פשוט קשה.. מעצבן עם ההורים(:
מה לעשות?
בלי גאווה.. בעזרת ה' אני די חכמה. ואוהבת ללמוד..
5,5, פיזיקה..
וטוב לי עם זה. אבל אני לא חננה. יש לי הפרעות קשב קשות.. ואני שאנת לשבת! שאנת! ולעשות שיעורי בית וכוכו
בעע זה דוחה אותי. אני לא נוכחת בכיתה תמיד,מאחרת, לא ככ מסודרת.. קמה יוצאת נכנסת.
ולהורים של זה קשה! קשה להם שאני לא הזאת שמקבלת 100 בכיתה. ממש!
והיום הייתה לאמא אסיפת הורים.. ואומרים לה.. תראי הבת שלך, היא חכמה ומקסימה ומידות טובות ופיו הסמקתי(: אבל היא לא מספיק משקיעה.. ואמא שלי בוכה מזה!! כןכן. בוכה! כי קיבלתי 70 בטעות ולא מאה.
מה עושים? איך מכניסים אותם לפורפורציות? שהבת שלהם.. קשה לה לשבת, וללמוד כמו כולם! ואולי אני צריכה להשתנות אני לא יודעת..
אני עושה השתדלות אבל האופי שלי.. הוא קצת שונה.
אני אחקור את העולם! אקרא מאמרים! אפציץ בתגליות! אבל לא במסגרת השיעור בכיתה... זה פשוט קשה לי
בחיים לא.
והיא חוזרת הבייתה מתוסכלת. איך היא יכולה להאמין שהבת שלה לא עושה מה שצריך?? זה לא הגיוני?!
והיא פשוט מגיעה, וכועסת עליי. כי התוצאות שלי לא טובות.
משהו שם מעוות. פעם שאלתי אותה מה זה בנאדם מוצלח/אדם טוב? היא אמרה- חכם, משקיע, ציונים טובים, פרנסה שופעת,עושה מה שצריך.
קשה לי עם זה! זה ככ לא נכון לעניות דעתי!
מה עם מידות? אפילו פעם אחת היא לא הזכירה. רק ציונים וכסף.
אולי כי היא רופאה.
היא מצפה מכולנו (הילדים) להיות הכי מושלמים. בהכל!!!
ופשוט קשה לי עם זה.
נק סוף.
כול טוב!
