רק ממבט של אחרי סוף ההדרכה מבינים כמה ההדרכה תרמה-בכל מקרה,אם ההדרכה פוגעת במדריך,המדריך יותר חשוב מהחניכים,ולכן אם באמצ זה פוגע בצורה קשה,אפשר לעזוב

מספיק??
אני באמת כבר לא יודעת...

אולי כדאי לחשוב שוב עוד חודש,כמה ההדרכה פוגעת

נכנסתי מזמן להדרכה.. אני אחשוב על זה. ברור. אבל חשוב לי להדגיש שהמחשבות לא באו בגלל חודש ארגון...

אולי שיחה עפ הקומונרית תעזור.
בכל מקרה,אולי לדבר על זה עם מורה שמבינה,או עם ההורים זה יעזור להחליט נכון

ההתעסקות המתמדת הזאת בנפשות.. בחיים ומוות ממש -התישו אותי... אני יותר מזיקה מאשר מועילה... חוצמזה ששכחתי את עצמי. אני לא מטפלת בעצמי. לא מקשיבה לרצונות שלי. מתבטלת לגמרי לכל העשייה הזאת... אני לא מצליחה לאזן...

אבל נכנסת להדרכה מרצון.אז למה זה קשור ללהתבטל לעשייה הזאת?,את יכולה לעשות חשבון נפש עם עצמך ולהגיד שאת צריכה להשתפר בככה וככה וככה,אבל זה לא אומר דאי אפשר הדרכה וחיים

אוף. אני בעצמי לא יודעת... אני באמת באמת מתלבטת קשות!

ואני באמת בטראומה קשה מאד... אני לא צוחקת...

בכל דבר שתפגשי יהיו לך קשיים. ככה זה החיים. עכשיו את מתחילה אותם. אחרי זה זה יוכל להיות בזיווג/עבודה/משפחה/ילדים/חברה וכו'. תתגברי על הקשיים של עכשיו ככה תהיי חזקה לעבור את הקשיים בעתיד בקללל, עופי על זה כי כח עז לך.

גם זה הזדמנות להשפיע לתווך רחוק. אולי עכשיו זה לא ניכר בעתיד זה יהיה מאוד משמעותי

התפללתי להדרכה קצת יותר מועילה.. אני מרגישה שאני דורכת במקום... עובדת כמו חמורה בלי מינימום מנוחה ושום תוצאה מספקת! זאת הרגשה נוראית!

המדריכים הכי משפיעים זה האלה שרואים את התוצאות בתווך הרחוק.
את רוצה להשפיע על ילדות שיהיו טאטאל'ה בכיתה עם המורה, או שעוד שלושים ארבעים שנה הן יהיו מענטשיות למהדרין?!

ההשפעה החזקה ביותר זה שאת שם בשבילם ואת מהווה דוגמא אישית. זהו. לא הפעולה על אהבת ישראל והארץ. עצם זה שאת שם ונותנת את המקסימום בכל התחומים זה ההשפעה הגדולה ביותר.

הלוואי שזה נכון...

שום מדריך לא מרגיש את זה. תאמיני בזה. זה מספיק. אלוקים יעשה את שלו אם את תעשי את שלך

כאילו באותה תקופה גרתי בגבעה ולמדתי בישיבה, והחניכים דיי נדחקו הצידה, בפועל הייתי מגיע פעם באיזה שבועיים לסניף וחשבתי שאולי כדי באמת לחתוך וזהו?

בסוף הקומונר שכנע אותי להישאר אפילו במצב הקיים, ואני מאוד שמח שנישארתי.

רק עכשיו אני קולט כמה הייתי משמעותי לצאן קדושים האלו, כשאני בא לבקר איזה חיבוקים ענקיים הם נותנים לי, היום כמה מהם ממש אמרו לי "אולי תחזור להדריך אותנו???" 

מדריך הוא דמות להערצה וחיקוי, וכשהחניכים רואים מדריך\ה שמה שאכפת להם ממנו זה רק ה' יתברך וגאולה, זה משפיע מאוד, האידאל זה ליצור בשבט אווירה שאין דבר יותר שווה מלעבוד את ה', וניראלי שבזה קצת הצלחתי, אז נכון עשינו יותר התוועדויות מפעולות, ובאמתלא הייתי מדריך הכי משקיען בעולם

אבל כשאני שומע את החניכים שלי מדברים בכיסופים על ארץ ישראל הר הבית לימוד תורה וחסידות, אני פשוט מאושר שנשארתי ועזרתי טיפה לעם ישראל.

בכל אופן בהצלחה ממש בכל מה שתחליטי, חשוב שהשיקול העיקרי יהיה מה יעשה יותר נחת ליוצרנו

אמא אחת התקשרה אליי עכשיו ובכתה... היא סיפרה שהיא בחיים לא ראתה שינוי כזה עצום אצל הבת שלה (הבת שלה סיפור עצוב... בנים. פלאפון עניניים) ומאז שנכנסנו היא רק משתפרת. ואתמול אחרי השבת ארגון היא החליטה ללכת עם חצאיות ארוכות ומחקה את כל הבנים מהפלאפון שלה... זה חתיכת סיפוק... נכון... אבל זה עולה לי בבריאות הנפשית...לא חסרות לי בעיות בחיים. וחניכות שלי... וואי וואי. כמה בעיות יש להן!! אחת חינוך מיוחד. אחת יתןמה טרייה. 3 מוגדרות היפרקטביות על כדורים. כל אחת והעולם שלה... כבד עליי... הטיפול הזה בהן. יכול להיות שאני פשוט צריכה להיות נוכחת פחות? לוידעת... בנתיים אני קצת מסובבת... שה' יעזור לי!