לשאול רופא אם אין בעיה לרסק וכמה זמן מראש אפשר..

לפי ידיעתי בla חייב להתייעץ עם רופא כי משנה את הפירוק של הרכיבים בגופנו..

לפעמים אפשרי אבל אי אפשר להחליט לבד..

בכל מצב אנחנו לימדנו לבלוע על שקדי מרק- מביאים שקד מרק ומלמדים את הילד איך לבלוע את זה, אפשר אחכ לעבור לכדור ויטמין או משו אחר שלא מזיק לקחת..

מאוד מקל עליהם ועל כולם כשהם יודעים לבלוע וככה גם לא מרגישים את הטעם המגעיל.

אפשר לחשוב על מקום בבית ספר שיכול לעשות בלי שאחרים יראו, אולי כדאי להתייעץ עם המורה.

וואלה, עוררת אותי למחשבה על ההבדל בין כדור בשחרור מושהה (la) לכדור רגיל

אנחנו כרגע בכדור רגיל שהוא אפילו בלי ציפוי (כמו שיש בדקסמול למשל).

כדור קטן ומרסקים אותו ויש רק את האבקה.

לגבי הבית ספר, חשבנו על מלא אפשרויות ולא מצאנו פתרון בעיקר בגלל שהילד מאד מאד מפחד שמישהו יראה וזה יגמור אותו מבחינת סטיגמה. אז בכל מקרה העניין של ללמד אותו לבלוע לא יעזור בנידון הזה.

בכל אופן, תודה. אני אנסה למצוא רופא שאפשר להתייעץ איתו.

גם עם לא יעזור לבעיה של בי"ס, אני מאוד מאוד ממליצה להתחיל לנסות ללמד לבלוע. הטעם לא נעים וממש חבל. אני לא יודעת על איזה גיל מדובר, אבל הבן שלי למד לבלוע כשהיה בן 7.

בלי לחץ, כמשחק. הלכנו לחנות ממתקים ובחרנו כל מיני גדלים.

דבר אחד שמאוד עזר זה לשים את הכדור בקוטג' ולבלוע ביחד. המרקם גרם לכך שפחות הורגש שהוא בולע משהוא זר.

עוד דבר שעוזר זה להשתמש בקש כששותים את המים.

בהצלחה!

ואם לא הולך- לשים בתוך מעדן- זו העצה הכי טובה שאני מצאתי.

בהצלחה!

אני עצמי לא כל כך יודעת איך לתת לו כלים למקרה שזה יוודע

מצד אחד מדובר בילד בן 10+ שמודע לעצמו, מבין למה זה טוב לו ומעוניין לקחת כדי להצליח.

אציין שמדובר ב ADD ולא ADHD ז"א שהקושי התבטא רק בלימודים ולא בהתנהגות כך שאין על הילד סטיגמה של "ילד מופרע שצריך ריטלין"

ומבחינה לימודית מאז שהתחיל לקחת ריטלין זינק להיות מהראשונים בכיתה

ומצד שני הסטיגמה החברתית מרתיעה מאד, החשש שיגלו, ואיך להתמודד במקרה כזה.. 

אני קצת אבודה עם העניין הזה, אשמח לתובנות

אם היא אחת כזאת שאם תספרו לה היא לא תספר לכולם....

ואכן מכניסים לו במעדן ולא מרגיש את נוכחות הכדור. 

לא ידוע לי שיש בעיה, אך ממש כדאי לשאול את הרופא, זה יכול לחסוך המון עוגמת נפש.

בהצלחה וכל הכבוד על ההקשבה האמיתית שלכם לצורכי הילד שלכם.

זה כדור של 10 מג, לא שחרור מושהה.

שאלתי את הרופא והוא אמר לי שאפשר לרסק אבל עדיף לתת מיד ולא לרסק ערב קודם.

בגלל שאני רוצה שהילד יקח את זה בבי"ס הוא המליץ ללעוס את זה שלם למשל בתוך תמר או טופי.

אז למרות שאין לי ADD החלטתי לקחת את זה בעצמי כדי להרגיש מה אני נותנת לילד שלי שמתי כדור בתוך תמר ואכלתי את זה ככה, מרגישים שלועסים את הכדור בפנים אבל לא הרגשתי שום טעם מר.

את זה כדי להרגיש את עצם הלעיסה של הכדור. כי זה היה נשמע קצת מלחיץ, ללעוס כדור של תרופה שאת יודעת שזה מר. לכן ניסיתי לפני שאני נותנת לילד. (ובאמת בתוך תמר לא מרגישים את המרירות אבל כן מרגישים שלועסים את הכדור וזה לא ההרגשה הכי נעימה...)

עכשיו קל לו יותר לעשות את זה אחרי שאני עשיתי את זה גם.

זה יוצא מר אבל הרבה יותר קל ללמוד לבלוע בשניות...

את הכדור של ה10 מ"ג אפשר לשבור, לא יקרה לו כלום

את ה20 מ"ג של הSR  אי אפשר לשבור, אם שוברים אותו הוא לא יעיל.

תודה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...