נשים שעברו זרוז מאפס- התקבצו לשרשורייעל מהדרום
לק"י

אשמח לשמוע ולדעת מה ומו.
רק בעדינות, בלי להלחיץ אותי

ובונוס תקבל- מי שהגיעה למעמד המכובד הנ"ל אחרי ניתוח קיסרי.
את מתכוונת לפיטוצין או לזירוז טבעי?רק אמונה


לא זרוז טבעי, אבל לאו דוקא פיטוצין. יש עוד כמה..יעל מהדרום
היה כאן שרשור עם תחיה.על פיטוצין(קישור)רק אמונה
תודה רבה!!יעל מהדרום
וגםרק אמונה

בלידה השניה עברתי סטריפינג כי לא זז כלום

ובאמצע הראשונה פקיעת מים

שיהיה בהצלחה! בבריאות! בקלות! ובשמחה!מוריה
התקבצתי!ayeletb9
עבר עריכה על ידי ayeletb9 בתאריך כ' בכסלו תשע"ח 13:02
מה את רוצה בדיוק לדעת?
עברתי כמעט את הכל בשתי הלידות...

אז ככה-
*פרופס- טבליה לנרתיק, קצת שורף בהתחלה אבל מתגברים. דורש מוניטור מידי פעם.
אפשר להסתובב עם זה אבל רק במחלקה.
אפשר להישאר עם זה 24 שעות ואפשר גם שיכניסו אח"כ טבליה נוספת.
(בלידה השניה עשה ריבוי צירים אז הוציאו)

*פיטוצין- מקבלים בעירוי לוריד, זה בעצם אוקסיטוצין סינטטי.
עושה צירים כואבים.
בפעם הראשונה הסתדרתי ככה 6 שעות ואז הפסיקו כי לא קידם, אחרי כמה ימים (וירידת מים ספונטנית בערב) קיבלתי בבוקר ואז הייתי כבר מחוברת למוניטור רצוף ולא אישרו לי לזוז אז לקחתי אפידורל וילדתי אחרי 12 שעות בערך (24 שעות אחרי ירידת המים).
בלידה האחרונה קיבלתי אחרי פקיעת מים וילדתי אחרי 12 שעות בערך.

*סטריפינג- הפרדה ידנית של הקרומים. עשו לי באופן חלקי בלידה האחרונה, לא עזר יותר מידי. כואב כמו בדיקה פנימית.
יש דעות שזה אוסר ויש דעות שלא.

*פקיעת מים- מכניסים סוג של מסרגה כזאת מלמטה ופוקעים את המים בצוקה מלאכותית, כאב לי וזה היה תחושה לא נעימה בכלל.

**באופן כללי לגבי מוניטור**
יש בתי חולים שאוהבים שאם היולדת מחוברת למוניטור אז גם שתשכב על הגב.
למזלי את הקטנה ילדתי בעי"כ ושם איפשרו לי עם המוניטור לעשות כל מה שבא לי! איזה צד שבא לי במיטה, כריעה במיטה, ישיבה, עמידה.

בכל מקרה בהצלחה ענקית!!!
תודה על הפירוט!יעל מהדרום
לק"י

אני מכירה מניסיון את הפיטוצין ואת פקיעת המים

רציתי באמת לדעת גם ידע טכני וגם מה החוויות מזה.

אני פשוט נמצאת במצב שלא יחכו ללידה טבעית, כדי לא לסכן את העובר בשלב שבו הוא כבר בשל לצאת.
ב"ה עד כה בבדיקות הכל תקין.
אז תנסי בנתיים גם דברים טבעיים כדי להכין את הגוףayeletb9
רפלקסולוגיה
תמצית פטל
שמן נר הלילה
עיסוי פטמות/שאיבה

לפני הלידה השניה חשבתי שבטח עכשיו הגוף יודע ללדת אז ילך בקלות, טעיתי. עדיין לקח כמה ימים ולא באתי עם נתוני פתיחה מרשימים בכלל.
תודה..השאלה מה מותר אחרי קיסרייעל מהדרום
רפלקסולוגיה מזרז מדהים!!אמא12

אולי להתייעץ עם הרפלקסולוגית/ הרופא נשים אם מותר

(למרות שלמה שיהיה אסור..?)

בינתיים כתבתי למטה, שהרוםאה אמרה שזרוזים טבעיים מותריעל מהדרום
לק"י

ושכרגע אני מחכה ללידה טבעית ב"ה. אז אין לי סיבה לזרז.
התכוונתי-אמא12

אם תראי שאכן את צריכה זירוז, ויהיה לך מעט זמן לבדוק דברים טבעיים- אז רפלקסולוגיה יכול לעזור מאד.

 

בהצלחה בידיים מלאות ובשמחה!

ומוסיפה ששכחתי בלון...ayeletb9
(סיטואציה לא נעימה בכלל שאת שוכבת על מיטת בדיקה עם רגליים פתוחות ויש רופא שמחטט לך שם)

מכניסים דרך הנרתיק ואז ממלאים במים כדי לנפח .
אפשר להישאר עם זה 24 שעות ואז אם לא עשה כלום אז מוציאים.
יש לזה שני צינורות קטנים כאלה שיוצאים ומציקים, אבל אפשר להדביק עם פלסטר לירך.
אני ויש לי סיפור מעודד9080
הייתי צריכה לעבור זרוז בשבוע 38 מסיבות רפואיות
הגעתי לבית חולים ב 10 בבוקר ומרוב שהצוואר היה אחורי הרופאה לא הצליחה למצוא את הפתח שלו.
העלו אותי למחלקה ב 13 בצהריים, בחמש קראו לי להתחיל את הזירוז, הכניסו טבלייה לנרתיק ב שש וחצי, מיד התחילו צירים כואבים שאסור לזוז כדי שהטבליה לא תצא אז זה היה קשה, אבל ב 19.30 הרופאה באה ונתנה לי אישור להיכנס למקלחת, ב 21 יצאתי מהמקלחת והמיילדת רצתה לבדוק פתיחה אבל לא נתתי לה עד שקיבלתי אפידורל.
ב 21.30 הייתה פתיחה של 3
ב 22.30 פתיחה של 6
ב23.30 כבר ביקשתי עוד אפידורל והמיילדת לא בדקה פתיחה כדי שלא תהיה פתיחה גדולה מדי ואז לא יתנו לי עוד, אחרי שקיבלתי בערך ב 24 היא בדקה פתיחה, הייתה פתיחה מלאה, לחצתי וב 24.22 נולדה הילדה המהממת שלי
לידה ראשונה שבוע 38.1ה' הוא מלכינו
זרוז של פרופס 40 דקות ואחרי שעתיים ילדתיבלי אפידורל
בלידה הראשונהת.מ.
פרופס היו צירים חזקים וסדירים לילה שלם שלא קידמו כלום אני הייתי מיובשת הצירים נחלשו עד שנפסקו לגמרי ואז בצהריים כשכבר כמעט הוציאו לי בשביל לשים חדש פתאום הרגשתי לחץ התעקשתי שיבדקו למרות ששעה קודם הייתה פתיחה 0 והמוניטור לא ראו צירים והייתה פתיחה 3 וחצי אחרי חצי שעה היא כבר הייתה בחוץ.
אני - אבל זה לא יעודד אותך...מתואמת

אולי יעודד אותך שהתנאים שלי היו קשים מלכתחילה? (ירידת מים חצי מקוניאליים, תאומים...)

 

 

(אבל בכלל - עושים זירוז אחרי קיסרי?)

בכל מקרה שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!

כשאין ברירה- עושים זירוז עדיןיעל מהדרום
לק"י

ותודה שלא פירטת
אהממ..ליאן
שבוע 38 ירידת מיים אושפזתי בלניאדו לאחר שבוע שלא זז כלום נתנו לי פיטוצין . לידה קודמת הייתה קיסרי.. אם יש משהו שאת רוצה לדעת מטזמנת לשאול...
אמברי. מה שקוראים בעברית בלון+mp8
אבל זה לא היה אחרי קיסרי.
תודה לכל המגיבות!יעל מהדרום
לק"י

רציתי לדעת בפני מה אני עומדת.
אלא אם יקרה נס, ותתפתח לה לידה טבעית עוד לפני שאגיע לבי"ח (אני בשבוע 37).

המון בריאות והצלחה לכולנו בעז"ה
למה את חוששת שלא תלדי בזמן באופן טבעי?ג'נדס
אם זה קשור ללידה הראדונה, זה לא מעיד שומדבר על הלידות הבאות... תתפללי על זה. בע"ה שהכל יהיה בנחת ובידיים מלאות!!!
לא קשור ללידה הראשונהיעל מהדרום
לק"י

כמו שכתבתי לאיילת, אני פשוט נמצאת במצב שלא יחכו ללידה טבעית, כדי לא לסכן את העובר בשלב שבו הוא כבר בשל לצאת.
ב"ה עד כה בבדיקות הכל תקין.

מה שקשור ללידה הראשונה זה איזה זירוז יעשו אחרי ניתוח.

(סתם ככה, לא היה מפריע לי ללדת ב41 כמו את עמיחי).
אהההג'נדס
הבנתי. אז אם יראו שהעובר בשל, ינסו לתת לך זירוזים טבעיים שמותרים אחרי קיסרי? הבנתי. בע"ה בשורות טובות!
מוסיפה משהו קטןקטנה67
את מתכננת ללדת בסורוקה? אם כן, אז הם לא משתמשים בפרופס אלא בבלון. אישית, זה היה לי הרבה פחות נעים ואפקטיבי.
ובאופן כללי, ממליצה לך לבחור בבי"ח שמעודד ויבק, במיוחד אם את עוברת זירוז.
בהצלחה רבה!
תודה! אני אכן הולכת לסורוקהיעל מהדרום
לק"י

ממה שהבנתי, שם אין אג'נדה קבועה לגבי לידה אחרי קיסרי.
נתפלל שניפול על שליחים טובים.
ועוד שאלה- מישהי יודעת איזה זרוזים טבעיים מותר אחרי קיסרי?יעל מהדרום
בלון אני כמעט בטוחה שעושיםתאומים
כי הוא זירוז מכני ולא הורמונלי.

מנסים להימנע מכל מה שיגרום לצירים מאד חזקים כי מפחדים על הרחם.

בתור קיסרית עם כתר נחש משקפיים

אז לי הסכימו לזרז אחרי קיסרי אחד רק עם סטריפינג

 

עשו לי פעם פעם  פעמיים וגם שלוש את הפעולה המכאיבה הזו ( כל כמה שעות בדקו ואז עשו שוב) רק לאחר 48 שעות התחילו צירים כואבים ותוך 3 שעות הייתח בפתיחה מלאה

 

מה שאני יודעת שלא עושים זירוזים מלאכותיים אחרי קיסרי ( למרות ששמעתי שיש כאלה שמקבלות פיטוצין במינון נמוך מאוד)

 

נשארו רק הדברים הטבעיים...

 

ליבי איתך, מבינה את החשש

לי הרופא אמר להימנע מרפלקסולוגיה והשמן קיקפרח חדש
אמר לעשות הרבה הליכות וקיום יחסים..
בפועל, כשהיו לי צירים שלא קידמו לכלום עשיתי קצת שאיבות, ממש קצת, וילדתי אותו יום.
תודה..זה מה שחיפשתי- מה מותר טבעייעל מהדרום
למה?שירקי
ואיי ממש מעניין אותי למה להמנע מזה אחרי ניתוח כאילו מבחינת שזה מסוכן וכאלה?
ראיתי באינטרנטתאומים
שמומלץ גם להימנע מעיסוי פיטמות וכל הזרוזים הטבעיים.

כי זה עושה לפעמים סתם צירים חזקים וחא אמיתיים.

אני ראיתי את זה בהקשר של הריון תאומים והיה רשום שם שגם אחרי קיסרי.

ואיי ממש כל הטבעי?שירקי
כאילו אי אפשר לעשות ממש כלום😑
הרופא אמר שזה יכול לעשות צירים מידי חזקיםפרח חדש
ולאו דווקא יעילים
מה שמסכן את הרחם אחרי ניתוח (למשל, בסוף הלידה אצלי כשהראש כבר היה כמעט בחוץ אבל נתקע קצת משום- מה, הרופא המליץ לי לעשות ואקום, כי הצירי לחץ ככ הרבה זמן מעלים את הסיכון לרחם...)
כל הזירוזים האלו הם גורמים לצירים אבל לאו דווקא מקדמים לידה...
לעומת הדברים האחרים כמו הליכות ויחסים שיכולים להכניס את הגוף למצב של לידה.
תלוי בתנאיםאבנים לבנבנות

לי הימליצ על סטריפינג

ופקיעת מים בפתיחה יותר גדולה

יש ביח שכן נותנים פיטוצין במינון מסוים

אם זה לא לידה ריאושנה כנראה כבר יש פתיחה מסימת זה יכול להיות יתרון במיקרים כאלה שצריך השראת לידה

את בטוחה שיתנו לך זירוז אחרי קיסרי?פרח חדש
אצלי הרופא אמר שבכזה מצב שיש צורך בזירוז מאפס, אז עדיף קיסרי..
לא מעודד..ואני לא מתכוונת לתת לזה יד מלכתחילהיעל מהדרום
לק"י

ממה שהבנתי וממה שאני רואה פה, כנראה שנותנים זירוז עדין.
בלון יכולים לתת.+mp8
ושליחים טובים זה בדיוק הדבר שאת צריכה. עם הרבה סיעתא דשמיא.

אצלי מרגע שהכניסו את הבלון ועד הלידה עברו שעתיים וחצי...
תודה! סיפורים כאלה אני אוהבתיעל מהדרום
הלוואי שתזכי לספר לנו גם כאלה... +mp8
אוישירקי
אני גם הבנתי שאפשר לתת במינון נמוך....

אבל את לא בשבוע שצריך זירוז עדיין לא?

השרשור שלך עוזר גם לי עכשיו 🙂...
בגלל סיבה מסויימת יזרזו בשלב מוקדם יחסיתיעל מהדרום
לק"י

כדי לא לקחת סיכון בשלב שהעובר בשל לצאת.

אני בשבוע 37.
אולי רפלקסולוגיה?בעזרת ה'!!
אני הייתי אצל מישי מדהימה שאמרה שבדרכ תוך יומיים יולדים מזירוז שלה, וילדתי אחרי יום וכמה שעות.
מישהי פה כתבה שרופא אמר לא לעשות אחרי קיסרייעל מהדרום
לק"י

ולא נראה לי שיהיה לי רופא להתייעץ איתו.
אין לכם מרפאה קרובה?בעזרת ה'!!
אולי להתקשר?
רופאי נשים זה אנשים שצריך לקבוע אליהם תור מראש ראשיעל מהדרום
יש לי 2 ילדיםבעזרת ה'!!
כך שיצא לי להיות אצל רופא נשים כמה פעמים
אבל אצלנו במקרים דחופים וזה נראה לי די דחוף באים, מדברים עם האחיות במרפאה ונכנסים לרופא.
יש רופאים למקרי חירום..לא נראה לי שאלך בשביל זהיעל מהדרום
יש למכבי מוקד נשים טלפוני. תנסי שם.מוריה
אה הבנתישירקי
בעקרון אפשר לסרב לניתוח במצבים מסוימים

לי היה מצג עכוז ובהתחלה סירבתי לניתוח... ( האחות הגניבה לי שבסורוקה יודעים לילד טוב מצג עכוז אבל בסוף לא לקחתי סיכון...וטוב שכך)

ילדתי בשבוע 37.6
תנסי לעשות דברים טבעיים לזירוז ואני אישית ראיתי שיש זירוזים שנותנים במינון נמוך אחרי ניתוח...
תודה!!יעל מהדרום
לק"י

ב"ה בינתיים אין סיבה לנתח, ובעז"ה שימשיך כך.
אמן!שירקי
בע״ה שיהיה בקלות....
...........יערת דבש

את לא חיבת לענות-

אבל איך יודעים שהעובר בשל לצאת?

ואיך הם מחליטים שזה מסכן אותו?

ככה-יעל מהדרום
לק"י

יש שבוע שבו העובר כנראה כבר בשל.
והערכת המשקל גם היא סבירה.

ומסיבה מסויימת הייתי במעקב מאז הסקירה השניה, כי היה בה משהו שדרש את זה.
זה משהו שעלול לסכן, ולכן מחכים שהעובר יהיה מוכן ליציאה ולא מחכים יותר מידי (אולי אחרי הלידה יהיה לי חשק לפרט יותר).
מבינהיערת דבש

עצוב

וואי יקרה! בהצלחה ענקית!ayeletb9
מקווה שהכל יעבור בשלום!
אניכן אני

עשו לי זירוז עם בלון- אחרי 4 שעות התחילו צירים, 16.5 שעות אחרי ההכנסה- הבלון יצא.

3.5 שעות אחרי שהבלון יצא, אבל לא היתה התקדמות- עשו סטריפינג שגרם לצירים יותר חזקים, ואז זה התקדם ממש מהר ותוך שעה הייתי בפתיחה מלאה.

גם אצלי היה זירוז בשבוע 37צביה22
מאותה סיבה שלא לסכן את העובר בשלב שהוא כבר בשל. אבל אצלי ב"ה לא היה קיסרי לפני אז זה מן הסתם שונה.
אז אצלנו, בגלל החשש מסיבוכים שעלולים להיגרם מהזירוז, ההורים שלי החליטו לממן לנו רופא פרטי ללידה, לקחנו את ד"ר פלוטקין משערי צדק.

בכל מקרה, מאמצע שבוע 36 התחלתי לנסות זירוזים טבעיים שונים- שמן נר הלילה לריכוך הנרתיק (לא יודעת כמה זה משמש לזירוז נראב לי יותר להכנת הגוף ללידה), הליכות, מישהי המליצה לי לפזר גפרורים ולהרים אותם אחד אחד בכריעה כל פעם (השרירים ברגליים ממש נתפסו מזה...), עיסוי של חברה שמכירה נקודות שאמורות לזרז, ודיקור סיני בערב האחרון לפני התאריך שקבעו לזירוז (זה מתי שמטפלת יכלה, אחרת הייתי קובעת איתה קודם).
בסופו של דבר שום דבר לא התחיל לידה, הגעתי ביום המיועד לבית החולים, שם גילינו שהעובר שוב חזר למצג עכוז. יצא לטובה שדר פלוטקין הוא אחד המומחים בהיפוך והוא היפך במקום, ואז היה צריך מוניטור של שעה כדי לוודא שהכל בסדר. אז במהלך המוניטור הזה משלב מסויים ראו צירים חלשים כל 5 דקות (שכנראה נגרמו מההיפוך). אני אפילו לא הרגשתי אותם.
בסוף העבירו אותי לחדר לידה, הצירים שהיו כבר נחלשו והיה צריך להתחיל בזירוז. בבדיקה שעשו היתה פתיחה 1 ומחיקה 70, וזה אומר שאפשר להתחיל ישר עם פיטוצין.
בגלל שלקחנו רופא פרטי הוא ניהל את הזירוז ממש שונה מהפרוטוקולים הרגילים, הוא התחיל במינון ממש נמוך (3, כשבדרך מתחילים מינימום מ15, לפי מה שקראתי) וכל חצי שעה העלה בעוד 3. ככה יצא שהצירים בהתחלה היו ממש חלשים ומרווחים, ורק בהדרגה הם נהיו יותר חזקים וכואבים. כשהגענו למינון של 18 הרופא אמר שהצירים כבר מספיק אפקטיביים ואין צורך בכלל להעלות עוד מינון, ובאמת תוך שעתיים בערך מאז כבר ילדתי.

אני לא יודעת מה ממה שכתבתי רלוונטי לך, אבל נראה לי שמה שהופיע על הלידה להתקדם בצורה טובה היה בעיקר הניהול של הלידה עם העלאה מאוד הדרגתית של המינון שם הפיטוצין, וסיכוי טוב (אבל אין לי דרך לדעת בוודאות) שכל הניסיונות לזירוז שעשיתי קודם (ואולי גם ההיפוך שהיה בלי תכנון...) הכינו את הגוף לקראת הלידה ככה שהתגובה לזירוז היתה טובה.

בהצלחה רבה!
ראיתי ששמן נר הלילהשירקי
אסור לנשים שעברו ניתוח קיסרי😞

דווקא זה נראה לי ממש טוב להכנה ללידה...

אצליהביצה שהתחפשה
בסד

שבוע 41+6
פתיחה 1 מחיקה 70%...

נתנו לי פרופס (כמו טבליה פיצית כזו לנרתיק לא כואב בכלל)
התחילו צירים אחרי 7 שעות
ילדתי 4 שעות אחר כך
)לידה רביעית ב"ה)
שוב תודה לכל העונות!!יעל מהדרום


לגבי זירוזים מותרים אחרי קיסריצביה22
יכול להיות שתוכלי לקבל יותר מידע בנושא בקבוצת פייסבוק 'ללדת אחרי קיסרי'...
בהצלחה!
אז לסיכומו של עניין- שוחררתי לנפשי לחכות ללידה שתגיע בזמנהיעל מהדרום
לק"י

בבית חולים לא ראו את הבעיה, ובכל מקרה לטענתם לא מזרזים על זה.

איזה יופי! שיהיה בהצלחה!ayeletb9
טוב לשמוע!! תודה שעדכנתיערת דבש

עצוב

איזה יופי אל הר המוריה
טוב לשמוע!
בעז"ה שיהיה בנחת ושמחה, וחוויה מתקנת!
אמן!!יעל מהדרום
לק"י

אני תוהה לעצמי אם הרופא של הסקירה פשוט טיפוס לחוץ.
או שפשוט בבית חולים רואים בפועל מה ההשלכות של העניין, ושזה לא באמת משפיע?

ובכל מקרה, טוב שעשיתי מעקב.
כי אין לדעת מה היה עלול חלילה לקרות.
ובעז"ה שנגיע ללידה בריאה בעיתה ובזמנה
ובקשר לזירוזים טבעיים- שאלתי את הרופאה במיוןיעל מהדרום
לק"י

והיא אמרה שהם גורמים לגוף להפריש חומרים שהוא מפריש בלאו הכי, והוא יודע לעצור בזמן- אז אין בעיה איתם.
כך הרופא שלי אמר בדיוק.בעזרת ה'!!
אבל אחרי לידה אחת רגילה..
מה הכוונה מאפס?אנישוש
בגדולה היה לי ירידת מים שלא קידמה כלום ואחרי שלוש ימים נתנו פיטוצין..
שאין סימני לידה בכלליעל מהדרום
לק"י

אבל עכשיו ב"ה מקווה שלא להגיע לזה בכלל.
אין לי דרך לספר לך מה עברתי בלי להלחיץ...שירייי

רק תבדקי שהזירוז מתאים לשבוע.

כי אצלי עשו בלון בשבוע 37 והעובר היה קטן והתהפך ואופס-לחדר ניתוח...

בינתיים ב"ה הסיפור התהפך לטובה, ואני לא צריכה זרוז בכלליעל מהדרום
אומרת לכל המעוניינותשירייי

אני באופן אישי מעדיפה ניתוח קיסרי מאשר זירוז

סבלתי סבל בל יתואר!!!

והניתוח היה יחסית סבבי

הבעיה שאחרי שני ניתוחים- את מוגבלתיעל מהדרום
לק"י

במספר הלידות, וברוב המקרים תלדי גם רק בניתוח אחר כך.

ואני הייתי עם זרוז והיה בסדר..
כנראה תלוי באשה ובמינון.
ואז ילדתי בניתוח, שגם היה בסדר. אבל אני בהחלט מעדיפה לידה רגילה בעז"ה.
ילדתי קיסרי אחדשיריייאחרונה

אין לי מושג מה יהיה הבא

ומה שנגזר עלי זה מה שיהיה

שמעתי על נשים שילדו שמונה ומעלה בקיסרי...

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !