נורא קשה לי בחיים, אני באמתת רוצה להיתאבד כבררכיפה אדומה!!!
אני יודעת שכבר פתחתי כזה נושא אבל הפעם זה באמת באמת!!!!!!!!!!1


אין לי טעם ליחיות כבר


בכלל הכוללל דפוקקקקקקקקקקקקקק


בא לי להיתאבדד
יש לי רעיון אדיר בשבילך, משו שתמיד עובד.~~אני~~
תתאבדי.


סתם שאלה- מה עצר בעדך מלהתאבד עד עכשיו?
רעות אני לא חושבת שהיא כתבה את זה פה בשביל שתייעציאנונימי (פותח)
לה איך להתאבד באמת!!!!

קצת שכל..........................
אז נפלטה לי שטות. גם אני בנאדם, לא?!~~אני~~
קיצור- אל תתאבדי.



פעם אחרת כשיהיה לי מצברוח אני אכתוב למה לא. אוקיי? עד אז חכי עם העצה המדהימה שלי. אחרי הכל, יהיה עצוב אם תמותי.
תקשיבי בובה...להבת-כוח

בת כמה את עכשיו? כיתה ז'? ח'?
את יודעת כמה שנים יש לך לפנייך? לפחות עוד 100 שנה. בגלל דיכי את רוצה לזרוק את הכל?
באמת תחשבי קצת בהגיון, כשגדלים יותר, נהייה עוד יותר קשה, אבל את רואה כאן אנשים מתאבדים על ימין ועל שמאל? מי בכלל הכניס לך את הרעיון המגוחך הזה לראש? מוות, זה לא הפיתרון. זה ההתחלה החדשה ומדהימה, שאליה את תזכי להגיע כשתסיימי את התפקיד שלך בעולם הזה. עד אז, הקב''ה ואנשים סביבך עדיין רוצים אותך איתם. תנסי לחשוב קצת בהיגיון ולראות שיש לך הרבה בשביל מה לחיות, אז יש מבחנים? שורדים גם את זה. יש מריבות? כל הזמן! אבל מה לעשות, טבע האדם שיהיה חטטני קצת, ושנריב אחד עם השני, זה בידיים שלך עד כמה...
תאמיני קצת בקב''ה, ותאמיני ביכולות שלך, ביכולות האנושיות שלך שאת יכולה להשתמש בהם כאן. העולם מחכה לראות מה יש לך להעניק לנו, למה את רוצה לעצור את כל זה???

אה ועוד משולהבת-כוח

יש אנשים, שמקבלים מחלות איומות ושמחים עם זה, ברור שהמקום הטוב בשבילם זה גן עדן, אבל הקב''ה לוקח אותם בלי אזהרה.

את ב''ה שלימה, והקב''ה רוצה שתסיימי כאן את תפקידך, ואת בוחרת לסיים אותו טרם עת??? את לא חושבת שזה קצת זילזול בקב''ה?

כמה סיבות לא להתאבד.....אנונימי (פותח)


נתחיל בלמה כן כדאי-
החיים קשים
החיים בזבל
הכל דפוק
הכל ***
נימאס לך מהכל. אין לך יותר כח לחיות. את מותשת. הצרות סוגרות עלייך...
אני צודקת....?


ולמה לא כדאי להתאבד?


דבר ראשון- יש מלא סיבות למות. לא חבל למות מוות טרגדי שכזה?
מי יודע אם מחר לא  ימצאו לך סרטן סופני במוח, וישארו לך כמה ימים לחיות?
מי יודע אם מחר לא יבוא מחבל ויירה בך למוות?
מי יוגע אם מחר בנסיעה לא תהיה תאונה קשה ואת תימחצי למוות?
מי יודע.....
קיצור- שום דבר לא בטוח. נראה לך אולי עכשיו שאת תצורכי לסבול צרות עד 120, אבל זה לא תמיד ככה... אולי גם תזכי למות מתישהו. אי לכך ובהתאם לזאת, סבורתני, שלהתאבד לא כדאי במיוחד.
כמובן את לא צריכה ח"ו לייחל לרגע בו תמותי, אבל שתדעי שיש סיכוי למות, גם בלי להתאבד... 

דבר שני- רחמים על הסביבה.
רק תחשבי כמה יהיה נחמד להורים שלך למצוא את הגופה שלך. איזה מראה מלבב, אה?
ורק תחשבי איך כל השנים הם יתאבלו עלייך.
ורק תחשבי איך הם ימותו מהתקף לך אחרי כמה שנים.
ורק תחשבי איך הלב שלהם יקרע מייבורי מצפון למה לא מנעו בעדך מלעשות את זה.
ורק תחשבי....
אדם שמתאבד הוא אדם אגואיסט, כפוי טובה.
אגואיסט- כלפי הסביבה. ואל תגידו לי 'אל תדון אדם...' - גם אני חשבתי פעם ככה, חשבתי שעד שלא נמצאים באותו מצב של אדם שהתאבד אי אפשר לשפוט אותו. עד שהבנתי שלא, פשוט לא. ממש לא. להתאבד זה אגואיסטי ברמות מטורפות. זה התגלמות האגואיזם. זה הפחד במיטבו, פחד מהחיים. פחד מהתמודדות. זוהי כפיות טובה כלפי ה'. ממש ככה. כי אם ה' מביא עלייך כל מיני דברים, הוא גם סומך עלייך שאת תתמודדי. ואת בזה לו. זה מה שאת עושה. זה בוז כלפיו, זה מראה שאת לא סומכת עליו.
על אדם שהתאבד כבר איו מה לכעוס, איו מה לעשות. אבל אסור שזה יהפך למקום מפלט. אסור שכשקשה לנו מייד נחשוב על דרכי התאבדות. ההפך- חייבים לנסות להתמודד, חייבים לנסות לשרוד... איכשהו. וגם את לא קל. אבל רק לא להתאבד. ברור שזה קשה, וברור שכשמגיעים למצבים קשים בחיים כל רצונינו הוא רק למות... אך צריך כמה שותר לנסות להכניס לראש שזוהי לא אופציה. אנחנו נתמודד ואין ברירה. זוה המטרה. 

דבר שלישי- אדם שמתאבד= מתפוגג. 
הוא נהיה כלום.
את לא כלום, תאמיני לי. יש לך נשמה, ונשמה טובה אפילו. נשמה של יהודיה, מה יותר טוב מזה?
ה' הביא אותנו לעולם בשביל שביום מן הימין נחליט שיותר מידי קשה ונתאבד? ממש לא. הוא הביא אותנו בשביל שנתמודד.
ה' מביא לך גוף, ה' מביא לך נשמה, ה' מביא לך חיים.
ואיזה נחמד מצידך- קשה לך אז את נוטלת את החיים של עצמך.
זה רצח.
אסור לאדם גם לרצוח את עצמו. את לא תרצחי אף אדם בעולם, אז את גם לא תרצחי את עצמך. זוהי  עבירה חמורה מאוד מאוד.  מי שמתאבד כניראה גם לא יודע, או שלא רוצה לדעת- כמה מוות זה דבר נורא. הוא מחליט להתעלם מזה, לברוח מעצמו. אבל מה שיוצא בסוף זה שהוא מפיל הכל על אחרים, כל הסביבה שלו, המשפחה שלו.  הם אלה שישאו בתוצאות הזוועתיות. את תתפוגגי, את לא תהיי פה, אבל למשפחה שלך זה זוועה של חיים. אם את חסה עליהם, אל תעשי את זה.

את מתאבדת? יופי לך, את לא פה. את תתפוגגי, את תעלמי.
אבל שכחת דבר קטן- הסביבה שלך, הם ימותו מצער. המשפחה שלך. 
וגם אם נראה לך שכולם שונאים אותך ולא איכפת לאף אחד אם את תמותי, זה לא נכון. לפעמים רק אחרי שמישהו מת מרגישים כמה הוא היה חסר. את רוצה לנקום בהם כי את חושבת שהם לא אוהבים אותך? שתדעי שזה אידיוטי להחריד.  רק שתדעי.


אדם שסובל בעולם הזה יקבל את שכרו בעולם הבא.
ככל שתסבלי יותר יהיה לך יותר שכר. 
את תהיי בגן עדן, תהיי עם אלוקים בעצמו! מה יותר טוב מזה?
איך את מוותרת על הזכות הזאת? 
אז בגלל תקופה קשה את תוותרי על כל טעם החיים?
צריך להבין דבר חשוב- טעם החיים הוא לא להנות בעולם הזה. ממש לא. טעם החיים- עם כל הייסורים ועם כל הקושי, להתגבר, להתמודד,, לשרוד אפילו הייתי אומרת... לקבל ייסורים באהבה.
ואני יודעת שזה קשה. עכשיו למשל שמעתי על מישהו שנפטר. שמעתי על מישהי חולה מאוד. שמעתי על תאונה שהיתה ובה נהרגה אישה אחת.  איזה צרות יש בעולם... שלא נדע.. לא עלינו.
וזה לא קל לי להגיד לעצמי שזה מה' וזה טוב. ממש לא קל. ואת כל המגילה הזאת אני לא כותבת כדי שתיראי כמה אני חזקה וכמה ידע יש לי הכל הקשור לניסיונות החיים וכו'... הדברים האלו חילחלו בי אחרי הרבה מאוד דמעות...תאמיני לי. וגבורה וחוזק זה ההפך הגמור ממני... אבל צריך לנסות, כל החיים שלנו לחיות על זה. אני למשל חיה על המשפט שאומר שאין לאדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. ככה לא משנה מה יקרה, זה ניסיון, זה אומנם ניסיון קשה, אבל את תוכלי לעמוד בו בגבורה.
אם נשנן את כל הדברים שאלו ונזכור אותם, אז נגיד אותם גם כשנגיע למצבים הכי קשים בחיים.

העולם הזה הוא מסדרון. מסדרון שמוביל לעולם הבא.
את מתקרבת לעולם הבא, יש לך כבר בגן עדן מקום שמור. 
את תקבלי שם המון שכר את כל הסבל שאת עוברת.
אל תנפצי את זה עכשיו. העולם הזה הוא לא הכל, אנחנו לא באנו לכאן בשביל להנות. באנו גם בשביל לסבול. באנו גם לתקופות הכי קשות. אבל צריך להתמודד, ולזכור שאת תקבלי את השכר בגן עדן. רק תבטחי בה'.



אדם חכם אמר פעם: 'כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים'. החייים קשים, נכון. מישו אחר שהם אמורים להיות קלים? עכשיו את לא צריכה לברוח, עכשיו את רק צריכה לנסות להתרומם
 להמשיך קדימה. "כשהגלים מתחזקים"- כאשר הצרות כבר סוגרות עלייך מכל הכיוונים, "החזקים  מתגלים"- עכשיו זה הזמן לגלות את הכוחות שבך. ואם ה' מביא עלייך ניסיונות, סימן שיש לך גם את הכוחות. וזה סימן שכמה שקשה, את תצטרכי להתמודד.  ואם תצליחי, את גיבורה. את חזקה. 

לכולם קשה בחיים, מישהו אמר שבאנו לכאן להנות? אנחנו באנו לכאן גם כדי לבכות. ולבכות הרבה אפילו. וגם בשביל לסבול ייסורים, כאבים, כאב לב, וכו'...  אבל גם צריך לזכור שיש את הכוחות.
עכשיו את לא צריכה לשבת ולומר דיי לצרות. את צריכה לשבת ולחפש את הכוחות. צרות יש וזו עובדה, אין מה לעשות. העולם הוא לא מושלם. אבל כוחות יש, ותסמכי על ה' שהוא ייתן לך כוחות.

תבכי, תבכי, תבכי. אבל תזכרי שיש לך כח, והרבה כח. רק כך אפשר להתמודד. צרות תמיד היו, צרות תמיד יהיו, אבל כוחות יש לכולם, ותסמכי על ה' שאם הוא מביא עלייך כל מיני דברים זה סימן הוא גם מזרים לך כוחות. הוא מזרים כוחות דרך גלים אלקטרוכוחותיים. וזה יגיע אלייך, רק תתפללי שזה יגיע.
ולבנתיים- תנסי להיות שמחה ולחפש את הטוב, כי יש טוב. ויש אפילו הרבה טוב הייתי אומרת..

מזכיר לי משהו- פעם אחת דיברתי עם מישהו, למישהו הזה היו צרות מכאן ועד אמריקה, תאמיני לי. שאלתי אותו- "תגיד, איך אתה מצליח? הרי כ"כ קשה..."  הוא אומר לי: "קשה קשה, אבל הרוב טוב."
הרוב טוב. אז קחי את הטוב הזה ואיתו תתגברי גם על הרע.
אני לא אומרת לא לבכות, אני לא אומרת לא להיות עצובה. אבל מה שאני כן אומרת זה- לא להישבר. תהיי עצובה, אבל אל תישברי. כמה שעצוב, תזכרי שהכל מה'. הוא סידר לך את זה, והוא גם זה שיסדר לך איך להתמודד. ואיך להמשיך את החיים.

נ.ב- שלא תעזי להתאבד.
אם תתאבדי- אני אהרוג אותך...! ;);(

אני לא אוהבת את כל אלה שאומרים 'יהיה טוב'. כי לא, לא תמיד נהיה יותר טוב. ולהפך- ככל שמתגברים יש יותר קשיים בחיים. אז מה שצריך לזכור רק, שלא יהיה יותר טוב, אלא שיהיו יותר כוחות. כמובן, צריך לקוות ולהתפלל לטוב, בזה אין שום ספק. אבל גם לזכור שאנחנו לא באנו רק בשביל הטוב, אלא בשביל לקוות לטוב+להתמודד. לאזור אומץ, לאזור כוחות.

לילה טוב חברתי היקרה. תקווי לטוב, תרימי ראש ותצעדי בגאון במסלול החיים הקשים. יש לך את הכוחות.




זה לא יעזור לך מה למלה בגאנום היה יותר טוב?נח נחמן מאומן
מי שמיתאבד אין לא חלק לאולם הבא
החיים יפים!!! אל תתני לדיכאון מסריח להרוס לך אותם!אנונימי (פותח)
תלחמי בדיכאון!! אל תתני לו לנצח אותך... הוא לא שווה אותך... בהצלחה נשמאמית!!!=]=]=]
כשהכל מעמיס..סהר תמיכהאחרונה
כיפה אדומה יקירה,

זה נשמע כל כך מתסכל ומתיש, להתמודד עם עומס כזה גדול..אני מבין שאת מרגישה שהחיים הם רק מעמסה, שנמאס להיאבק, ואת כל כך עייפה עד שמרגישה שעדיף למות, שרק ככה תוכלי לנוח..

ורציתי להזמין אותך לאתר שאני מתנדב בו, סה"ר, כדי לשתף את המתנדבים שלנו בכאב ובמועקה שיש לך בלב, לספר על הרצון לגמור עם הכל..תוכלי לספר בפורום שלנו וגם בצ'ט אישי ואנונימי עם אחד המתנדבים..לפעמים כשיש מישהו שמקשיב ומבין, ולא שופט, זה יכול להקל קצת על ההתמודדות, לתת מרווח נשימה קטן..

אם תרצי לבוא, את מוזמנת בחום.


מתנדב סה"ר
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך