בעלי קצת אדיש אליאני123
אני יודעת ששחיקה בזוגיות זה דבר שקורה לכולם בשלב זה או אחר.
אבל אני מרגישה שבעלי קצת התרגל אלי.
אמרתי לו את זה.
הוא מצידו טוען שלא.
אבל.. מה קרה לתקופה שבה חיכינו לשמוע את הקול של בן זוגנו?
שכל מבט שלו היה ממיס אותנו?

אגב.. אני עדיין נדהמת מבעלי.. ומעריצה אותו ומחמיאה לו מלא.

גם הוא מחמיא.. אבל אמרתי לו: ליבו גס בה
אז הוא אמר לי: בגלל זה נשים לא צריכות ללמוד גמרא
כי לא הבנת נכון מה שכתוב.

בכל אופן...
אני אומרת לו שהוא אדיש..
ודוקא כשמישהו אחר מחמיא לי.. זה מעורר אצל בעלי קנאה.
נכון שזו לא דרך כשרה.. אבל.. אם זה מעורר אותו להתייחס אלי....?
תרעננו תקשר תחדשו תעשו דברים חדשיםיואב גל
אין מה לעשות בסופו של דבר כבר אין תהתרגשות של ההתחלה
אולי לנסות לרענן את המראה בלבוש, טיפוח פנים.אמילי.
כמו לפני יציאה לאירוע או דייט.. ברגע שמתחתנים העבודה רק מתחילה.
את צריכה להבין שזה לא ממש מעורר אותם לראות אותנו מוזנחות גם בבית, בין כל ערימות הכביסה והבישולים וכד'.. וזה לא בשמיים לשים עגילים, שרשרת, כיסוי ראש נאה בגד מחמיא לגוף..

מעבר לזה אישה דינמית כמו בשנים הראשונות של הנישואים מעוררות הרבה יותר מאישה זרוקה עם סחבות, ולכן חשוב שנדע שגם אנחנו מעט אשמות אם ההתלהבות מעט דועכת.

תפרגני לעצמך תעצרי את מירוץ החיים, קחי מידי פעם פסק זמן וצאי בערב לחוג או סתם עם חברה, ותקפידי להיראות במיטבך מבטיחה לך הוא יחכה במרפסת ויספור את הדקות מתי תחזרי...

עוד לא הבנת?! אז אגלה לך סוד של גברים.
הם תמיד מעדיפים אותנו צעירות מטופחות ודינמיות.

אז יאלה תתחילי להניע ולהזיז עניינים , ואל תשכחי לבוא ולספר.. בהצלחה!
תשובה מרגיזהברוכים תהיו

מחילה, אבל אחרי ההתרוצצות עם הילדים, עבודה, לנסות להשאיר את הבית שפוי נראה לך שיהיה לי כח להתאפר/ להתלבש יפה סתם כי בעלי חוזר הבייתה אחרי יום קליל בעבודה? 

זה מה שלימדה אותי מדריכת כלות צדיקה.אמילי.
ושאישה יוצאת בחוץ ״פתאום״ כן יש לה כוח להתאפר?!Cornflakes
עבר עריכה על ידי Cornflakes בתאריך ב' בטבת תשע"ח 13:33
עבר עריכה על ידי Cornflakes בתאריך ב' בטבת תשע"ח 13:32
** לא מכוון אישית אליך ..
אם אישה לא מתאפרת גם בחוץ בסדר..
אבל יש כאלה שאומרות ש״אין לי כוח להתאפר בבית קשה לי וכו׳״ ושהן יוצאות בחוץ פתאום נראות מה זה טוב ויש להן את כללל הזמן שבעולם....

ושוב לא מכוון אישית כלפיך אבל אישה שיש לה כוחות להתאפר בחוץ למה שלא תעשה את זה גם בבית זה יותר חשוב...
אפילו שבחוץ תצא בלי איפור ובבית תהיה עם...

ככה לדעתי... אם זה או בחוץ או בבית ששתאפר בבית לבעלה יותר טוב...
לא לוקחת אישיברוכים תהיו

אבל זה מאוד הגיוני, כמו שבבית אתה חולץ נעליים, לבוש בבגדים נוחים ובחוץ לא. 

....Cornflakes
אני אישה ( אני צריכה להגדיר בכרטיס אישי .. )

ואני לא חושבת שזה אותו הדבר....כמו לחלוץ נעליים...
יש בגדי בית מאוד נוחים וגם יפים וזה לא סותר
יש גם כיסוי ראש לבית שהם יפים
אני אישית מאוד מבינה שבבית רוצים להרגיש בנוח אבל להראות ״מוזנח״ לדעתי זה לא משהו וכן צריך להראות טוב

לא רואה בעיה באישה שיוצאת בלי איפור בחוץ....
אני אישית בלי איפור בכלל בחוץ ובבית לפעמים כן כשיש כוח וחשק אם אפשר למה לא? אישה צריכה להראות טוב לבעלה

ושוב לא אמרתי כל יום כי כן יש את הרצון לנוח ולהרגיש חופשי בבית אבל לפחות פעם ב... שבוע? חודש? לפי האפשרויות
ויותר מזה שבעל רואה שאשתו יפה בשבילו ובחוץ זה לא הכי הכי חשוב לה זה נותן המון....

ובאתי בטענה יותר לנשים שכן יש להם כוח להשקיע שעות לפני שהן יוצאות ובבית בכלל לא-וזה לא צריך השקעה ככ ככ גדולה כמו שאמרתי שיש גם בגדים נוחים ולא מוזנחים...

גם ששואלים למי את מתאפרת בחוץ? היא עונה בשביל עצמי להרגיש טוב עם עצמי... אז בתכלס תתאפרי גם בבית אם זה *רק* לעצמך למה רק בחוץ...


ושוב הבאתי רק דברים ספציפיים שנורא צורמים לי

את באמת חושבת שאם כל יום לפני שבעלי יגיעסיה

אני אשים צבע בעיינים זה יגרום לו להאריך ולאהוב אותי? לי זה ממש לא נשמע

אני חושבת שמפסיק פעם ב... שכיוצאים ואת מתלבשת טוב אז זה כיף בדיוק כמו שהוא מתלבש טוב וזה עושה טוב שאתם זוג שנראים טוב.

באופן עקרוני נכון ללבוש טרנניג ומטפחת יפים, לקנות מידי פעם חדש שלא יהיה בלוי

אבל מפה ועד לשים כל ערב שרשרת איפור בעינים וכו .

וגם האמת האמת אני באופן אישי לא מחפשת את זה שבעלי ישתגע על המראה שלי יותר חשוב לי שדברים שמפריעים לי ישתנו וזה לא יקרה אם אשים איפור בעינים . בודאות.

 

אז תקראי שובCornflakes
ותראי שלא רשמתי *כל יום* אלא פעם ב....

ולא התכוונתי שזה יגרום לו להעריך אותך , אישה יכולה להיות ממש יפה עם אופי נוראי ופשוט היא תראה לו מכוערת והיופי שלה לא יהיה שווה כלום..
התכוונתי שזה כן מוסיף הרגשה טובה ושאני אישית לא מבינה מה יש לנשים להראות ככ יפות בחוץ... לא אמרתי שלתבשי סחבות בחוץ אבל מפה ללהפריז באיפור ותכשטיים בחוץ בשביל מי?! אם כבר את עושה את זה תעשי את זה למי שבאמת צריך לבעלך...

יופי של אישה נועד בשביל בעלה ולא בשביל הבחוץ...
לזה התכוונתי ....
וסתם שאלה למה שאת יוצאת בחוץ כן תשימי צבע בעיניים ובשביל בעלך לא?!הוא פחות חשוב?
תראי שבכל המקורות התורניים כתוב שתכשיטים ואיפור נועדו לאישה בשביל בעלה ....

ברור שהמראה הוא לא הכל והעיקר צריך להיות ביחס בינהם ובתיקון טעויות או עבודת המידות אך מראה טוב מידי פעם כן גורם לבעל הרגה טובה ....
ואת כל זה לא כתבתי כעצה לפותחתCornflakes
אלא בתור תגובה על כל הנושא הזה ספציפי

את אמא לילדים? ואת אומרת את זה מנסיון?סיה

כאילו בעלך עולה במדרגות את רצה לשים שרשרת???

באופן עקרוני זה נחמד ויפה להראות טוב . מתלבשים בבוקר יוצאים הבעל רואה אותך לבושה טוב

יוצאים לאירועים או יציאות את נראת טוב

לא חושבת שזה כזה קריטי שהבעל בא ואת תהי עם שרשרת ובושם

ונגיד שכן. אז בשביל מה? כאילו מה המטרה ? באמת אני שואלת. מה המטרה בלהראות עם מטפחת יפה ושרשרת כשהבעל מגיע?

את כולך עייפה רוצה כרגע רק לישון לנוח מכל היום המטיש

מנסיון מדברת, תנסי ותיווכחי בעצמך כמה זה קל ופשוט.אמילי.
מי שרוצה בעל מפרגן אז שתלמד לפרגן לעצמה.
סליחה שאני חופרת אבל זה ממש חשובסיה

את נשואה כמה שנים טובות עם כמה ילדים?

או נשואה שנה עם תינוק?

כי לדעתי זה מאווודדדד משמעותי

לפרגן לעצמה ביציאות וחוגים וכו' זה  כן אני בעד

אבל האמת שאם אני אשים מטפחת יותר יפה או פחות כשבעלי מגיע לא נראה לי שזה ממש משנה, הוא לא יבוא פתאום ויתעלף עלי כשכל הילדים ברקע אחד אוכל אחד מתקלח אחד מושך בשיער וכו....

אז שוב, חשוב להשקיע להראות טוב, אבל לא בשמונה בערב כשמילא הכל כרוח סערה ,המטפחת והשרשרת לא יהפכו את החיים למדהימים.

ואני גם לא חושבת שמקום של האישה זה כל הזמן לרצות ולנסות להראות טוב ולבשל ולנקות וכ

יפה סיה. מסכימה איתך!אני123
יכולה להגיד לך על עצמיהודיה60

שאני נשואה כמה שנים טובות עם כמה ילדים ונכון שבשמונה בערב הכל כרוח סערה

ובכל זאת משתדלת שהבגדי בית הנוחים שלי יהיו יפים גם אם זה טרנינג אז טרנינג חמוד ולא מוזנח ובלוי

משתדלת גם להתאפר בקטנה

וזה משפיע מאד

נכון שהוא מגיע לבית בזמן כזה אנחנו לא ממש פנויים אחד לשני כאילו שיצאנו לדייט אבל זה עושה משהו יותר נעים לאוירה, נותן תחושה טובה ברקע

 

ממש כמו שכשהוא עמוס ועובד קשה עדיין יהיה לי יותר כיף לראות אותו לבוש טוב ולא מסמורטט ולא שאני מבקשת את זה ממנו אבל מספיק שזה יהיה במודעות שלו באופן כללי וכשזה כן קורה זה נחמד

 

אני מרגישה שזה מכניס קצת ניצוצות אפילו בתוך העומס של היומיום. וזה כיף ממש

 

בתכל'ס החיים שלנו מאד עמוסים ואם נשמור את כל הרומנטיקה שלנו רק למתי שממש יש לנו זמן לזה - לא נגיע לזה כמעט אף פעם. 

 

 

טרנניג חמוד כן אני בעדסיה

אני אפילו זורקת את הישנים כדי שלא אגיע למצב שאתקע ואז אלביש אותם

כל מה שישן, גם לי וגם לילדים וגם בעלי אנחנו זורקים ,כי איכשהוא מגיעים ללבוש אם הם בבית.

אז את חושבת שאם לובשים טרנניג חמוד זה גורם לבעל לא להיות אדיש אליך? כמו ששואלת פותחת השירשור?

קודם כל - לזרוק את הישנים זה מעולה הודיה60

זה מה שאני עושה...

להגיד שאם תלבשי טרנינג חמוד זה יגרום לבעל לא להיות אדיש אליך? בדיחה טובה.

 

זו דוגמא קטנה לדברים קטנים שמראים יחס של רצון טוב, לקיחת אחריות על הצד שלי במערכת היחסים, לעשות דברים קטנים שיעשו לבעלי טוב על סמך מה שאני מבינה ממנו או שומעת ממנו בהזדמנויות שונות שאנחנו מדברים על דברים

לכל אחד יש העדפות אחרות וכל בעל ואישה לומדים במשך הזמן להכיר אחד את השני מה כל אחד אוהב ומה עושה טוב לכל אחד.

הדגש הוא הרצון הטוב לעשות בשבילו גם דברים קטנים וגם בתוך שטף החיים ועומס היומיום

לקחת אחריות על החלק שלי, לעשות את הדברים ממקום של אהבה ורצון לנתינה. לא ממקום של מניפולציות או צפיה שהוא יעשה או שהוא יחזיר.

בדר"כ מקבלים כפליים בחזרה - אולי לא בדיוק בדרך שאת ציפית אבל זו גם חלק מהחכמה - ללמוד להבין ולזהות מה הדרך של בעלי להראות אהבה, להעניק. ללמוד להנות מזה ולקבל מזה את האהבה שאליה הוא התכוון 

קצת מתוסבך, מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי..

תודה... עזרת לי להבין משהו..אני123
אני מרגישה שאני עושה המון כדי שבעלי יהיה שמח יותר..

למשל:
1. להכין אוכל שהוא מעדיף. לפנק בעוגות ועוגיות שהוא אוהב. גם אם זה מאוחר בלילה.
כי אני אוהבת אותו ואכפת לי ממנו..שהוא יהיה שמח.
2. לטפח את עצמי יותר כי הוא ביקש.
3. יש לו חופש פעולה. הוא עובד . לומד. ופעיל באיזה משהו פוליטי. ותמיד הוא הולך לפגישות ומשחק במחשב וכל מה שהוא רוצה אני מאפשרת לו חופש פעולה.
4. לא דורשת ממנו עזרה בבית

ואני מרגישה שדברים שחשובים לי הוא קצת פחות מתאמץ... (רוב הסיכויים שאני טועה.. כי הוא כן מתאמץ בדברים מסויימים אבל עדיין אני מרגישה לפעמים זלזול במה שחשוב לי )
יקירתי אני חייבת להעיר לגבי סעיף 4סמיילי12

את לא צריכה לדרוש עזרה בבית. הוא צריך להשתתף איתך. זה גם הבית שלו.

אין שום פסול שהוא ישטוף כלים או יעביר מכונה או יסדר את החדר.

כמובן שאת לא צריכה לגעור בו בצורה לא יפה אלא להאיר את עיניו שהבית של שניכם. ואם הוא רוצה שיהיה נעים בבית הוא צריך גם להשתתף במטלות. 

לגבי שלוש וארבעסיה

אני חושבת שלתת חופש פעולה כמו שאת נותנת זה מידי הרבה!! 

הלו להזכיר לו שאתם נשואים ויש גבול כמה משחקי מחשב ופעיליות פוליטיות על חשבונך!!

לדעתי את יותר מידי יושבת בשקט ונותנת לו שקט ומילא היה מעריץ אותך על כך. אבל זה לא נשמע ככה ממך ...

כנ"ל ארבע. למי את חושבת שאת עושה טובה שהוא לא לוקח חלק מפעילות שוטפת בבית? לא רק שאת לא עושה לו טובה. את עושה לך נזק!!!!

שיתחיל לגלות מחויבות לך ולבית כי אתם נשואים זה לא פקניק

ובמציאות שהוא אדיש אליך הכל לוקח כמובן מאליו , הכל מגיע לו

וואלה.. הארת את עיני תודהאני123
רק את מכירה את בעלך.....סיה

אז תחשבי באיזה צורה תצליחי להניע אותו כדי שלא יהיה אדיש אליך

כל מה שניסית עד היום לא הצליח תנסי דרכים אחרות

אגב.. את זוכרת את השרשור הקודם שלי?אני123
בכלל לא.. בקושי זוכרת מה היה היום בבוקר .חחחחסיה

תזכירי לי...

אעתיק קישור.. או..אני123
תנסי להיזכר התאהבות מחוץ לנישואין..
לא סיה אבל - אני זוכרת..הודיה60


קראתי ונזכרתיסיה

אז הוא אדיש אליך מאז המקרה?

או בעקבות האדישות שלו התאהבת במישהוא?

האמת שאחרי מה שאת מפרטת פה יותרהודיה60

אני רואה את זה קצת אחרת

לדעתי יש לך שחיקה נפשית פנימית, את נותנת ונותנת ונותנת ולא מרגישה שמקבלת בתמורה. כלי מלא יכול לעלות על גדותיך ולהשפיע גם על הסביבה, אם את רק נותנת ולא מתמלאת את מתרוקנת. אני צודקת?

 

את צריכה להבין שחלק מהנתינה שלך אליו זה לתת לעצמך. נשמע לא ברור? 

את עושה הרבה בשבילו בשביל לשמח אותו וקצת מוחקת את עצמך בדרך, זה יכול קצת להסביר למה אולי הוא לא מספיק מעריך אותך. תדעי לך שבידיך לשנות את זה - את תתחילי לכבד את עצמך, להעריך את עצמך. לתת לעצמך מקום. וזה יעביר לו שדר שאת חשובה שיש מקום לצרכים שלך.

 

כמים הפנים לפנים - אם את לא מכבדת את הצרכים שלך גם הוא לא יכבד אותם. ולהפך

 

שבי עם עצמך, תחשבי מה בא לך לעשות - דברים גדולים, דברים קטנים. תעשי לך רשימה.

פעם ביום יומיים או שלושה תעשי דברים מהרשימה.

אם זה משהו שאת צריכה את הסכמתו או השתתפותו - דברי איתו (אני למשל לא אלך לקורס שעולה כסף בלי לדבר על זה עם בעלי. אם זה בקטנה אז כן אבל הוצאה יותר משמעותית - מדברים על זה ביחד)

אם את צריכה שישמור על הילדים או שתביאי ביביסיטר - דברי איתו על זה.

לא ממקום מסכן, ממקום שמעריך ומכבד את עצמך.

 

בסופו של דבר בצורה עקיפה יש פה גם נתינה לבעל - את יוצרת בשבילו אישה מאוזנת, שמחה, בעלת הערכה עצמית בריאה. כלי מלא יש לו גם מה לתת.

יפה.. את צודקת...אני123
כנראה שכאשר אתה מרגיש שאתה מוכן 'להתאבד' על דברים שחשובים לשני


אבל הוא מצידו לא יצא מגדרו...
באיזה שהוא שלב אתה נשחק..
זה בידיךהודיה60

רק את יכולה להוציא את עצמך מהשחיקה הכל כך טבעית ומובנת הזאת

 

פשוט תתחילי לתת לצרכים שלך מקום גבוה בסולם העדיפויות שלך

בול!!!אני123
לפרגן לעצמך??ברוכים תהיו

רק להוריד את כל האיפור ייקח לי שעה שיכולתי לישון בה ;) אני צוחקת. אם האיפור גורם לך להרגיש טוב עם עצמך אז השגנו את המטרה, כי זה משפיע על הבעל שאת שמחה ורעננה. אישית לא נוח לי עם איפור ואיך שאני נוחתת בבית אני מעיפה את המטפחת ושמה טרנינג. הכי נוח וכיף לי

את הכי יפה כשנוח לך (טבע נאות)אני123
דווקא אצלנוסמיילי12

בעלי מעדיף שאתלבש פשוט. הוא לא מתחבר לאיפור, ללקים ולמטפחות מקושקשות ולבובו המטורפים שנשים הולכות איתן.

ודווקא כשאני מסתובבת בפיג'מה בבית זה נותן לו תחושה ביתית וכיפית. כמובן שהפיגמות לא בלויות אלא נקיות ומגניבות (יש לי ממש אוסף של דיסני ודומיו).

אז לא, הגברים לא ת-מ-י-ד מעדיפים אותנו ככה. כמובן שחייב להיות טיפוח בסיסי של ריח נעים מהגוף ומהפה. אבל לא צריך להגזים. אנחנו בבית לא בפגישת עסקים.

יש כל כך הרבה סוגי גברים. חבל לעשות הכללה כזו.

הנקודה היא שאת כן שמה לב ללבוש מה שהוא אוהבהודיה60

מה כל אחד אוהב זה כבר עניין של טעם אישי

 

^^ ממש ככהCornflakes
וכמובן לשמור על טיפוח בסיסי כמו שאמרתהודיה60


נכון. אבל התייחסתי להכללה. שימי לב.סמיילי12
תהליך טבעי השאלה איך מתייחסים אליוהודיה60

מאד מבינה את מה שחסר לך, את הגעגוע לקסם של פעם. במשך הזמן הקשר משנה צורה

 

זה קצת כמו צומת דרכים כזה, אפשר להגרר לאכזבה ותסכולים שיעכירו את האוריה ולא תשיגי את הרומנטיקה והאינטמיות שלהם את מתגעגעת ואפשר גם להחליט בשקט בשקט בינך לבין עצמך שאת פועלת להצתת הרומנטיקה והאינטמיות מחדש בלי "לדבר על זה" - יותר מעשים פחות דיבורים

 

ליזום יציאות משותפות, ליזום ערבים אינטמיים - מה שמתאים לכם.

אבל בגישה חיובית, במקום גישה של - אתה אדיש, אנחנו כבר לא מאוהבים כמו פעם

לנקוט גישה של - בא לי לעשות איתך משהו מיוחד 

 

אצלינו אפילו הליכה טובה בערב ביחד עושה את העבודה, משתיקים טלפונים ויוצאים לגמרי עם עצמינו, קצת זמן איכות שקט ונעים בלי ילדים ובלי כלום ההליכה הנמרצת, האויר - משהו בזה יוצר תחושת קירבה כל כך טובה. זה משהו שקורה רק אם עושים את זה, לא אם מדברים על זה... (בכלל נראה לי שגברים בכללי פחות אוהרים "לדבר על זה..") 

 

אגב, לגבי ה"ליבו גס בה" - עד כמה שזכור לי הפירוש דוקא חיובי, לא זוכרת במדויק

איך בעלך הסביר לך את זה?

בעלי לא טרח להסביר...אני123
כמו שאמרת לא אוהבים לדבר ולחפור
התייחסת רק לשאלה שלי בסוף. מה לגביהודיה60

כל שאר הדברים שאמרתי - משהו מזה דיבר אליך?

 

כמה שנים אתם נשואים? יש לכם ילדים? 

 

מצאתי לך מאמר נחמד על שלבים בקשר הזוגי

שלבים בקשר הזוגי

 

 

העתקתי לך עוד מאמר, אם זה מדבר אליךהודיה60

כולנו רוצים אהבה אמיתית, אהבה מתמשכת כזאת שלא נגמרת גם אם אנחנו בשנות ה-20, ה-30 או אפילו ה-40 לחיינו ואף מעבר..

עם זאת מערכות יחסים רבות מסתיימות ורוב האנשים לא מבינים מדוע .
הם מאמינים כי עשו טעות, מגיעים למצב של היסוס ו- ׳׳התפכחות׳׳ (שלב -3), וטוענים לדעתם כי הם בחרו בשותף הלא הנכון לחיים ולכן רוצים לסיים את הקשר.

מיד כשהקשר מסתיים ולאחר שעוברים את תהליך ה-׳אבלות׳׳ על הקשר הזוגי שמגיעה לאחר הפרידה, הם מתחילים לחפש שוב, זוגיות חדשה מההתחלה. בתקווה שהפעם זה כנראה יהיה שונה.

מה שמוכיח כמה אנשים מחפשים אהבה בכל המקומות הלא נכונים!

הם לא מבינים כי ׳׳שלב - 3׳׳ הוא לא הסוף! ׳׳שלב - 3׳׳ הוא ההתחלה האמיתית להשגת אהבה אמיתית, אהבה שנמשכת ללא ספק - לנצח.
איך זה עובד? יש כמה שלבים.

אלו הם השלבים:
שלב 1: התאהבות/הימשכות - ראשונית.
שלב 2: להפוך לזוג באופן רשמי.
שלב 3: ׳׳התפכחות׳׳ (היסוס ומחשבה שניה על הזוגיות)
שלב 4: התמודדות וגילוי עצמי.
שלב 5: באמצעות הכוח של שנייכם - לכבוש את העולם יחד!

 

שלב 1: להתאהב׳׳התאהבות׳׳ היא טריק של הטבע אפשר לומר, רגש ותחושה שנוצרים יחד כדי לגרום לאדם לבחור בן/בת זוג לחיים ועל ידי כך המין האנושי ממשיך להתקיים בזכות הזוגיות שנוצרת מאהבה.
משיכה ותושקה מטורפת, ביישנות תחילה שחוסמת ואז התקרבות בלתי פוסקת.
שיחות אל תוך הליילה, מחשבות בלתי פוסקות, פרפרים בבטן, כל מפגש מרגש, סקס מטורף - חושני ומלא בתשוקה בלתי פוסקת וחשק לעוד כל הזמן!
לא מפסיקים לדבר עליהם או להתגאות בהם או בכלל להיות מאושר שיש לכם אותם לצידכם.
זה מרגיש כל כך נפלא אם תחשבו על זה מבחינה מדעית כשמתאהבים אנחנו מוצפים הורמונים כגון דופמין, אוקסיטוצין, סרוטונין, טסטוסטרון, אסטרוגן ועוד המון השפעות מיוחדות וחיוביות על הגוף, ממש כמו סמים! (נשמע מוגזם אה? ... זאת אהבה. ) 
התאהבות גם מרגישה נהדר כי אנחנו משליכים את כל חלומותינו ותקוותינו על בן/בת הזוג שלנו. אנו רוצים לדמיין כי הם יוכלו להגשים את כל הרצונות והחלומות שלנו, שנטייל במקומות שעליהם חלמנו בילדות, יאהבו אותנו כמו בסרטים או לפחות כמו שהיינו רוצים, יספקו את כל השאיפות ממערכות היחסים הקודמות שלנו שלא הצליחו ופשוט - יגשימו! יגשימו את הפוטנציאל הזוגי החבוי בנו שרק מחכה לפרוץ החוצה אל האדם הנכון שיצליח לגלות אותו.
ואנחנו בטוחים שאנחנו נישאר מאוהבים לנצח בזכותם.

 

שלב 2: להפוך לזוג
בשלב זה האהבה מעמיקה, אנו הופכים יחד להיות לזוג. זהו זמן של להיות ולבלות כמה שיותר ביחד וכמה שיותר לשמוח, להנות, לצחוק ולחייך מכל רגע ורגע אפשרי של הדבר הזה שנקרא - ׳׳ביחד׳׳ ולצבור זכרונות מתוקים לכל החיים.
אנו לומדים עם הזמן מה האדם השני אוהב ושונא, מה טוב עבורו ומה רע בשבילו, לומדים לקבל אותו לחיינו והוא אותנו. אנחנו מכניסים לחיים שלנו מישהו נוסף, לאט לאט לומדים לפתח חיים של "שנינו" יחד ומפסיקים לחיות לבד כמו שהיינו לפני שנפגשנו.

בשלב זה אנו חווים פחות ופחות מתחושת ה-׳׳סם הממכר׳׳ שהיה לנו בתחילת הקשר (שלב 1) ותחושת הסם פשוט לאט לאט מתפוגגת...
עם זאת- אנחנו מרגישים יותר מלוכדים עם שותפינו החדשים לחיים.
אנחנו מרגישים יותר מחוברים לשותף החדש לחיים שלנו, רגועים ובטוחים יותר ויותר מיום ליום.
הסקס כמובן לא יוכל להיות פרוע יותר כמו שהיה בעבר, אבל זה מספק אותנו לבינתיים, מאוד.
אנחנו מרגישים בטוחים בזוגיות, אנחנו יודעים שנדאג לה ונטפח אותה. אנחנו מרגישים קרובים ומוגנים ובעיקר מוערכים מצד בן/בת הזוג שלנו על כל דבר קטן. לעתים קרובות אנו חושבים שזוהי הרמה האולטימטיבית של אהבה ואנחנו מצפים שזה יימשך לנצח.

אנחנו בדרך כלל חיים באיזור ׳׳שלב 2׳׳ כעיוורים לפני מה שבא ומתקרב אחרי הסיבוב: שלב 3.

 

 

שלב 3: ׳׳התפכחות׳׳ (היסוס ומחשבה שניה על הזוגיות)
אף אחד לא סיפר לנו על שלב 3 בהבנת האהבה והזוגיות.
שלב 3 הוא המקום שבו חיי זוגיות רבים של אנשים התמוטטו. עבור יותר מדי קשרים זאת תחילת הסוף. תקופה שבה דברים מתחילים להרגיש רע. זה יכול להתרחש באיטיות או יכול להרגיש כל כך מהר כמו לחיצה על מתג שפתאום הכל מתהפך והכל משתבש! דברים קטנים מתחילים להטריד אותנו. אנו מרגישים פחות אהובים ופחות אכפת לנו. אנחנו מרגישים לכודים ורוצים לברוח.
אנחנו הופכים להיות יותר עצבניים וכועסים או לפגיעים ומסוגרים. אנחנו יכולים להישאר שעות נוספות עסוקים בעבודה או עם משפחה וחברים אך לא עם בן/בת הזוג שלנו. אנו תוהים היכן האדם שפעם אהב נעלם?! . אנו מייחלים להאהבה שהייתה לנו בעבר שתשוב ותחזור, אבל אנחנו לא יודעים לאן היא נעלמה או איך להשיג אותה בחזרה.
אחד מבני הזוג או שניהם יחד לפתע רוצים לברוח מחוץ לבית, מחפשים סיבות למה הם צריכים לצאת או תירוצים למה לא יכולו להיפגש או לבלות יחד כפי שנהגו בעבר.
בסקס עדיין שוכבים יחד, אך ללא תחושת מרגש אינטימית, חושנית, או עם תשוקה מטורפת כפי שהייתה בעבר...

 

התשוקה נעלמת ואיתה גם האהבה, כך זה מרגיש לפחות.
לעתים קרובות אנו מתחילים לחלות במחלות פיזיות אמיתיות,

הגוף סובל ונהיה חולה בעיקר מהנפש והנשמה שלנו שסובלים והפכו לחולים עוד הרבה לפני ובכך משפיעים על גופינו.
תקופה איומה שאף אדם לא מאחל אותה לעצמו בזוגיות שלו, אך מתישהו היא צריכה לבוא, זאת האמת.

יש פתגם ישן שאומר "כאשר אתה עובר בגיהנום, אל תעצור, המשך ללכת קדימה." 
זה הצד האמיתי בשלב זה של החיים, ההגעה ל-׳׳גיהנום׳׳ שבזוגיות.
זה קושי עצום שמצריך משני בני הזוג לנסות ולהתמודד יחד בקשיים שלפתע נפלו על שניהם יחדיו.
זה יכול להיות כל דבר, ממריבה קטנה, למעשה מטופש, למילה שלא הייתה במקום או כל סיבה אפשרית אחרת שקיימת בעולם שיכולה לגרום לכם כזוג לכל הדברים והתחושות השליליות שכתובים בפסקה מעל.

וזה לצערי רובנו, השלב המכריע במערכות יחסים רבות שבמידה ולא הצלחתם להתמודד איתו או לשאוף לשלב מספר 4, כנראה שכבר לא נשארתם עוד יחד, ובעיקר געגוע אל העבר או הניסיון ליצור מערכת יחסים חדשה עומד על הפרק.
הצד החיובי של שלב 3 מגיע מיד אחרי 
כך או כך, בין אם הגעתם לשלב 3, או בין אם לא הגעתם כלל או שאתם כבר אחרי, המשיכו לקרוא את השלב הבא...


שלב 4: התמודדות וגילוי עצמי.
זהו ההמשך של שלב 3. שלב 4 קורה אחרי שהשלמתם עם העבודה שזה המצב הקיים אצלכם היום, אם הגעתם לשלב 4 כנראה שיש בכם עוד את הרצון ׳׳לתקן׳׳ או ׳׳לשפר׳׳ או שבכלל ׳׳ללמוד לעתיד׳׳ מה אמור לקרות אחרי ולא ליפול למספרי הסטטיסטיקה של כל אלו שנפלו בדרך.

מיד אחרי שהחום והאש שנוצרים יחידו ב-׳׳גיהנום׳׳ הזה שלכם בשלב השלישי, הוא שורף בעיקר הרבה אשליות שהיו לכם על עצמכם ועל השותפים שלכם בזוגיות בתחילת דרכה של מערכת היחסים שלכם. כאן יש לכם הזדמנות להיות יותר אוהבים ולהעריך את האדם שאתם איתו, למרות כל הקושי שנוצר אתם נמדדים באמת עם עצמכם עד כמה אתם מסוגלים לתקן ולבנות מחדש את הזוגיות שעוד שניה נעלמת כמו גפרור שהוצת לפני מחצית השניה ומאיים לשרוף את הכל.
הקושי שנוצר בשלב השלישי נותן לכם את ההזדמנות בפעם הראשונה בחיים להתעלות מעל עצמכם לשם שינוי, לקבל החלטה ולהתמודד עם המצב הקיים. במקום להמתין ולחכות שבן/בת הזוג שלכם יעשו את הצעד הראשון או הנכון ביותר לדעתכם, ויהיו ׳׳בני הזוג האידיאלים׳׳ כפי שהייתם מצפים מהם להיות,
אתם הם אלו שצריכים להפוך לכאלו הפעם ופשוט ליזום.

יכולת ההבנה שלכם והתמודדות העצמית שלכם בעיקר, מול הקשיים האישיים והנפשיים שאתם חווים כרגע (ריחוק, אגו, כבוד עצמי, עקשנות, כעס, אי הקשבה, עצבים, חוסר תקווה, שמירת טינה וכו׳.. ) במטרה של - לא לוותר ולא להפסיק את הדרך הארוכה שעברתם עד כה, מתוך האמונה שהעתיד שלכם יחד יכול להיות טוב הרבה יותר אם תשתדלו מעט, יחד.
כל זה יקרה ויצליח כשתהיו כנים, פתוחים וגלויים יותר מתמיד אחת עם השני.
כשתצליחו לגרום לבן/בת הזוג שלכם לדבר איתכם על מה שמפריע באמת, מה שנקרא ׳׳לשים את הקלפים על השולחן׳׳ או במילים פשוטות - לדבר! לנסות לפתור את הבעיות כמו אנשים בוגרים שעל כף המאזניים מונחת כרגע הזוגיות שאותה בניתם ואין בכוונתכם לוותר עליה מתוך אמונה וידיעה כי היא הדבר הטוב והנכון ביותר עבורכם.
רק אז, רק כאשר הדבר יגיע משניכם יחד לאחר הסבר ושיחה מעמיקה על כל הבעיות, תוכלו להגשים את השאיפה שהייתה לכם מההתחלה והיא - חיי אהבה אמיתיים בדגש על המילה - יחד!

ככל שאנו נלמד יותר איך להבין ולקבל את השותף שלנו לחיים - אנו נוכל ללמוד איך לאהוב ולקבל את עצמנו הרבה יותר מבעבר.


שלב 5: באמצעות הכוח של שנייכם - לכבוש את העולם יחד!

אף אחד לא צריך להזכיר לנו שהעולם ׳׳לא מקום מושלם׳׳.
עוד יש מלחמות וסכסוכים בין מדינות, דתות, עמים ובעיקר בין - אנשים.
אנו תוהים האם בני האדם יוכלו להמשיך לשרוד בעולם הזה. ואני תוהה באופן אישי: ׳׳אם אנחנו אפילו לא יכולים למצוא ׳שלווה׳ בין שני אנשים שמאוהבים אחד בשניה, מה הסיכויים שנוכל ליצור עולם טוב יותר עבור כל מי שנמצא על הכדור הזה? ׳׳
אך כיום כשאני מסתכל על הצד השני של המטבע של אותה השאלה ומקשר אותה לזוגיות מתקבלת התשובה:
אם אנחנו נוכל ללמוד להתגבר על חילוקי הדעות בינינו לבין בני/בנות הזוג שלנו ולמצוא באמת אהבה ארוכה ומתמשכת במערכות היחסים שלנו ללא כל ספקות.
אולי כך נוכל לקיים דרך חיים אמיתית ליצור אהבה בעולם עצמו....

 

עד אז, עד שהעולם כולו יהיה ׳׳מלא באהבה׳׳ תדאגו למשפחה, לבית, לחדר שלכם - לגבר או לאישה שנמצאים שם לצידכם בכל לילה, תדאגו ליצור בינכם אהבה ארוכה ומתמשכת ללא תנאי או ספקות, כזאת שאם תצאו למסע ארוך יחד מסביב לעולם, תוכלו להתגבר על כל מכשול וקושי ולחזור הבייתה עוד יותר מחוזקים.
וזאת המטרה, לכבוש יחד את העולם שלכם עצמכם בזכות הכוח של 2 - כוחו של זוג.

ברגע שמצאתם את האדם הזה שאוהב אתכם ויוותר על כל העולם למענכם, הסתכלו עליו, חבקו אותו, ותנו לו להרגיש שלא תשחררו אותו אף פעם תמורת שום הון שבעולם, כי בשבילכם הוא הדבר היקר ביותר שקיים.

כל הסוד הוא לעבור את השלב השלישי,
ברגע שחציתם אותו לטובה - אתם שלב אחד לפני הסוף (המתוק)
ברגע שחציתם אותו לרעה - לא קרה כלום, למדו מן הטעות ובפעם הבאה זכרו כי כל זוגיות ארוכה תלויה בהתמודדות עם הקושי לרצות לבחור באהבה גם כשקשה. ולא - ׳׳בדרך הקלה׳׳.

 

 

תודה על ההשקעה.. אתפנה לקרוא בעיון מאוחר יותר..אני123
בשמחה ובהצלחההודיה60


קראתי. תודה רבה..אני123
דיבר אליך?הודיה60


כןאני123אחרונה
אני חושבת אולי זה לא עצה הכי טובהסיה

אבל תהי אדישה אליו

אולי את יותר מידי נדהמת ונפעמת ממנו

תתני לו קצת לרדוף אחריך תהיי עסוקה בעניניך

עצת אחיתופל. פורום דתי?רייזי .R
עצות שנותנת ורדה רזיאל אישה שנויה במחלוקת.
ומה שמתמיהה שאין מוחה!
מחזק את דבריו של בוריס מעבר קיבלת עצות מתוך שכל ישר תאמצי אותם. בהצלחה.
אני אישית מעריצה של ורדהסיה
טוב לדעת!עכשיו נלמד להזהר מהעצות שאת נותנת.רייזי .R
תודה שהארת את עינינו מי הם "רבותייך".
דווקא יש לסיה עצות מעולותגאיה א
אני ממש אוהבת את הגישה שלה ולדעתי זה גישה בריאה. את לא חייבת להסכים איתה אבל אין עניין לקטול
מסכימה איתך. כתבת יפה.סודית
קצת ממה שקראתי פהבוריס
לפי דעתי האישית תחשבי טוב מה הצעדים הבאים שלך ואולי כדאי לך יותר להתייעץ עם מישהו שמכיר כי בפורום כל אחד מביא את מה שהוא מכיר מבית. וכמו שמישהי ציינה יש הרבה סוגי גברים, אז כדי שלא תעשי נזק במקום לתקן....
ברור.. כל צעד צריך להיעשות בעדינותאני123
נשמעפאז
מ4 הסעיפים שפירטת שבקשר שלכם את;
נפעמת ומחמיאה,
משקיעה ומפנקת,
מכינה דברים,
לא רואה אותו כשותף בבית ומשחררת אותו מכל עול...

נשמע שאת כאילו בעמדה של ריצוי תמידי.. של לתת את כל אשר לך וליפול לרגליו.

למה?
מה יקרה אם תרצי שהוא יהיה שותף בבית?
ממה את חוששת?
נשמע שיש לך איזשהו חוסר בטחון בזוגיות באיזשהו מקום שגורם לכך שאת מוותרת על עצמך בסופו של דבר.

ולמרבה הצער אם את מרגישה מובנת מאליה
גם הוא מרגיש שאת מובנת מאליה

ברגע שתתייחסי אל עצמך כאישה בעלת צרכים ורצונות,
כזאת שרואה את בעלה כשותף, שלפעמים רוצה לצאת בערב
שלפעמים לא בא לה בטוב הכדורגל שלו,
שמצפה בעצמה לפינוק ולחיזור
בע"ה בעלך יתייחס אלייך גם ככה.

כמים הפנים לפנים וכו

הרבה פעמים דווקא יחס כזה לא יוצר מערכצ יחסים בריאה והדדית אלא
צד אחד שכל הזמן משתדל ומתקרב
וצד שקריר ודואג לעצמו...

המצב שאת מתארת הוא לא המצב שבו הייתי אומרת לך גם להתאפר, כי נשמע שאת משקיעה ונותנת מספיק לקשר וזה רק יחמיר את חוזר האיזון


ולבינתיים ממליצה כן למצוא לעצמך דברים נוספים שימלאו אותך;
חוג, שיעור, חברות טובות,
לצאת לקניות או דייטים
ובעיקר לנסות להבין למה את במקום שכאילו מאד חרד לעצמו.

את אישה שווה וטובה, שבעלה צריך לשמוח בה ולדאוג לה
כתבת בעצמך שהדרך שמצאת לא כשרה.סודית
אז בהצלחה בדרך האחרת שתנסי!
חס ושלום..ד.

דרך פסולה לחלוטין.

 

וזה לא מעורר באמת להתייחס. בסופו של דבר, גורם למרחק. קל וחומר אם יחוש שאת  מרוצה מה"תוצאה".

 

ומוטב לבנות את הקרבה המתחדשת, בדרך קצת אחרת מאשר הזמן ש"כל מבט ממיס..". זה דבר שהוא, לפחות בחלקו, חיצוני גם מעיקרו, אלא שבגלל שמעורר "הרגשה" מתעלמים מכך.

 

לבנות על שיח, על היכרות מחדשת מבפנים. לדבר ולהתפעל האחד מהטוב שבשני. מהאופי. מביטוייו. יותר עמוק. 

זה דבר שמחזיק ומתעצם.

מלחמה!! איך אתם שורדים נכון את התקופה הזו?חיוך2019

אצלנו זה 3 ילדים: 7,5 ושנה וחצי.

קומה שלישית, מקלט בכניסה. אין ממד.


האמת שבהתחלה המקלט היה דוחה, אבל ב"ה טיפלנו בזה. הבאנו מנקה רצינית, קניתי דשה סינטטי לרצפה (כי הרצפה מבטון חשוף) ועם הזמן שדרגנו שם ועכשיו זה מקום סך הכל נחמד.


אני מרגישה כבר מותשת, מוצפת


אשמח לשמוע מה נותן לכם כח בתקופה הזו?

איך ליצור נפרדות וזמן גם לעבודה ופנאי אישי בצוך כל התובענות של המצב...


ואיך לעלות תמורל...

האמת שמאתגרנקדימון
והידיעה שזו מלחמה קיומית של אין ברירה עוזרת אבל גם לנימוק הזה יש מיצוי.

האם שקלת ליטול קלמנרבין או מרגיעים טבעיים אחרים? לפעמים צריך גם את זה עד שיסתדר

לא ניסתי..חיוך2019

מאמינה בחוסן מנטלי

אז מנסה לשאןב רעיונות🙂

אני לא חושב שזה סותרנקדימון

אפשר לשתות קמומיל להרגעה, ולשתות מיץ תפוזים טרי כדי לקבל ויטמין c נקי, אז למה אי אפשר לקחת רגיעון טבעי בכדור?
 

זה לא במקום עצות מנטליות, זה עצה נוספת. אל תבואי שלילית לזה, לא מדובר במשהו כימי או ממכר.

אני יותר חושבת שזה עוד סבב ומי יודע עוד כמה יהיוחיוך2019
וזו מחשבה מחלישה
לזה אין פיתרון מוצלח כל כךנקדימון

חוץ מההבנה שהעולם מורכב. לפחות אנחנו נמצאים בארץ ישראל, ריבונים על עצמנו, ויכולים להגן מבלי להיות תלויים בחסד המזויף של העמים.
 

ובעז"ה גם זה נראה שבכל מקרה נצא מהמלחמה (אולי סבב) הזה מחוזקים ייתר עם מעמד אחר, בריתות אחרות, ותודעה אחרת.


 

רק ראיה לטווח הארוך יכולה להועיל כאן.

יפה, מחזקחיוך2019
בעינייoo

זה יותר כמו מלחמה אחת מתמשכת עם הפסקות

זה כנראה ימשיך

אולי עוד הרבה זמן


זה לא מחליש אותי

מה שהיה לפני רצף המלחמות הללו

היתה אשליה

שמחיר הניפוץ שלה יכל להיות גבוה בהרבה

כל מה שיקרה

הרבה יותר טוב ממה שהיה פה קודם


הטיפים שלי


להתעלם מהחדשות

לצמצם התייחסות למלחמה למינימום

להתעסק בדברים שיש עליהם שליטה

כאלה שנותנים תחושות טובות


לחיים יש להציע הרבה יותר מאזעקות טילים וחדשות

זה כנראה ימשיך, איך אתה רואה את זה?חיוך2019
מלחמה שתמשך עוד כמה שנים?

זה מעבר ללהתעלם מחדשות, זה זה שאי אפשר לתכנן שום דבר, לבסס קרירה, הילדים קופצים וצריך להעסיק אותם והכל מיטלטל

אי אפשר לדעת כמה זמןooאחרונה

לילדים אולי למצוא פתרון ביניים שיכול להחזיק תקופה


קריירה כדאי שלא תהיה תלויה רק בזמני שגרה

ולעשות איזושהי חלוקה זוגית בקשר לילדים


אפשר לתכנן דברים

במגבלות מסוימות

רוב הדברים אפשריים

אם באמת רוצים אותם

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

כואבהסטורי

ועדיין מציע למצוא איך להפוך את הלימון ללימונדה.


אנחנו עשינו לבד סדר, זוג עם תינוק, בגלל אילוץ מאוד מורכב וזאת היתה חוויה מכוננת.

אח"כ חלק מהשנים כן נסענו, אבל כשהתאים שמחנו לעשות לבד.

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקד
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

תודהחיוך2019
את מקסימה ואני מאוד מזדהה עם המאמץ שלך לעשותאורין

ליל סדר עם הסבא והסבתא. מעריכה אותך ממש.   זו כן חוויה שזוכרים הילדים.    מבינה שהיה לך קשה ומעריכה גם את הסבתא שמתמודדת בכל כך הרבה חזיתות : הבת הלא נשואה עם הרגישות הדתלשית - קורה במשפחות דתיות ובאמת הולכים על ביצים כדי לא לנתק ולהתנתק, הבן עם האספרגר וגם הרצון לארח אתכם - משפחה שלמה כשאין להם תנאים מתאימים. חושבת שאולי כדאי מראש לחשוב איך לעזור לסבתא, אולי להביא מיטה מתקפלת, אולי משהו בניקיונות לפני, להביא מצעים שלכם (אני מביאה קבוע כדי לא להוסיף כביסות למארחים) וכד'. חושבת שכיוון חשיבה כזה, שהסבתא מתאמצת ולא ככ מצליח לה כי קשה לעמוד בצרכים של כולם ורצון לעזור לה וליצור חוויה משופרת לכולכם כחזית מאוחדת, יכול לעזור גם לתחושות שלך.

יפה!חיוך2019אחרונה
הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשה
אחייניות שליתמיד בבטחה

מבקשות מג'מני דברים מופרכים לדפי צביעה, ואז מדפיסות וצובעות

כן!משה
חדי קרן אוכלים מצות בסוכה.
חתול עם תחפושת של נסיכה שרודף אחרי פיהתמיד בבטחהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
רק הערה טכנית-ממתקית

כלב מתנפל על חתול

אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת. 
 

אולי יעניין אותך