עצוב לי לראות שבנאדם לא מכיר בערך שלו, ואני כ"כ שמחה שזה מפריע לך.
חשוב להבין שהכל עניין של מודעות.
הקב"ה שם כל אחד מאיתנו פה עם חסרונות, הרבה חסרונות. אבל גם עם כישרונות. לפעמים אפילו דברים גדולים שרק אנחנו יכולים לעשות ממש טוב.
וכדי להוציא את זה לפועל צריך להאמין בעצמנו, לכן כ"כ חשוב שתעבדי על להאמין בעצמך.
תשאלי את עצמך- במה את טובה? תעשי רשימה.
אם לא עולה לך כלום- פתחי גוגל, כתבי "תכונות טובות" תראי רשימה, ותמצאי את עצמך בחלקה, אני בטוחה!
אולי את ישרה? אחראית? יצירתית? יסודית? יעילה?
אבל לפעמים אנחנו חוששים להגיד על עצמנו תכונות מסוימות כי הכל מאד מסויג.
אני חייכנית, אבל לא תמיד! לפעמים לא בא לי, וכשאני לא מכירה אנשים אני לא מחייכת אליהם..
ואני מאד אחראית, אבל יש לי פקשושים לפעמים.. ואני לא בטוחה שאני יכולה להגיד לבנאדם בפה מלא "תסמוך עלי!!".
הבעיה שלנו זה שאנחנו מחפשים תוצאות.
כל הדברים האלה הם תכונות מוגמרות וגורפות.
העולם מחפש תוצאות.
אבל לפעמים התחושות שלי הן גם חשובות, למרות שהן לא יוצאות בדיוק לפועל.
אז איזה תחושות טובות בך? איזה כוחות את יכולה להגיד על עצמך?
אולי:
"אני לא אוהבת רוע"
"אני אוהבת לחייך" ( במקןום "אני חייכנית")
"אני רוצה לעשות טוב עם אנשים" (במקום "אני עושה טוב עם אנשים")
"יש לי רצון לאמונה והתקרבות לה'" (במקום- "אני קרובה לה', ואני עושה את כל המצוות!")
ואם אין לך "רצון להתקרב לה' " אז אני בטוחה שיש לך לפחות "רצון להגיע לאיזושהי אמת"
"אני מוכנה להשקיע בדברים שחשובים לי" (במקום- "אני משקיענית")
"אני רוצה ומשתדלת להיות רגישה לסביבה" (במקום- "אני בנאדם שרגיש לסביבה")
ועוד ועוד.. פשוט תעריכי את הרצון שלך לעשות דברים טובים.
יש בכל אחד מאיתנו רצון לטוב. גם אם במבחן תוצאה זה לא תמיד נראה ככה.
אני יכולה להגיד לך דוגמא עלי שממש מורידה אותי- אני לא ממש אוהבת לקרוא, לא ספרים ולא עיתונים ובמיוחד לא פוליטיקה וכלכלה וכו'. ואני גם לא מבינה בזה כלום. ואני יכולה ממש לרדת על עצמי בגלל זה, כי זה ממש חשוב. וכל החיים שלי לימדו אותי שידע זה כח, ומי שלא קורא גדל להיות טיפש, בלי ידע בסיסי.
אבל..
אני ממש מתעניינת, ורוצה לקרוא, ומעריכה אנשים שקוראים....
אז אני ממש מעריכה את זה בעצמי.
אז גם כשעולה לך דברים לא טובים בעצמך, תעריכי את ההסתכלות שלך עליהם, את ההשתדלות שלך, המוכנות שלך....
הרצון הזה לטוב שיש בך, זה המון! זו נטייה בנפש.
זה שאת מבליטה לעצמך את ה"רע" זה רק מוכיח לי שאת בנאדם טוב שרוצה הרבה הרבה טוב.
הדמיון הזה שאנחנו רעים זו ממש אחיזת עיניים. אנחנו בעצם ממש ממש טובים! 
בהצלחה מותק!
