אאוטינג, ובעיקר כדי שלא תחשבו שיש לי קטע לעוף על עצמי.
ככה אתם לא מכירים אותי, ואתם יכולים לקרוא את ההודעה כמו ילדים טובים ולענות לי בכנות...
אוקיי, אז יש לי שאלה מוסרית או משהו כזה...
אני בחורה שמתחילים איתה די הרבה, וגם כשלא מתחילים לפעמים אני קולטת כשמישהו נדלק עלי או מתרגש ממני או משהו כזה.
וחוץ מזה שאני נראת טוב, ככה גברים אומרים, זה לא שאני מעידה את זה על עצמי, אני גם פלפלית לא קטנה.
זה אומר שאני יודעת לפלרטט הדק היטב היטב הדק, ואני מזהה חולשות בקלות ויודעת כשאני רוצה לדרוך עליהן - באלגנטיות.
למרות שאני מזהה חולשות, אני לעולם לא דורכת עליהן, להפך. נמנעת לגמרי כדי למנוע הידלקויות מיותרות.
ולא רק זה, אם מישהו ירצה לעזור לי, או לשלם עלי או משהו כזה, אני לא אנצל את זה שאני נראת טוב בעיניו. זה מאוד קשה בעיני, גם לנצל וגם זה שמישהו רוצה לעזור לי רק כי אני נראת טוב בעיניו ולא כי אני בן אדם.
אם אני ארגיש שהוא בעניין שלי, אני אנסה להבהיר לו שאני לא בעניין במקרה כזה, ככה שאם הוא רוצה שיעזור / יעשה הנחה או כל דבר אחר רק כי אני בן אדם, ולא כי הוא בונה על קשר איתי.
אבל מתי יש לי שאלה אם לנצל את הכוחות שלי?
כשאני רואה יהודי אבוד.
למשל, מישהו שאומר לי שהוא אתאיסט, והוא לא באמת אתאיסט, וכואב לי עליו, ואני ממש רוצה לדבר איתו ולהביא אותו למקום יותר טוב.
אז אני מפלרטטת קצת (לא בכוונה) פשוט ככה יוצא לי עם בנים, ומתווכחת איתו על זה על הדרך, עד שאני רואה שהוא קולט שהוא לא באמת אתאיסט
אבל קורה שעל הדרך הוא נדלק על הפלפליות, ואומר לי שאני גם יפה וגם חכמה וגם טובה, ושיש לי פלוסים.
וככה זה עובד, לא פעם אחת, ואני לא חיה בסרט. זה באמת קרה כמה וכמה פעמים.
ואז הוא שואל אם הייתי מוכנה לצאת איתו, ואני אומרת לו בכנות שאני מחפשת יהודי שומר תורה ומצוות שיודע תורה אפילו יותר ממני ומקיים אותה.
והוא מציע ללוות אותי או דברים כאלה סתם בתור ידיד.
והוא יודע שאני לא בעניין שלו, ואני מרשה לו ללוות אותי בתור ידיד בלבד.
רק מה הבעיה? שלמרות שאני אומרת לו את האמת ולא משלה אותו, הוא נדלק. וכואב לי עליו שאולי הוא בכל זאת יבנה עלי כי ראיתי שהוא מתרגש... והלוואי שזה יגרום לו להתקרב
אבל אני כל פעם לא יודעת אם זה בסדר לנצל את הכח הזה בשביל לקרב אנשים.
אני לא יודעת אם זה בסדר, אבל הוא חשוב לי בתור יהודי, ואני באמת רוצה שיתקרב ושיהיה לו טוב.
אם יש לי כח, למה שלא אנצל אותו לדברים כאלה?
בשביל מה הכח הזה נברא אם לא בשביל זה?
אני אתן דוגמה.
היום דיברתי עם מישהו שאמר שכל המאמינים באלוהים הם מושחתים, ונתן לי דוגמאות... והבנתי שיש לו חוויות שליליות ורצית לתקן לו אותן.
אז גרמתי לו להבין שזה לא נכון... והוא התרשם.
אני לא יודעת מה לעשות...
לא יודעת אם זה מותר.
מה אתם אומרים?
יצא מבולגן, אבל חושבת שהרעיון מובן.
תודה.
ככה אתם לא מכירים אותי, ואתם יכולים לקרוא את ההודעה כמו ילדים טובים ולענות לי בכנות...
אוקיי, אז יש לי שאלה מוסרית או משהו כזה...
אני בחורה שמתחילים איתה די הרבה, וגם כשלא מתחילים לפעמים אני קולטת כשמישהו נדלק עלי או מתרגש ממני או משהו כזה.
וחוץ מזה שאני נראת טוב, ככה גברים אומרים, זה לא שאני מעידה את זה על עצמי, אני גם פלפלית לא קטנה.
זה אומר שאני יודעת לפלרטט הדק היטב היטב הדק, ואני מזהה חולשות בקלות ויודעת כשאני רוצה לדרוך עליהן - באלגנטיות.
למרות שאני מזהה חולשות, אני לעולם לא דורכת עליהן, להפך. נמנעת לגמרי כדי למנוע הידלקויות מיותרות.
ולא רק זה, אם מישהו ירצה לעזור לי, או לשלם עלי או משהו כזה, אני לא אנצל את זה שאני נראת טוב בעיניו. זה מאוד קשה בעיני, גם לנצל וגם זה שמישהו רוצה לעזור לי רק כי אני נראת טוב בעיניו ולא כי אני בן אדם.
אם אני ארגיש שהוא בעניין שלי, אני אנסה להבהיר לו שאני לא בעניין במקרה כזה, ככה שאם הוא רוצה שיעזור / יעשה הנחה או כל דבר אחר רק כי אני בן אדם, ולא כי הוא בונה על קשר איתי.
אבל מתי יש לי שאלה אם לנצל את הכוחות שלי?
כשאני רואה יהודי אבוד.
למשל, מישהו שאומר לי שהוא אתאיסט, והוא לא באמת אתאיסט, וכואב לי עליו, ואני ממש רוצה לדבר איתו ולהביא אותו למקום יותר טוב.
אז אני מפלרטטת קצת (לא בכוונה) פשוט ככה יוצא לי עם בנים, ומתווכחת איתו על זה על הדרך, עד שאני רואה שהוא קולט שהוא לא באמת אתאיסט
אבל קורה שעל הדרך הוא נדלק על הפלפליות, ואומר לי שאני גם יפה וגם חכמה וגם טובה, ושיש לי פלוסים.
וככה זה עובד, לא פעם אחת, ואני לא חיה בסרט. זה באמת קרה כמה וכמה פעמים.
ואז הוא שואל אם הייתי מוכנה לצאת איתו, ואני אומרת לו בכנות שאני מחפשת יהודי שומר תורה ומצוות שיודע תורה אפילו יותר ממני ומקיים אותה.
והוא מציע ללוות אותי או דברים כאלה סתם בתור ידיד.
והוא יודע שאני לא בעניין שלו, ואני מרשה לו ללוות אותי בתור ידיד בלבד.
רק מה הבעיה? שלמרות שאני אומרת לו את האמת ולא משלה אותו, הוא נדלק. וכואב לי עליו שאולי הוא בכל זאת יבנה עלי כי ראיתי שהוא מתרגש... והלוואי שזה יגרום לו להתקרב
אבל אני כל פעם לא יודעת אם זה בסדר לנצל את הכח הזה בשביל לקרב אנשים.
אני לא יודעת אם זה בסדר, אבל הוא חשוב לי בתור יהודי, ואני באמת רוצה שיתקרב ושיהיה לו טוב.
אם יש לי כח, למה שלא אנצל אותו לדברים כאלה?
בשביל מה הכח הזה נברא אם לא בשביל זה?
אני אתן דוגמה.
היום דיברתי עם מישהו שאמר שכל המאמינים באלוהים הם מושחתים, ונתן לי דוגמאות... והבנתי שיש לו חוויות שליליות ורצית לתקן לו אותן.
אז גרמתי לו להבין שזה לא נכון... והוא התרשם.
אני לא יודעת מה לעשות...
לא יודעת אם זה מותר.
מה אתם אומרים?
יצא מבולגן, אבל חושבת שהרעיון מובן.
תודה.
