בעלי קצת אדיש אליאני123
אני יודעת ששחיקה בזוגיות זה דבר שקורה לכולם בשלב זה או אחר.
אבל אני מרגישה שבעלי קצת התרגל אלי.
אמרתי לו את זה.
הוא מצידו טוען שלא.
אבל.. מה קרה לתקופה שבה חיכינו לשמוע את הקול של בן זוגנו?
שכל מבט שלו היה ממיס אותנו?

אגב.. אני עדיין נדהמת מבעלי.. ומעריצה אותו ומחמיאה לו מלא.

גם הוא מחמיא.. אבל אמרתי לו: ליבו גס בה
אז הוא אמר לי: בגלל זה נשים לא צריכות ללמוד גמרא
כי לא הבנת נכון מה שכתוב.

בכל אופן...
אני אומרת לו שהוא אדיש..
ודוקא כשמישהו אחר מחמיא לי.. זה מעורר אצל בעלי קנאה.
נכון שזו לא דרך כשרה.. אבל.. אם זה מעורר אותו להתייחס אלי....?
תרעננו תקשר תחדשו תעשו דברים חדשיםיואב גל
אין מה לעשות בסופו של דבר כבר אין תהתרגשות של ההתחלה
אולי לנסות לרענן את המראה בלבוש, טיפוח פנים.אמילי.
כמו לפני יציאה לאירוע או דייט.. ברגע שמתחתנים העבודה רק מתחילה.
את צריכה להבין שזה לא ממש מעורר אותם לראות אותנו מוזנחות גם בבית, בין כל ערימות הכביסה והבישולים וכד'.. וזה לא בשמיים לשים עגילים, שרשרת, כיסוי ראש נאה בגד מחמיא לגוף..

מעבר לזה אישה דינמית כמו בשנים הראשונות של הנישואים מעוררות הרבה יותר מאישה זרוקה עם סחבות, ולכן חשוב שנדע שגם אנחנו מעט אשמות אם ההתלהבות מעט דועכת.

תפרגני לעצמך תעצרי את מירוץ החיים, קחי מידי פעם פסק זמן וצאי בערב לחוג או סתם עם חברה, ותקפידי להיראות במיטבך מבטיחה לך הוא יחכה במרפסת ויספור את הדקות מתי תחזרי...

עוד לא הבנת?! אז אגלה לך סוד של גברים.
הם תמיד מעדיפים אותנו צעירות מטופחות ודינמיות.

אז יאלה תתחילי להניע ולהזיז עניינים , ואל תשכחי לבוא ולספר.. בהצלחה!
תשובה מרגיזהברוכים תהיו

מחילה, אבל אחרי ההתרוצצות עם הילדים, עבודה, לנסות להשאיר את הבית שפוי נראה לך שיהיה לי כח להתאפר/ להתלבש יפה סתם כי בעלי חוזר הבייתה אחרי יום קליל בעבודה? 

זה מה שלימדה אותי מדריכת כלות צדיקה.אמילי.
ושאישה יוצאת בחוץ ״פתאום״ כן יש לה כוח להתאפר?!Cornflakes
עבר עריכה על ידי Cornflakes בתאריך ב' בטבת תשע"ח 13:33
עבר עריכה על ידי Cornflakes בתאריך ב' בטבת תשע"ח 13:32
** לא מכוון אישית אליך ..
אם אישה לא מתאפרת גם בחוץ בסדר..
אבל יש כאלה שאומרות ש״אין לי כוח להתאפר בבית קשה לי וכו׳״ ושהן יוצאות בחוץ פתאום נראות מה זה טוב ויש להן את כללל הזמן שבעולם....

ושוב לא מכוון אישית כלפיך אבל אישה שיש לה כוחות להתאפר בחוץ למה שלא תעשה את זה גם בבית זה יותר חשוב...
אפילו שבחוץ תצא בלי איפור ובבית תהיה עם...

ככה לדעתי... אם זה או בחוץ או בבית ששתאפר בבית לבעלה יותר טוב...
לא לוקחת אישיברוכים תהיו

אבל זה מאוד הגיוני, כמו שבבית אתה חולץ נעליים, לבוש בבגדים נוחים ובחוץ לא. 

....Cornflakes
אני אישה ( אני צריכה להגדיר בכרטיס אישי .. )

ואני לא חושבת שזה אותו הדבר....כמו לחלוץ נעליים...
יש בגדי בית מאוד נוחים וגם יפים וזה לא סותר
יש גם כיסוי ראש לבית שהם יפים
אני אישית מאוד מבינה שבבית רוצים להרגיש בנוח אבל להראות ״מוזנח״ לדעתי זה לא משהו וכן צריך להראות טוב

לא רואה בעיה באישה שיוצאת בלי איפור בחוץ....
אני אישית בלי איפור בכלל בחוץ ובבית לפעמים כן כשיש כוח וחשק אם אפשר למה לא? אישה צריכה להראות טוב לבעלה

ושוב לא אמרתי כל יום כי כן יש את הרצון לנוח ולהרגיש חופשי בבית אבל לפחות פעם ב... שבוע? חודש? לפי האפשרויות
ויותר מזה שבעל רואה שאשתו יפה בשבילו ובחוץ זה לא הכי הכי חשוב לה זה נותן המון....

ובאתי בטענה יותר לנשים שכן יש להם כוח להשקיע שעות לפני שהן יוצאות ובבית בכלל לא-וזה לא צריך השקעה ככ ככ גדולה כמו שאמרתי שיש גם בגדים נוחים ולא מוזנחים...

גם ששואלים למי את מתאפרת בחוץ? היא עונה בשביל עצמי להרגיש טוב עם עצמי... אז בתכלס תתאפרי גם בבית אם זה *רק* לעצמך למה רק בחוץ...


ושוב הבאתי רק דברים ספציפיים שנורא צורמים לי

את באמת חושבת שאם כל יום לפני שבעלי יגיעסיה

אני אשים צבע בעיינים זה יגרום לו להאריך ולאהוב אותי? לי זה ממש לא נשמע

אני חושבת שמפסיק פעם ב... שכיוצאים ואת מתלבשת טוב אז זה כיף בדיוק כמו שהוא מתלבש טוב וזה עושה טוב שאתם זוג שנראים טוב.

באופן עקרוני נכון ללבוש טרנניג ומטפחת יפים, לקנות מידי פעם חדש שלא יהיה בלוי

אבל מפה ועד לשים כל ערב שרשרת איפור בעינים וכו .

וגם האמת האמת אני באופן אישי לא מחפשת את זה שבעלי ישתגע על המראה שלי יותר חשוב לי שדברים שמפריעים לי ישתנו וזה לא יקרה אם אשים איפור בעינים . בודאות.

 

אז תקראי שובCornflakes
ותראי שלא רשמתי *כל יום* אלא פעם ב....

ולא התכוונתי שזה יגרום לו להעריך אותך , אישה יכולה להיות ממש יפה עם אופי נוראי ופשוט היא תראה לו מכוערת והיופי שלה לא יהיה שווה כלום..
התכוונתי שזה כן מוסיף הרגשה טובה ושאני אישית לא מבינה מה יש לנשים להראות ככ יפות בחוץ... לא אמרתי שלתבשי סחבות בחוץ אבל מפה ללהפריז באיפור ותכשטיים בחוץ בשביל מי?! אם כבר את עושה את זה תעשי את זה למי שבאמת צריך לבעלך...

יופי של אישה נועד בשביל בעלה ולא בשביל הבחוץ...
לזה התכוונתי ....
וסתם שאלה למה שאת יוצאת בחוץ כן תשימי צבע בעיניים ובשביל בעלך לא?!הוא פחות חשוב?
תראי שבכל המקורות התורניים כתוב שתכשיטים ואיפור נועדו לאישה בשביל בעלה ....

ברור שהמראה הוא לא הכל והעיקר צריך להיות ביחס בינהם ובתיקון טעויות או עבודת המידות אך מראה טוב מידי פעם כן גורם לבעל הרגה טובה ....
ואת כל זה לא כתבתי כעצה לפותחתCornflakes
אלא בתור תגובה על כל הנושא הזה ספציפי

את אמא לילדים? ואת אומרת את זה מנסיון?סיה

כאילו בעלך עולה במדרגות את רצה לשים שרשרת???

באופן עקרוני זה נחמד ויפה להראות טוב . מתלבשים בבוקר יוצאים הבעל רואה אותך לבושה טוב

יוצאים לאירועים או יציאות את נראת טוב

לא חושבת שזה כזה קריטי שהבעל בא ואת תהי עם שרשרת ובושם

ונגיד שכן. אז בשביל מה? כאילו מה המטרה ? באמת אני שואלת. מה המטרה בלהראות עם מטפחת יפה ושרשרת כשהבעל מגיע?

את כולך עייפה רוצה כרגע רק לישון לנוח מכל היום המטיש

מנסיון מדברת, תנסי ותיווכחי בעצמך כמה זה קל ופשוט.אמילי.
מי שרוצה בעל מפרגן אז שתלמד לפרגן לעצמה.
סליחה שאני חופרת אבל זה ממש חשובסיה

את נשואה כמה שנים טובות עם כמה ילדים?

או נשואה שנה עם תינוק?

כי לדעתי זה מאווודדדד משמעותי

לפרגן לעצמה ביציאות וחוגים וכו' זה  כן אני בעד

אבל האמת שאם אני אשים מטפחת יותר יפה או פחות כשבעלי מגיע לא נראה לי שזה ממש משנה, הוא לא יבוא פתאום ויתעלף עלי כשכל הילדים ברקע אחד אוכל אחד מתקלח אחד מושך בשיער וכו....

אז שוב, חשוב להשקיע להראות טוב, אבל לא בשמונה בערב כשמילא הכל כרוח סערה ,המטפחת והשרשרת לא יהפכו את החיים למדהימים.

ואני גם לא חושבת שמקום של האישה זה כל הזמן לרצות ולנסות להראות טוב ולבשל ולנקות וכ

יפה סיה. מסכימה איתך!אני123
יכולה להגיד לך על עצמיהודיה60

שאני נשואה כמה שנים טובות עם כמה ילדים ונכון שבשמונה בערב הכל כרוח סערה

ובכל זאת משתדלת שהבגדי בית הנוחים שלי יהיו יפים גם אם זה טרנינג אז טרנינג חמוד ולא מוזנח ובלוי

משתדלת גם להתאפר בקטנה

וזה משפיע מאד

נכון שהוא מגיע לבית בזמן כזה אנחנו לא ממש פנויים אחד לשני כאילו שיצאנו לדייט אבל זה עושה משהו יותר נעים לאוירה, נותן תחושה טובה ברקע

 

ממש כמו שכשהוא עמוס ועובד קשה עדיין יהיה לי יותר כיף לראות אותו לבוש טוב ולא מסמורטט ולא שאני מבקשת את זה ממנו אבל מספיק שזה יהיה במודעות שלו באופן כללי וכשזה כן קורה זה נחמד

 

אני מרגישה שזה מכניס קצת ניצוצות אפילו בתוך העומס של היומיום. וזה כיף ממש

 

בתכל'ס החיים שלנו מאד עמוסים ואם נשמור את כל הרומנטיקה שלנו רק למתי שממש יש לנו זמן לזה - לא נגיע לזה כמעט אף פעם. 

 

 

טרנניג חמוד כן אני בעדסיה

אני אפילו זורקת את הישנים כדי שלא אגיע למצב שאתקע ואז אלביש אותם

כל מה שישן, גם לי וגם לילדים וגם בעלי אנחנו זורקים ,כי איכשהוא מגיעים ללבוש אם הם בבית.

אז את חושבת שאם לובשים טרנניג חמוד זה גורם לבעל לא להיות אדיש אליך? כמו ששואלת פותחת השירשור?

קודם כל - לזרוק את הישנים זה מעולה הודיה60

זה מה שאני עושה...

להגיד שאם תלבשי טרנינג חמוד זה יגרום לבעל לא להיות אדיש אליך? בדיחה טובה.

 

זו דוגמא קטנה לדברים קטנים שמראים יחס של רצון טוב, לקיחת אחריות על הצד שלי במערכת היחסים, לעשות דברים קטנים שיעשו לבעלי טוב על סמך מה שאני מבינה ממנו או שומעת ממנו בהזדמנויות שונות שאנחנו מדברים על דברים

לכל אחד יש העדפות אחרות וכל בעל ואישה לומדים במשך הזמן להכיר אחד את השני מה כל אחד אוהב ומה עושה טוב לכל אחד.

הדגש הוא הרצון הטוב לעשות בשבילו גם דברים קטנים וגם בתוך שטף החיים ועומס היומיום

לקחת אחריות על החלק שלי, לעשות את הדברים ממקום של אהבה ורצון לנתינה. לא ממקום של מניפולציות או צפיה שהוא יעשה או שהוא יחזיר.

בדר"כ מקבלים כפליים בחזרה - אולי לא בדיוק בדרך שאת ציפית אבל זו גם חלק מהחכמה - ללמוד להבין ולזהות מה הדרך של בעלי להראות אהבה, להעניק. ללמוד להנות מזה ולקבל מזה את האהבה שאליה הוא התכוון 

קצת מתוסבך, מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי..

תודה... עזרת לי להבין משהו..אני123
אני מרגישה שאני עושה המון כדי שבעלי יהיה שמח יותר..

למשל:
1. להכין אוכל שהוא מעדיף. לפנק בעוגות ועוגיות שהוא אוהב. גם אם זה מאוחר בלילה.
כי אני אוהבת אותו ואכפת לי ממנו..שהוא יהיה שמח.
2. לטפח את עצמי יותר כי הוא ביקש.
3. יש לו חופש פעולה. הוא עובד . לומד. ופעיל באיזה משהו פוליטי. ותמיד הוא הולך לפגישות ומשחק במחשב וכל מה שהוא רוצה אני מאפשרת לו חופש פעולה.
4. לא דורשת ממנו עזרה בבית

ואני מרגישה שדברים שחשובים לי הוא קצת פחות מתאמץ... (רוב הסיכויים שאני טועה.. כי הוא כן מתאמץ בדברים מסויימים אבל עדיין אני מרגישה לפעמים זלזול במה שחשוב לי )
יקירתי אני חייבת להעיר לגבי סעיף 4סמיילי12

את לא צריכה לדרוש עזרה בבית. הוא צריך להשתתף איתך. זה גם הבית שלו.

אין שום פסול שהוא ישטוף כלים או יעביר מכונה או יסדר את החדר.

כמובן שאת לא צריכה לגעור בו בצורה לא יפה אלא להאיר את עיניו שהבית של שניכם. ואם הוא רוצה שיהיה נעים בבית הוא צריך גם להשתתף במטלות. 

לגבי שלוש וארבעסיה

אני חושבת שלתת חופש פעולה כמו שאת נותנת זה מידי הרבה!! 

הלו להזכיר לו שאתם נשואים ויש גבול כמה משחקי מחשב ופעיליות פוליטיות על חשבונך!!

לדעתי את יותר מידי יושבת בשקט ונותנת לו שקט ומילא היה מעריץ אותך על כך. אבל זה לא נשמע ככה ממך ...

כנ"ל ארבע. למי את חושבת שאת עושה טובה שהוא לא לוקח חלק מפעילות שוטפת בבית? לא רק שאת לא עושה לו טובה. את עושה לך נזק!!!!

שיתחיל לגלות מחויבות לך ולבית כי אתם נשואים זה לא פקניק

ובמציאות שהוא אדיש אליך הכל לוקח כמובן מאליו , הכל מגיע לו

וואלה.. הארת את עיני תודהאני123
רק את מכירה את בעלך.....סיה

אז תחשבי באיזה צורה תצליחי להניע אותו כדי שלא יהיה אדיש אליך

כל מה שניסית עד היום לא הצליח תנסי דרכים אחרות

אגב.. את זוכרת את השרשור הקודם שלי?אני123
בכלל לא.. בקושי זוכרת מה היה היום בבוקר .חחחחסיה

תזכירי לי...

אעתיק קישור.. או..אני123
תנסי להיזכר התאהבות מחוץ לנישואין..
לא סיה אבל - אני זוכרת..הודיה60


קראתי ונזכרתיסיה

אז הוא אדיש אליך מאז המקרה?

או בעקבות האדישות שלו התאהבת במישהוא?

האמת שאחרי מה שאת מפרטת פה יותרהודיה60

אני רואה את זה קצת אחרת

לדעתי יש לך שחיקה נפשית פנימית, את נותנת ונותנת ונותנת ולא מרגישה שמקבלת בתמורה. כלי מלא יכול לעלות על גדותיך ולהשפיע גם על הסביבה, אם את רק נותנת ולא מתמלאת את מתרוקנת. אני צודקת?

 

את צריכה להבין שחלק מהנתינה שלך אליו זה לתת לעצמך. נשמע לא ברור? 

את עושה הרבה בשבילו בשביל לשמח אותו וקצת מוחקת את עצמך בדרך, זה יכול קצת להסביר למה אולי הוא לא מספיק מעריך אותך. תדעי לך שבידיך לשנות את זה - את תתחילי לכבד את עצמך, להעריך את עצמך. לתת לעצמך מקום. וזה יעביר לו שדר שאת חשובה שיש מקום לצרכים שלך.

 

כמים הפנים לפנים - אם את לא מכבדת את הצרכים שלך גם הוא לא יכבד אותם. ולהפך

 

שבי עם עצמך, תחשבי מה בא לך לעשות - דברים גדולים, דברים קטנים. תעשי לך רשימה.

פעם ביום יומיים או שלושה תעשי דברים מהרשימה.

אם זה משהו שאת צריכה את הסכמתו או השתתפותו - דברי איתו (אני למשל לא אלך לקורס שעולה כסף בלי לדבר על זה עם בעלי. אם זה בקטנה אז כן אבל הוצאה יותר משמעותית - מדברים על זה ביחד)

אם את צריכה שישמור על הילדים או שתביאי ביביסיטר - דברי איתו על זה.

לא ממקום מסכן, ממקום שמעריך ומכבד את עצמך.

 

בסופו של דבר בצורה עקיפה יש פה גם נתינה לבעל - את יוצרת בשבילו אישה מאוזנת, שמחה, בעלת הערכה עצמית בריאה. כלי מלא יש לו גם מה לתת.

יפה.. את צודקת...אני123
כנראה שכאשר אתה מרגיש שאתה מוכן 'להתאבד' על דברים שחשובים לשני


אבל הוא מצידו לא יצא מגדרו...
באיזה שהוא שלב אתה נשחק..
זה בידיךהודיה60

רק את יכולה להוציא את עצמך מהשחיקה הכל כך טבעית ומובנת הזאת

 

פשוט תתחילי לתת לצרכים שלך מקום גבוה בסולם העדיפויות שלך

בול!!!אני123
לפרגן לעצמך??ברוכים תהיו

רק להוריד את כל האיפור ייקח לי שעה שיכולתי לישון בה ;) אני צוחקת. אם האיפור גורם לך להרגיש טוב עם עצמך אז השגנו את המטרה, כי זה משפיע על הבעל שאת שמחה ורעננה. אישית לא נוח לי עם איפור ואיך שאני נוחתת בבית אני מעיפה את המטפחת ושמה טרנינג. הכי נוח וכיף לי

את הכי יפה כשנוח לך (טבע נאות)אני123
דווקא אצלנוסמיילי12

בעלי מעדיף שאתלבש פשוט. הוא לא מתחבר לאיפור, ללקים ולמטפחות מקושקשות ולבובו המטורפים שנשים הולכות איתן.

ודווקא כשאני מסתובבת בפיג'מה בבית זה נותן לו תחושה ביתית וכיפית. כמובן שהפיגמות לא בלויות אלא נקיות ומגניבות (יש לי ממש אוסף של דיסני ודומיו).

אז לא, הגברים לא ת-מ-י-ד מעדיפים אותנו ככה. כמובן שחייב להיות טיפוח בסיסי של ריח נעים מהגוף ומהפה. אבל לא צריך להגזים. אנחנו בבית לא בפגישת עסקים.

יש כל כך הרבה סוגי גברים. חבל לעשות הכללה כזו.

הנקודה היא שאת כן שמה לב ללבוש מה שהוא אוהבהודיה60

מה כל אחד אוהב זה כבר עניין של טעם אישי

 

^^ ממש ככהCornflakes
וכמובן לשמור על טיפוח בסיסי כמו שאמרתהודיה60


נכון. אבל התייחסתי להכללה. שימי לב.סמיילי12
תהליך טבעי השאלה איך מתייחסים אליוהודיה60

מאד מבינה את מה שחסר לך, את הגעגוע לקסם של פעם. במשך הזמן הקשר משנה צורה

 

זה קצת כמו צומת דרכים כזה, אפשר להגרר לאכזבה ותסכולים שיעכירו את האוריה ולא תשיגי את הרומנטיקה והאינטמיות שלהם את מתגעגעת ואפשר גם להחליט בשקט בשקט בינך לבין עצמך שאת פועלת להצתת הרומנטיקה והאינטמיות מחדש בלי "לדבר על זה" - יותר מעשים פחות דיבורים

 

ליזום יציאות משותפות, ליזום ערבים אינטמיים - מה שמתאים לכם.

אבל בגישה חיובית, במקום גישה של - אתה אדיש, אנחנו כבר לא מאוהבים כמו פעם

לנקוט גישה של - בא לי לעשות איתך משהו מיוחד 

 

אצלינו אפילו הליכה טובה בערב ביחד עושה את העבודה, משתיקים טלפונים ויוצאים לגמרי עם עצמינו, קצת זמן איכות שקט ונעים בלי ילדים ובלי כלום ההליכה הנמרצת, האויר - משהו בזה יוצר תחושת קירבה כל כך טובה. זה משהו שקורה רק אם עושים את זה, לא אם מדברים על זה... (בכלל נראה לי שגברים בכללי פחות אוהרים "לדבר על זה..") 

 

אגב, לגבי ה"ליבו גס בה" - עד כמה שזכור לי הפירוש דוקא חיובי, לא זוכרת במדויק

איך בעלך הסביר לך את זה?

בעלי לא טרח להסביר...אני123
כמו שאמרת לא אוהבים לדבר ולחפור
התייחסת רק לשאלה שלי בסוף. מה לגביהודיה60

כל שאר הדברים שאמרתי - משהו מזה דיבר אליך?

 

כמה שנים אתם נשואים? יש לכם ילדים? 

 

מצאתי לך מאמר נחמד על שלבים בקשר הזוגי

שלבים בקשר הזוגי

 

 

העתקתי לך עוד מאמר, אם זה מדבר אליךהודיה60

כולנו רוצים אהבה אמיתית, אהבה מתמשכת כזאת שלא נגמרת גם אם אנחנו בשנות ה-20, ה-30 או אפילו ה-40 לחיינו ואף מעבר..

עם זאת מערכות יחסים רבות מסתיימות ורוב האנשים לא מבינים מדוע .
הם מאמינים כי עשו טעות, מגיעים למצב של היסוס ו- ׳׳התפכחות׳׳ (שלב -3), וטוענים לדעתם כי הם בחרו בשותף הלא הנכון לחיים ולכן רוצים לסיים את הקשר.

מיד כשהקשר מסתיים ולאחר שעוברים את תהליך ה-׳אבלות׳׳ על הקשר הזוגי שמגיעה לאחר הפרידה, הם מתחילים לחפש שוב, זוגיות חדשה מההתחלה. בתקווה שהפעם זה כנראה יהיה שונה.

מה שמוכיח כמה אנשים מחפשים אהבה בכל המקומות הלא נכונים!

הם לא מבינים כי ׳׳שלב - 3׳׳ הוא לא הסוף! ׳׳שלב - 3׳׳ הוא ההתחלה האמיתית להשגת אהבה אמיתית, אהבה שנמשכת ללא ספק - לנצח.
איך זה עובד? יש כמה שלבים.

אלו הם השלבים:
שלב 1: התאהבות/הימשכות - ראשונית.
שלב 2: להפוך לזוג באופן רשמי.
שלב 3: ׳׳התפכחות׳׳ (היסוס ומחשבה שניה על הזוגיות)
שלב 4: התמודדות וגילוי עצמי.
שלב 5: באמצעות הכוח של שנייכם - לכבוש את העולם יחד!

 

שלב 1: להתאהב׳׳התאהבות׳׳ היא טריק של הטבע אפשר לומר, רגש ותחושה שנוצרים יחד כדי לגרום לאדם לבחור בן/בת זוג לחיים ועל ידי כך המין האנושי ממשיך להתקיים בזכות הזוגיות שנוצרת מאהבה.
משיכה ותושקה מטורפת, ביישנות תחילה שחוסמת ואז התקרבות בלתי פוסקת.
שיחות אל תוך הליילה, מחשבות בלתי פוסקות, פרפרים בבטן, כל מפגש מרגש, סקס מטורף - חושני ומלא בתשוקה בלתי פוסקת וחשק לעוד כל הזמן!
לא מפסיקים לדבר עליהם או להתגאות בהם או בכלל להיות מאושר שיש לכם אותם לצידכם.
זה מרגיש כל כך נפלא אם תחשבו על זה מבחינה מדעית כשמתאהבים אנחנו מוצפים הורמונים כגון דופמין, אוקסיטוצין, סרוטונין, טסטוסטרון, אסטרוגן ועוד המון השפעות מיוחדות וחיוביות על הגוף, ממש כמו סמים! (נשמע מוגזם אה? ... זאת אהבה. ) 
התאהבות גם מרגישה נהדר כי אנחנו משליכים את כל חלומותינו ותקוותינו על בן/בת הזוג שלנו. אנו רוצים לדמיין כי הם יוכלו להגשים את כל הרצונות והחלומות שלנו, שנטייל במקומות שעליהם חלמנו בילדות, יאהבו אותנו כמו בסרטים או לפחות כמו שהיינו רוצים, יספקו את כל השאיפות ממערכות היחסים הקודמות שלנו שלא הצליחו ופשוט - יגשימו! יגשימו את הפוטנציאל הזוגי החבוי בנו שרק מחכה לפרוץ החוצה אל האדם הנכון שיצליח לגלות אותו.
ואנחנו בטוחים שאנחנו נישאר מאוהבים לנצח בזכותם.

 

שלב 2: להפוך לזוג
בשלב זה האהבה מעמיקה, אנו הופכים יחד להיות לזוג. זהו זמן של להיות ולבלות כמה שיותר ביחד וכמה שיותר לשמוח, להנות, לצחוק ולחייך מכל רגע ורגע אפשרי של הדבר הזה שנקרא - ׳׳ביחד׳׳ ולצבור זכרונות מתוקים לכל החיים.
אנו לומדים עם הזמן מה האדם השני אוהב ושונא, מה טוב עבורו ומה רע בשבילו, לומדים לקבל אותו לחיינו והוא אותנו. אנחנו מכניסים לחיים שלנו מישהו נוסף, לאט לאט לומדים לפתח חיים של "שנינו" יחד ומפסיקים לחיות לבד כמו שהיינו לפני שנפגשנו.

בשלב זה אנו חווים פחות ופחות מתחושת ה-׳׳סם הממכר׳׳ שהיה לנו בתחילת הקשר (שלב 1) ותחושת הסם פשוט לאט לאט מתפוגגת...
עם זאת- אנחנו מרגישים יותר מלוכדים עם שותפינו החדשים לחיים.
אנחנו מרגישים יותר מחוברים לשותף החדש לחיים שלנו, רגועים ובטוחים יותר ויותר מיום ליום.
הסקס כמובן לא יוכל להיות פרוע יותר כמו שהיה בעבר, אבל זה מספק אותנו לבינתיים, מאוד.
אנחנו מרגישים בטוחים בזוגיות, אנחנו יודעים שנדאג לה ונטפח אותה. אנחנו מרגישים קרובים ומוגנים ובעיקר מוערכים מצד בן/בת הזוג שלנו על כל דבר קטן. לעתים קרובות אנו חושבים שזוהי הרמה האולטימטיבית של אהבה ואנחנו מצפים שזה יימשך לנצח.

אנחנו בדרך כלל חיים באיזור ׳׳שלב 2׳׳ כעיוורים לפני מה שבא ומתקרב אחרי הסיבוב: שלב 3.

 

 

שלב 3: ׳׳התפכחות׳׳ (היסוס ומחשבה שניה על הזוגיות)
אף אחד לא סיפר לנו על שלב 3 בהבנת האהבה והזוגיות.
שלב 3 הוא המקום שבו חיי זוגיות רבים של אנשים התמוטטו. עבור יותר מדי קשרים זאת תחילת הסוף. תקופה שבה דברים מתחילים להרגיש רע. זה יכול להתרחש באיטיות או יכול להרגיש כל כך מהר כמו לחיצה על מתג שפתאום הכל מתהפך והכל משתבש! דברים קטנים מתחילים להטריד אותנו. אנו מרגישים פחות אהובים ופחות אכפת לנו. אנחנו מרגישים לכודים ורוצים לברוח.
אנחנו הופכים להיות יותר עצבניים וכועסים או לפגיעים ומסוגרים. אנחנו יכולים להישאר שעות נוספות עסוקים בעבודה או עם משפחה וחברים אך לא עם בן/בת הזוג שלנו. אנו תוהים היכן האדם שפעם אהב נעלם?! . אנו מייחלים להאהבה שהייתה לנו בעבר שתשוב ותחזור, אבל אנחנו לא יודעים לאן היא נעלמה או איך להשיג אותה בחזרה.
אחד מבני הזוג או שניהם יחד לפתע רוצים לברוח מחוץ לבית, מחפשים סיבות למה הם צריכים לצאת או תירוצים למה לא יכולו להיפגש או לבלות יחד כפי שנהגו בעבר.
בסקס עדיין שוכבים יחד, אך ללא תחושת מרגש אינטימית, חושנית, או עם תשוקה מטורפת כפי שהייתה בעבר...

 

התשוקה נעלמת ואיתה גם האהבה, כך זה מרגיש לפחות.
לעתים קרובות אנו מתחילים לחלות במחלות פיזיות אמיתיות,

הגוף סובל ונהיה חולה בעיקר מהנפש והנשמה שלנו שסובלים והפכו לחולים עוד הרבה לפני ובכך משפיעים על גופינו.
תקופה איומה שאף אדם לא מאחל אותה לעצמו בזוגיות שלו, אך מתישהו היא צריכה לבוא, זאת האמת.

יש פתגם ישן שאומר "כאשר אתה עובר בגיהנום, אל תעצור, המשך ללכת קדימה." 
זה הצד האמיתי בשלב זה של החיים, ההגעה ל-׳׳גיהנום׳׳ שבזוגיות.
זה קושי עצום שמצריך משני בני הזוג לנסות ולהתמודד יחד בקשיים שלפתע נפלו על שניהם יחדיו.
זה יכול להיות כל דבר, ממריבה קטנה, למעשה מטופש, למילה שלא הייתה במקום או כל סיבה אפשרית אחרת שקיימת בעולם שיכולה לגרום לכם כזוג לכל הדברים והתחושות השליליות שכתובים בפסקה מעל.

וזה לצערי רובנו, השלב המכריע במערכות יחסים רבות שבמידה ולא הצלחתם להתמודד איתו או לשאוף לשלב מספר 4, כנראה שכבר לא נשארתם עוד יחד, ובעיקר געגוע אל העבר או הניסיון ליצור מערכת יחסים חדשה עומד על הפרק.
הצד החיובי של שלב 3 מגיע מיד אחרי 
כך או כך, בין אם הגעתם לשלב 3, או בין אם לא הגעתם כלל או שאתם כבר אחרי, המשיכו לקרוא את השלב הבא...


שלב 4: התמודדות וגילוי עצמי.
זהו ההמשך של שלב 3. שלב 4 קורה אחרי שהשלמתם עם העבודה שזה המצב הקיים אצלכם היום, אם הגעתם לשלב 4 כנראה שיש בכם עוד את הרצון ׳׳לתקן׳׳ או ׳׳לשפר׳׳ או שבכלל ׳׳ללמוד לעתיד׳׳ מה אמור לקרות אחרי ולא ליפול למספרי הסטטיסטיקה של כל אלו שנפלו בדרך.

מיד אחרי שהחום והאש שנוצרים יחידו ב-׳׳גיהנום׳׳ הזה שלכם בשלב השלישי, הוא שורף בעיקר הרבה אשליות שהיו לכם על עצמכם ועל השותפים שלכם בזוגיות בתחילת דרכה של מערכת היחסים שלכם. כאן יש לכם הזדמנות להיות יותר אוהבים ולהעריך את האדם שאתם איתו, למרות כל הקושי שנוצר אתם נמדדים באמת עם עצמכם עד כמה אתם מסוגלים לתקן ולבנות מחדש את הזוגיות שעוד שניה נעלמת כמו גפרור שהוצת לפני מחצית השניה ומאיים לשרוף את הכל.
הקושי שנוצר בשלב השלישי נותן לכם את ההזדמנות בפעם הראשונה בחיים להתעלות מעל עצמכם לשם שינוי, לקבל החלטה ולהתמודד עם המצב הקיים. במקום להמתין ולחכות שבן/בת הזוג שלכם יעשו את הצעד הראשון או הנכון ביותר לדעתכם, ויהיו ׳׳בני הזוג האידיאלים׳׳ כפי שהייתם מצפים מהם להיות,
אתם הם אלו שצריכים להפוך לכאלו הפעם ופשוט ליזום.

יכולת ההבנה שלכם והתמודדות העצמית שלכם בעיקר, מול הקשיים האישיים והנפשיים שאתם חווים כרגע (ריחוק, אגו, כבוד עצמי, עקשנות, כעס, אי הקשבה, עצבים, חוסר תקווה, שמירת טינה וכו׳.. ) במטרה של - לא לוותר ולא להפסיק את הדרך הארוכה שעברתם עד כה, מתוך האמונה שהעתיד שלכם יחד יכול להיות טוב הרבה יותר אם תשתדלו מעט, יחד.
כל זה יקרה ויצליח כשתהיו כנים, פתוחים וגלויים יותר מתמיד אחת עם השני.
כשתצליחו לגרום לבן/בת הזוג שלכם לדבר איתכם על מה שמפריע באמת, מה שנקרא ׳׳לשים את הקלפים על השולחן׳׳ או במילים פשוטות - לדבר! לנסות לפתור את הבעיות כמו אנשים בוגרים שעל כף המאזניים מונחת כרגע הזוגיות שאותה בניתם ואין בכוונתכם לוותר עליה מתוך אמונה וידיעה כי היא הדבר הטוב והנכון ביותר עבורכם.
רק אז, רק כאשר הדבר יגיע משניכם יחד לאחר הסבר ושיחה מעמיקה על כל הבעיות, תוכלו להגשים את השאיפה שהייתה לכם מההתחלה והיא - חיי אהבה אמיתיים בדגש על המילה - יחד!

ככל שאנו נלמד יותר איך להבין ולקבל את השותף שלנו לחיים - אנו נוכל ללמוד איך לאהוב ולקבל את עצמנו הרבה יותר מבעבר.


שלב 5: באמצעות הכוח של שנייכם - לכבוש את העולם יחד!

אף אחד לא צריך להזכיר לנו שהעולם ׳׳לא מקום מושלם׳׳.
עוד יש מלחמות וסכסוכים בין מדינות, דתות, עמים ובעיקר בין - אנשים.
אנו תוהים האם בני האדם יוכלו להמשיך לשרוד בעולם הזה. ואני תוהה באופן אישי: ׳׳אם אנחנו אפילו לא יכולים למצוא ׳שלווה׳ בין שני אנשים שמאוהבים אחד בשניה, מה הסיכויים שנוכל ליצור עולם טוב יותר עבור כל מי שנמצא על הכדור הזה? ׳׳
אך כיום כשאני מסתכל על הצד השני של המטבע של אותה השאלה ומקשר אותה לזוגיות מתקבלת התשובה:
אם אנחנו נוכל ללמוד להתגבר על חילוקי הדעות בינינו לבין בני/בנות הזוג שלנו ולמצוא באמת אהבה ארוכה ומתמשכת במערכות היחסים שלנו ללא כל ספקות.
אולי כך נוכל לקיים דרך חיים אמיתית ליצור אהבה בעולם עצמו....

 

עד אז, עד שהעולם כולו יהיה ׳׳מלא באהבה׳׳ תדאגו למשפחה, לבית, לחדר שלכם - לגבר או לאישה שנמצאים שם לצידכם בכל לילה, תדאגו ליצור בינכם אהבה ארוכה ומתמשכת ללא תנאי או ספקות, כזאת שאם תצאו למסע ארוך יחד מסביב לעולם, תוכלו להתגבר על כל מכשול וקושי ולחזור הבייתה עוד יותר מחוזקים.
וזאת המטרה, לכבוש יחד את העולם שלכם עצמכם בזכות הכוח של 2 - כוחו של זוג.

ברגע שמצאתם את האדם הזה שאוהב אתכם ויוותר על כל העולם למענכם, הסתכלו עליו, חבקו אותו, ותנו לו להרגיש שלא תשחררו אותו אף פעם תמורת שום הון שבעולם, כי בשבילכם הוא הדבר היקר ביותר שקיים.

כל הסוד הוא לעבור את השלב השלישי,
ברגע שחציתם אותו לטובה - אתם שלב אחד לפני הסוף (המתוק)
ברגע שחציתם אותו לרעה - לא קרה כלום, למדו מן הטעות ובפעם הבאה זכרו כי כל זוגיות ארוכה תלויה בהתמודדות עם הקושי לרצות לבחור באהבה גם כשקשה. ולא - ׳׳בדרך הקלה׳׳.

 

 

תודה על ההשקעה.. אתפנה לקרוא בעיון מאוחר יותר..אני123
בשמחה ובהצלחההודיה60


קראתי. תודה רבה..אני123
דיבר אליך?הודיה60


כןאני123אחרונה
אני חושבת אולי זה לא עצה הכי טובהסיה

אבל תהי אדישה אליו

אולי את יותר מידי נדהמת ונפעמת ממנו

תתני לו קצת לרדוף אחריך תהיי עסוקה בעניניך

עצת אחיתופל. פורום דתי?רייזי .R
עצות שנותנת ורדה רזיאל אישה שנויה במחלוקת.
ומה שמתמיהה שאין מוחה!
מחזק את דבריו של בוריס מעבר קיבלת עצות מתוך שכל ישר תאמצי אותם. בהצלחה.
אני אישית מעריצה של ורדהסיה
טוב לדעת!עכשיו נלמד להזהר מהעצות שאת נותנת.רייזי .R
תודה שהארת את עינינו מי הם "רבותייך".
דווקא יש לסיה עצות מעולותגאיה א
אני ממש אוהבת את הגישה שלה ולדעתי זה גישה בריאה. את לא חייבת להסכים איתה אבל אין עניין לקטול
מסכימה איתך. כתבת יפה.סודית
קצת ממה שקראתי פהבוריס
לפי דעתי האישית תחשבי טוב מה הצעדים הבאים שלך ואולי כדאי לך יותר להתייעץ עם מישהו שמכיר כי בפורום כל אחד מביא את מה שהוא מכיר מבית. וכמו שמישהי ציינה יש הרבה סוגי גברים, אז כדי שלא תעשי נזק במקום לתקן....
ברור.. כל צעד צריך להיעשות בעדינותאני123
נשמעפאז
מ4 הסעיפים שפירטת שבקשר שלכם את;
נפעמת ומחמיאה,
משקיעה ומפנקת,
מכינה דברים,
לא רואה אותו כשותף בבית ומשחררת אותו מכל עול...

נשמע שאת כאילו בעמדה של ריצוי תמידי.. של לתת את כל אשר לך וליפול לרגליו.

למה?
מה יקרה אם תרצי שהוא יהיה שותף בבית?
ממה את חוששת?
נשמע שיש לך איזשהו חוסר בטחון בזוגיות באיזשהו מקום שגורם לכך שאת מוותרת על עצמך בסופו של דבר.

ולמרבה הצער אם את מרגישה מובנת מאליה
גם הוא מרגיש שאת מובנת מאליה

ברגע שתתייחסי אל עצמך כאישה בעלת צרכים ורצונות,
כזאת שרואה את בעלה כשותף, שלפעמים רוצה לצאת בערב
שלפעמים לא בא לה בטוב הכדורגל שלו,
שמצפה בעצמה לפינוק ולחיזור
בע"ה בעלך יתייחס אלייך גם ככה.

כמים הפנים לפנים וכו

הרבה פעמים דווקא יחס כזה לא יוצר מערכצ יחסים בריאה והדדית אלא
צד אחד שכל הזמן משתדל ומתקרב
וצד שקריר ודואג לעצמו...

המצב שאת מתארת הוא לא המצב שבו הייתי אומרת לך גם להתאפר, כי נשמע שאת משקיעה ונותנת מספיק לקשר וזה רק יחמיר את חוזר האיזון


ולבינתיים ממליצה כן למצוא לעצמך דברים נוספים שימלאו אותך;
חוג, שיעור, חברות טובות,
לצאת לקניות או דייטים
ובעיקר לנסות להבין למה את במקום שכאילו מאד חרד לעצמו.

את אישה שווה וטובה, שבעלה צריך לשמוח בה ולדאוג לה
כתבת בעצמך שהדרך שמצאת לא כשרה.סודית
אז בהצלחה בדרך האחרת שתנסי!
חס ושלום..ד.

דרך פסולה לחלוטין.

 

וזה לא מעורר באמת להתייחס. בסופו של דבר, גורם למרחק. קל וחומר אם יחוש שאת  מרוצה מה"תוצאה".

 

ומוטב לבנות את הקרבה המתחדשת, בדרך קצת אחרת מאשר הזמן ש"כל מבט ממיס..". זה דבר שהוא, לפחות בחלקו, חיצוני גם מעיקרו, אלא שבגלל שמעורר "הרגשה" מתעלמים מכך.

 

לבנות על שיח, על היכרות מחדשת מבפנים. לדבר ולהתפעל האחד מהטוב שבשני. מהאופי. מביטוייו. יותר עמוק. 

זה דבר שמחזיק ומתעצם.

לפעמים לאט זה מהר ⌚נגמרו לי השמות

* נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם.

לפעמים לאט זה מהר.

ולפעמים מהר זה לאט.

ויש פעמים שהתנועה שלנו דווקא כלפי פנים, פנימה, היא הדרך היותר מהירה ובטוחה

מאשר תנועה רק קדימה.

ויש פעמים כאלה, שלאט לאט זה בעצם מהר מהר

ומהר מהר זה בעצם לאט לאט

ודווקא העצירה

או הקצב האיטי

או ההתבוננות

או העומק

או ההעמקה פנימה

או הכיוונון למעלה

הם הדרך הנכונה לנו ביותר.

ולא רק קדימה כל הזמן

ולא רק מהר ובריצה ובלי אוויר כל הזמן

כי לפעמים יש שם בלאט בעצם הכל

"ואני אתנהלה לאיטי" אמר יעקב אבינו לעשיו.

ודווקא שהות שם, בלאט הזה, יכולה להיות מפתח להרבה מאוד דברים.

ואולי השלווה בראש ובראשונה.

השלווה הפנימית.

לדעת מי אני, מה הערך שלי, מה המשמעות שלי

להקשיב גם לראש וגם ללב וגם לגוף.

להקשיב לקצב הפנימי שלנו שיכול להשתנות עם הזמן.

להקשיב לו כאשר הוא מבקש להאט.

לאט לאט

אל תדאגי יקרה

לאט זה בעצם מהר.

דווקא כך.

את תגיעי.

את תגיעי

תקשיבי לך

לקול הפנימי הזה שבך, קול הנשמה שבך, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות שבתוכך!

הוא יודע.

את יודעת.

ויש בו בלאט הזה כ"כ הרבה רוך

וחמלה

ועומקים

ודיוקים

וכיוונון

ונשימה

ולקחת אותו, את הלאט, לא אומר שהפסדת או שתפסידי במירוץ הזה שנקרא החיים

כי מי בעצם החליט שהם חייבים להיקרא ולהיות דווקא מירוץ?

אולי מירוץ זה לא מה שנכון וטוב ומתאים לך כרגע? או בכלל?

כך או כך את לא מפסידה. את מרוויחה.

את מרוויחה גם הספקים, כן כן דווקא בלאט מצויים דברים שלא נוכל להספיק או להגיע או אפילו לשים לב במהר.

אבל בעיקר את מרוויחה את עצמך.

ואת השלווה ואת הנשימה שלך.

ושתגיעי ל120 בבריאות ובשמחה

מה תרצי לראות שם במבט לאחור?

אילו תחנות בחיים? אילו תמונות?

מה הכי חשוב לך שבטוח יהיה בתמונה הזו?

ומה לא כזה חשוב בעצם שיהיה שם?

ואם אני מבינה שבעצם נקודת המוצא שלנו כבני אדם היא שנדרשת השקעת אנרגיה אקטיבית כדי לחיות בעולם הזה, וכדי להשיג טוב.

גם במשפחה, גם בגוף בריא ונפש בריאה, גם בזוגיות, בילדים, בלימודים, בעבודה, בספורט, בקשר עם ההורים, האחים החברים.

בעצם כל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים

אז ממילא באנו לעולם הזה כדי לעבוד, להשקיע

ובעצם רק כך יהיו לנו חיים בכלל ואיכות חיים בפרט.

אז במה אני *בוחרת* להשקיע?

ובמה אני בוחרת להשקיע גם בלאט?

ובמה אני בוחרת להשקיע גם ביותר לעומק?

ואיפה אני מוצאת בחיים שלי ובבחירות שלי שדווקא הלאט יכול להיות מהר?

אז לאט לאט

לבחור להתבונן

להאט

ולהגיע למה שהלב שלנו מבקש ❤️

כי לפעמים לאט זה מהר.

להגיע לבהירותנגמרו לי השמות

קרה לך פעם שהגעת לבהירות טובה כזו דווקא אחרי התבוננות איטית? או מהלך איטי?

לפעמים בתוך המהירות מתפספסים דברים מהותיים.

דווקא הלאט מאפשר להגיע אליהם, לתפוס אותם, לנשום אותם, ולאמץ אותם קרוב ללב.

ע"י כך פעמים רבות ניתן להגיע לבהירות מרגיעה, טובה כזאת.

בהירות שהיא לכשעצמה מקצרת תהליכים ומקצרת את הדרך.

לכן לפעמים דווקא הדרך הארוכה כביכול היא הקצרה באמת.

דווקא הלאט הוא מהר. 🩵

לפעמים מהר זה לאט-מסכים לגמריאריק מהדרום

לפעמים לא מספיקים לעשות כלום והופ עברו 40 שנה, יש כאלה שאם לא ירוצו במרוץ העכברים הם לא ירוצו בכלל וימותו לוזרים בלי שום יכולת לחיות חיים טובים יותר בלי הון, בלי בית, בלי משפחה, בלי מקצוע.

קורה ליותר מידי אנשים סביבי, לפעמים אתה נתקע בהתפתחות שלך ומגלה שהלכת בנחת יותר מידי וזה הזמן לספרינט או למות חסר כל.

כנראה כאן בא הדגש על המילה "לפעמים"נגמרו לי השמות

כי מה שאני התכוונתי אליו כמובן שונה,

ומדבר על משהו אחר.

יותר על הדרך הקצרה שלפעמים היא בעצם ארוכה ולא מובילה אותנו למטרה שלנו, או למטרת העל שלנו.

ודווקא הדרך שהיא ארוכה, במקרה הזה הלאט, יכולה להיות הקצרה באמת, זו שתניב לנו את המטרה בסופו של דבר. יחד עם השלווה, הבהירות, העומק, הבחירה, הכיוונון למה שנכון וכן הלאה.

הבנתי למה את מתכוונתאריק מהדרום

אני פשוט לא חושב שנכון להאט, לפחות לא לפני שכל פרמידת מאסלו אצלך ביד.

זה העניין, לפעמים גםנגמרו לי השמותאחרונה

פירמידת מאסלו תושג דווקא ע"י הלאט.

ראיתי את זה המון אבל אם אתמקד רגע בעצמי ובניסיון אישי -

בתור אדם שבעבר היה בקצב מאוד מהיר גם של המחשבות, גם של הדיבור, גם של המעשים - באמת שפיספסתי דברים דווקא מהקצב המהיר הזה.

ודווקא כאשר למדתי להאט - הגעתי לדברים שלא הייתי מגיעה אליהם לולא ההאטה.

גם דברים מהותיים וגם אפילו הספקים טכניים.

אם אני יושבת ועוצרת רגע להאט את המחשבות שלי שהיו רגילות רק לרוץ ולעשות סדר ובהירות,

אם אני מאיטה גם בדיבור, אפילו בתפילה להגיד את המילים לאט יותר ובכוונה,

אם אני במקום לרוץ מדבר לדבר מאטה גם את קצב ההתנהלות - כל אלו גרמו לי הרבה מאוד טוב ב"ה.

הלאט גורם פעמים רבות ליותר צלילות, בהירות, ריכוז, מיקוד במה שחשוב ובעיקר יותר נחת.

ובאמת שזה בדברים הכי קטנים ועד הגדולים.

אפילו לחתוך סלט מהר מהר ולפעמים להיפצע בטעות בגלל זה, או להאט ולשים יותר לב.

לחשוב קודם על היום או השבוע או השנה או כל כיוון החיים שלי רגע לאט ובהבנה והתבוננות עצמית מאשר רק לרוץ ולרוץ ולהספיק עוד ועוד,

להוריד עוד סלט ועוד תבשיל ועוד מרדף להכנות לשבת או חג ולהגיע דווקא עם יותר אוויר ושלווה,

לדבר עם הילדים יותר לאט ובנחת מאשר רק להספיק לסמן "וי" מהיר על כל מה "שצריך" להספיק,

לנשום נשימות עמוקות ואיטיות יותר ולא רק מהירות ושטחיות, מה שהגוף עצמו מפרש כמוריד סטרס, וכמקום לא הישרדותי, ונהיה רגוע יותר וכן הלאה.

לעצור באמצע היום להביט בשמים, בפרח, בחיוך, במילה, בכל דבר בעצם ודווקא הקצב האיטי הזה גורם להתפעלות פנימית וחיבור לקב"ה, לבריאה, לטוב שבעולם ובחיים, וממילא יוצר יותר שלווה פנימית ומוטיבציה וכוח גם להמשך היום.

לשתות לאט כוס תה ולהתמקד בטעם ובמרגש ובלגימה האיטית והנינוחה ולהכניס עוד רוגע וכיף לחיים, זה גם נותן עוד כוח הלאה וגם בפני עצמו ממלא ומרפא.

לעצור להקשיב לגוף, לשהות ברגע, להיות בנוכחות.

לחשוב, לנשום, לבחור מה שייך לי ומה לא שייך לי, מה נכון ומתאים ומה פחות.

זה בכ"כ הרבה דברים לבני אדם באשר הם. גם חיבוק בין בני זוג יכול להיות בלאט שלו ובשהות שלו יותר ממלא ומקרב, גם כל קירבה שהיא רגע לאט יותר וקרוב יותר יכולה לתת מה שרק מהר לא מאפשר, גם לחשוב על הפן התעסוקתי שלנו אפילו או השליחות והייעוד שלנו בעולם יכול לקרות יותר מהר דווקא כשחושבים על זה יותר לאט ומקדישים לזה את הזמן בנחת ובבירור עומק.

גם איך להגיע ליעדים כולל כלכליים יכול להתאפשר פעמים רבות דווקא מהלאט שנותן רגע התבוננות במבט-על וכולל דרכי פתרון יצירתיות ואפקטיביות יותר,

גם לתת לעצמי כבן אנוש את התנאים הכי טובים כדי לתפקד בעולם הזה, ולזכור שאני כולל גוף פיזי ונפש ורגש ושכל ורוח ובכל אחד מהם לפעמים הלאט הוא ברכה שרק דרכו ודווקא דרכו נוכל לגלות ולהעצים עוד יותר את עצמינו ואת התפוקה שלנו.

אז ודאי שזה לא 0 או 100

זה לא או ללכת בהילוך איטי וכמו צב להתנהל באיטיות תהומית 24/7 בכל רגע ורגע, וזה גם לא לרוץ בלי הפסקה ובלי אוויר ואם לא אז להגיע לפת לחם ובלי קורת גג...

ודאי שיש הרבה באמצע.

וודאי שיש פעמים שאחרי הלאט הזה יגיע המהר, אבל רק על גבי הנדבך שהיה קודם הלאט ומה שהוא איפשר - הבהירות הזו והצלילות הזו - ועל גבי זה אפשר לרוץ קדימה בביטחון ובשלמות יותר.

וודאי שיש פעמים שהלאט לכשעצמו הוא יותר נכון.

וודאי שיש מצבים שגם מהר יהיה אפקטיבי ונכון.

וודאי שיש גם אנשים שונים וגם מצבים שונים והכל בהתאם למקרה המדובר.

לכן כתבתי שלפעמים הלאט הוא מהר. לא תמיד, אבל פעמים, ואפילו פעמים רבות, כן

נחת 🙂‍↕️נגמרו לי השמות

נ - נוכחות

ח - חמלה

ת - תיעדוף

כאשר אנחנו בנוכחות בחיים שלנו, באמת נמצאים בכאן ועכשיו וחיים אותו ובו,

וכשאנחנו בחמלה עצמית (וגם על הזולת כמובן),

ומתעדפים בסדרי עדיפויות את מה שיותר חשוב ויקר לנו, מה שיותר שייך אלינו מאשר מה שלא -

או אז יכולה להיות לנו יותר נחת.

ונחת זו אחת הברכות המשמעותיות ביותר שיכולה להיות לנו כבני אדם.

בעזרת ה' שתהיה לכולם גמר חתימה טובה עם המון נחת ושלווה 🤍

קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

לפני מספר שבועותפשוט אני..

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

הרגשתי שאתה לא צודק, ושגם במקורות מקובלים יש לפעמימתוך סקרנות

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

יהודי שמחובר לעצמולאחדשה

ומחפש להיות טוב מבלי לדרוך ולרמוס אחרים בשם הצדקנות והצדקות

אז לאנקדימון

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

ורק אני חושבת שעצם הסתירה היא התשובה.?לאחדשה

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

מצב מוכר.. אפשר להתפלל שנזכה להרגיש כאב על העבירותמבקש אמונה

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

נשמע מסקרן. תסביר?אליפאחרונה

אני שואל לא בעוקצנות

זה משהו שאתה מרגיש שהוא נכון לאחרים אבל לא לך?

משהו מיושן בדת?

אתה כועס על הקבה והחטא כאילו מוציא אתכם במקום מאוזן?

מה מדובר?

מה נכון ללמוד ממך ומה לא נכון?

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בדיוק.נפשי תערוג

שישב במטבח. יעשה קידוש לעצמו (אני אישית חושב שנכון וטוב יהיה עם אישתו תשב איתו בקידוש. רק יוסיף שלום בית)

יאכל חלה עם מטבוחה/חומוס וכו'

יברך ברכת המזון וידע שהוא סגור מבחינת סעודת שבת

אחרי זה עם כולם הוא יכול לאכול שוב.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

אולי יעניין אותך