אודי-ההמסגרות היום לוחצות מאוד.
במקום להתמקד בעיקר הם מתעסקים בטפל.
אז כנראה שהבעיה היא פחות הבן ויותר המסגרת...
ילדים שהם עם קשיים לימודיים ועם מידות מצויינות ייחשבו פחות ולא יתקבלו למוסדות ה״טובים״.
זה עקום ועצוב מאוד.
ההישגים חשובים אך הישיבות חייבות להכיל גם כאלו שפחות מצטיינים.
הוא מראה שהוא רוצה?
לפעמים, לחלק ניכר בתלמידים, כשמדובר שהם רוצים ללמוד ופשוט לא מצליחים להוציא לפועל יעזור קאוצ'ינג.
אבל זה תלוי בכמה דברים. ממה שאני הדל מכיר.
השאלות הנ"ל חשובות.
הוא מראה שהוא רוצה?
כלומר- אתם באמת רואים שהוא רוצה באופן כללי?
קודם כל זהע תלוי באישיות של הילד.
זה גם תלוי, כמו שאמר "העני ממעש", בהווי הכללי במקום הלימוד שלו, בכיתה וכו'.
יכול להיות שמדובר בסתם איזה מרד, אבל יכול להיות שהאדישות שלו אמיתית (לאו דוקא בעיה פסיכית) או שזה מקושי.
מה שכן חשוב כשבודקים את הדברים האלו בעיניי- זה לא ללכת לשתי הקיצוניויות.
תקיפות גדולה- תפיסת האחריות על ההורים- הילדיעשה דברים באופן מאולץ. דבר שיכול לגרום לו לפרוק וכד' אבל יותר גרוע- זה יכול לגרום לו "ללמוד" ארבע שנים במקום "לחיות" אותם בשמחה.
הקיצוניות השניה-
מסירת אחריות מלאה לילד- ילד חסר מוטיבציה, הוא חסר מוטיבציה. ואם תביאו לו לעשות הכל- לא רק שהוא לא ידע איך לארגן את כל הדברים- הוא פשוט לא יעשה. ובטלה גוררת בטלה, והנה יש לו פערים בחומר הנלמד ובמקום 55 הוא יצא שלוש יחידות במקרה הטוב, וגם- יש לזכור (בעיקר אם מדובר בפנימיה) שהדבר שהחיים שלו הן מבחינה חברתית והן מבחינה עצמית, סובבים סביבו- זה הלימודים. ילד שחלש בלימודים (לא הכונה שכלית, אלא שהוא לא "בפנים") זה ילד שגם חי לעצמו.
צריך למצוא לפי האישיות והסיבות את האמצע הנכון.
\בין אם זה יהיה עם שיחות כנות לבירור וקידום המוטיבציה בלימוד.
בין אם זה יהיה עם ליבוני דברים אחרים שמשפיעים עליו בלימודיו.
קאוצ'ינג
אבחונים
או כל דבר אחר- צריך למצוא את המקום הנכון.
כמובן שאיני אומר קבלו דעתי, זה ממה שאני מכיר חמשושים.
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..? 
