רציתי לדעת איך אתם נהיים בשמחה גם כשאין פיתום מצברוח , סתם בלי סיבה אמיתית....
לפעמים כשנכנסים לדיכי כזה... געגועים למשו... איך משנים את זה?
רציתי לדעת איך אתם נהיים בשמחה גם כשאין פיתום מצברוח , סתם בלי סיבה אמיתית....
לפעמים כשנכנסים לדיכי כזה... געגועים למשו... איך משנים את זה?
לשמוע שירים
ללמוד תורה ולהסיח את הדעת
לישון
לחשוב עם עצמך
לדבר עם ה'. כמו עם חבר. לבקש ולבקש ולהודות.. מדהים.
כמה שאתה עושה יותר וממלא את החיים בדברים שמספקים אותך אתה יותר שמח, אבל בכללי בד"כ מצב רוח קורה בגלל משהו אז לפעמים טוב לעצור ולחשוב אם יש משהו מבאס וכו'
הכל זה לטובהלפעמים אנחנו "נהנים" להיות בדיכאון ולחשוב כמה אנחנו מסכנים וכמה קשה לנו וזה הגיוני כי באמת קשה להיות בשמחה תמיד, (יש לנו כ"כ הרבה ולכן אנחנו לא כ"כ שמים לב לדברים הטובים שיש לנו מרוב שהכל טוב, ודווקא אנשים נכים לדוג' שמחים הרבה יותר כי שום דבר לא מובן מאליו וכל מה שקורה זה וואו...) אבל אני חושבת שצריך להבין שאנשים עוברים דברים קשים הרבה יותר ממנו ונשארים שמחים, אנחנו צריכים להתחיל לשמוח מכל דבר קטן ולא לנפח משהו עצוב שקרה לנו לבאסה כל הזמן ולחשוב על זה. כמובן שאם משהו אמיתי אז לדבר על זה עם הקב"ה, לבכות, לדבר עם חברה או מישהו שיכול לעזור..
בסופו של דבר זה ממש בחירה שלנו במה להתמקד ואם לשמוח או לא.
אפשר לחפש סיפורים של אנשים שמתמודדים ולראות איך הם נשארים שמחים.. ב"הצלחה!!
אפילו אם בדיחה תצחיק אותי רק לשניה- זה טוב!
ואחרי הכל- כולנו בני אדם. וכולנו גם פחות שמחים לפעמים, לכולנו מצי הרוח משתנים. לקבל את זה שהיום אני פחות שמחה מאשר אתמול. שהאורות של אתמול כבר נכבו היום.
כי הרבה פעמים זה שאנחנו לא שמחים כמו שהיינו לפני יום\שבוע\שנה מכניס אותנו לדיכאון... כמו שרבי נחמן אומר: "חשוב להיות בשמחה! אבל אין צריך להיות עצובים אם אין מצליחים"
ולהתפלל על זה. זה הכי חשוב.
הגאולה בדרך!!!כשהייתי ככה ניסיתי לחייך חיוך ענק לעצמי או להגיע לחברות ולדבר ולצחוק (אם הייתי ליידן). הן לא הבינו מה עבר עלי, וגם אני לא. הרגשתי בהצגה..
אבל אחרי 2 דקות פתאום נהפכתי לשמחה גם

זה לשמוח בעצם הקשר שלי עם ה'. זה השמחה אמתית. אמנם זה דורש עבודה, והרבה בירור כמה ה' באמת חשוב לי בחיים. וכמה אני מאמין שהוא אוהב אותי ורוצה בי. אבל אחרי זה, אני חושב שזה הפתרון הכי אמתי.
בהצלחה!
בזה שאני עם חברות! ואני רוצה להיות שמחה ככה סתם!
על מקרים מצחיקים שקראו לך?
פאדיחות שקראו לך?
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!