"אנשים שמשום מה אוהבים את החורף"

חוצפן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני ידאג שלא תעליב יותר את החורף (צחוק מרושע)

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

אני אישית חושבת שהכי משפיעה שיש זה להיות מדריכה בתנועת נוער בעיר 

תחשבי על זה שאת מדריכה של כ 40 בנות שיקימו 40 משפחות שיביאו מלאא ילדים וכל זה יכול להיות מושפע מדרך התורה ורק בזכותך 

וגם אם חלילה תקדמי אפילו רק בת אחת 

הרי שכל המציל נפש אחת מישראל כאלו הציל עולם ומלאו 

היה מדען אחד שכל הזמן היה מודאג מבעיות העולם, על כן היה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקותיו.

יום אחד, בנו בן השש 'פלש' למקום עבודתו כשהוא נחוש בדעתו לעזור לאביו. המדען, שהתעצבן בגלל ההפרעה, ניסה בכל דרך לגרום לבנו ללכת למקום אחר. כשראה שדבר זה בלתי אפשרי, חיפש משהו שיוכל להעסיק ולספק את הילד, וכך גם יסיח את דעתו של הילד והוא לא יפריע לו בעבודתו.

לשם כך, תלש המדען מתוך חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה להמון חתיכות קטנות ונתן לבנו יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "בני, אתה אוהב פאזלים, נכון? אז אני אתן לך פאזל של העולם ותוכל לתקן אותו. הנה, העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקנו, ותעשה את זה לבד לבד".

המדען חשב שבנו ירכיב את הפאזל במשך ימים רבים, אולם מה רבה היתה הפתעתו, כאשר בנו שב אליו לאחר שעות ספורות ואמר לו: "אבא, סיימתי. הצלחתי להרכיב את הכל".

תחילה לא האמין האב וחשב בליבו שזה לא יכול להיות, שילד בן שש יצליח להרכיב מפה שמימיו לא ראה. הוא הניח את רשימותיו בהן עסק, ניגש אל בנו, כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת.

לתדהמתו, המפה היתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. כיצד זה יכול להיות? איך הוא עשה את זה? חשב בליבו האב. "אתה לא ידעת איך נראה העולם, איך הצלחת לעשות זאת?" - שאל המדען את בנו.

"אבא", השיב הילד, "אני אומנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר תלשת את הדף מן החוברת, הבחנתי שבצידו השני יש תמונה של אדם. כשנתת לי לתקן את העולם, ניסיתי אך לא הצלחתי. זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני, לכן הפכתי את כל החתיכות והתחלתי לתקן את האדם, כי אני יודע איך הוא נראה. כשהצלחתי לתקן את האדם, הפכתי אותו וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם"...

 "הסיפור הוא על אותו אדם שרצה לתקן את כל העולם, אך לאחר זמן מה גילה שהמשימה אינה לכתפיו, העולם מלא בבעיות רבות וגדולות מדי, והחליט לתקן רק את מדינתו. אך לאחר זמן מה הוא הבין שגם פרויקט זה הינו למעלה מכוחותיו, ועליו להתמקד בעירו בלבד, וכן הלאה – מתיקון העיר לתיקון השכונה, מתיקון ועד הבנין לתיקון משפחתו שלו, עד שלבסוף התייאש מכל המשימות האלו והחליט לתקן את עצמו בלבד. הסיפור מוכר, אך אנו רוצים להוסיף לו 'אחרית דבר', מעין סוף שאחרי הסוף: אחרי כמה זמן בו שקד על תיקון עצמו, גילה אותו אדם שגם אישיותו שלו היא בור ללא תחתית של פגמים ובעיות נפשיות, שהוא לעולם לא יצליח לפתור לגמרי. אי לכך, החליט האיש, אין יותר תירוץ למה לא לתקן את העולם כולו! הוא שב להתמסר לכך כבתחילה, רק שהפעם עשה זאת באופן שלא דילג על התיקון העצמי שלו, אלא כלל אותו."

מאת ניר מנוסי

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....