איך אני יודע אם אני אוהב מישי?....(נראלי שאני אוהב אבל אולי אני סתם מבלבל לעצמי את השכל?)... אז יענו מה ההגדרה?
אל תענו שאל תאהב וכו'... תענו דוגרי וזהו ומי שלא יכול שלא יענה בכלל...
תודה...!
זה תחושה שלך עם עצמך...
אין לזה הגדרה...זה לא- "היא באה, יש לי פרפרים בבטן, הסמקתי קצת..אז זהו! יש את כל הסימנים! אני אוהב אותה."
לא, זה לא ככה...
זה משו אי שם בלב..
שלא נראה אפשר להגדיר..
בהצלחה..
למרות שאמרת שאתה לא רוצה שיגידו לך...
רק עצה קטנה-
תחסוך מעצמך כאב לב, דיכאון וכל היוצא בכך..
ופשוט תשתמש בשכל ותחשוב מה הכי כדאי לך...
המון בהצלחה...
שבוע מוצלח.
וברור שהוא היתכוון להיתאהבות... סתם מעצבן אותי שיודעים למה הוא מיתכוון ולא עונים לו לפי זה... קיצר אל תתפסו למילים...(נקודה למחשבה)
תכלס לא יודעת לענות לך....
בס"ד
אני לא יודעת אם אני חוזרת על מה שאלו שמעליי כתבו,בכל אופן אני חושבת שיש הבדל בתפיסה ובכלל איך שכל בנאדם רואה את הדברים לפי הגיל שלו.
בוא נגיד שאתה מוצא בבת ההיא א' ב' ג' וזה מוצא חן בעינייך.
אז בד"כ בגילנו (אני מדברת על נערים ונערות.. נניח בסביבות ה12-17) מסתכלים על בני המין השני בצורה מאוד שטחית ובגלל שיש כמה דברים שמוצאים חן בעינינו ו"מדליקים" אותנו אז מרגישים פרפרים בבטן או אנא עארף מה שזה לא יהיה, אז אומרים אני אוהב אותה.
לפי ראות עיניי,זה בכלל לא נקרא אהבה. ועצם זה שאתה לא יודע איך להגדיר את מה שאתה מרגיש ולא בטוח שזו אהבה,כנראה שזה לא זה.
אולי התאהבות יש בגיל שלנו.שמאוהבים.
אבל אהבה זה כ"כ שונה. בגלל זה אי אפשר להתחתן עם בנאדם על הבסיס של הרגש,ומשיכה שבד"כ היא גופנית ושטחית.
צריך להכיר,ועם הזמן מכירים עוד ועוד ולומדים לקבל את החסרונות שבשני, מטפחים קשר רציני ופשוט נהפכים להיות ישות אחת.
אני חושבת שפשוט אין כזה דבר אהבה בגיל שלנו. וסתם עצה ממני-למרות שביקשת שלא. חוויתי כמה וכמה דברים בחיים,ולמדתי את הלקח,להתרחק מהשטויות האלו בגיל הזה. אני לא יודעת באיזה שלב אתה נמצא אבל באמת כל הקשרים עם הבנות גורם בד"כ שאחד מהצדדים או ששניהם ייפגעו ותועלת אין מהעניין.
די גלשתי ממה שרציתי להגיד,אבל זה מה שאני חושבת,מקווה שזה עזר לך ולו במעט.
דרך אגב דיברתי באופן כללי,זו דעתי האישית לגבי רוב הציבור. לא לתפוס אותי במילה!
שיהיה יום נפלא לכולם
"אין אהבה לפני נישואים"...
שטויות...את מדקלמת דברים שתמיד אומרים!!
אז איך מתחתנים??
יש אהבה ועוד איך...נכון תלוי איזה אהבה אבל לא נכון שאין.
צריך ללמוד להשתמש באהבה ולא להפוך אותה למשו ריקני וזול.
אם אתה מרגיש שאתה מוכן לעשות הכל בשבילה או שלא משנה איך היא נראית אתה תשאר איתה אז כן זה סוג של אהבה..יש עוד הרבה דברים ואין לי כח לפרט אבל זה בעיקר ככה..
ואל תאהב אותה בגלל איך שהיא נראית או מה שהיא עושה או מה שהיא נותנת..
תאהב אותה בגלל מה שהיא, הערכים הפנימיות התכונות שלה.
בהצלחה לך בדרך.
אהבה בגיל הזה היא לא אהבה אמיתית!!! ובודדים מאוד מאלה שהם חברים בגיל הזה בסוף מתחתנים....
בס"ד
שמעתי על לא מעט מקרים שהובילו בסוף שנכשלו בשמירת נגיעה. (ולצערנו זה גורם לדברים יותר חמורים אח"כ..ונסתפק בזאת.)
אני ממליצה על החוברת "מגע הקסם".
אני אישית התחלתי לשמור נגיעה בעקבות זה,מאוד מחזק.
מניסיוני הדל, לפני בערך כחצי שנה היה לי חבר, אני הייתי מאוהבת, אהבה שניראתה בעיני כלכך אמיתית וכנה, הייתי אשכרה בטוחה שעם האדם הזה אני יעמוד תחת החופה, הוא ישבור ת'כוס ונחיה חיים של אהבה ושלווה עד 120 בעז''ה. זה היה הלב שלי שהנחה את השכל. כל הרמזים, שרמזו לי שיש ביננו חוסר התאמה, העובדה שרציתי יותר אינטלקטואליה בשיחות, שזה לא בעיתו ובזמנו, וכו' וכו', ואני באמת יכולה להביא עוד לפחות עשר סיבות למה חשבתי שזה לא מתאים. אבל... הייתי מאוהבת!! אהבה יכולה לנצח הכל, הלא כן?... לקראת סוף הקשר התווספה עוד טענה לרשימת 'למה אנחנו לא מתאימים'- בדיוק את השאלה שאתה שאלת, "מה זה אהבה?" "אני באמת אוהבת אותו?" לפני שהספקתי לברר את זה, האהבה פשוט נעלמה. כאילו אפעם לא הייתה שם. אני נותרתי עם השאלה, כיצד זה יכול להיות, הרי אהבתי אותו כל כך... טוב שאר הסיפור לא חשוב, אז אני אמשיך במה שאני רוצה להגיד...
תיראה, אני יכולה להגיד לך כמה שאתה רוצה שזה לא זה, ושזה לא חכם, ושבסוף הלב נשבר. אבל זה לא יעזור, כי למסקנות האלה יכול רק אדם עם ניסיון להגיע, בתנאי שהוא אכן רוצה להגיע למסקנות האלה. אכן, אין מה לעשות, טבע האדם להאמין ש"לי זה לא יקרה", ויכול להיות שבאמת לך זה לא יקרה, אני כן חושבת שיש מקרה אחד בכל 1000 קשרים שאכן מצליח, ובעז''ה אולי זה שלך, ולכן אני אגיד לך מה לדעתי ההגדרה של אהבה, אהבה- כשהלב שלך מודיע לך דרך השכל שאתה אוהב את הבן אדם השני. כשאתה יודע שאתה אוהב אותה, לא רק כשיש פרפרים בבטן. כשיש פרפרים בבטן, זה התאהבות, שיכולה להטעות ולהיראות בדיוק כמו אהבה, אבל הזמן מוכיח אחרת... (ראו בסיפורי האישי למעלה).
פשוט תשליט את השכל על הרגש, תתן לשכל לשלוט כאן, זה קשה- כי הלב הוא מאוד חזק, והפרפרים מרחפים שם ומתעקשים להישאר, ובכלל למה שזה יהיה כיף כל הזמן לבחון את הקשר 'רגע עכשיו זה אהבה או התאהבות?' 'ועכשיו?' 'ועכשיו??'. אז פשוט תישאר פיקח, אל תעצום עיניים- תשאיר אותן פקוחות, תשליט את השכל על הרגש!
מלבד זאת, המלצה שלי, אתה חושב שאתה אוהב אותה? תבסס את זה בראש שלך, תתכנן את העתיד שלכם יחד, אמירת המשפט "אני אוהב אותך" כשזה לא בעיתו ובזמנו, יכול רק להחריב. שמעתי על זוג שבשישית הוא הכריז על אהבתו אליה, ושניהם מאוד אדוקים ומאוד צדיקים, הם נפרדו למשך לא מעט זמן, כי ברגע שהמשפט הזה מתנוסס שם באוויר, יהיה קשה לשמור על אש נמוכה, ואין לאן להתקדם, האהבה במילים זה המירב שיכול להיות, וישנה סכנה של נפילה בשמירת נגיעה. ולכן, אל תסתיר את הרגשות, אבל תישאר פיקח, שוב, אל תעצום עיניים!
המון ב''הצלחה.
אילה=)אני חושבת שאתה צריך גם לבדוק שכלית איך זה הולך, כדי לא להיסחף אחרי רגש רגעי.
מצד שני, כן לתת לרגש להוביל, ככה זה...
תראה אם אתה מרגיש אליה אהבה פנימית, מה אתה מדמיין לעצמך איתה? -חיים מאושרים, או שטויות אחרות?!
ותראה גם כמה אתה חושב עליה כשאתם לא ביחד, ומה אתה חושב..
בעיקרון, זה חיפוש עצמי, אני כן מאמינה באהבה לפני הנישואין, אבל צריך לתת זמן לבירור עצמי ואישי, ולא לקפוץ למסקנות.
סוף חפירה.
אם בא לכם לדבר על הנושא תפתחו שרשור חדש
ולמצוא דרך להעניש את ב.ש על ההקפצה ![]()
והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …
דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅
אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה
חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)
ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻
ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר
ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅
לשרשור הזה
(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)
לילה טוב ובהצלחה לכולנו !
זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב
לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?
צומח מהאדמה?
היה פעם הולך על האדמה?
מטוגן?
מבושל?
מטוגן
יענו על זה תענה:
לא
כן
לא
מכינים את זה בבית?
זה ארוז בדרך כלל?
שניצלים?
זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)
מורכב מירקות?
מפירות?
עם פירורי לחם?
לביבות?
חציל מטוגן?
ירק כלשהוא מטוגן?
אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.
שום
כמו סופגנייה

ל המשוגע היחידיאבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.
היו ימים שהייתי צעיר לפורום הזה
אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈
כאילו כי יהיה חופש
לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...
או בוואצאפ או באסמס
וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק
ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן
פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער
ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.
תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי
ל המשוגע היחידיאבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.
ואולי לא
חח אז אולי התכוונו לפה😅
להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….
אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה
ואז מהר מאד מתחילים חגי תשרי
ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף
למה צריך לימודים? אוףףףף
שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):
הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:
מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת
• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.
• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.
• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.
• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.
• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.
ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:
• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.
• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.
• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.
• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.
במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂
נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם
טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו
אז..... חייב (:
וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅
ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.
(המשך תשובה מ Gemini)
לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.
התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:
• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.
• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".
• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.
• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.
השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.
תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.
חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן
אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול 
גמני מתחילה עוד רגע😬
נו אז איך להתחיל?
אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,
זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.
חח זה יתרונות וחסרונות..
ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:
מה עובד במאפייה?
חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית
והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן
אני רואה פשוט שאתם פעילים...
אמת או חובה
אסוציאציות
שרשור שירים
ועוד...
איזה מהרר עבר החודש הזה🙈
רעיונות?🙏
ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות
המומלצים, בוחרים לאן ללכת.
(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)
(אפילו שאת פחות
)
פה אין כמעט מגיבים,
יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.
וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.
בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.
בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...
צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.
אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,
כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.
אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר
זה מה שעלה לי עכשיו בראש.
טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו
למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃
ל המשוגע היחידיאז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈
ולא צריך לפרט עוד
פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט
(כמוני, אני מהמחשב
)
לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב
מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...
מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,
אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.
בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול
(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)
אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅
בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם 
בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות
וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅
למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה
אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...
אבל העיקר הרצון
חחחח
אם לקרוא לזה בעיה,
אבל בשביל זה יש את בין הזמנים 
אין על ביה"ז
אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה
לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה
אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו
ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע
שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?
יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.
באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)
לא מכיר את העגלה קפה האמת
נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו" 
מתוך כמה,
שקשורה לכותרת.
מקווה שהבנתם תשאלה
בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).
הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.