הורים, חברות?

הסבל נפשי או גופני?

כדאי מאד להיזהר עם התגובות כאן. אחרי הכל אין לכם באמת מושג באיזה מצב נמצא/ת פותחת השרשור. ייתכן והוא נמצא במצב רגיש ושביר שתגובה לא במקום יכולה לערער אותו לחלוטין. אז אנא, היו זהירים. מקווה שהובנתי. בשורות טובות).

למה לחיות?

זו שאלה טובה שמעידה יותר מכל על השואלת, נראה שאת עמוקה וחושבת, לא מוכנה 'לחיות סתם' בלי כיוון ומטרה בחיים, לא מוכנה לסבול בלי לדעת למה, אז כל הכבוד לך! 

באמת קשה מאוד לחיות בלי משמעות, מעולה שאת עוצרת לחפש אותה ואת עצמך

אני אנסה לתת לך כמה תשובות שאני מאמינה בהן, מקווה שתתחברי לפחות לאחת מהן.

קודם כל כי אלוקים רוצה שתחיי, הוא חושב שזה טוב לך, הוא נותן לך כל בוקר את נשמתך בחזרה ומשדר לך שהוא מאמין בך שהיום תצליחי להיות טובה יותר, הוא רוצה שתתקרבי אליו, שתתפללי אליו...

אני לא מאמינה במציאות של אלוקים שיושב בשמים עם ברזל מלובן ומחפש למי להחטיף ולמי לדפוק את החיים. ברור לי שהוא רוצה לעשות לנו טוב רגעי וטוב נצחי, אדם נולד לעבוד ולא לסבול, (נכון שהייסורים מכפרים אבל כבר תנאים ואמוראים ביקשו 'לא הם ולא שכרם',) ה' לא מחפש לדפוק אותך, הוא מאמין בך שאת יכולה, הוא רוצה שבעולם הבא עולם הנצח תקבלי שכר, הוא יודע שתצמחי דווקא מתוך הקושי הנורא הזה להיות אישיות מיוחדת וחזקה מאוד.

תחשבי ע"ז שבעז"ה התקופה הרעה הזו תעבור ואת תצאי ממנה מחושלת וחזקה, תוכלי אולי לעזור לאנשים אחרים במצבים קשים להתמודד...

תחשבי כמה אנשים חולים יש שכמהים לזכות לעוד יום/ שעה, אם אנשים מוכנים לסבול כאבים איומים ועדיין רוצים לחיות כנראה שיש משהו בחיים האילו ששווה אותם, תנסי למצוא מה שווה לך בחיים האלה.

את, את זו שיוצרת את הסיבה לחיות, תנסי לבדוק מה נותן לך כוח, מה מפיח בך חיות, שיר טוב? הרצאה עמוקה? חברות? משפחה? זוגיות? מקצוע שמושך אותך? תחביב או כישרון חבוי?

מעבר לזה, לדעתי שווה לחיות דווקא בגלל הדברים הקטנים גדולים: היכולת לתרום, להועיל, לצמוח, לאהוב, להיות אדם טוב, היכולת שלך ליצור משהו חדש. הידיעה שמילה שאמרת יכולה להשפיע על מישהו. השירים שעוד לא כתבת והמחשבות שעוד לא חשבת, המשפחה שלך, שאת כל כך אוהבת, והילדים שהבאת, או שאת מתכוננת להביא לעולם, ויודעת שתחנכי אותם להיות אנשים נהדרים. המעשים הטובים, הקטנים האלו, שאת עושה סתם כך, בסתר, ורואה מרחוק כיצד הם גרמו אושר לבני-אדם. החיוכים שאת נותנת ומקבלת. התקווה לטוב יותר.

כל הדברים הנהדרים האלו שאת שוכחת כשאת מתוסכלת, עצבנית או עייפה מכדי לחשוב עליהם. אבל הם תמיד שם בשבילך.

ותזכרי שכשיש לנו תקופה רעה אנחנו לא זוכרים את הזמנים היפים, היא תקופה, קשה, רעה, איומה, נוראית, אבל זמנית וחולפת. אף מצב קשה ככל שיהיה איננו נצחי, זה יעבור, מאחלת לך שמהר מהר בעז"ה.

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא