בשבת ישבתי, ומחשבות חשבתי, וחלומות חלמתי, והירהורים הירהרתי. עד שבא הבוקר ואיתו השניצל הגואל, השניצל הנחמד, נורא תהילות, טעמו ענוג ונישגב. כטען גן עדן. שניצל שטוגן ביד אם אוהבת, ובא להשמיננינו ולהתפיחינו ולטפחינו... וציפויו נשגב וטעמו אדיר, כדרך שניצלי השנילצים שבאו מארץ השנצילאידה להיות לנו למשען בשעותינו הקשות בחיינו העמוסות לעייפה מיני שניצלים שנאכלו זה מכבר. ותרא רעות כי טוב. ותאכל רעות מיני שניצלים, ותישבע. כמו שנאמר : "יאכלו שניצלים וישבעו". ובל נשכח את הניקניקיות והצ'ולנט, חברינו הטובים ביותר. וכדי שלא יעלב, נזכיר גם את הבטטה, כמו כי כמו שכבר אמרו חכמים ממנו: המצב בטטה.  והשניצל דבר טוב, וכמו שנאמר גם: כי זה כל האדם, יאכל שניצלים בצדק, יזלול ברוקסים הרבה, ונקניקיות במישרין." ובל נשכח את הסלטים, שעושים טוב ומלאים בויטמינים לנפש עייפה כשלנו, המאיימת לשקוע בתהומות עולם רדוד זה, בתוך כל ציפויי השנילצים המשונלצים.

כותבת אני לך בעיניים דומעות.

אתגעגע אלייך תמיד,

בבטיני/בליבי תמיד תשכון לנצח.

הלנצח אוכל שניצל???

תהה נשמתך צרורה בצרור התרנגולות המתות שמתו בדמי ידיהם ע"י מרצחת שניצלים ששמה רעות.

אני יושבת שבעה עלייך שפסגת הצפון שבהרי הר חרמון, בקעת השניצלים, חבריך הטובים. בואו בהמוניכם לנחמיני. ת.נ.צ.ב.ה

תחפרו, זה בריא לנשמתינו העייפה והמותשת השוקעת אט-אט בתהומות עולם רדוד ומושחת זה. ויהיה אשר יהיה, המשיכו לחפור. כי זה כל האדם, אשר בא לחפור בארות בצדק, יחפור משקעים עמוקים ביושר ומצבות במישרין...

וכעת שעה 8, שעת רחמים ועת רצון, שעה שמביטה אנוכי בשעוני הנשגב בעיניים כלות וליבי נכמר. אט אט חודרת למוחי המשנוצל  עטוף חלקיקי שניצל, מחשבה חשיבתית במיוחד, ומחשבה זאת היא, שצריכה אנוכי ללכת לשטוף כלים. מפני שיום ראשון ממשמש ובא, וצריכות להיות הצלחות נקיות ומבריקות בכדי שנוכל להמשיך במלכאת אכילת השניצלים הנשכחת.

שבוע טובבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב

שבוע טוב