היום החמיאו לי על איל שאני מנגנת וזה כיף לי כי אני ממש מחבבת את זה.
פתאום קלטתי שזה ממש מוזר שהתחלתי לנגן.
ואפילו הלכתי לאולפנה אחרי השבועיים האלה והיה נסבל בצורה כלשהי.
במוצאי שבת יש לי משמרת. הלוואי שלא סתם נשב ושהגי פי אס יעבוד סופסוף וגם הקשר.

ושבוע ארגון. הלוואי שלא יהיה כמו שנה שעברה
אז מה שאני לא בהדרכה.
אבל אני צריכה שעדיין תגיע, חייבת.
אני הייתי אחראית על הסוודרים ואני מאד גאה בעצמי וזהו. בזה מסתכם החודש ארגון שלי.


ובכלל אני מתה מפחד, אין לי כח לצוות באולפנה.
היום יצאתי באמצע השיעור עם התיק, הביתה. וזה לא מומלץ לעשות את זה אחרי שבועיים בבית גם ככה כולם בטוחים שאני אחת המטומטמות וכנראה הם צודקים בהקשר הזה.

או שיהיה נס או שאני לא יודעת מה יקרה. אני חייבת מישהו שיציל אותי מעצמי.
טוב לי. אלוהים. טוב לי.
וכל כך רע לי.
בואו נהרוג את משרד החינוך.