אם את כותבת שאת יכולה להפסיק לגמרי - לכי על זה

הגר"א ועוד כותבים שהנאות העולם הזה דומות למים מלוחים - שותים ונהיים יותר צמאים, ואז שותים עוד, ועוד יותר צמאים....וכן הלאה...

אחרי שמתחילים באמת יותר קשה להפסיק

תחליטי שאת מפסיקה לגמרי ותהיי שמחה עם ההחלטה ולא בבאסה.. בסופו של דבר את לא מפסידה כלום.

חוץ מהרווח הבריאותי והדיאטטי יש לזה עוד כמה רווחים, אולי אפילו חשובים יותר

בהצלחה

את יכולה להחליט שאת אוכלת את הדברים המתוקים בסוף היום, אחרי הארוחה

ככה מצד אחד לא הפסקת לגמרי, 

 שזה מאד קשה, ולפעמים גם צריך קצת מתוק בחיים 

וגם תהיי די שבעה באותו זמן, וזה יעזור לך לאכול בצורה מבוקרת,  ולאט לאט להפסיק

בכללי.. לא משמינים דווקא מסוכר, אלא מזה שאוכלים יותר פחמימות ממה שהגוף שורף

רק שבסוכר כמובן יש הרבה.. 

אם תאכלי בצורה מבוקרת, לא תשמיני למרות המתוקים.

בהצלחה!! 

פשוט מאוד. זה נובע מזה שהמתוקים שאת אוכלת יש בהם רכיב שיגרום לך תמיד לרצות עוד מתוק ותמיד יעשה לך חשק לעוד... וכמה שתקחי ותאכלי- לא תשבעי.

מה שאני ממליצה לך זה לאכול מתוקים מהטבע. כלומר, לאכול דברים מתוקים טבעיים, בלי תוספת סוכר מלאכותית.

כמו: תמרים, חלבה, צימוקים, חמוציות. אני יודעת שבקריאה ראשונה זה לא עושה חשק גדול, אבל תאמיני לי שאפשר לעשות מהדברים המטעים שכתבתי פה ממש מעדנים!!

ואת תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך: את גם תאכל מתוק ותספקי את הצורך הזה וגם תדעי מתי להפסיק.

בהצלחה

במקום להילחם בשוקולד, נסי להשקיע יותר בדברים אחרים.

אל תחשבי כל הזמן - אסור לי לאכול שוקולד וכו'...

גם אם תאכלי שוקולד בתקופה הקרובה,נסי להשקיע מאמצים ב-

***לשתות הרבה!!!! מים כמובן

***לאכול ירקות

***לאמץ לך מסלול הליכה או איזשהו סוג של פעילות להורדת קלוריות

בקיצור - תשקיעי כוחות ומשאבים במקומות הנכונים

וממילא תרגישי עם עצמך טוב יותר ותזדקקי פחות לשוקולדים.

חפשי לעצמך תעסוקה שגורמת לך סיפוק.

ובקשי מה' שיצליח דרכך.

מה שבטוח שתצאי מזה חזקה ברוחך וגיבורה ביצרך.

אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. כבר מאז שאני קטנה אני ככה.. כל הזמן אוכלת המון. ואם יש פתאום תקופה שאני מצליחה לעמוד במשהו- זה לפחות מחודש, ואז אני מרעיבה את עצמי, ואח"כ אני חוזרת לטרוף שוב ובגדול..

זה פשוט קשה כל כך.. לעמוד בפיתוי, ולהחליט שאני רוצה לפסיק לאכול כ"כ הרבה דברים טעמים.. ולהכריח את עצמי לצאת בערב להליכה, אני פשוט לא בנאדם שמצליח להתאמץ ולהשקיע את עצמו במטרה שדורשת התמדה.

מה לעשות??

זה כאילו קורס וכזה? כי אני תלמידת תיכון, אני לא כ"כ יכולה להשתתף בדברים כאלו..

ואני יכולה לתת לך כמה טיפים ממני שעזרו לי קצת...

נגיד את אוכלת חצי חפיסת שוקולד ביום אז יום למחורת תורידי איזה שלוש קוביות ואז יום אחרי זה תורידי עוד שלוש וכו ואז ככה תתרגלי לאכול פחות.וזה לא דווקא על שוקולד זה על כל המאכלים שבעולם!

ובאמת להקפיד לעשות הליכה יום יום (ואם את רוצה לרדת במשקל אז תעשי רק הליכות כי מחקרים מראים שהליכה היא מורידה בהרבה יותר מריצה!)

גם משהו שחשוב זה לא לאכול לחם בערב.נגיד את הארוחת ערב תוכלי בשעה חמש וחצי-שש כי בערב זה הכי משמין או שפשוט תכיני לך משהו שהוא בלי לחם (נגיד חביתה עם סלט שווה כזה,תפו"א עם ביצה קשה(כמו האשכנזים בפסח),מרק וכו)

ועוד משהו אם את רוצה ממש לאכול שוקולד או משהו מתוק תוכלי אותו אחרי ארוחה מזינה או בריאה כי זה יהיה לך פחות קלוריות ככה..

וכמובן אפשר ללכת לדיטאנית שתסדר לך תפריט אישי!!

מקווה שעזרתי ואם צריך עוד עזרה במשהו אשמח ממש לעזור באישי 

ברור שמי שבוחר להשתמש בשיטה הזאת צריך הדרכה מרבנים

א. 1. אני לא יודע את מי אתה מכיר אבל כנראה שהטיפול הוא לא לגמרי על פי 12 צעדים. מוטו מרכזי של התוכנית הוא "חצי עבודה לא תיתן לי חצי תוצאה, אלא תיתן לי כלום". כל התוכנית סובבת סביב ההבנה ש"הלגימה" הראשונה היא הבעייתית ולכן אין בתוכנית כלי של הפסקה הדרגתית. אם תקרא את שני הספרים היסודיים של השיטה תראה שהגדרת הנקיות כוללת התנזרות טוטאלית.

2. גם לשיטת טיפול שדוגלת בהפסקה הדרגתית יש היתרים הלכתיים..(וד"ל אשלח לך בפרטי)

ב. לא רואה בעיה לשבת עם גויים ולטפל בעצמך..

ג. שוב, אין בדברי כדי להסיר את האחריות מעל האדם. עליו לעשות הכל כדי להרפא, אך השאלה היא מהי הדרך שתוציא אותך מהבור שנפלת שלא באשמתך אליו.

תבין שרגשות אשם הרבה פעמים גורמים לאדם לייאוש ולמחשבה שאין לו דרך לצאת, כך שלהרגיש אשם לא יעזור להם.

ד. כן זה סוג של דרך חיים כמו שחיים בקיבוץ לצורך העניין זה דרך חיים. אין בזה סתירה לתורה, ולהפך זה יישום של הרבה הדרכות תורניות שרובנו לא מיישמים בחיי היומיום שלנו כגון חשבון נפש יומי..

אז יש אנשים שלקחו דברים לקיצוניות וחיללו שבת, למה זה סותר את התכנית עצמה? הם טעו או שיש רב אמיתי שכך פסק להם אני לא יודע, מה הקשר?

ג. מסכים..

ד. ברור. לא מדובר על לעשות משהו נגד התורה, אז..

אני בוודאי מסכים. יש סמכות עליונה והיא שייכת לקב"ה. אני מדבר על העיקרון ולא על אנשים ספציפיים גם אם הם הרוב. האם התוכנית בהכרח סותרת את התורה? לדעתי לא.

אני לא חושב שהרגשת מאיסות קשורה לשאלה האם האדם חטא או לא. אנחנו מרגישים מאוסים בכל סוג עבירה שאנו עוברים? לא נראלי, לפחות לא אני..

ברור שזה פוגע בעולם הרוחני והנפשי, ובסוף זו הסיבה שגורמת לאנשים לרצות להפסיק. אין לזה קשר לשאלה האם הם נחשבים אנוסים בשמיים.

אני מאמין לאנשים שמספרים שכשתקף אותם גל תאווה הם לא יכלו לבחור אחרת. אני באמת חושב שהם חולים במחלה ששמה התמכרות.

אשאל אותך, אתה לא מאמין להם שהם ניסו הכל ורצו מאד אך פשוט לא הצליחו?

שאי אפשר להירפא באה לומר שתמיד תהיה לאדם התמודדות מול היצר. האם זה סותר את הבחירה החופשית?

ב. אשמח למקור שאדם אנוס לא מרגיש מאוס.

אם אדם עושה תשובה אז יותר אין לו התמודדות?!

ב. נכון הוא באמת לא חטא, אני לא חושב שהקב"ה יעניש אותו על זה. זה עדיין לא אומר שהאדם לא צריך לצאת מהבור הזה. תמיד יש מה להתקדם, וגם צדיק גמור צריך להתקדם למרות שהוא לא נפל. הקב"ה רוצה שהאדם הזה יצא משם. אני לא יודע למה ה' ברא את הרוע הזה אבל כנראה שיש סיבה והוא רוצה שנתעלה מזה כנראה.

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.