זה תחושה שלך עם עצמך...

אין לזה הגדרה...זה לא- "היא באה, יש לי פרפרים בבטן, הסמקתי קצת..אז זהו! יש את כל הסימנים! אני אוהב אותה."

לא, זה לא ככה...

זה משו אי שם בלב..

שלא נראה אפשר להגדיר..

בהצלחה..

למרות שאמרת שאתה לא רוצה שיגידו לך...

רק עצה קטנה-

תחסוך מעצמך כאב לב, דיכאון וכל היוצא בכך..

ופשוט תשתמש בשכל ותחשוב מה הכי כדאי לך...

המון בהצלחה...

שבוע מוצלח.

דבר ראשון אין אהבה לפני נישואים

דבר שני יכול להיות שיש בה משהו צפציפי שאתה אוהב,וזה מה שאתה מגדיר כאהבה...

ברור שאי אפשר להגיד לך לא לאהוב זה תלוי רק בך ומנסיון כדאי לך לנסות  להדחיק את הרגשות שלך(או מה שזה לא יהיה) הצידה וזה רק לטובתך!!!!

בהצלחה

זה עובדה מותק. לפניי החתונה זו רק היתאהבות ,בהיתאהבות אתה רואה את הבנאדם רק בצד היפה והטוב שלו.

באהבה אתה את כל הצדדים גם הפחות יפים ואתה לומד להיסתדר עם הכול .

ולא ניראה לי שזה זה....

אבל ברור שמהיתאהבות באה האהבה ובכלל אני לא חושבת שזה לגיל הזה!

וברור שהוא היתכוון להיתאהבות... סתם מעצבן אותי שיודעים למה הוא מיתכוון ולא עונים לו לפי זה... קיצר אל תתפסו למילים...(נקודה למחשבה)

תכלס לא יודעת לענות לך....

בס"ד

אני לא יודעת אם אני חוזרת על מה שאלו שמעליי כתבו,בכל אופן אני חושבת שיש הבדל בתפיסה ובכלל איך שכל בנאדם רואה את הדברים לפי הגיל שלו.

בוא נגיד שאתה מוצא בבת ההיא א' ב' ג' וזה מוצא חן בעינייך.

אז בד"כ בגילנו (אני מדברת על נערים ונערות.. נניח בסביבות ה12-17) מסתכלים על בני המין השני בצורה מאוד שטחית ובגלל שיש כמה דברים שמוצאים חן בעינינו ו"מדליקים" אותנו אז מרגישים פרפרים בבטן או אנא עארף מה שזה לא יהיה, אז אומרים אני אוהב אותה.

לפי ראות עיניי,זה בכלל לא נקרא אהבה. ועצם זה שאתה לא יודע איך להגדיר את מה שאתה מרגיש ולא בטוח שזו אהבה,כנראה שזה לא זה.

אולי התאהבות יש בגיל שלנו.שמאוהבים.

אבל אהבה זה כ"כ שונה. בגלל זה אי אפשר להתחתן עם בנאדם על הבסיס של הרגש,ומשיכה שבד"כ היא גופנית ושטחית.

צריך להכיר,ועם הזמן מכירים עוד ועוד ולומדים לקבל את החסרונות שבשני, מטפחים קשר רציני ופשוט נהפכים להיות ישות אחת.

 אני חושבת שפשוט אין כזה דבר אהבה בגיל שלנו. וסתם עצה ממני-למרות שביקשת שלא. חוויתי כמה וכמה דברים בחיים,ולמדתי את הלקח,להתרחק מהשטויות האלו בגיל הזה. אני לא יודעת באיזה שלב אתה נמצא אבל באמת כל הקשרים עם הבנות גורם בד"כ שאחד מהצדדים או ששניהם ייפגעו ותועלת אין מהעניין.

די גלשתי ממה שרציתי להגיד,אבל זה מה שאני חושבת,מקווה שזה עזר לך ולו במעט.

דרך אגב דיברתי באופן כללי,זו דעתי האישית לגבי רוב הציבור. לא לתפוס אותי במילה!

שיהיה יום נפלא לכולם

"אין אהבה לפני נישואים"...

שטויות...את מדקלמת דברים שתמיד אומרים!!

אז איך מתחתנים??

יש אהבה ועוד איך...נכון תלוי איזה אהבה אבל לא נכון שאין.

צריך ללמוד להשתמש באהבה ולא להפוך אותה למשו ריקני וזול.

אם אתה מרגיש שאתה מוכן לעשות הכל בשבילה או שלא משנה איך היא נראית אתה תשאר איתה אז כן זה סוג של אהבה..יש עוד הרבה דברים ואין לי כח לפרט אבל זה בעיקר ככה..

ואל תאהב אותה  בגלל איך שהיא נראית או מה שהיא עושה או מה שהיא נותנת..

תאהב אותה בגלל מה שהיא, הערכים  הפנימיות התכונות שלה.

בהצלחה לך בדרך.

אהבה בגיל הזה היא לא אהבה אמיתית!!! ובודדים מאוד מאלה שהם חברים בגיל הזה בסוף מתחתנים....

בס"ד

שמעתי על לא מעט מקרים שהובילו בסוף שנכשלו בשמירת נגיעה. (ולצערנו זה גורם לדברים יותר חמורים אח"כ..ונסתפק בזאת.)

אני ממליצה על החוברת "מגע הקסם".

אני אישית התחלתי לשמור נגיעה בעקבות זה,מאוד מחזק.

מניסיוני הדל, לפני בערך כחצי שנה היה לי חבר, אני הייתי מאוהבת, אהבה שניראתה בעיני כלכך אמיתית וכנה, הייתי אשכרה בטוחה שעם האדם הזה אני יעמוד תחת החופה, הוא ישבור ת'כוס ונחיה חיים של אהבה ושלווה עד 120 בעז''ה. זה היה הלב שלי שהנחה את השכל. כל הרמזים, שרמזו לי שיש ביננו חוסר התאמה, העובדה שרציתי יותר אינטלקטואליה בשיחות, שזה לא בעיתו ובזמנו, וכו' וכו', ואני באמת יכולה להביא עוד לפחות עשר סיבות למה חשבתי שזה לא מתאים. אבל... הייתי מאוהבת!! אהבה יכולה לנצח הכל, הלא כן?... לקראת סוף הקשר התווספה עוד טענה לרשימת 'למה אנחנו לא מתאימים'- בדיוק את השאלה שאתה שאלת, "מה זה אהבה?" "אני באמת אוהבת אותו?" לפני שהספקתי לברר את זה, האהבה פשוט נעלמה. כאילו אפעם לא הייתה שם. אני נותרתי עם השאלה, כיצד זה יכול להיות, הרי אהבתי אותו כל כך... טוב שאר הסיפור לא חשוב, אז אני אמשיך במה שאני רוצה להגיד...

תיראה, אני יכולה להגיד לך כמה שאתה רוצה שזה לא זה, ושזה לא חכם, ושבסוף הלב נשבר. אבל זה לא יעזור, כי למסקנות האלה יכול רק אדם עם ניסיון להגיע, בתנאי שהוא אכן רוצה להגיע למסקנות האלה. אכן, אין מה לעשות, טבע האדם להאמין ש"לי זה לא יקרה", ויכול להיות שבאמת לך זה לא יקרה, אני כן חושבת שיש מקרה אחד בכל 1000 קשרים שאכן מצליח, ובעז''ה אולי זה שלך, ולכן אני אגיד לך מה לדעתי ההגדרה של אהבה, אהבה- כשהלב שלך מודיע לך דרך השכל שאתה אוהב את הבן אדם השני. כשאתה יודע שאתה אוהב אותה, לא רק כשיש פרפרים בבטן. כשיש פרפרים בבטן, זה התאהבות, שיכולה להטעות ולהיראות בדיוק כמו אהבה, אבל הזמן מוכיח אחרת... (ראו בסיפורי האישי למעלה).

פשוט תשליט את השכל על הרגש, תתן לשכל לשלוט כאן, זה קשה- כי הלב הוא מאוד חזק, והפרפרים מרחפים שם ומתעקשים להישאר, ובכלל למה שזה יהיה כיף כל הזמן לבחון את הקשר 'רגע עכשיו זה אהבה או התאהבות?' 'ועכשיו?' 'ועכשיו??'. אז פשוט תישאר פיקח, אל תעצום עיניים- תשאיר אותן פקוחות, תשליט את השכל על הרגש!

מלבד זאת, המלצה שלי, אתה חושב שאתה אוהב אותה? תבסס את זה בראש שלך, תתכנן את העתיד שלכם יחד, אמירת המשפט "אני אוהב אותך" כשזה לא בעיתו ובזמנו, יכול רק להחריב. שמעתי על זוג שבשישית הוא הכריז על אהבתו אליה, ושניהם מאוד אדוקים ומאוד צדיקים, הם נפרדו למשך לא מעט זמן, כי ברגע שהמשפט הזה מתנוסס שם באוויר, יהיה קשה לשמור על אש נמוכה, ואין לאן להתקדם, האהבה במילים זה המירב שיכול להיות, וישנה סכנה של נפילה בשמירת נגיעה. ולכן, אל תסתיר את הרגשות, אבל תישאר פיקח, שוב, אל תעצום עיניים!

המון ב''הצלחה.

אבל בטח מי ששאל את זה כבר לא פה כרגע,כי לא ראיתי ת'כינוי הזה בזמן האחרון..אז נוותר על דבריי המעניינים..!=)

אני חושבת שאתה צריך גם לבדוק שכלית איך זה הולך, כדי לא להיסחף אחרי רגש רגעי.

מצד שני, כן לתת לרגש להוביל, ככה זה...

תראה אם אתה מרגיש אליה אהבה פנימית, מה אתה מדמיין לעצמך איתה? -חיים מאושרים, או שטויות אחרות?!

ותראה גם כמה אתה חושב עליה כשאתם לא ביחד, ומה אתה חושב..

בעיקרון, זה חיפוש עצמי, אני כן מאמינה באהבה לפני הנישואין, אבל צריך לתת זמן לבירור עצמי ואישי, ולא לקפוץ למסקנות.

סוף חפירה.

אם בא לכם לדבר על הנושא תפתחו שרשור חדש

ולמצוא דרך להעניש את ב.ש על ההקפצה

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות