|נאנח|
שבוע עמוס.
מחשבות כואבות.
גם חנוכה מאיים להיצבע בצבעים אפורים.
יש רגעים שבהם מתגעגעים לרגעים קשים אחרים עם דילמות יותר פשוטות.
|מתכווץ|
השאלה היא האם הפתרון הוא עוד שנאה עצמית
או אולי ייאוש
או משהו אחר שישכיח או שיגאל
אני נהיה מריר מיום ליום
וכפוי טובה יותר מדי
שמישהו יגרום לי להאמין שאני עושה פה משהו אחד נורמלי.
את כוחות הטוב אני חושב שכמעט איבדתי כליל
רק להיות נורמלי
(פריקה מוזרה ולא מובנת. אולי טוב שכך. רק שיהיה בסדר כבר).

