א. את אומרת שידעתם שהרב נגד אמצעים
אבל הנה גיליתם שלא, שהוא אמר לבעלך שלפעמים צריך הפסקה.
אז רק מחזק אותי בתחושה שלא בטוח שהרב חושב שגלולות לא עושות מצב רוח...
ב. אתם צריכים להסכים על רב. רב שאת תרגישי שמבין את המקום שלך, רב שהוא ירגיש שמבין את המקום שלו.
כרגע אתם בגישת "הכל או כלום" או הרב הזה (בעלך) או כלום (את). ושניכם מפסידים כי זה לא חיים נורמליים.
חבל בגלל מקובעות על רב ודרך הלכתית ספציפית מאוד, להרוס שלום בית.
אולי תשקפי את זה לבעלך, וגם תציעי ללכת לפגישה משותפת ללא התחייבות. לשמוע על הגישה, ולפי זה להחליט אם הרב מתאים לך.
ג. שיהיה לך ברור שגם רבנים מחמירים מתירים מניעה, בוודאי אחרי לידה, ומתירים גם טווח של אמצעים רחב כולל דיאפרגמה במקרים ספציפיים (ואני מדברת על מכון פועה ומי שמקושר אליהם. זה לא "מקילים ")
אתם פשוט צריכים למצוא רב ששניכם מתחברים וסומכים עליו, ולדבר איתו פנים אל פנים גלויות.
ד. הרב במקרה שלכם צריך להיות קצת בכובע של יועץ זוגי... לגשר ביניכם, לאפשר לכם להביע את עצמכם, ולהסביר לבעלך על הצורך במניעה.
הרבנים שאני מכירה לא "אומרים לך לא למנוע" אלא יש דיאלוג, קשר, ותובנות, ובסוף כשאת מבינה מה היכולות והרצונות שלך, את באופן טבעי תחליטי לבד והרב סומך את ידו.
אבל לדעתי יש משהו נכון בהתייעצות עם רב, כי להביא ילד זה דבר עצום, מטרה גדולה, וצריך להתייחס לזה בכובד ראש ולא לקחת גלולות כאילו זה סוכריות.
(ואני אומרת את זה כמי שמנעה אחרי החתונה כי רציתי זמן זוגי ונפשי לעכל... והתירו לי,שוב, רב שאינו חשוד בהקלות. היה צורך, היתה כנות, היה בירור משותף, והרב אמר לי להחליט לבד מתי להפסיק. מאז החלפנו רב והתקדמנו לעוד רב מכל מיני סיבות, וכולם היו ככה. אז בלי דעות קדומות, תחפשי לך רב מתאים......)
בהצלחה.
ואל תשארו ככה... אפילו תלכי את, לשתף ולשמוע, ובעז"ה בעלך יבוא אחרייך. חכמת נשים בנתה ביתה...
. בכל הכבוד הראוי.
ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...