יש לי שאלה שממש מציקה לי-

אני בעיקרון בנ"א ממש פציפיסט (נגד אלימות, נגד צבא ונגד מלחמות) ודתיה, הייתי לא מזמן בחברון (אני נגד עקירת ישובים) והח'ברה שם היו ממש ממש ממש אלימים- כשאני שומעת אנשים ש"הפסידו" את ה"בלגנים והכיף חיים" בהיתקלויות עם שוטרים- אני ממש מזדעזעת- אנשים!! אתם דתיים!!! (רובם שם דוסים ממש) לא יודעת מה איתכם אבל התורה שלימדו אותי היא נגד אלימות!!! האלימות היחידה שהיא מרשה- זה עונשים וגם זה ע"י החלטה שקולה של בית-דין ולא של נוער חמום מוח! (סליחה על הבוטות אבל זה מה שיש שם!! ח'ברה שממש מחפשים אלימות) אני מודה שהמצב במדינה גורם לי לסגת קצת מהעמדות הפציפיסטיות (למרות שאני בחיים לא ארים יד, ביצה, צבע, אבן או כל דבר אחר על אח שלי!!!) אבל לחפש אלימות?!?! להתבאס שבקושי הרבצת לחייל?!?! הוא אח שלך!!!! גם אם עשו לו שטיפת מוח וגרמו לו לשנא אותך- הוא עדיין אח שלך!!!! אני מכירה אתכם, ויודעת שלא תקשיבו לי ורק תכתבו לי תגובות נזעמות ותכנו אותי "ממלכתית" ו"יפת נפש" ו"שמאלנית" אבל קשה לי לשתוק כשאני רואה אנשים שאני ממש מעריכה ואוהבת (אני חיה בסביבה די פנאטית שלא נותנת לי לדבר בלי לעשות בי לינץ'...) מרביצים, זורקים אבנים על חיילים וכו'.

תראו, כבר איכשהו די התרגלתי לשנאה שלך כולם לערבים ושמחה כל פעם שערבי מת. אבל להפנות את זה כלפי יהודים?!?!?!?!?!?!?  

בתקווה לגאולה השלמה ולאהבת אחים אמיתית    

בואו נחיה אותו

למה לדעתכם האם בחזית ולא האב?

גיטי קליינרמן: "מוישי הוא כבר הבן של עם ישראל" | ערוץ ７

גם עם הדר גולדין זה הרבה כך,

וגם עם שלושת הנערים הי"ד

זה חדש יחסית

עם נחשון וקסמן הי"ד זה היה האב בחזית

(למה זה גורם לי לחשוב שאני שוביניסטית?)

מרתק: כולם אומרים "שנמאס מהמצב"? למה זה קורה?

כולם מדברים על "המצב" ועל זה "שנמאס".
אבל מה אנחנו מרגישים באוויר ולמה?

פודקאסט חדש, מרתק וויחודי ששווה להאזין לו.
והפעם על: "תנועת הבעד"

כל הפרטים, להאזנה>>

קניון, מה הוא עושה לנו בלב?
פודקאסט חדש:"קניונים ורגשות".
להאזנה>>