מאז שיש לי פלאפון אני לא מצליחה לשבת ולקרוא כמו פעם. עד כיתה ט הייתי קוראת ספר ביום, בערך חמישה בשבוע, בלי להניח מהידיים. מאז אני קוראת הרבה הרבה פחות. מרגישה שזה חסר לי, אבל לא מצליחה לשבת ולקרוא.
בשבוע האחרון הייתה מכירה גדולה במחסנים של ידיעות ספרים וקניתי שלושה. הספקתי לקרוא כבר שניים. אחד מהם היה קליל וכיפי וטוב, והשני היה ספר מתח שפשוט לא יכולתי להניח מהידיים. סיימתי אותו בשעתיים, בכיתי כמובן, והצלחתי לא להירדם אפילו שהייתי מאוד מאוד עייפה.
אז אילו ספרים כאלו יש, שהם לא ספרי מתח? ספרים שאי אפשר להניח מהידיים, מרתקים במלוא מובן המילה, אבל שלא יגרמו לי לתסבוכת במוח. משהו קליל יותר, שפשוט אשב ואקרא ולא אתחרט שקניתי אותו? ובונוס- אם אפשר שיהיה נקי?
אני נהנית מהמון ז'אנרים, מפנטזיה ומדע בדיוני דרך הסטוריה ועד ספרות לנוער. אשמת הכוכבים, יש ילדים זיגזג ושמחה גדולה בשמיים הם שלושת הספרים האהובים עליי, אבל אני נהנית מאוד גם מהארי פוטר, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה וגאווה ודעה קדומה. ואיך לא, ש"י עגנון.
הספר שקראתי נקרא "הזיכרון היחיד של פלורה בנקס". הוא נהדר, אבל קשה בעיניי. מבחינת נקיות- בהתחלה יש קצת בעייתיות לא גדולה, ההמשך מצוין.
אז, אילו ספרי לא מתח יש, שלא אוכל להוריד מהידיים?
בשבוע האחרון הייתה מכירה גדולה במחסנים של ידיעות ספרים וקניתי שלושה. הספקתי לקרוא כבר שניים. אחד מהם היה קליל וכיפי וטוב, והשני היה ספר מתח שפשוט לא יכולתי להניח מהידיים. סיימתי אותו בשעתיים, בכיתי כמובן, והצלחתי לא להירדם אפילו שהייתי מאוד מאוד עייפה.
אז אילו ספרים כאלו יש, שהם לא ספרי מתח? ספרים שאי אפשר להניח מהידיים, מרתקים במלוא מובן המילה, אבל שלא יגרמו לי לתסבוכת במוח. משהו קליל יותר, שפשוט אשב ואקרא ולא אתחרט שקניתי אותו? ובונוס- אם אפשר שיהיה נקי?
אני נהנית מהמון ז'אנרים, מפנטזיה ומדע בדיוני דרך הסטוריה ועד ספרות לנוער. אשמת הכוכבים, יש ילדים זיגזג ושמחה גדולה בשמיים הם שלושת הספרים האהובים עליי, אבל אני נהנית מאוד גם מהארי פוטר, מדריך הטרמפיסט לגלקסיה וגאווה ודעה קדומה. ואיך לא, ש"י עגנון.
הספר שקראתי נקרא "הזיכרון היחיד של פלורה בנקס". הוא נהדר, אבל קשה בעיניי. מבחינת נקיות- בהתחלה יש קצת בעייתיות לא גדולה, ההמשך מצוין.
אז, אילו ספרי לא מתח יש, שלא אוכל להוריד מהידיים?
תודה