אנו גרים בישוב ויש לנו ילדים שהגדולה בת 5. אני רוצה להביא אותה למודעות על כך שיש להימנע מקשר עם זרים (למרות שביום יום היא לא פוגשת מציאות כזאת, אבל אני מבינה שזה חשוב להזהיר את הילד). מצד שני אני מפחדת שזה יכניס אותה לחרדה (היא טיפוס רגיש), מה לעשות?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
יצירת מרחק מזריםטלי10
אפשר להגיד לה בעניניות ובהחלטיותיהודית פוגל
שאסור לדבר עם זרים מכיון שאנחנו לא מכירים אותם ולא יודעים מה הכוונות שלהם. וגם לא ללכת לשום מקום גם עם כאלו שמכירים. זה שאת לא רוצה להפחיד אותה, את צריכה לשקלל, מה כנגד מה, לא לדבר איתה על הסכנות כדי לא להפחיד או ח"ו שיקרה משהוא מחוסר ידיעה.
התיאוריה ברורה ליטלי10
הייתי שמחה לשמוע על משהי שישבה עם ילדיה ודברה איתם על זה, באיזה אופן.
זה קשה, וזה גם לא עובד בדרך כלליוקטנה
ואולי "מעודד" לדעת ש-85% מהפגיעות הללו נעשות ממילא ע"י אנשים שהילד מכיר (משפחה, חברים, שכנים, וכן הלאה).
אני אמרתי לילדים שלי שלא ידברו עם אנשים זרים, כי ייתכן שהם רק מתחפשים לאיש נחמד, אבל בעצם זה איש רע בתחפושת. אפילו השתמשתי בדוגמא של המכשפה מהסרט שלגיה, שהתחפשה ונתנה לשלגיה תפוח מורעל.
אני יכולה להבטיח לך שזה לא הפחיד אותם יותר מדי, כי בפועל - זה לא עזר. הילד שלי פעם עלה לאוטו של מישהו שהוא לא הכיר, וירד ליד הבית שלנו לנגד עיני המשתאות (זה היה שכן חדש שאני כן מכירה, שהציע לילד טרמפ בקצה הרחוב). ילד שני שלי הופיע עם עוגיה שהוא קיבל מאחד החיילים ששומרים ביישוב. וכן הלאה, והכן הלאה.
מה שהכי עוזר, לדעתי, אם יש דבר כזה, זה דוגמא אישית. למשל, כשמישהו מציע לילד ממתק לידך, את מסרבת בשמו: "לא תודה! אנחנו לא לוקחים ממתקים ממי שאנחנו לא מכירים!". אם זה נאמר בחיוך ואפילו עם קריצה, האיש שהציע את הממתק יבין ולא יעלב (וגם אם הוא בחר להעלב - אני חושבת שאני מעדיפה שהאיש יעלב ושהילד שלי יפנים את ההתנהגות). כשמישהו נוגע בילד ואת רואה שהוא לא רוצה, את יכולה לומר לו בקול (שהנוגע ישמע): "אם אתה לא רוצה שהוא ייגע בך אז תגיד לו!" אפשר בחיוך, אבל ממש בלי להתנצל (בתכלס ממילא גם האיש צריך ללמוד שלא נוגעים בילדים של אחרים). אין על מה להתנצל. אתם לא עשיתם שום דבר רע, וחשוב שהילד יבין את זה שזה שהוא לא רוצה שיגעו בו, זה לא שהוא עושה משהו רע.
כשמגיעה דודה או סבתא והילד לא רוצה נשיקה, חשוב לאפשר לו לבחור שלא לקבל נשיקה. כה הוא יידע שיש לו זכות להחליט על הגוף שלו, ושהגוף שלו לא פרוץ לאחרים או למבוגרים, אפילו שהוא מכיר ובוטח בהם ואוהב אותם. חשוב לתת להם את הלגיטימציה הזו.
אני מנסה להקפיד על המסר גם בעצמי. למשל, לא לכפות בגדים על הילד, לא לכפות חפיפת ראש, סרוק, קוקיות, וכן הלאה.
אני ממליצה על הספר "מוטב להיזהר ולא להצטער", ושוב, להדגיש את האפשרות שגם מישהו שמכירים יכול לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
אני אמרתי לילדים שלי שלא ידברו עם אנשים זרים, כי ייתכן שהם רק מתחפשים לאיש נחמד, אבל בעצם זה איש רע בתחפושת. אפילו השתמשתי בדוגמא של המכשפה מהסרט שלגיה, שהתחפשה ונתנה לשלגיה תפוח מורעל.
אני יכולה להבטיח לך שזה לא הפחיד אותם יותר מדי, כי בפועל - זה לא עזר. הילד שלי פעם עלה לאוטו של מישהו שהוא לא הכיר, וירד ליד הבית שלנו לנגד עיני המשתאות (זה היה שכן חדש שאני כן מכירה, שהציע לילד טרמפ בקצה הרחוב). ילד שני שלי הופיע עם עוגיה שהוא קיבל מאחד החיילים ששומרים ביישוב. וכן הלאה, והכן הלאה.
מה שהכי עוזר, לדעתי, אם יש דבר כזה, זה דוגמא אישית. למשל, כשמישהו מציע לילד ממתק לידך, את מסרבת בשמו: "לא תודה! אנחנו לא לוקחים ממתקים ממי שאנחנו לא מכירים!". אם זה נאמר בחיוך ואפילו עם קריצה, האיש שהציע את הממתק יבין ולא יעלב (וגם אם הוא בחר להעלב - אני חושבת שאני מעדיפה שהאיש יעלב ושהילד שלי יפנים את ההתנהגות). כשמישהו נוגע בילד ואת רואה שהוא לא רוצה, את יכולה לומר לו בקול (שהנוגע ישמע): "אם אתה לא רוצה שהוא ייגע בך אז תגיד לו!" אפשר בחיוך, אבל ממש בלי להתנצל (בתכלס ממילא גם האיש צריך ללמוד שלא נוגעים בילדים של אחרים). אין על מה להתנצל. אתם לא עשיתם שום דבר רע, וחשוב שהילד יבין את זה שזה שהוא לא רוצה שיגעו בו, זה לא שהוא עושה משהו רע.
כשמגיעה דודה או סבתא והילד לא רוצה נשיקה, חשוב לאפשר לו לבחור שלא לקבל נשיקה. כה הוא יידע שיש לו זכות להחליט על הגוף שלו, ושהגוף שלו לא פרוץ לאחרים או למבוגרים, אפילו שהוא מכיר ובוטח בהם ואוהב אותם. חשוב לתת להם את הלגיטימציה הזו.
אני מנסה להקפיד על המסר גם בעצמי. למשל, לא לכפות בגדים על הילד, לא לכפות חפיפת ראש, סרוק, קוקיות, וכן הלאה.
אני ממליצה על הספר "מוטב להיזהר ולא להצטער", ושוב, להדגיש את האפשרות שגם מישהו שמכירים יכול לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
לצערי נאלצת 'להפחיד' את ילדי.. ואני מקוה שזה עובדאני ירושלמית
לאחרונה היו מס' מקרים מצערים באזורנו, כך שניתן לומר שדי נלחצתי. הלחץ העיקרי שלי היה שאדם בחזות של שומר מצוות יבוא ויבקש מאחד הילדים להראות לו את מקום בי"כ וכד' שזה לחלוטין נראה כ'דבר מצוה' ממש! וברור שעל דבר כזה אמא לא התכוונה כשאמרה שאסור ללכת עם זרים בשום אופן ולשום מקום!
בקיצור ישבתי עם הילדים ודי פירטתי את ההתנהגויות האסורות והמותרות, אסור ללכת עם אף אדם לשום מקום אפילו לא לדבר מצוה! אסור בשום אופן להכנס למכונית של אדם שלא מכירים! אלא רק(!) למכונית של שני הסבים! זה בא ליתר את כל השאר כולל שכנים וכו'! אלא אם כן אני מרשה מראש... כלומר אם בבוקר אני אומרת לילד היום אתה חוזר עם אבא של דויד מהגן, הוא יכול לנסוע איתו. מותר ללכת רק עם הסבתות/סבים ודודים שנקבתי בשמם (השאר לא רלוונטים.. שיקרה שיבואו לקחת/לנסוע עם הילד...) אסור בשום אופן לקחת ממתק מאדם זר! לא הולכים לשום מקום גם עם חבר של אבא בלי רשות! הסברתי שאנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו'... הוספתי שאם הם שומעים מחבר על משהו שמישהו עשה לו והזהיר אותו לא לספר, אז מצוה לספר! אם ילד מרגיש בסכנה שיגש למבוגר /עדיף אשה ויגיד אם יש שוטרים/חיילים בסביבה עדיף.
לצערי נראה לי שהכברתי קצת במילים כשכוונתי בהחלט להפחיד אותם במידה, אני מקוה שלא מעבר לכך. בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו. בברכת"....הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמורך בדרך!"
אני חושבתאודי-ה
שיש הבדל בין מי שגר בישוב למי שגר בעיר.
בעיר הילדים עלולים יותר להיתקל בבעיה ולכן הם גם יותר מודעים לה.
בישוב יש את היתרון שפחות מפחדים שהילד ייתקל במקרים מהסוג הזה,
אבל החסרון הוא שהוא ממש לא מודע וגם אם מזהירים אותו הוא לא ממש מבין כי הוא בד"כ לא נתקל בזה.
ואז אם ח"ו יש בעיה בישוב הילדים פחות זהירים.
אני אומרת את זה בתור אחת שגרה בישוב וכמה שאני מזהירה את הילדים אני לא יודעת כמה זה משפיע.
תלוי בגילאבא שמואל
לא משאירים ילד לבד! וממילא, מתייתר הצורך באזהרות או הפחדות.
כאשר הילד גדול יותר, לדעתי, אם התעורר צורך, יש להסביר כללי התנהגות, בשום אופן, לא להגזים יותר מהמציאות הסביבתית שלכם. (לא צריך לצייר לילד אפשרויות רחוקות).
נראה לי גם יותר נכון לתת הוראה לילד, ללא צורך בהסבר, לא מדברים עם זרים, כי כך אמא אמרה. (לא להכנס כלל ל-למה?, ו-מדוע?, "אנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו" - ממשפטים כאלה הייתי רוצה להמנע.)
"בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו" - עדיף, שלא יפחדו ולא ינזקו.( בפרט, שהפחד הוא כמעט ודאי, והנזק הוא בספק מאד רחוק..)
"שומר פתאים ה'"
כאשר הילד גדול יותר, לדעתי, אם התעורר צורך, יש להסביר כללי התנהגות, בשום אופן, לא להגזים יותר מהמציאות הסביבתית שלכם. (לא צריך לצייר לילד אפשרויות רחוקות).
נראה לי גם יותר נכון לתת הוראה לילד, ללא צורך בהסבר, לא מדברים עם זרים, כי כך אמא אמרה. (לא להכנס כלל ל-למה?, ו-מדוע?, "אנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו" - ממשפטים כאלה הייתי רוצה להמנע.)
"בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו" - עדיף, שלא יפחדו ולא ינזקו.( בפרט, שהפחד הוא כמעט ודאי, והנזק הוא בספק מאד רחוק..)
"שומר פתאים ה'"
באזור שלנו המצב קטסטרופלי!אני ירושלמית
ואכן עדיף שיפחדו משינזקו. באזור שלנו היו מס' מקרים שלחלוטין ענו על ההגדרה של 'איש זר' שלא מסביבת הילד. ואין מצב שילד בגיל 7 יהיה כל הזמן מתחת לסינר ההורים. לא ניתן לו לרדת לביכנ"ס שנמצא רגע מהבית? לא ניתן לו ללכת לחבר שגר בסמוך? לא ניתן לו לשחק בכדור מתחת לבית? (אין כבישים)עדיף לכלוא אותו? זה בריא יותר מאשר לפחד מזרים?
תאטרון בובותכלנית1
אולי תקחי בובות ותציגי איש שלוקח את הילדה ומבטיח לה ממתקים ובסוף גונב לה את הבובה. אני הסברתי לבן (51/2) לא לפתוח דלת למי שלא מכירים כי יכול לבוא איש שיגנוב לו את כל הצעצועים. הזהרתי לא ללכת עם איש שלא מכירים כי הוא יכול לקחת אותו שיעבוד בשבילו (עבד, כמו במצרים). כך הרתעתי אותו, אבל לא דיברתי על גופו.
סדנת קידיפקטnechama
סדנה מדהימה לילדים בגיל 5-7, לא מפחידה וכוללת השתתפות של ההורים. בנוי על שיטת אדרנלין- כלומר במקרה לחץ הגוף והמוח עושים מה שהם הורגלו לעשות במקרה של אדרנלין גבוה, כלומר איתות מצוקה. הסדנה מרגילה את המח להגיד "זה לא אבא שלי" וכ"ו, זה מרגיל להתנהגות נכונה בזמן אמת כדי לא לקפוא. אבל זה בלי הפחדות- מאד מותאם לגיל. אני העברתי את כל ילדי את הסדנה וזה נתן כלים גם לזהירות וגם לדיבור בבית בנושאים אלו.(יש גם סדנת אימפקט- אותה שיטה לנשים ונערות) אני לא מקבלת רווחים, לא נעים לי לעשות פרסומת, אבל אני משתפת אתכם כי אחרי שנים של התלבטות מה להגיד ומה לא, (גם בעקבות מקרים ששמענו) ואיך להזהיר בלי להפחיד, נחשפתי לזה ואני מודה על כך לה'!
נחמה, אשמח לשמוע פרטים!אני ירושלמית
גם אני הסתקרנתי!יוקטנה
הייתי מעוניינת להציע לרכזת התרבות של היישוב להזמין את הסדנא. יש לך מידע ליצירת קשר איתם? פרט כלשהו שאת זוכרת?
בררתי לכם, הנה כל הפרטים:nechama
מי שהביא את השיטה לארץ זה "אל הלב" מרכז לאומנויות לחימה והגנה עצמית לנשים (נחשפתי לזה כי אני מתאמנת שם בגודו),
המספר שלהם: 02-6781764
לדבר עם חנה...
תהנו...
המון תודה! יצרתי איתם קשר!יוקטנהאחרונה
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב
)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...