אם את כותבת שאת יכולה להפסיק לגמרי - לכי על זה

הגר"א ועוד כותבים שהנאות העולם הזה דומות למים מלוחים - שותים ונהיים יותר צמאים, ואז שותים עוד, ועוד יותר צמאים....וכן הלאה...

אחרי שמתחילים באמת יותר קשה להפסיק

תחליטי שאת מפסיקה לגמרי ותהיי שמחה עם ההחלטה ולא בבאסה.. בסופו של דבר את לא מפסידה כלום.

חוץ מהרווח הבריאותי והדיאטטי יש לזה עוד כמה רווחים, אולי אפילו חשובים יותר

בהצלחה

פשוט מאוד. זה נובע מזה שהמתוקים שאת אוכלת יש בהם רכיב שיגרום לך תמיד לרצות עוד מתוק ותמיד יעשה לך חשק לעוד... וכמה שתקחי ותאכלי- לא תשבעי.

מה שאני ממליצה לך זה לאכול מתוקים מהטבע. כלומר, לאכול דברים מתוקים טבעיים, בלי תוספת סוכר מלאכותית.

כמו: תמרים, חלבה, צימוקים, חמוציות. אני יודעת שבקריאה ראשונה זה לא עושה חשק גדול, אבל תאמיני לי שאפשר לעשות מהדברים המטעים שכתבתי פה ממש מעדנים!!

ואת תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך: את גם תאכל מתוק ותספקי את הצורך הזה וגם תדעי מתי להפסיק.

בהצלחה

במקום להילחם בשוקולד, נסי להשקיע יותר בדברים אחרים.

אל תחשבי כל הזמן - אסור לי לאכול שוקולד וכו'...

גם אם תאכלי שוקולד בתקופה הקרובה,נסי להשקיע מאמצים ב-

***לשתות הרבה!!!! מים כמובן

***לאכול ירקות

***לאמץ לך מסלול הליכה או איזשהו סוג של פעילות להורדת קלוריות

בקיצור - תשקיעי כוחות ומשאבים במקומות הנכונים

וממילא תרגישי עם עצמך טוב יותר ותזדקקי פחות לשוקולדים.

חפשי לעצמך תעסוקה שגורמת לך סיפוק.

ובקשי מה' שיצליח דרכך.

מה שבטוח שתצאי מזה חזקה ברוחך וגיבורה ביצרך.

זה כאילו קורס וכזה? כי אני תלמידת תיכון, אני לא כ"כ יכולה להשתתף בדברים כאלו..

ברור שמי שבוחר להשתמש בשיטה הזאת צריך הדרכה מרבנים

א. 1. אני לא יודע את מי אתה מכיר אבל כנראה שהטיפול הוא לא לגמרי על פי 12 צעדים. מוטו מרכזי של התוכנית הוא "חצי עבודה לא תיתן לי חצי תוצאה, אלא תיתן לי כלום". כל התוכנית סובבת סביב ההבנה ש"הלגימה" הראשונה היא הבעייתית ולכן אין בתוכנית כלי של הפסקה הדרגתית. אם תקרא את שני הספרים היסודיים של השיטה תראה שהגדרת הנקיות כוללת התנזרות טוטאלית.

2. גם לשיטת טיפול שדוגלת בהפסקה הדרגתית יש היתרים הלכתיים..(וד"ל אשלח לך בפרטי)

ב. לא רואה בעיה לשבת עם גויים ולטפל בעצמך..

ג. שוב, אין בדברי כדי להסיר את האחריות מעל האדם. עליו לעשות הכל כדי להרפא, אך השאלה היא מהי הדרך שתוציא אותך מהבור שנפלת שלא באשמתך אליו.

תבין שרגשות אשם הרבה פעמים גורמים לאדם לייאוש ולמחשבה שאין לו דרך לצאת, כך שלהרגיש אשם לא יעזור להם.

ד. כן זה סוג של דרך חיים כמו שחיים בקיבוץ לצורך העניין זה דרך חיים. אין בזה סתירה לתורה, ולהפך זה יישום של הרבה הדרכות תורניות שרובנו לא מיישמים בחיי היומיום שלנו כגון חשבון נפש יומי..

אז יש אנשים שלקחו דברים לקיצוניות וחיללו שבת, למה זה סותר את התכנית עצמה? הם טעו או שיש רב אמיתי שכך פסק להם אני לא יודע, מה הקשר?

ג. מסכים..

ד. ברור. לא מדובר על לעשות משהו נגד התורה, אז..

אני בוודאי מסכים. יש סמכות עליונה והיא שייכת לקב"ה. אני מדבר על העיקרון ולא על אנשים ספציפיים גם אם הם הרוב. האם התוכנית בהכרח סותרת את התורה? לדעתי לא.

אני לא חושב שהרגשת מאיסות קשורה לשאלה האם האדם חטא או לא. אנחנו מרגישים מאוסים בכל סוג עבירה שאנו עוברים? לא נראלי, לפחות לא אני..

ברור שזה פוגע בעולם הרוחני והנפשי, ובסוף זו הסיבה שגורמת לאנשים לרצות להפסיק. אין לזה קשר לשאלה האם הם נחשבים אנוסים בשמיים.

אני מאמין לאנשים שמספרים שכשתקף אותם גל תאווה הם לא יכלו לבחור אחרת. אני באמת חושב שהם חולים במחלה ששמה התמכרות.

אשאל אותך, אתה לא מאמין להם שהם ניסו הכל ורצו מאד אך פשוט לא הצליחו?

שאי אפשר להירפא באה לומר שתמיד תהיה לאדם התמודדות מול היצר. האם זה סותר את הבחירה החופשית?

ב. אשמח למקור שאדם אנוס לא מרגיש מאוס.

אם אדם עושה תשובה אז יותר אין לו התמודדות?!

ב. נכון הוא באמת לא חטא, אני לא חושב שהקב"ה יעניש אותו על זה. זה עדיין לא אומר שהאדם לא צריך לצאת מהבור הזה. תמיד יש מה להתקדם, וגם צדיק גמור צריך להתקדם למרות שהוא לא נפל. הקב"ה רוצה שהאדם הזה יצא משם. אני לא יודע למה ה' ברא את הרוע הזה אבל כנראה שיש סיבה והוא רוצה שנתעלה מזה כנראה.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡