טאטעעעעעע
לא מסוגלת יותר!!!!!
אני צריכה ים.
או מדבר.
דחוף.
אבל זה לא יקרה בחיים.
ואני צריכה אותה לידי.
אבל ניפגש רק ביום שני.
ואסור שיום שני יגיע.
כי אז אני אפגוש גם אותה.
איככ.
לא רוצה לפגוש אותה.
אחרי שדיברנו היום זה רק יעשה לי רע.
ובכלל, אחרי ששלחתי לה את ההודעה הזאת והיא לא ענתה.
אז פשוט אני לא רוצה לפגוש אותה בחיים.
והיא מנסה להסביר לי למה היא לא יכולה להבטיח לי כזה דבר.
זה מרגיש לי נורא שאני סיפור.
ואני לא מצליחה להסביר לה שאני פשוט לא מצליחה לסמוך על אף אחד. לאו דווקא עליה.
קשה לי להאמין למישהו בחיים. בכלל.
קשה לי לתת אמון.
וקשה לי לבטא את עצמי במילים.
והיא לא מבינה.
ואחרי זה אזרתי אומץ ושלחתי לה את זה בהודעה.
והיא פשוט לא עונה.
טוב פסדר.
תסנני.
עכשיו אני לא יודעת מה היא חושבת.
לא רוצה לחשוב.
דייי אבא אני מפחדת.
מפחדת ממנה.
מפחדת מזה ומזה.
מפחדת פחד מוות.