מאוד

התינוק הזה בחר להיוולד אליכם סימן שאתם ההורים שיכולים להעניק לו את ההכי הכי טוב שיש. מכל הבחינות.

נשמע שיש לך ראיה בוגרת בנושא וזה כבר משהו ואפילו משהו חשוב. לא מכירה הרבה כאלה (בעלי באופן אישי בכלל לא קלט את זה ורק אחרי הלידה הוא הפנים והוא אבא נהדר).

בנוסף, זה שיש לך ניסיון זה יתרון משמעותי. ההתחלה לא תמיד קלה אבל זה הולך ומשתפר עם הזמן (אנחנו רק כ-6 חודשים אבא ואמא ובאמת כל יום שעובר הוא שונה לגמרי).

ואתה תראה, כשהיא תצא איזה אושר אתה תרגיש. זה לא מוסבר ואין אפשרות לתאר את זה.

ועוד המלצה שלא קשורה לשרשור שפתחת- שים לב לאשתך. תדאג לה. היא תכף תעבור לידה שזה משהו לא פשוט. גם נפשית וגם פיזית. אז תתמוך ותכיל אותה.

לידה קלה לאשתך ושתצאו בידיים מלאות ובריאות.

זה מה שהיא אמרה לי. היא לא אמרה מאיפה זה. בי זה נגע מאד.

תודה רבה על ההארה 

שאשתו תשים לב אליו אחרי הלידה, ב"ה עברתי עם אשתי 8 לידות בלי עין הרע אני יכול לומר לך שגם לנו קשה נפשית אנחנו מלווים את האשה כל הזמן נותנים המון תשומת לב המון עזרה ובמיוחד אם היא בשמירה וכו' ואז אחרי הלידה כשהכל נראה בסדר יש לנו נפילת מתח רצינית ואתן לא מבינות את זה וזה יוצר ויכוחים אתן צריכות לדעת שגם לנו קשה סתם לידיעה 

יום טוב ונפלא

רק צריך לזכור את זה פשוט זה מונע ויכוחים, ודרך אגב עבודת פרך במצריים הייתה כשנתנו לגברים לעשות מלאכות של נשים ולהיפך אז גבר שבמשך כמה חודשים מכבס מקפל כביסה שוטף כלים ורצפה מחליף טיטולים ועושה מקלחות מבשל שבתות שלמות לבד אז כן גם הגוף שלו נקרע וגם בנפש קשה לו, לא משווה אבל שווה לזכור את זה 

מניסיון 

אושר וכל טוב

על ההבנה

ומאד מבינה גם מה בעלי עובר בתקופות האלה

על ההבנה

איזה בעסה, אני פשוט חושב שחשוב לומר את זה כי כמעט אף אחד לא אומר את זה וחושבים שאנחנו עשויים מברזל לא פגיעים ולא כלום

טוב שיש לך קצת "חשש" - כי זה מראה על אחריות.

להיות אבא, זה דבר נפלא ועצום. אשריך בעז"ה.

אתה לא צריך להיות "קשוח"... תהיה אתה. תשים לב לאוצר היקר, קח את זה כאתגר שבונה גם אותך, מוציא ממך כחות יפים של חן וחסד ורחמים. זה הרבה יותר מדוד אהוב....

תקבלו קצת "טיפים" מההורים בעלי הנסיון.

ונכון שזה משפיע על החיים ("לא לישון בלילה"). שמעתי פעם איזה אבא מנוסה, אומר לאבא טרי לפני היום בו הגיע בנו מבית היולדות: תישן טוב, זה הלילה האחרון שאתה ישן.... זה לא ממש כך - אבל שינוי בגדר של המושג שינה, לתקופה לא קצרה...

ונכון מאד מה שאתה כותב לגבי ההמשך. שימת הלב לחינוך ולהתווית הדרך. אבל זה לא במקום האופי הטבעי שלך. זה על גביו. וזה בא גם בהתפתחות טבעית, מתוך ההרגשה הטבעית כלפי הילד, האיכפתיות.

מגדל את האדם, באיכפתיות עמוקה ובשמחה.

בהחלט חשוב שבתוכינו יש את "איזה הורי אני יהיה"? אני בטוחה שעד מאה ועשרים העינים שלכם לא יהיו עצומות לרגע, כי אתה לא תרצה לעצום אותם. כול יום שעובר, הורים  מתקשרים לילדים שלהם יותר ויותר.

הורים, כמו הקב"ה תמיד דואגים,סבלנים ואהבה שאין לה סוף לילדים שלהם.

תגידו כול יום בכונה ובאהבה "הנה לא ינום ולא ישן אבא ואמא בישראל. יהי רצון שתזכו לראות רק שמחה ועוד הרבה צוציקים נודניקים,(אם התינוק לא יבכה בלילה אתה תקפוץ עם דופק מהיר למיטה שלו, מחכה שהוא התעורר ויתחיל לבכות).בהצלחה!!!

אל תדאג זה יבוא לאט לאט נכון שזה קשה וזה אחריות וכו' אבל בגלל זה ה' ברא אותם קטנים ולא מיד גדולים כדי שנלמד אחד את השני יהיה לנו זמן לעצב אותם וכדי שהם יעריכו אותנו כי כשהם קטנים אנחנו מטפלים בהם עוזרים להם הם תמיד רואים בנו את המשענת שלהם בקיצור יהיה בסדר לא לדאוג ושיהיה במזל טוב

אני מאמינה שיש בזה הרבה מן האמת,

אז אתה יכול להסתכל על זה כך שמראש אתה מתחיל בנקודת זכות

הקשר יהיה טבעי וזורם יותר.

נכון, זה לקום בלילות ולשנות סדרים והרגלים.

גם להתחתן זה מפחיד אם מבינים את המשמעות האמיתית של הוויתור שזה דורש,

ובכל זאת עשית זאת!

אחרי שפוגשים את האחת שמתחתנים איתה, לא חושבים על כל הוויתורים שצריך לעשות,

מוכנים לקפוץ למים ולהשקיע מאמצים.

כשתפגוש את הקטנה, בעזרת ה' בזמנו ובידיים מלאות ובבריאות - 

תשכח את כל החששות ורק תתמלא באהבה גדולה.

לכל דבר מתרגלים. ילד הוא לא איזה מפקח שנותן לך ציונים ומטיף מוסר על כל פאשלה. פחות או יותר, בגיל חצי שנה כבר תדע איך מבדרים אותו, איך גורמים לו לחייך וכו'. בהצלחה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות