אם את כותבת שאת יכולה להפסיק לגמרי - לכי על זה

הגר"א ועוד כותבים שהנאות העולם הזה דומות למים מלוחים - שותים ונהיים יותר צמאים, ואז שותים עוד, ועוד יותר צמאים....וכן הלאה...

אחרי שמתחילים באמת יותר קשה להפסיק

תחליטי שאת מפסיקה לגמרי ותהיי שמחה עם ההחלטה ולא בבאסה.. בסופו של דבר את לא מפסידה כלום.

חוץ מהרווח הבריאותי והדיאטטי יש לזה עוד כמה רווחים, אולי אפילו חשובים יותר

בהצלחה

את יכולה להחליט שאת אוכלת את הדברים המתוקים בסוף היום, אחרי הארוחה

ככה מצד אחד לא הפסקת לגמרי, 

 שזה מאד קשה, ולפעמים גם צריך קצת מתוק בחיים 

וגם תהיי די שבעה באותו זמן, וזה יעזור לך לאכול בצורה מבוקרת,  ולאט לאט להפסיק

בכללי.. לא משמינים דווקא מסוכר, אלא מזה שאוכלים יותר פחמימות ממה שהגוף שורף

רק שבסוכר כמובן יש הרבה.. 

אם תאכלי בצורה מבוקרת, לא תשמיני למרות המתוקים.

בהצלחה!! 

פשוט מאוד. זה נובע מזה שהמתוקים שאת אוכלת יש בהם רכיב שיגרום לך תמיד לרצות עוד מתוק ותמיד יעשה לך חשק לעוד... וכמה שתקחי ותאכלי- לא תשבעי.

מה שאני ממליצה לך זה לאכול מתוקים מהטבע. כלומר, לאכול דברים מתוקים טבעיים, בלי תוספת סוכר מלאכותית.

כמו: תמרים, חלבה, צימוקים, חמוציות. אני יודעת שבקריאה ראשונה זה לא עושה חשק גדול, אבל תאמיני לי שאפשר לעשות מהדברים המטעים שכתבתי פה ממש מעדנים!!

ואת תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך: את גם תאכל מתוק ותספקי את הצורך הזה וגם תדעי מתי להפסיק.

בהצלחה

במקום להילחם בשוקולד, נסי להשקיע יותר בדברים אחרים.

אל תחשבי כל הזמן - אסור לי לאכול שוקולד וכו'...

גם אם תאכלי שוקולד בתקופה הקרובה,נסי להשקיע מאמצים ב-

***לשתות הרבה!!!! מים כמובן

***לאכול ירקות

***לאמץ לך מסלול הליכה או איזשהו סוג של פעילות להורדת קלוריות

בקיצור - תשקיעי כוחות ומשאבים במקומות הנכונים

וממילא תרגישי עם עצמך טוב יותר ותזדקקי פחות לשוקולדים.

חפשי לעצמך תעסוקה שגורמת לך סיפוק.

ובקשי מה' שיצליח דרכך.

מה שבטוח שתצאי מזה חזקה ברוחך וגיבורה ביצרך.

אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות.. כבר מאז שאני קטנה אני ככה.. כל הזמן אוכלת המון. ואם יש פתאום תקופה שאני מצליחה לעמוד במשהו- זה לפחות מחודש, ואז אני מרעיבה את עצמי, ואח"כ אני חוזרת לטרוף שוב ובגדול..

זה פשוט קשה כל כך.. לעמוד בפיתוי, ולהחליט שאני רוצה לפסיק לאכול כ"כ הרבה דברים טעמים.. ולהכריח את עצמי לצאת בערב להליכה, אני פשוט לא בנאדם שמצליח להתאמץ ולהשקיע את עצמו במטרה שדורשת התמדה.

מה לעשות??

זה כאילו קורס וכזה? כי אני תלמידת תיכון, אני לא כ"כ יכולה להשתתף בדברים כאלו..

ואני יכולה לתת לך כמה טיפים ממני שעזרו לי קצת...

נגיד את אוכלת חצי חפיסת שוקולד ביום אז יום למחורת תורידי איזה שלוש קוביות ואז יום אחרי זה תורידי עוד שלוש וכו ואז ככה תתרגלי לאכול פחות.וזה לא דווקא על שוקולד זה על כל המאכלים שבעולם!

ובאמת להקפיד לעשות הליכה יום יום (ואם את רוצה לרדת במשקל אז תעשי רק הליכות כי מחקרים מראים שהליכה היא מורידה בהרבה יותר מריצה!)

גם משהו שחשוב זה לא לאכול לחם בערב.נגיד את הארוחת ערב תוכלי בשעה חמש וחצי-שש כי בערב זה הכי משמין או שפשוט תכיני לך משהו שהוא בלי לחם (נגיד חביתה עם סלט שווה כזה,תפו"א עם ביצה קשה(כמו האשכנזים בפסח),מרק וכו)

ועוד משהו אם את רוצה ממש לאכול שוקולד או משהו מתוק תוכלי אותו אחרי ארוחה מזינה או בריאה כי זה יהיה לך פחות קלוריות ככה..

וכמובן אפשר ללכת לדיטאנית שתסדר לך תפריט אישי!!

מקווה שעזרתי ואם צריך עוד עזרה במשהו אשמח ממש לעזור באישי 

ברור שמי שבוחר להשתמש בשיטה הזאת צריך הדרכה מרבנים

א. 1. אני לא יודע את מי אתה מכיר אבל כנראה שהטיפול הוא לא לגמרי על פי 12 צעדים. מוטו מרכזי של התוכנית הוא "חצי עבודה לא תיתן לי חצי תוצאה, אלא תיתן לי כלום". כל התוכנית סובבת סביב ההבנה ש"הלגימה" הראשונה היא הבעייתית ולכן אין בתוכנית כלי של הפסקה הדרגתית. אם תקרא את שני הספרים היסודיים של השיטה תראה שהגדרת הנקיות כוללת התנזרות טוטאלית.

2. גם לשיטת טיפול שדוגלת בהפסקה הדרגתית יש היתרים הלכתיים..(וד"ל אשלח לך בפרטי)

ב. לא רואה בעיה לשבת עם גויים ולטפל בעצמך..

ג. שוב, אין בדברי כדי להסיר את האחריות מעל האדם. עליו לעשות הכל כדי להרפא, אך השאלה היא מהי הדרך שתוציא אותך מהבור שנפלת שלא באשמתך אליו.

תבין שרגשות אשם הרבה פעמים גורמים לאדם לייאוש ולמחשבה שאין לו דרך לצאת, כך שלהרגיש אשם לא יעזור להם.

ד. כן זה סוג של דרך חיים כמו שחיים בקיבוץ לצורך העניין זה דרך חיים. אין בזה סתירה לתורה, ולהפך זה יישום של הרבה הדרכות תורניות שרובנו לא מיישמים בחיי היומיום שלנו כגון חשבון נפש יומי..

אז יש אנשים שלקחו דברים לקיצוניות וחיללו שבת, למה זה סותר את התכנית עצמה? הם טעו או שיש רב אמיתי שכך פסק להם אני לא יודע, מה הקשר?

ג. מסכים..

ד. ברור. לא מדובר על לעשות משהו נגד התורה, אז..

אני בוודאי מסכים. יש סמכות עליונה והיא שייכת לקב"ה. אני מדבר על העיקרון ולא על אנשים ספציפיים גם אם הם הרוב. האם התוכנית בהכרח סותרת את התורה? לדעתי לא.

אני לא חושב שהרגשת מאיסות קשורה לשאלה האם האדם חטא או לא. אנחנו מרגישים מאוסים בכל סוג עבירה שאנו עוברים? לא נראלי, לפחות לא אני..

ברור שזה פוגע בעולם הרוחני והנפשי, ובסוף זו הסיבה שגורמת לאנשים לרצות להפסיק. אין לזה קשר לשאלה האם הם נחשבים אנוסים בשמיים.

אני מאמין לאנשים שמספרים שכשתקף אותם גל תאווה הם לא יכלו לבחור אחרת. אני באמת חושב שהם חולים במחלה ששמה התמכרות.

אשאל אותך, אתה לא מאמין להם שהם ניסו הכל ורצו מאד אך פשוט לא הצליחו?

שאי אפשר להירפא באה לומר שתמיד תהיה לאדם התמודדות מול היצר. האם זה סותר את הבחירה החופשית?

ב. אשמח למקור שאדם אנוס לא מרגיש מאוס.

אם אדם עושה תשובה אז יותר אין לו התמודדות?!

ב. נכון הוא באמת לא חטא, אני לא חושב שהקב"ה יעניש אותו על זה. זה עדיין לא אומר שהאדם לא צריך לצאת מהבור הזה. תמיד יש מה להתקדם, וגם צדיק גמור צריך להתקדם למרות שהוא לא נפל. הקב"ה רוצה שהאדם הזה יצא משם. אני לא יודע למה ה' ברא את הרוע הזה אבל כנראה שיש סיבה והוא רוצה שנתעלה מזה כנראה.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז