אנו גרים בישוב ויש לנו ילדים שהגדולה בת 5. אני רוצה להביא אותה למודעות על כך שיש להימנע מקשר עם זרים (למרות שביום יום היא לא פוגשת מציאות כזאת, אבל אני מבינה שזה חשוב להזהיר את הילד). מצד שני אני מפחדת שזה יכניס אותה לחרדה (היא טיפוס רגיש), מה לעשות?
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
יצירת מרחק מזריםטלי10
אפשר להגיד לה בעניניות ובהחלטיותיהודית פוגל
שאסור לדבר עם זרים מכיון שאנחנו לא מכירים אותם ולא יודעים מה הכוונות שלהם. וגם לא ללכת לשום מקום גם עם כאלו שמכירים. זה שאת לא רוצה להפחיד אותה, את צריכה לשקלל, מה כנגד מה, לא לדבר איתה על הסכנות כדי לא להפחיד או ח"ו שיקרה משהוא מחוסר ידיעה.
התיאוריה ברורה ליטלי10
הייתי שמחה לשמוע על משהי שישבה עם ילדיה ודברה איתם על זה, באיזה אופן.
זה קשה, וזה גם לא עובד בדרך כלליוקטנה
ואולי "מעודד" לדעת ש-85% מהפגיעות הללו נעשות ממילא ע"י אנשים שהילד מכיר (משפחה, חברים, שכנים, וכן הלאה).
אני אמרתי לילדים שלי שלא ידברו עם אנשים זרים, כי ייתכן שהם רק מתחפשים לאיש נחמד, אבל בעצם זה איש רע בתחפושת. אפילו השתמשתי בדוגמא של המכשפה מהסרט שלגיה, שהתחפשה ונתנה לשלגיה תפוח מורעל.
אני יכולה להבטיח לך שזה לא הפחיד אותם יותר מדי, כי בפועל - זה לא עזר. הילד שלי פעם עלה לאוטו של מישהו שהוא לא הכיר, וירד ליד הבית שלנו לנגד עיני המשתאות (זה היה שכן חדש שאני כן מכירה, שהציע לילד טרמפ בקצה הרחוב). ילד שני שלי הופיע עם עוגיה שהוא קיבל מאחד החיילים ששומרים ביישוב. וכן הלאה, והכן הלאה.
מה שהכי עוזר, לדעתי, אם יש דבר כזה, זה דוגמא אישית. למשל, כשמישהו מציע לילד ממתק לידך, את מסרבת בשמו: "לא תודה! אנחנו לא לוקחים ממתקים ממי שאנחנו לא מכירים!". אם זה נאמר בחיוך ואפילו עם קריצה, האיש שהציע את הממתק יבין ולא יעלב (וגם אם הוא בחר להעלב - אני חושבת שאני מעדיפה שהאיש יעלב ושהילד שלי יפנים את ההתנהגות). כשמישהו נוגע בילד ואת רואה שהוא לא רוצה, את יכולה לומר לו בקול (שהנוגע ישמע): "אם אתה לא רוצה שהוא ייגע בך אז תגיד לו!" אפשר בחיוך, אבל ממש בלי להתנצל (בתכלס ממילא גם האיש צריך ללמוד שלא נוגעים בילדים של אחרים). אין על מה להתנצל. אתם לא עשיתם שום דבר רע, וחשוב שהילד יבין את זה שזה שהוא לא רוצה שיגעו בו, זה לא שהוא עושה משהו רע.
כשמגיעה דודה או סבתא והילד לא רוצה נשיקה, חשוב לאפשר לו לבחור שלא לקבל נשיקה. כה הוא יידע שיש לו זכות להחליט על הגוף שלו, ושהגוף שלו לא פרוץ לאחרים או למבוגרים, אפילו שהוא מכיר ובוטח בהם ואוהב אותם. חשוב לתת להם את הלגיטימציה הזו.
אני מנסה להקפיד על המסר גם בעצמי. למשל, לא לכפות בגדים על הילד, לא לכפות חפיפת ראש, סרוק, קוקיות, וכן הלאה.
אני ממליצה על הספר "מוטב להיזהר ולא להצטער", ושוב, להדגיש את האפשרות שגם מישהו שמכירים יכול לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
אני אמרתי לילדים שלי שלא ידברו עם אנשים זרים, כי ייתכן שהם רק מתחפשים לאיש נחמד, אבל בעצם זה איש רע בתחפושת. אפילו השתמשתי בדוגמא של המכשפה מהסרט שלגיה, שהתחפשה ונתנה לשלגיה תפוח מורעל.
אני יכולה להבטיח לך שזה לא הפחיד אותם יותר מדי, כי בפועל - זה לא עזר. הילד שלי פעם עלה לאוטו של מישהו שהוא לא הכיר, וירד ליד הבית שלנו לנגד עיני המשתאות (זה היה שכן חדש שאני כן מכירה, שהציע לילד טרמפ בקצה הרחוב). ילד שני שלי הופיע עם עוגיה שהוא קיבל מאחד החיילים ששומרים ביישוב. וכן הלאה, והכן הלאה.
מה שהכי עוזר, לדעתי, אם יש דבר כזה, זה דוגמא אישית. למשל, כשמישהו מציע לילד ממתק לידך, את מסרבת בשמו: "לא תודה! אנחנו לא לוקחים ממתקים ממי שאנחנו לא מכירים!". אם זה נאמר בחיוך ואפילו עם קריצה, האיש שהציע את הממתק יבין ולא יעלב (וגם אם הוא בחר להעלב - אני חושבת שאני מעדיפה שהאיש יעלב ושהילד שלי יפנים את ההתנהגות). כשמישהו נוגע בילד ואת רואה שהוא לא רוצה, את יכולה לומר לו בקול (שהנוגע ישמע): "אם אתה לא רוצה שהוא ייגע בך אז תגיד לו!" אפשר בחיוך, אבל ממש בלי להתנצל (בתכלס ממילא גם האיש צריך ללמוד שלא נוגעים בילדים של אחרים). אין על מה להתנצל. אתם לא עשיתם שום דבר רע, וחשוב שהילד יבין את זה שזה שהוא לא רוצה שיגעו בו, זה לא שהוא עושה משהו רע.
כשמגיעה דודה או סבתא והילד לא רוצה נשיקה, חשוב לאפשר לו לבחור שלא לקבל נשיקה. כה הוא יידע שיש לו זכות להחליט על הגוף שלו, ושהגוף שלו לא פרוץ לאחרים או למבוגרים, אפילו שהוא מכיר ובוטח בהם ואוהב אותם. חשוב לתת להם את הלגיטימציה הזו.
אני מנסה להקפיד על המסר גם בעצמי. למשל, לא לכפות בגדים על הילד, לא לכפות חפיפת ראש, סרוק, קוקיות, וכן הלאה.
אני ממליצה על הספר "מוטב להיזהר ולא להצטער", ושוב, להדגיש את האפשרות שגם מישהו שמכירים יכול לעשות משהו שאנחנו לא רוצים.
לצערי נאלצת 'להפחיד' את ילדי.. ואני מקוה שזה עובדאני ירושלמית
לאחרונה היו מס' מקרים מצערים באזורנו, כך שניתן לומר שדי נלחצתי. הלחץ העיקרי שלי היה שאדם בחזות של שומר מצוות יבוא ויבקש מאחד הילדים להראות לו את מקום בי"כ וכד' שזה לחלוטין נראה כ'דבר מצוה' ממש! וברור שעל דבר כזה אמא לא התכוונה כשאמרה שאסור ללכת עם זרים בשום אופן ולשום מקום!
בקיצור ישבתי עם הילדים ודי פירטתי את ההתנהגויות האסורות והמותרות, אסור ללכת עם אף אדם לשום מקום אפילו לא לדבר מצוה! אסור בשום אופן להכנס למכונית של אדם שלא מכירים! אלא רק(!) למכונית של שני הסבים! זה בא ליתר את כל השאר כולל שכנים וכו'! אלא אם כן אני מרשה מראש... כלומר אם בבוקר אני אומרת לילד היום אתה חוזר עם אבא של דויד מהגן, הוא יכול לנסוע איתו. מותר ללכת רק עם הסבתות/סבים ודודים שנקבתי בשמם (השאר לא רלוונטים.. שיקרה שיבואו לקחת/לנסוע עם הילד...) אסור בשום אופן לקחת ממתק מאדם זר! לא הולכים לשום מקום גם עם חבר של אבא בלי רשות! הסברתי שאנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו'... הוספתי שאם הם שומעים מחבר על משהו שמישהו עשה לו והזהיר אותו לא לספר, אז מצוה לספר! אם ילד מרגיש בסכנה שיגש למבוגר /עדיף אשה ויגיד אם יש שוטרים/חיילים בסביבה עדיף.
לצערי נראה לי שהכברתי קצת במילים כשכוונתי בהחלט להפחיד אותם במידה, אני מקוה שלא מעבר לכך. בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו. בברכת"....הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמורך בדרך!"
אני חושבתאודי-ה
שיש הבדל בין מי שגר בישוב למי שגר בעיר.
בעיר הילדים עלולים יותר להיתקל בבעיה ולכן הם גם יותר מודעים לה.
בישוב יש את היתרון שפחות מפחדים שהילד ייתקל במקרים מהסוג הזה,
אבל החסרון הוא שהוא ממש לא מודע וגם אם מזהירים אותו הוא לא ממש מבין כי הוא בד"כ לא נתקל בזה.
ואז אם ח"ו יש בעיה בישוב הילדים פחות זהירים.
אני אומרת את זה בתור אחת שגרה בישוב וכמה שאני מזהירה את הילדים אני לא יודעת כמה זה משפיע.
תלוי בגילאבא שמואל
לא משאירים ילד לבד! וממילא, מתייתר הצורך באזהרות או הפחדות.
כאשר הילד גדול יותר, לדעתי, אם התעורר צורך, יש להסביר כללי התנהגות, בשום אופן, לא להגזים יותר מהמציאות הסביבתית שלכם. (לא צריך לצייר לילד אפשרויות רחוקות).
נראה לי גם יותר נכון לתת הוראה לילד, ללא צורך בהסבר, לא מדברים עם זרים, כי כך אמא אמרה. (לא להכנס כלל ל-למה?, ו-מדוע?, "אנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו" - ממשפטים כאלה הייתי רוצה להמנע.)
"בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו" - עדיף, שלא יפחדו ולא ינזקו.( בפרט, שהפחד הוא כמעט ודאי, והנזק הוא בספק מאד רחוק..)
"שומר פתאים ה'"
כאשר הילד גדול יותר, לדעתי, אם התעורר צורך, יש להסביר כללי התנהגות, בשום אופן, לא להגזים יותר מהמציאות הסביבתית שלכם. (לא צריך לצייר לילד אפשרויות רחוקות).
נראה לי גם יותר נכון לתת הוראה לילד, ללא צורך בהסבר, לא מדברים עם זרים, כי כך אמא אמרה. (לא להכנס כלל ל-למה?, ו-מדוע?, "אנשים לובשים את הבגדים הכי מטעים כדי שלא נחשוד בם וכו" - ממשפטים כאלה הייתי רוצה להמנע.)
"בכל מקרה עדיף שיפחדו מאשר שיינזקו" - עדיף, שלא יפחדו ולא ינזקו.( בפרט, שהפחד הוא כמעט ודאי, והנזק הוא בספק מאד רחוק..)
"שומר פתאים ה'"
באזור שלנו המצב קטסטרופלי!אני ירושלמית
ואכן עדיף שיפחדו משינזקו. באזור שלנו היו מס' מקרים שלחלוטין ענו על ההגדרה של 'איש זר' שלא מסביבת הילד. ואין מצב שילד בגיל 7 יהיה כל הזמן מתחת לסינר ההורים. לא ניתן לו לרדת לביכנ"ס שנמצא רגע מהבית? לא ניתן לו ללכת לחבר שגר בסמוך? לא ניתן לו לשחק בכדור מתחת לבית? (אין כבישים)עדיף לכלוא אותו? זה בריא יותר מאשר לפחד מזרים?
תאטרון בובותכלנית1
אולי תקחי בובות ותציגי איש שלוקח את הילדה ומבטיח לה ממתקים ובסוף גונב לה את הבובה. אני הסברתי לבן (51/2) לא לפתוח דלת למי שלא מכירים כי יכול לבוא איש שיגנוב לו את כל הצעצועים. הזהרתי לא ללכת עם איש שלא מכירים כי הוא יכול לקחת אותו שיעבוד בשבילו (עבד, כמו במצרים). כך הרתעתי אותו, אבל לא דיברתי על גופו.
סדנת קידיפקטnechama
סדנה מדהימה לילדים בגיל 5-7, לא מפחידה וכוללת השתתפות של ההורים. בנוי על שיטת אדרנלין- כלומר במקרה לחץ הגוף והמוח עושים מה שהם הורגלו לעשות במקרה של אדרנלין גבוה, כלומר איתות מצוקה. הסדנה מרגילה את המח להגיד "זה לא אבא שלי" וכ"ו, זה מרגיל להתנהגות נכונה בזמן אמת כדי לא לקפוא. אבל זה בלי הפחדות- מאד מותאם לגיל. אני העברתי את כל ילדי את הסדנה וזה נתן כלים גם לזהירות וגם לדיבור בבית בנושאים אלו.(יש גם סדנת אימפקט- אותה שיטה לנשים ונערות) אני לא מקבלת רווחים, לא נעים לי לעשות פרסומת, אבל אני משתפת אתכם כי אחרי שנים של התלבטות מה להגיד ומה לא, (גם בעקבות מקרים ששמענו) ואיך להזהיר בלי להפחיד, נחשפתי לזה ואני מודה על כך לה'!
נחמה, אשמח לשמוע פרטים!אני ירושלמית
גם אני הסתקרנתי!יוקטנה
הייתי מעוניינת להציע לרכזת התרבות של היישוב להזמין את הסדנא. יש לך מידע ליצירת קשר איתם? פרט כלשהו שאת זוכרת?
בררתי לכם, הנה כל הפרטים:nechama
מי שהביא את השיטה לארץ זה "אל הלב" מרכז לאומנויות לחימה והגנה עצמית לנשים (נחשפתי לזה כי אני מתאמנת שם בגודו),
המספר שלהם: 02-6781764
לדבר עם חנה...
תהנו...
המון תודה! יצרתי איתם קשר!יוקטנהאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות