ממש מעריכים את הבית וכלזה ואז אנחנו הולכים מלא זמן וחוזרים מידי פעם
וכולם כזה מתגעגעים וקופצים עליך וזה מאוד נחמד כל העניין. אבל יש איזשהו שלב
שזה פיתום נמאס שובפם כי הם חופרים כרגיל והתרגלנו ואנחנו רוצים לחזור לשם
אבל אינלנו כ"כ כח בעצם. אוח אחנו מזה עצלנים וחסרי מוטיבציה בעליללל. טעטע.
הם אשכרה אמרו לנו אתזה בעדינות אבל הם היו מתים שבות אחרות היו בבציפר
או לפחות במקומי. וואי יצאתי נחיתית של החיים. טוב שבוע הבא הולכים לרובע
ואחרי זה לבית מלוןןן שיאווו שלושה ימים. אין שגרה לא תהיה לי. לפחות לא השנה
וכשזה יגיע זה ינחת עלי בבום והוא יהיה רציני ודי כואב אני חושבת. לונורא
זה יעבור בסוף הכל עובר.. אני כן קצת מנצלת.. אוף אני דפוקה שאני לא לומדת
לתאוריה. אני חייבת לעשות אתזה. יואו. שכל. ואוכלים קצת וכולם בשוק שאני עוד
לא חוזרת. אנלא מבינה אתם רוצים שאני ילך אז אני ילך. וכואב הגרון שיואו..
ולא באלי לחזור אינלי כח להמשיך להיות איתה סורי. אוף איזה סיוט זה.
יואו. טוב נהנה מהדקת האחרונות שאינלנו מה לעשות פה ונחזור לעשות כלום שם.
בלי שאפחד יגיד עלזה שומדבר.כרגיל. וזהו
