יש חפץ חשוד והכל סגור.. לא יודע מתי יפתחו..

אחרי חצי שעה מאז שכתבת אתזה

 

וזה עיצבן אותי כי הייתי תקועה שם ארבעים דקות

ואני עוד הגעתי באמצע...

ובסוף הגעתי בשלום..

אני מנסה לדמיין מה היה קורה אם הייתי רואה אותך..

לאיפה נסעת?!

הייתי מורעבת (ונגמרה הסוללה). ניזונתי ביום הזה רק מעוגיות עבאדי ומים רותחים. (אה, ובבית אכלתי די בקטנה...)

והנהג היה עצבני, וכשנכנסתי למרכזית נתקפתי הלם בשניה הראשונה...

נכנסתי מהכניסה מאחורה כי ירדתי מהאוטובוס הבייתה ואין לו תחנה ליד התחנה של האוטובוס העירוני, אז כבר יורדים במרכזית....

וברגע שירדתי מהאוטובוס, הבנתי שקורה משו אבל לקח זמן עד שקלטתי מה..

 

זה הלך ככה:

מחכים שעות בכניסה למרכזית ויש אוטובוס לפנינו.
נוסע אחד יורד כבר שם (ליד השומרים שם, לפני הסריקה)
אני לתומי נשענת על החלון, מכורבלת בקפוצון שלי ומתחילה לסבול מבחילה.

שהחיינו, האוטובוס נכנסת לתחנה. אבל מה עובר עליו? הוא נכנס דרך החניית אוטובוסים.. אני מבקשת מהנהג לרדת ובשוק חיי כשהוא מתעצבן עלי שלא ירדתי עם שאר הנוסעים (עוד ארבע). איפה הם הספיקו לרדת.

איש ביטחון מגיע לדלת ואני קולטת שמשו מוזר קורה כאן.

כבר חשבתי שמשו בסריקה בתוך האוטובוס היה לא בסדר ועכשיו איכשהו מקשרים אותי לעסק כי למה אני שם כשכולם ירדו מתישהו. ועוד הנהג עצבני עליי... כמה שניות מחשישות...
אבל להפתעתי הוא מסמן לי איזה משהו ואני יורדת (אחרי כמה בקשות חוזרות לפחוח את התא מטען). לא קלטתי מה הוא סימן אז אני נכנסת ורואה מלא אנשים עומדים וחלק יושבים ברציף-וחצי האחרונים...
אני מתקדמת לתומי ושואת את אחד החיילים מה קורה.
חפץ חשוד.
בום. מסכנה הבטן שלי...

סתם קיצור, אז חיכיתי שם איזה ארבעים דקות, על הרצפה, כי לא היה מקום נורמלי לשבת עליו.

ואז כשפתחו ששתי ושמחתי ללכת הבייתה. ורק כמה דקות לפני שפתחו חשבתי על האופציה לבדוק אם יש דרך אחרת להגיע לאוטובוסים העירוניים... אבל כבר לא היה קטע כי השומר בחוץ אמר לי שעוד כמה דקות יפתחו.

העיקר שראיתי את החבלן בחוץ מחפש עם הפנס את התיק

 

חוויות בקיצור. ויצא נאום ארוך.. |מפודח|

 

האמת שאין לי מושג למה התעכבתי עד שאיזה חצי מהאנשים נכנסו. ואז החבר'ה במאפה נאמן צעקו את המבצעים. ואחרי עוד כמה דקות יצאתי לאוטובוס...

 

 

ממ.. זה היה מפתיע.. ו..לא משנה. אבל זה בהחלט היה מפתיע.

 

לפחות הגעת בשלום...

היה חוסך לך מלא..
בלי עין הרע..

לא הבנתי.. בשביל להגיע לבית שלך לא צריך להכנס למבנה..

איפה חיכית?

בשלום? נראה לי..

נכון, לא צריך. אבל צריך אוטובוס עירוני ובהתחלה לא היה אפשר לצאת מסביב. אח"כ כן ולא חשבתי עלזה. ורק כמה דקות לפני פתחו השומר אמר שעוד כמה דקות יפתחו אז כבר חיכיתי....

 

איפה חיכיתי מתי?

איפה עמדת/ ישבת? מעניין אותי כמה היו קרובים ולא שמנו לב..

ישבתי על הרצפה ברציפים האחרונים, לא בצד שלך אלא בצד השני. ליד איפה שמורידים, אז ברציף שם...

וכשפתחו הייתי ליד הרציפים לכיוון שלך כי הלכתי לבדוק שם משהו...

אז אני הייתי באיזור שם..

באיזה צד...

צד שמאל מהכניסה הראשית..

הייתי שם...

 

מעניין מה היה קורה אילו...

למרות שממש מסקרן אותי

כנל...

 

ואני תוהה אם זה חכם מה שהולך.

אשכרה.