אנו גרים בישוב ויש לנו ילדים שהגדולה בת 5. אני רוצה להביא אותה למודעות על כך שיש להימנע מקשר עם זרים (למרות שביום יום היא לא פוגשת מציאות כזאת, אבל אני מבינה שזה חשוב להזהיר את הילד). מצד שני אני מפחדת שזה יכניס אותה לחרדה (היא טיפוס רגיש), מה לעשות?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
יצירת מרחק מזריםטלי10
אפשר להגיד לה בעניניות ובהחלטיותיהודית פוגל
שאסור לדבר עם זרים מכיון שאנחנו לא מכירים אותם ולא יודעים מה הכוונות שלהם. וגם לא ללכת לשום מקום גם עם כאלו שמכירים. זה שאת לא רוצה להפחיד אותה, את צריכה לשקלל, מה כנגד מה, לא לדבר איתה על הסכנות כדי לא להפחיד או ח"ו שיקרה משהוא מחוסר ידיעה.
התיאוריה ברורה ליטלי10
הייתי שמחה לשמוע על משהי שישבה עם ילדיה ודברה איתם על זה, באיזה אופן.
זה קשה, וזה גם לא עובד בדרך כלליוקטנה
ואולי "מעודד" לדעת ש-85% מהפגיעות הללו נעשות ממילא ע"י אנשים שהילד מכיר (משפחה, חברים, שכנים, וכן הלאה).
אני אמרתי לילדים שלי שלא ידברו עם אנשים זרים, כי ייתכן שהם רק מתחפשים לאיש נחמד, אבל בעצם זה איש רע בתחפושת. אפילו השתמשתי בדוגמא של המכשפה מהסרט שלגיה, שהתחפשה ונתנה לשלגיה תפוח מורעל.
אני יכולה להבטיח לך שזה לא הפחיד אותם יותר מדי, כי בפועל - זה לא עזר. הילד שלי פעם עלה לאוטו של מישהו שהוא לא הכיר, וירד ליד הבית שלנו לנגד עיני המשתאות (זה היה שכן חדש שאני כן מכירה, שהציע לילד טרמפ בקצה הרחוב). ילד שני שלי הופיע עם עוגיה שהוא קיבל מאחד החיילים ששומרים ביישוב. וכן הלאה, והכן הלאה.
מה שהכי עוזר, לדעתי, אם יש דבר כזה, זה דוגמא אישית. למשל, כשמישהו מציע לילד ממתק לידך, את מסרבת בשמו: "לא תודה! אנחנו לא לוקחים ממתקים ממי שאנחנו לא מכירים!". אם זה נאמר בחיוך ואפילו עם קריצה, האיש שהציע את הממתק יבין ולא יעלב (וגם אם הוא בחר להעלב - אני חושבת שאני מעדיפה שהאיש יעלב ושהילד שלי יפנים את ההתנהגות). כשמישהו נוגע בילד ואת רואה שהוא לא רוצה, את יכולה לומר לו בקול (שהנוגע ישמע): "אם אתה לא רוצה שהוא ייגע בך אז תגיד לו!" אפשר בחיוך, אבל ממש בלי להתנצל (בתכלס ממילא גם האיש צריך ללמוד שלא נוגעים בילדים של אחרים). אין על מה להתנצל. אתם לא עשיתם שום דבר רע, וחשוב שהילד יבין את זה שזה שהוא לא רוצה שיגעו בו, זה לא שהוא עושה משהו רע.
כשמגיעה דודה או סבתא והילד לא רוצה נשיקה, חשוב לאפשר לו לבחור שלא לקבל נשיקה. כה הוא יידע שיש לו זכות להחליט על הגוף שלו, ושהגוף שלו לא פרוץ לאחרים או למבוגרים, אפילו שהוא מכיר ובוטח בהם ואוהב אותם. חשוב לתת להם את הלגיטימציה הזו.
אני מנסה להקפיד על המסר גם בעצמי. למשל, לא לכפות בגדים על הילד, לא לכפות חפיפת ראש, סרוק, קוקיות, וכן הלאה.
אני ממליצה על הספר "מוטב להיזהר ולא להצטער", ושוב, להדגיש את האפשרות שגם מישהו שמכירים יכול לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
אני אמרתי לילדים שלי שלא ידברו עם אנשים זרים, כי ייתכן שהם רק מתחפשים לאיש נחמד, אבל בעצם זה איש רע בתחפושת. אפילו השתמשתי בדוגמא של המכשפה מהסרט שלגיה, שהתחפשה ונתנה לשלגיה תפוח מורעל.
אני יכולה להבטיח לך שזה לא הפחיד אותם יותר מדי, כי בפועל - זה לא עזר. הילד שלי פעם עלה לאוטו של מישהו שהוא לא הכיר, וירד ליד הבית שלנו לנגד עיני המשתאות (זה היה שכן חדש שאני כן מכירה, שהציע לילד טרמפ בקצה הרחוב). ילד שני שלי הופיע עם עוגיה שהוא קיבל מאחד החיילים ששומרים ביישוב. וכן הלאה, והכן הלאה.
מה שהכי עוזר, לדעתי, אם יש דבר כזה, זה דוגמא אישית. למשל, כשמישהו מציע לילד ממתק לידך, את מסרבת בשמו: "לא תודה! אנחנו לא לוקחים ממתקים ממי שאנחנו לא מכירים!". אם זה נאמר בחיוך ואפילו עם קריצה, האיש שהציע את הממתק יבין ולא יעלב (וגם אם הוא בחר להעלב - אני חושבת שאני מעדיפה שהאיש יעלב ושהילד שלי יפנים את ההתנהגות). כשמישהו נוגע בילד ואת רואה שהוא לא רוצה, את יכולה לומר לו בקול (שהנוגע ישמע): "אם אתה לא רוצה שהוא ייגע בך אז תגיד לו!" אפשר בחיוך, אבל ממש בלי להתנצל (בתכלס ממילא גם האיש צריך ללמוד שלא נוגעים בילדים של אחרים). אין על מה להתנצל. אתם לא עשיתם שום דבר רע, וחשוב שהילד יבין את זה שזה שהוא לא רוצה שיגעו בו, זה לא שהוא עושה משהו רע.
כשמגיעה דודה או סבתא והילד לא רוצה נשיקה, חשוב לאפשר לו לבחור שלא לקבל נשיקה. כה הוא יידע שיש לו זכות להחליט על הגוף שלו, ושהגוף שלו לא פרוץ לאחרים או למבוגרים, אפילו שהוא מכיר ובוטח בהם ואוהב אותם. חשוב לתת להם את הלגיטימציה הזו.
אני מנסה להקפיד על המסר גם בעצמי. למשל, לא לכפות בגדים על הילד, לא לכפות חפיפת ראש, סרוק, קוקיות, וכן הלאה.
אני ממליצה על הספר "מוטב להיזהר ולא להצטער", ושוב, להדגיש את האפשרות שגם מישהו שמכירים יכול לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
לצערי נאלצת 'להפחיד' את ילדי.. ואני מקוה שזה עובדאני ירושלמית
לאחרונה היו מס' מקרים מצערים באזורנו, כך שניתן לומר שדי נלחצתי. הלחץ העיקרי שלי היה שאדם בחזות של שומר מצוות יבוא ויבקש מאחד הילדים להראות לו את מקום בי"כ וכד' שזה לחלוטין נראה כ'דבר מצוה' ממש! וברור שעל דבר כזה אמא לא התכוונה כשאמרה שאסור ללכת עם זרים בשום אופן ולשום מקום!
בקיצור ישבתי עם הילדים ודי פירטתי את ההתנהגויות האסורות והמותרות, אסור ללכת עם אף אדם לשום מקום אפילו לא לדבר מצוה! אסור בשום אופן להכנס למכונית של אדם שלא מכירים! אלא רק(!) למכונית של שני הסבים! זה בא ליתר את כל השאר כולל שכנים וכו'! אלא אם כן אני מרשה מראש... כלומר אם בבוקר אני אומרת לילד היום אתה חוזר עם אבא של דויד מהגן, הוא יכול לנסוע איתו. מותר ללכת רק עם הסבתות/סבים ודודים שנקבתי בשמם (השאר לא רלוונטים.. שיקרה שיבואו לקחת/לנסוע עם הילד...) אסור בשום אופן לקחת ממתק מאדם זר! לא הולכים לשום מקום גם עם חבר של אבא בלי רשות! הסברתי שאנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו'... הוספתי שאם הם שומעים מחבר על משהו שמישהו עשה לו והזהיר אותו לא לספר, אז מצוה לספר! אם ילד מרגיש בסכנה שיגש למבוגר /עדיף אשה ויגיד אם יש שוטרים/חיילים בסביבה עדיף.
לצערי נראה לי שהכברתי קצת במילים כשכוונתי בהחלט להפחיד אותם במידה, אני מקוה שלא מעבר לכך. בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו. בברכת"....הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמורך בדרך!"
אני חושבתאודי-ה
שיש הבדל בין מי שגר בישוב למי שגר בעיר.
בעיר הילדים עלולים יותר להיתקל בבעיה ולכן הם גם יותר מודעים לה.
בישוב יש את היתרון שפחות מפחדים שהילד ייתקל במקרים מהסוג הזה,
אבל החסרון הוא שהוא ממש לא מודע וגם אם מזהירים אותו הוא לא ממש מבין כי הוא בד"כ לא נתקל בזה.
ואז אם ח"ו יש בעיה בישוב הילדים פחות זהירים.
אני אומרת את זה בתור אחת שגרה בישוב וכמה שאני מזהירה את הילדים אני לא יודעת כמה זה משפיע.
תלוי בגילאבא שמואל
לא משאירים ילד לבד! וממילא, מתייתר הצורך באזהרות או הפחדות.
כאשר הילד גדול יותר, לדעתי, אם התעורר צורך, יש להסביר כללי התנהגות, בשום אופן, לא להגזים יותר מהמציאות הסביבתית שלכם. (לא צריך לצייר לילד אפשרויות רחוקות).
נראה לי גם יותר נכון לתת הוראה לילד, ללא צורך בהסבר, לא מדברים עם זרים, כי כך אמא אמרה. (לא להכנס כלל ל-למה?, ו-מדוע?, "אנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו" - ממשפטים כאלה הייתי רוצה להמנע.)
"בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו" - עדיף, שלא יפחדו ולא ינזקו.( בפרט, שהפחד הוא כמעט ודאי, והנזק הוא בספק מאד רחוק..)
"שומר פתאים ה'"
כאשר הילד גדול יותר, לדעתי, אם התעורר צורך, יש להסביר כללי התנהגות, בשום אופן, לא להגזים יותר מהמציאות הסביבתית שלכם. (לא צריך לצייר לילד אפשרויות רחוקות).
נראה לי גם יותר נכון לתת הוראה לילד, ללא צורך בהסבר, לא מדברים עם זרים, כי כך אמא אמרה. (לא להכנס כלל ל-למה?, ו-מדוע?, "אנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו" - ממשפטים כאלה הייתי רוצה להמנע.)
"בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו" - עדיף, שלא יפחדו ולא ינזקו.( בפרט, שהפחד הוא כמעט ודאי, והנזק הוא בספק מאד רחוק..)
"שומר פתאים ה'"
באזור שלנו המצב קטסטרופלי!אני ירושלמית
ואכן עדיף שיפחדו משינזקו. באזור שלנו היו מס' מקרים שלחלוטין ענו על ההגדרה של 'איש זר' שלא מסביבת הילד. ואין מצב שילד בגיל 7 יהיה כל הזמן מתחת לסינר ההורים. לא ניתן לו לרדת לביכנ"ס שנמצא רגע מהבית? לא ניתן לו ללכת לחבר שגר בסמוך? לא ניתן לו לשחק בכדור מתחת לבית? (אין כבישים)עדיף לכלוא אותו? זה בריא יותר מאשר לפחד מזרים?
תאטרון בובותכלנית1
אולי תקחי בובות ותציגי איש שלוקח את הילדה ומבטיח לה ממתקים ובסוף גונב לה את הבובה. אני הסברתי לבן (51/2) לא לפתוח דלת למי שלא מכירים כי יכול לבוא איש שיגנוב לו את כל הצעצועים. הזהרתי לא ללכת עם איש שלא מכירים כי הוא יכול לקחת אותו שיעבוד בשבילו (עבד, כמו במצרים). כך הרתעתי אותו, אבל לא דיברתי על גופו.
סדנת קידיפקטnechama
סדנה מדהימה לילדים בגיל 5-7, לא מפחידה וכוללת השתתפות של ההורים. בנוי על שיטת אדרנלין- כלומר במקרה לחץ הגוף והמוח עושים מה שהם הורגלו לעשות במקרה של אדרנלין גבוה, כלומר איתות מצוקה. הסדנה מרגילה את המח להגיד "זה לא אבא שלי" וכ"ו, זה מרגיל להתנהגות נכונה בזמן אמת כדי לא לקפוא. אבל זה בלי הפחדות- מאד מותאם לגיל. אני העברתי את כל ילדי את הסדנה וזה נתן כלים גם לזהירות וגם לדיבור בבית בנושאים אלו.(יש גם סדנת אימפקט- אותה שיטה לנשים ונערות) אני לא מקבלת רווחים, לא נעים לי לעשות פרסומת, אבל אני משתפת אתכם כי אחרי שנים של התלבטות מה להגיד ומה לא, (גם בעקבות מקרים ששמענו) ואיך להזהיר בלי להפחיד, נחשפתי לזה ואני מודה על כך לה'!
נחמה, אשמח לשמוע פרטים!אני ירושלמית
גם אני הסתקרנתי!יוקטנה
הייתי מעוניינת להציע לרכזת התרבות של היישוב להזמין את הסדנא. יש לך מידע ליצירת קשר איתם? פרט כלשהו שאת זוכרת?
בררתי לכם, הנה כל הפרטים:nechama
מי שהביא את השיטה לארץ זה "אל הלב" מרכז לאומנויות לחימה והגנה עצמית לנשים (נחשפתי לזה כי אני מתאמנת שם בגודו),
המספר שלהם: 02-6781764
לדבר עם חנה...
תהנו...
המון תודה! יצרתי איתם קשר!יוקטנהאחרונה
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית